לאונל אלבארס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאונל אלבארס
יישור=ללא
מידע אישי
לידה 29 ביולי 1965 (בן 54)
רמדיוס שבקולומביה
שם מלא לאונל דה חסוס אלבארס סולטה
גובה 1.80 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1983-1987
1987-1990
1990 - 1992
1992 - 1995
1996
1996
1997
1998 - 1999
1999 - 2001
2002
2002-2003
2004
סה"כ:
אינדפנדיינטה מדיין
אתלטיקו נסיונל
ריאל ויאדוליד
אמריקה קאלי
אינדפנדיינטה מדיין
דאלאס ברן
וראקרוס
דאלאס ברן
ניו אינגלנד רבולושן
דפורטס קינדיו
דפורטיבו פריירה
דפורטס קינדיו
189 (3)
42 (0)
35 (0)
115 (5)
11 (0)
22 (3)
20 (2)
22 (3)
58 (2)
13 (0)
25 (1)
16 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
1985-1997 קולומביה 101 (1)
קבוצות כמאמן
2007
2008-2009
2009-2010
2011
2012
2013-2014
2015-2016
2017
2018-2019
דפורטיבו פריירה (עוזר)
אינדפנדיינטה מדיין (עוזר)
אינדפנדיינטה מדיין
קולומביה
איטגווי דיטיירס
דפורטיבו קאלי
אינדפנדיינטה מדיין
סרו פורטניו
ליברטד
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-5 במאי 2019
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-5 במאי 2019

לאונל דה חסוס אלבארס סולטהספרדית: Leonel de Jesús Álvarez Zuleta; נולד ב-30 ביולי 1965) הוא כדורגלן עבר קולומביאני ששיחק בעמדת הקשר האחורי, וכיום מאמן כדורגל. נחשב לחלק מדור השחקנים המוצלח של המדינה שכלל בין היתר את רנה היגיטה, קרלוס ולדרמה, פאוסטינו אספרייה, פרדי רינקון ואדולפו ולנסיה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבארס החל את הקריירה שלו בדפורטיבו אינדפנדיינטה מדיין ב-1983. הוא שיחק שם במשך ארבע שנים, וב-1987 עבר ליריבה העירונית אתלטיקו נסיונל. הוא זכה עם אתלטיקו בקופה ליברטדורס ב-1989, לאחר ניצחון בגמר על אולימפיה מפרגוואי בדו-קרב פנדלים שבו הבקיע את הפנדל המכריע. הייתה זו הפעם הראשונה שקבוצה קולומביאנית זוכה בתואר.

ב-1990 הוא עבר לשחק באמריקה קאלי, וזכה עמה באליפות ב-1992. באותה שנה הוא הצטרף לחבריו קרלוס ולדרמה ורנה היגיטה בריאל ויאדוליד מספרד, אותם אימן המאמן פרנסיסקו מטוראנה, אך לאחר עונה לא מוצלחת הוא חזר לאמריקה קאלי למשך שלוש עונות נוספות. ב-1996 הוא הצטרף לוולדרמה בדאלאס ברן מה-MLS. הוא אף נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של הליגה.

ב-1997 הוא עבר לוורקרוז מליגת העל המקסיקנית, אך תוך זמן קצר שב לארצות הברית ועבר לניו אינגלנד רבולושן תמורת האקוודורי אריאל גרציאני. הוא שיחק בניו אינגלנד עד 2001, ועזב כיוון שחוזהו לא חודש. הוא חזר לקולומביה והצטרף לדפורטס פריירה, וסיים את הקריירה בדפורטס קינדיו.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבארס היה אחד משחקניה הבולטים של הנבחרת ואחד מסמליה. הוא ערך את הבכורה ב-14 בפברואר 1985 במשחק ידידות מול פולין. בסך שיחק בנבחרת 101 פעמים שהתפרשו לאורך 12 שנים, עד לשנת 1997. שיחק בטורנירי גביע העולם ב-1990 ו-1994 וכן בטורנירי הקופה אמריקה ב-1987, 1989, 1991, 1993 ו-1995.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחיל את קריירת האימון כעוזרו של הוגו קסטניו בדפורטיבו פריירה ואחר כך כעוזרו של סנטיאגו אסקובר באינדפנדיינטה מדיין ב-2008. ב-2009 החליף את אסקובר כמאמנה של אינדפנדיינטה מדיין בטורניר הקלאוסורה של 2009 והוליך אותה לאליפות כבר בעונת הבכורה שלו כמאמן ראשי.

ב-2010 מונה לעוזרו של הרנן דריו גומס בנבחרת קולומביה, אבל באוגוסט 2011 מונה למאמן הראשי של הנבחרת לאחר התפטרותו של גומס. ב-3 בספטמבר ערך אלבארס את הבכורה כמאמן ראשי בניצחון על הונדורס במשחק ידידות וכעבור חודש קולומביה החלה את משחקיה במוקדמות מונדיאל 2014. ניצחון בחוץ על בוליביה 1-2, תיקו ביתי 1-1 מול ונצואלה והפסד ביתי לארגנטינה 1-2 הספיקו לראשי ההתאחדות בשביל לפטר את אלבארס ולמנות במקומו את חוסה נסטור פקרמן.

ב-2012 מונה אלבארס למאמנה של איטגווי דיטיירס וכעבור שנה מונה למאמנה של דפורטיבו קאלי.[1] בטורניר הקלאוסורה הוא הצליח להוליך את הקבוצה למשחק הגמר לאחר 8 שנים שבהן לא הגיעה למעמד זה. לאחר 0-0 במשחק הראשון באצטדיון פסקואל גררו, הפסידה הקבוצה במשחק השני לאתלטיקו נסיונל 0-2 וסיימה כסגנית. בינואר 2014 נפגשו שתי הקבוצות שוב במסגרת הסופרליגה והפעם הייתה זו קאלי שזכתה בתואר על חשבונה של נסיונל. כעבור חודש פוטר אלבארס לאחר שהשיג בסך הכל נקודה אחת מששת המחזורים הראשון בליגה.[2]

ב-8 במאי הודיעה אינדפנדיינטה מדיין על חזרתו של אלבארס כמאמן הקבוצה לאחר 6 שנים. הוא לקח את הקבוצה במחזור האחרון של הליגה הסדירה ובפלייאוף הוביל אותה לניצחונות על ג'וניור ברנקייה ברבע הגמר ודפורטס טולימה בחצי הגמר, כאשר היא הופכת פיגור של 0-1 לניצחון 1-3 ב-15 הדקות האחרונות. בגמר פגש את קבוצתו הקודמת, דפורטיבו קאלי, שזכתה בסוף בתואר אחרי ניצחון 1-2 בסיכום. בטורניר האפרטורה 2016 החתים מספר שחקני מפתח והצליח שוב להוביל את הקבוצה לגמר, הפעם לניצחון בסיכום על ג'וניור 1-3 ולזכייה שנייה שלו באליפות כמאמן הקבוצה. התוצאות בטורניר הקלאוסורה של 2016 היו פחות טובות, וכללו הדחות מוקדמות בקופה סודאמריקנה ובליגה, בעיקר מפני שדהקבוצה סבלה מחיסורי שחקנים עקב פציעות. לאלבארס הייתה ביקורת על ההנהלה שלא דאגה להביא מחליפים וכתגובה פוטר מהקבוצה.

ב-2017 מונה למאמנה של סרו פורטניו הפרגוואית שהתמודדה בטורניר הקלאוסורה והסודאמריקנה. בעוד שבטורניר הבין לאומי הוא הודח עם קבוצתו כבר בסיבוב השני לאחר הפסד לג'וניור ברנקייה, הוא הוליך את סרו לזכייה באליפות לאחר ניצחון 2-3 במחזור האחרון על סול דה אמריקה. למרות ההצלחה עם סרו, הוא לא המשיך בקבוצה עקב החלטה שלו.[3]

באוקטובר 2018 מונה למאמנה של ליברטד הפרגוואית ואף הוליך אותה לשלב הבתים בקופה ליברטדורס על חשבונה של אתלטיקו נסיונל הפייבוריטית. למרות תוצאות טובות, הוא פוטר ב-6 במרץ 2019 בעקבות מה שהוגדר כמחלוקות בלתי ניתנות לגישור מול ההנהלה, ואף דובר על שמועה לא מבוססת שבה נאמר שהוא ניהל רומן עם אשתו של אחד משחקני הקבוצה.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכה בגביע הליברטדורס עם אתלטיקו נסיונל (1989)
  • זכה בגביע אינטראמריקנה עם אתלטיקו נסיונל (1990)
  • זכה באליפות קולומביה עם אמריקה קאלי (1992)
  • חלק מנבחרת השנה בדרום אמריקה (1990)
  • מקום שלישי במשאל השחקן הטוב ביותר בדרום אמריקה (1990)
  • חלק מנבחרת השנה בדרום אמריקה (1993)
  • חלק מנבחרת השנה בדרום אמריקה (1995)
  • זכה באליפות קולומביה כמאמן אינדפנדיינטה מדיין (קלאוסורה 2009 ואפרטורה 2016)
  • זכה בסופרליגה עם דפורטיבו קאלי (2014)
  • זכה באליפות פרגוואי כמאמן סרו פורטניו (2017)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת קולומביה - מונדיאל 1990

1 היגיטה • 2 אסקובר • 3 ח. גומס • 4 הררה • 5 וייה • 6 פרס • 7 אסטרדה • 8 ג. גומס • 9 גררו • 10 ולדרמה • 11 רדין • 12 ניניו • 13 הויוס • 14 אלבארס • 15 פראה • 16 איגוארן • 17 קסיאני • 18 קבררה • 19 רינקון • 20 פחרדו • 21 מנדוסה • 22 הרננדס • מאמן: מטוראנה

קולומביהקולומביה
נבחרת קולומביה - קופה אמריקה 1991

1 היגיטה • 2 אסקובר • 3 מרטינס • 4 פימנטל • 5 הררה • 6 פארחה • 7 דה אווילה • 8 גרסיה • 9 ולנסיאנו • 10 ולדרמה • 11 רדין • 12 קלרו • 13 קבררה • 14 אלבארס • 15 פראה • 16 אסטראדה • 17 אוסוריו • 18 איגוארן • 19 אוסוריאגה • 20 רינקון • 21 קורטס • 22 ניניו • מאמן: גרסיה

קולומביהקולומביה
נבחרת קולומביה - קופה אמריקה 1993 (מקום שלישי)

1 קורדובה • 2 קורטס • 3 מנדוסה • 4 הררה • 5 גאביריה • 6 גומס • 7 א. מטוראנה • 8 גרסיה • 9 אריסטיסאבאל • 10 ולדרמה • 11 ולנסיה • 12 מונדראגון • 13 פאצ'קו • 14 אלבארס • 15 פראה • 16 לוסאנו • 17 אספרייה • 18 אוסוריו • 19 רינקון • 20 ו. פרס • 21 ר. פרס • 22 פאסו • מאמן: פ. מטוראנה

קולומביהקולומביה
נבחרת קולומביה - מונדיאל 1994

1 קורדובה • 2 אסקובר • 3 מנדוסה • 4 הררה • 5 גאביריה • 6 גומס • 7 דה אווילה • 8 לוסאנו • 9 ולנסיאנו • 10 ולדרמה • 11 ולנסיה • 12 מונדראגון • 13 אורטיס • 14 אלבארס • 15 פראה • 16 אריסטיסאבאל • 17 סרנה • 18 קורטס • 19 רינקון • 20 פרס • 21 אספרייה • 22 פאסו • מאמן: מטוראנה

קולומביהקולומביה
נבחרת קולומביה - קופה אמריקה 1995 (מקום שלישי)

1 היגיטה • 2 סנטה • 3 מנדוסה • 4 פרננדס • 5 ברמודס • 6 גאביריה • 7 גררו • 8 לוסאנו • 9 ארבולדה • 10 ולדרמה • 11 אספרייה • 12 קלרו • 13 קבררה • 14 אלבארס • 15 מוסקרה • 16 אריסטיסאבאל • 17 לאון • 18 קרדונה • 19 רינקון • 20 קיניונס • 21 קסיאני • 22 קורדובה • מאמן: גומס

קולומביהקולומביה