לאו מונוסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאו מונוסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 בדצמבר 1897
מוסקבה
פטירה 22 באפריל 1967 (בגיל 69)
מונטיגו ביי, ג'מייקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וסטצ'סטר הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאו מונוסוןרוסית : Лев Исаакович Моносзон, ליט. לב איזקוביץ' מונוסון (נכתב גם: מונסזון, מונשזון) נולד במוסקבה ב-1897 למשפחת יהלומנים יהודית. בצעירותו כתב שירה והיה חבר בתנועת האימז'יניזם האוונגרדית שצמחה בברית המועצות לאחר מהפכת 1917. ב-1923 היגר לגרמניה והחל לשיר ולשחק, בין השאר תחת הכינויים לאו מול, לאו פריי, לאו מון, לאו פרנק, לאו מינור, לאו אם ופרד מוסנר. לעיקר תהילתו כזמר פופולרי זכה בשנים 1928–1933, בשלהי ברפובליקת ויימאר. אחד מלהיטיו הידועים הוא השיר "Liebling, mein Herz lässt dich grüßen" (יקירתי, ליבי שולח לך ד"ש) שביצע עם תזמורתו של בן ברלין.[1] כשחקן, הוא הופיע בסרטים "אני ביום ואת בלילה" ("Ich bei Tag und du bei Nacht", 1932) בבימויו של לודוויג ברגר; במחזמר "השלושה מתחנת הדלק" (1930) וב"אהבת הוד מלכותה" (1931).

כיהודי רוסי, הוא נאלץ לעזוב את גרמניה ב-1933, ועבר תחילה לצרפת ולאחר מכן, דרך ספרד, לארצות הברית. בניו יורק החל קריירה חדשה כסוחר בולים. מונוסון נפטר ב-1967 במהלך נסיעה לג׳מייקה.

מונוסון שלט באחת עשרה שפות והפיק למעלה מ-1400 תקליטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Liebling, mein Herz läßt dich grüßen - Leo Monosson Ben Berlin, סרטון בערוץ "jonjamg", באתר יוטיוב (אורך: 02:49)