לאון ז'ואו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאון ז'ואו
Léon Jouhaux
Léon Jouhaux nobel.jpg
לידה 1 ביולי 1879
פונטאן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באפריל 1954 (בגיל 74)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליאון ז'ואוצרפתית: Léon Jouhaux;‏ 1 ביולי 187928 באפריל 1954) היה מנהיג איגודים מקצועיים צרפתי, שזכה בפרס נובל לשלום בשנת 1951.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ואו נולד בפנטין, סן-סן-דני, צרפת. אביו של ז'ואו עבד במפעל גפרורים באוברוויליארס. לימודיו התיכוניים הסתיימו כאשר הכנסות אביו הופסקו בשביתה. הוא התחיל לעבוד במפעל בגיל שש עשרה והפך מיד לחלק חשוב מהאיגוד העובדים. בשנת 1900 הצטרף ז'ואו לשביתה נגד השימוש בזרחן הלבן שעיוור את אביו. הוא פוטר ועבד במספר משרות.

בשנת 1906 הוא נבחר על ידי האיגוד המקומי כנציג הקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT). ב־1909 הוא הפך לגזבר זמני, וזמן קצר לאחר מכן הפך למזכיר הכללי של הארגון, תפקיד אותו החזיק עד 1947. הוא קידם בתפקידו באיגוד המקצועי מטרות - שמונה שעות עבודה ביום, הזכות לייצוג האיגודים, הסכמים קיבוציים, וחופשות בחגים בתשלום. הוא חתם על הסכם מתיניון מ-1936, בזמן איחוד החזית העממית, אשר העניק רבים מזכויות אלה לעובדים צרפתים.

בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה ארגן כמה הפגנות המוניות, והארגון שהוביל מחה נגד המלחמה. עם זאת, ברגע שהמלחמה החלה, ז'ואו תמך במדינתו והאמין שניצחון גרמניה הנאצית יוביל להרס הדמוקרטיה באירופה. במהלך המלחמה הוא נעצר ונכלא במחנה הריכוז בוכנוואלד.

לאחר המלחמה ז'ואו עזב את ה-CGT והקים את כוח העובדים הסוציאל-דמוקרטים (CGT-FO). בשנת 1951 הוענק לו פרס נובל לשלום.[1]

בהקשר בינלאומי, עבודתו שימשה להקמתו של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO). הוא נבחר לתפקידי ניהול בגופי איגודים מקצועיים בינלאומיים, כולל הפדרציה הבינלאומית של איגודים מקצועיים הפדרציה העולמית של איגודי העובדים עד שהגוף הזה התפצל.

עם פטירתו בשנת 1954, ליאון ז'ואו נקבר בבית העלמין פר לשז בפריז.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציטוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא הייתי מרחיק לכת ואומר כי האיגודים המקצועיים הצרפתיים ייחסו חשיבות גדולה יותר למאבק לשלום מאשר האחרים. אך נראה שהם בהחלט לוקחים את זה יותר ללב.

[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאון ז'ואו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]