לאון צדוק-כהן
 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1870 הרובע השלישי של פריז, צרפת  |
|---|---|
| נרצח |
3 בנובמבר 1943 (בגיל 73) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
צרפת |
| צאצאים |
Jacqueline Zadoc-Kahn Eisenmann, Bertrand Zadoc-Kahn |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
לאון צדוק-כהן (בצרפתית: Léon Zadoc-Kahn; 2 בספטמבר 1870 – 23 בנובמבר 1943) היה רופא יהודי צרפתי, ראש המחלקה הרפואית בבית החולים רוטשילד בפריז, גזבר קרן קירי ויושב ראש הוועד המרכזי של קרן היסוד בצרפת. במהלך תקופת צרפת של וישי, הוא נעצר ונשלח, יחד עם אשתו, ממולדתו אל מחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאון צדוק-כהן נולד ב-2 בספטמבר 1870 ברובע השלישי של פריז. היה אחד משישה ילדים של ארנסטין מאייר וצדוק כהן, הרב הראשי של צרפת; אחיותיו היו הלן, אן וברטה; ואחיו היו פול ואדמונד. הוא החל את קריירת הרפואה שלו כתלמיד בבית חולים בפריז ב-1892. הוא קיבל את תואר הרופא בשנת 1897. בשנת 1899, הוא התחתן עם סוזן אסתר לאנג, שנולדה ב-26 במרץ 1876 בפריז לפלורט סילז לאנג וארנסט לאנג, יצרן טקסטיל. על תעודת הנישואין שלו נרשם כי היה רופא בבית החולים אוטל-דייה.[1][2] הם הביאו לעולם שלושה ילדים: ברטרן, ז'קלין וז'אן. בשנת 1914, הוא מונה לראש המחלקה הרפואית בבית החולים רוטשילד ונשאר בתפקיד עד לרציחתו. הוא היה חבר במועצה וגזבר עוזר של קרן קירי בשנת 1924, ובסופו של דבר מונה לגזבר.[3][4][5][6][7]
בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא יצא כרופא צבאי על סיפון ספינת בית החולים ספיניקס, כחלק מכוח המשלוח של מדינות ההסכמה לסלוניקי, כדי לגייס את האוכלוסייה היהודית הגדולה בעיר על מנת לעזור לחיילים הצרפתים שנמצאים במצוקה; פעולה זו הובילה להקמת החזית המקדונית.[4][8] בשנת 1918 הוענה לו הדרגה מייג'ור, הוענק לו צלב המלחמה וצלב הסדר של סאבה (אנ')(מהרפובליקה הסרבית).[9]
בשנת 1923, אשתו סוזן ייסדה את ההסתדרות של הנשים היהודיות לפלשתינה יחד עם הפעילה הפמיניסטית יבון נטר. מאוחר יותר הפך האיחוד לחלק הצרפתי של ויצו. בשנת 1925, הוא מונה לאחד משמונת חברי המועצה של המגזין La" Revue juive" ("הביקורת היהודית") - מגזין שפעל זמן קצר שנוסד על ידי אלבר כהן, שמטרתו הייתה להיות במרכז הפוליטי של תחיית היהדות המודרנית, והיו בו גם חברים כגון אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד, גאורג ברנדס ושארל גד.[10][11]
עם תבוסת צרפת לכוחות הנאצים ב-1940, בנו של צדוק-כהן, ברטרנד, קרדיולוג בבית החולים האמריקאי של פריז, התאבד מתוך ייאוש. קתרין גרהאם, הבעלים של "הוושינגטון פוסט", כתבה על כך כי אביה, יוג'ין מאייר, איש הכספים האמריקאי ודודו של צדוק-כהן שגר עמו שישה חודשים, הציע להעביר את משפחתו לארצות הברית, כפי שעשה עם אחרים. זדוק-כאן ואשתו היו מצולקים מידי מהתאבדותו של בנם ודחו את ההצעה. בני הזוג הסתתרו בכפר בפרברי פריז; בתם, ז'קלין, הוסתרה על ידי משפחה קתולית.[12][13][14]
אנט בנאצרף, נכדתו של צדוק-כהן, סיפרה לבעלה, זוכה פרס נובל ברוך בנאסרף, כי אחת מהכתובות האחרונות הידועות של צדוק-כהן בצרפת הייתה בלה רואל, הרווילייה בסן-אן-אואז, צפון-מערב פריז. משם נשלח מכתב על ידי צדוק-כצן לדזירה דמנגו, קולגה בתחום הסיעוד בבית החולים רוטשילד, ובו היה רשום:
"אני מתחנן שתעבירי את איחוליי לכל חבריי ברחוב סן-טר, האחיות והרופאים. אם יש לך זמן, אשמח לשמוע ממך ומכולם".[15]
הזוג נתפס בבית במרין, סן-אן-אואז, ב-1 בנובמבר 1943 על ידי הז'נדרמריה הצרפתית ונלקח למעצר.[16] הם נשלחו בשיירה מס' 62, ב-20 בנובמבר, ממחנה הריכוז דראנסי לאושוויץ (כ-76,000 יהודים צרפתים שנלקחו ונשלחו למחנות ההשמדה עברו דרך דראנסי).[17][16] הם נרצחו עם הגעתם לאושוויץ ב-23 בנובמבר.[18] מאייר גילה על מעצרם והיעלמותם מאת אדולף דרייפוס בניו יורק באביב 1944. ז'קלין צדוק-כהן שרדה את השואה.[13][19][20]
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוח זיכרון עם שמו של צדוק-כהן תלוי בבית החולים אוטל-דייה, הרובע ה-4 של פריז.[21]
- שמו של Zadoc-Kahn מופיע על חומת השמות של אנדרטת השואה (אנ') במוזיאון השואה.[22]
יצירות שפורסמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Deux cas de diabète grave chez des jeunes sans urobiline. [שני מקרים של סוכרת קשה אצל צעירים ללא אורובילין] [מיקום: בית חולים סיינט אנטואן]; ארכיונים כלליים של רפואה, דצמבר 1896, עמוד 15, פריז, אסלין והוזו, 1896.
- Étude sur la régénération du foie dans les états pathologiques (kystes hydatiques cirrhose alcoolique hypertrophique). [מחקר על התחדשות הכבד במצבים פתולוגיים] [תזה]; מצב האזרחי של פריז, 1896–1897, כרך 24, מספר 185, פריז, 1897.
- Résumé des titres et travaux scientifiques du Docteur Léon Kahn. [סיכום תארים ועבודות מדעיות של ד"ר ליאון כהן] (עקב דרישות ההפקדה החוקית בצרפת) עמוד 4, פריז, ג'. שטיינהיל, 1900.
- Résumé des titres et travaux scientifiques du docteur Léon Z. Kahn. [סיכום תארים ועבודות מדעיות של ד"ר ליאון צ. כהן] (לפי דרישות ההפקדה החוקית בצרפת) עמוד 4, פריז, ג'. שטיינהיל, 1902.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Poussu, Jean-Pierre; Robin-Romero, Isabelle (2007). Histoire des familles, de la démographie et des comportements: en hommage à Jean-Pierre Bardet. Paris: Presses Paris Sorbonne. p. 47.
- ^ "Léon Zadoc-Khan". www.geni.com. 24 במאי 2018. נבדק ב-10 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Association Amicale des Anciens Internes en Médecine des Hôpitaux de Paris". www.aaihp.fr. נבדק ב-10 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Poussu, Jean-Pierre; Robin-Romero, Isabelle (2007). Histoire des familles, de la démographie et des comportements: en hommage à Jean-Pierre Bardet. Paris: Presses Paris Sorbonne. p. 534.
- ^ "Kahn, Léon Zadoc". www.idref.fr. נבדק ב-12 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rapport de Léon Zadoc‑Khan (trésorie adjoint), des commissaires vérificateurs (Armet de Lisle, Beclere, P. Lebaudy), Claudius Regaud et Marie Curie : "Fondation Curie ‑ Rapports sur l'exercice 1924", Paris". www.calames.abes.fr. נבדק ב-12 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archives du musée Curie". www.calames.abes.fr. נבדק ב-12 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Salonique". www.lalettresepharade.fr. נבדק ב-10 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Adler, Cyrus; Szold, Henrietta (1918). American Jewish Year Book (PDF). Vol. 20. New York: American Jewish Committee. pp. 240, 241.
- ^ "La Revue Juif". www.revues-litteraires.com. נבדק ב-10 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Yvonne Netter". www.ajpn.org. נבדק ב-2 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Graham, Katharine (1997). Personal History. New York: Alfred A. Knopf.
- ^ 1 2 Wali, Kameshwar C. (2009). Satyendra Nath Bose: His Life and Times : Selected Works (with Commentary). New Jersey, London, Singapore, Beijing, Shanghai, Hong Kong, Taipei, Chennai: World Scientific. pp. 454–455.
- ^ "Les victimes du génocide". www.noubelobs.com. 22 באפריל 2005. נבדק ב-17 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Benacerraf, Baruj (2010). From Caracas to Stockholm: A Life in Medical Science. New York: Prometheus. p. 86.
- ^ 1 2 "Lettre de Léon ZADOC-KAHN à Désirée DAMENGOUT". picpus.mmlc.northwestern.edu. אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2019. נבדק ב-10 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Klarsfeld
- ^ Richet, Gabriel (ביולי 1995). "Nul n'a le droit d'en oublier un seul" (PDF). L'Internat de Paris. Paris: 8–23.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Holocaust Survivors and Victims Database". www.ushmm.org. נבדק ב-21 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Holocaust Survivors and Victims Database". www.ushmm.org. נבדק ב-21 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ZADOC-KAHN Léon 1939-1945". www.memorialgenweb.org. נבדק ב-10 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ZADOC-KAHN Léon 1939-1945". www.memorialgenweb.org. נבדק ב-10 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)