לאורה אסקיבל
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1950 (בת 73) מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות  |
|---|---|
| מדינה |
מקסיקו |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| סוגה |
ריאליזם קסום |
| יצירות בולטות |
כמו מים לשוקולדה |
| תקופת הפעילות |
מ-1989 |
| בן או בת זוג |
אלפונסו אראו (?–1995) |
  | |
לאורה אסקיבל (בספרדית: Laura Esquivel; נולדה ב-30 בספטמבר 1950) היא סופרת, תסריטאית ופוליטיקאית מקסיקנית. היא שירתה בבית הנבחרים המקסיקני (2012-2018) מטעם מפלגת מורנה. הרומן הראשון שלה, Como agua para chocolate ("כמו מים לשוקולדה") הפך לרב מכר במקסיקו וארצות הברית, ולאחר מכן עובד לסרט עטור פרסים.
קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברומן "כמו מים לשוקולדה", אשר יצא לאור ב-1989, אסקיבל משתמשת בריאליזם קסום כדי לשלב את היומיומי והעל-טבעי. הסגנון שלה הושווה לאלו של הסופר הקובני אלחו קרפנטייר, גבריאל גרסיה מרקס הקולומביאני, והסופרת הצ'ילאנית איזבל איינדה. עלילת הספר מתרחשת במהלך המהפכה המקסיקנית של תחילת המאה העשרים, וסובבת את המטבח של גיבורת הספר, טיטה, וחשיבות האוכל בחייה ובסביבה שלה. הרומן בנוי כשנה של גיליונות מגזיני נשים של התקופה, עם מתכונים, תרופות ביתיות, סיפורי אהבה, וכל פרק ("ינואר", "פברואר", "מרץ", וכן הלאה) פותח עם מתכון ערוך (מוסתר חלקית) של מאכל מקסיקני מסורתי עם הוראות הכנה. כל מתכון מזכיר למספרת אירוע משמעותי בחיי גיבורת הסיפור.
אסקיבל אומרת שהיא מאמינה שהמטבח הוא החלק החשוב ביותר של הבית, ומאפיינת אותו כמקור של ידע והבנה שמביא הנאה. כותרת הספר, Como agua para chocolate הוא ביטוי מקסיקני המתייחס למישהו שרגשותיו מתקרבים לנקודת הרתיחה, כמו שמים צריכים להיות מורתחים כדי להכין שוקולד. הרעיון לרומן עלה בראשה של אסקיבל בזמן שבישלה ממתכונים של אמה וסבתה. כפי הנראה, אסקיבל שאלה מחיי משפחתה בכתיבת הספר. הייתה לה דודה-רבא בשם טיטה, שמשפחתה סירבה להרשות לה להינשא, והיא העבירה את חייה בטיפול באמה. כשאמה נפטרה, טיטה גם נפטרה תוך זמן קצר.[1]
למרות העובדה שהספר ספג ביקורות לא טובות במקסיקו, "כמו מים לשוקולדה" הפך לרב מכר, ו"יצר בום כלכלי של סופרת אחת, באופן חסר תקדים במקסיקו". הספר יצא במהדורה שנייה ושלישית תוך פחות משנה מהשקתו, והגיע למקום השני במכירות בשנת 1989, ולרב המכר הגדול ביותר של מקסיקו ב-1990. הספר תורגם ל-32 שפות, לפחות.[2]
הספר עובד לקולנוע, והסרט באותו השם יצא לאקרנים ב-1994, במקביל לתרגום הספר לאנגלית. בארצות הברית, "כמו מים לשוקולדה" הפך לאחד הסרטים הזרים המרוויחים ביותר בהיסטוריה. (נכון לשנת השקתו, 1994, הסרט היה המכניס ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית[3]) הסרט זכה בעשרה פרסי אריאל (האוסקר המקסיקני), בנוסף לעשרות פרסים בינלאומיים.[1]
הרומן השני של אסקיבל, La ley del amor (חוק האהבה), שיצא ב-1995, מערבב ריאליזם קסום ומדע בדיוני, בסיפור אהבה קארמי. הספר זכה לביקורות בינלאומיות פחות טובות מאשר ספרה הראשון.
ספרה הבא של אסקיבל, Between Two Fires, משנת 2000, היה אוסף מאסות על החיים, אהבה, ומזון.
הרומן השלישי של אסקיבל Tan veloz como el deseo (במהירות התשוקה), יצא בשנת 2001. עלילתו מתרחשת במקסיקו סיטי בדירתה של יוביה, גרושה בגיל המטפלת באביה הנכה, חובילו. חובילו, מפעיל טלגרף לשעבר, נולד עם מתת המאפשרת לו להבין מה אנשים מבקשים לומר, במקום מה שהם אומרים בפועל. על פי המבקרת אליזבת וילינגהאם, "אסקיבל לראשונה מבקשת בספר זה שהקורא ישקול את הדיאלוג ההיסטורי של מקסיקו והאמיתות הנצחיות שלה," באווירה עכשווית בה הדמויות מחפשות פיוס משמעותי ומתמשך אשר מתעלה על שגיאות ואי הבנות היסטוריות.
הרומן הרביעי של אסקיבל הוא Malinche: novela, אשר יצא בשנת 2006. ספריה הבאים הם A Lupita le gusta planchar (2014, "לופיטה אוהבת ברזל") El diario de Tita (2016, "היומן של טיטה").
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורה אליסיה פלומארס אסקיבל נולדה הילדה השלישית מבין ארבעת הילדים של חוליו סזאר אסקיבל, מפעיל טלגרף, וחוספה ולדס, עקרת בית. מותו של אביה בשנת 1999 היה ההשראה לספר Tan veloz como el deseo. אסקיבל למדה הוראה, עבדה כמורה בגן, ומאוחר יותר ייסדה סדנת תיאטרון לילדים, וכתבה והפיקה דרמות לילדים. היא נישאה לשחקן, מפיק ובמאי אלפונסו אראו, עמו שיתפה פעולה במספר סרטים. היא כתבה את התסריט עבור סרטו Chido One, el taco de oro , והייתה מועמדת על כך לפרס אריאל. הוא ביים את הסרט המבוסס על ספרה, "כמו מים לשוקלדה". אך זמן קצר אחרי צאת הסרט, השניים התגרשו, תוך כדי סכסוך שבו אסקיבל טענה שאראו לא שילם לה את האחוזים שלה מהסרט גורף הפרסים. מאוחר יותר, היא נישאה בשנית, לרופא השיניים חאבייר ולדס.[4] סיפור אהבתם דומה, על פי פרשנים, למשהו מספריה: חברותיה טוענות שדמות הרופא ב"כמו מים לשוקולדה" היה התרשים לדמותו של הגבר שעתידה הייתה לחלוק עמו את חייה; אך יתרה מכן, היא פגשה אותו בשל הסכסוך עם גרושה על כספי הסרט. כשביקרה אצל עורך דין כדי לבקש את עזרתו בהשגת חלקה מרווחי הלהיט הבינלאומי, הוא ביקש ממנה לקרוא את סיפוריו של אחיו. לדבריו, רופא שיניים אך משורר בנשמתו, שכותב סיפורים קצרים, ומאוד יעריך את חוות דעתה. אסקיבל נאותה, וכל כך התרשמה מכתיבתו, ובמיוחד מטיפולו הרגיש בדמויות הנשיות, שביקשה לפגוש אותו. אחרי שנה של חברות, היחסים הפכו רומנטיים, והשניים נישאו.[1]
במרץ 2009 אסקיבל רצה בהצלחה בבחירות כמועמדת מטעם מפלגת המהפכה הדמוקרטית למועצת העיר של מקסיקו סיטי. בשנת 2012 היא נבחרה לבית הנבחרים הפדרלי (בספרדית: diputada federal) מטעם מפלגת מורנה. היא כיהנה כיו"ר ועד התרבות של מקסיקו סיטי, וכחברה בוועד המדע והטכנולוגיה ובוועד למען הסביבה של מפלגת מורנה.[5]
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Como agua para chocolate (1989) (בעברית: "כמו מים לשוקולדה", הוצאת אור-עם, 2010)
- La ley del amor (1995)
- Íntimas suculencias (1998)
- Estrellita marinera (1999)
- El libro de las emociones (2000)
- Tan veloz como el deseo (2001)
- Malinche (2006)
- A Lupita le gustaba planchar (2014)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לאורה אסקיבל
לאורה אסקיבל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לאורה אסקיבל, ברשת החברתית Goodreads
לאורה אסקיבל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Twists In Author Laura Esquivel's Life Read Like Something Out Of A Novel, Mary Daniels, Chicago Tribune, November 12, 1996
- ^ Kitchen is home's heart for 'Chocolate' author Esquivel. Deirdre Donahue. USA Today Life; Pg. 8D. November 18, 1993.
- ^ Laura Esquivel, Marie Arana-Ward, The Washington Post, May 8, 1994
- ^ Laura Esquivel: 1951 (?)—: Novelist - Attracted To 1960s Counterculture, Biography.jrank
- ^ Laura Esquivel, don Quijote