לאוני
 | |
| מקורות סגנוניים | מוזיקה הודית |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | המאה ה-17, הודו |
| כלים | דולאק |
| סצנות אזוריות | |
| מהאראשטרה, מאלווה | |
  | |
לאוני (במראטהית: लावणी; באופן מילולי: "יופי") הוא ז'אנר מוזיקלי שפותח במהלך המאה ה-17 בהודו. ז'אנר זה פופולרי בעיקר במדינת מהאראשטרה ובאזור ההיסטורי מאלווה שבהודו.[1]
יצירות מהז'אנר משלבות שירה וריקודי עם הודים מסורתיים בשילוב נגינה על כלי ההקשה דולאק (אנ') במקצב עוצמתי ומהיר. יתר על כן, לשירי הז'אנר יש ליריקה בנושאי חברה, דת ופוליטיקה,[2] והיא בדרך כלל רגישה, חריפה וסאטירית,[3] ולעיתים אף מכילה תכנים מיניים, כמו ביצירה Lavani Songs מהאוסף Prakrit Gathas של הלה.[4] במקור, מופעי לאוני היו סוג של בידור וחיזוק מורל לחיילים העייפים. מופעים אלו תרמו לפיתוחו של התיאטרון העממי המראטהי.[3]
אמני הז'אנר מופיעים בדרך כלל באווירה תיאטרלית, בלבוש סארי ותכשיטים (בעיקר עגילים, חגורות, וצמידים) עם בינדי על המצח ושיער אסוף בתסרוקת קוקו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Thielemann, Selina (2000). The Music of South Asia. New Delhi: A. P. H. Publishing Corp. p. 521. ISBN 978-81-7648-057-4.
- ↑ Shirgaonkar, Varsha. "“Lavanyanmadhil Samajik Pratibimba”." Chaturang, Loksatta (1997).
- 1 2 The Encyclopaedia of Indian Literature (Volume Two) (Devraj To Jyoti), Volume 2 by Amaresh Datta, p. 1304
- ↑ History of Indian Theatre, Volume 2, by Manohar Laxman Varadpande, p. 164