לאיוש הבשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאיוש הבשי
Hevesi Lajos
לידה 20 בדצמבר 1843
הווש, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 27 בפברואר 1910 (בגיל 66)
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lajos Lőwy עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית, הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאיוש הבשי (במקור לוי בהונגרית: Hevesi Lajos; הבש, 20 בדצמבר 1843וינה, 17 בפברואר 1910) היה עיתונאי, סופר, מבקר אמנות והיסטוריון אמנות יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיוש לוי היה בנם של הרופא היהודי מור (מוריץ) לוי מהעיירה הֶבֶש בת כ-10,000 התושבים בהונגריה ושל אשתו אַדֵל (אַדֶלֶה). הבשי סיים את לימודיו בתיכון בפשט. הוא למד לאחר מכן בווינה פילולוגיה ורפואה ובשנת 1866 הפך לעמית העיתון בשפה הגרמנית "פסטר לויד". בשנת 1868 השתתף בהקמת כתב העת ההיתולי "בורשסם ינקו". הוא השיק, ערך וכתב ברובו בעצמו את כתב העת לנוער Kleine Leute (1874-1871) ("אנשים קטנים"). בשנת 1875 עבר להתגורר בווינה. בשנת 1885 הפך לחבר המערכת ב"פרמנבלאט" בווינה וכתב מאמרים וביקורות על תיאטרון החצר. באותו הזמן עבד גם ב"ברסלאואר צייטונג". הוא הפך לעורך המשותף של הספר "האימפריה האוסטרו-הונגרית במילים ובתמונות".

בשנת 1909 הפך לחבר נספח באגודת קישפלודי. מרבית עבודותיו (סיפורים קצרים, תיאורי מסעות, מחקרים בתחום תולדות האמנות) התפרסמו בגרמנית. הוא כתב גם תיאורי מסעות הומוריסטיים וזכרונות מהחיים האמנותיים. כמבקר וכסופר בתחום האמנות היה לוחם נחוש וחלוץ של המגמות האמנותיות החדשות בתקופתו עד סוף חייו ממש.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המדריך לתכתובת מסחרית. מדריך תאורטי ומעשי. A kereskedelmi levelezésnek kézikönyve. Elméleti és gyakorlati utmutatás. Pest, 1864
  • Betrachtungen über die kirchliche Reform, mit besonderer Rücksicht auf das österreichische Konkordat von Dr. Stephan Toldy. Aus dem Ungarischen übersetzt. Pest, 1868. (2. kiadás. Pest, 1869.)
  • Sie sollen ihn nicht haben. Heiteres aus ernster Zeit. Leipzig, 1871.
  • Jelky András bajai fiú rendkívüli kalandjai ötödfél világrészben. Történeti kutforrások alapján. Magyar népkönyv különös tekintettel a serdültebb ifjuságra. Pest. 1872. (Ism. Vasárnapi Ujság bő kivonatban. 2. kiadás hat képpel. Bpest, 1875., 3. kiadás. Bpest, 1879., 4. kiad. Bpest 1896. Németűl: Bpest, 1875. 2. kiadás. Bpest, 1879. Finnül: Helsingfors, 1875.)
  • המדריך לקווי מסילות הרכבת לצפון ומזרח הונגריה. Kalauz Felső Magyarország vasutain. Kézikönyv a Kárpátokat beutazók számára. Bpest. 1873. (Németűl. Bpest, 1873.)
  • Budapest és környéke. A fővárosi hatóság megbizásából. Hiteles adatok nyomán készült; uj térképpel és számos fametszettel. Bpest, 1873. (Ism. Pesti Napló 175. sz. Németűl. Bpest, 1873.)
  • תמונות מבירת הונגריה Karczképek az ország fővárosából. Bpest, 1876
  • Auf der Schneide. Ein Geschichtenbuch. Stuttgart, 1884. (Elbeszélések.)
  • Neues Geschichtenbuch. Bpest. 1885.
  • Auf der Sonnenseite. Ein Geschichtenbuch. Bpest, 1886.
  • Almanaccando. Bilder aus Italien. Bpest, 1888.
  • Buch der Laune. Neue Geschichten. Stuttgart, 1889. Online (Ism. Főv. Lapok 90. sz. és Pester Lloyd 65. sz. Silberstein.)
  • Ein englischer September. Heitere Fahrtben jenseits des Canals. Bpest, 1891.
  • Regenbogen. Sieben heitere Geschichten, illustrirt von Willy Schulz. Bpest, 1892.
  • Von Kalau bis Säckingen. Ein gemüthliches Kreuz und Quer. Bpest, 1893.
  • Mutter und Töchter. Lustspiel in 3 Aufzügen von Árpád Berczik, nach dem Ungarischen für das deutsche Volkstheater in Wien bearbeitet und mit einer biogr. Skizze versehen. Bpest, 1894.
  • Zerline Gabillon. Ein Künstlerleben. Stuttgart, 1894. Online
  • Glückliche Reisen. Bpest, 1895.
  • Die Althofleute. 1897.
  • Der zerbrochene Franz, nebst anderen Humoresken und Geschichten. 1900.
  • Österreichische Kunst im XIX. Jahrhundert. 1903.
  • Der Zug um den Mund. 1906.
  • Acht Jahre Sezession. Wien, 1906. Online
  • Altkunst Neukunst. 1909.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאיוש הבשי בוויקישיתוף