לאיוש צ'אבאי אקש
 | |
| לידה |
2 באוגוסט 1896 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 47 בערך) בודפשט, ממלכת הונגריה |
  | |
לַאיוֹש צַ'אבַּאִי אֵקֶש (במקור אנגל, בהונגרית: Csabai Ékes Lajos; בודפשט, 2 באוגוסט 1896 – האי הארוש, 1944) היה גרפיקאי וצייר יהודי-הונגרי שנרצח בשואה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאיוש צ'אבאי אקש נולד במשפחה יהודית כבנם של דוד אנגל ואדל קוֹהְן (הגרסה הגרמנית-הונגרית לכהן). לאביו הייתה בית מלאכה לציור וייצור שלטים. לאיוש החל את לימודיו בבית הספר לאמנויות יישומיות בבודפשט, ואחר כך באוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות אצל הצייר אישטוואן רטי. הוא התחיל כגרפיקאי ויצר איורים לאגדות, לעטיפות ספרים ולפלקטים.
הוא היה לוחם אש (כבאי) במלחמת העולם הראשונה.[1] בשנת 1915 שירת בשדות הקרב האיטלקיים והרוסיים, נפצע וזכה במדליית הצטיינות כסג"ם מילואים. לאחר שחרורו למד גם בבית הספר החופשי של הצייר קארוי קרנשטוק. בשנת 1919 פתח בעצמו בית ספר לאמנויות יפות ויישומיות. הוא ערך סיורי לימוד ארוכים יותר באיטליה (1922) ובגרמניה (1924).
לאחר מלחמת העולם הראשונה החל גם לצייר, הוא הופיע לראשונה בתערוכה בהיכל האמנות (בודפשט) בשנים 1920–1921. עד מהרה חזר לגרפיקה. הוא הציג את עבודותיו בתערוכת הגרפיקה ההונגרית בשווייץ (1924), בתערוכת הספרים בלייפציג (1927), בקלן (1928) ובפריז (1931) וכן בתערוכה העולמית בברצלונה (1929). הגרפיקה שלו הופיעה בכתבי עת זרים רבים, אפילו בעיתונים יפניים. בשנת 1927 הציג את עבודות הגרפיקה שלו בסלון הלאומי והמגזין "גרפיקה הונגרית" (Magyar Grafika) הקדיש גיליון מיוחד ליצירותיו.
ב-17 ביולי 1922 הוא התחתן עם אדית טולנאי, בתם של בלה טולנאי ואראנקה קראוס שהייתה צעירה ממנו בשבע שנים.[2] הם התגרשו בשנת 1929. ב-9 בנובמבר 1932 נשא לאישה את אליז, בתם של אימרה קשוני ומטילד קולקה.[3]
הוא היה חבר ב"חברת לאסלו פאל" לציור וב"חברה ההונגרית של אמני ספרים ופרסום". כיוון שמשנת 1939 לא היה יכול כבר לעבוד בשל החוקים האנטי יהודיים ובמיוחד החוק היהודי השני, המקום היחיד שיכול היה להתפרנס היה במסגרת התערוכות של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך.
כיהודי, צ'אבאי אקש זומן לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) מספר פעמים במהלך מלחמת העולם השנייה. בקיץ 1944 הוא נראה לאחרונה בתחנת הרכבת של האי הרוש.[4] (כיום חצי אי על הדנובה ברובע 22 של בודפשט).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עמוד 177 גישה מקוונת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. 1967.
- "A magyar társadalom lexikonja" (PDF). Mtdaportal. לקסיקון חברתי
- "A Magyar Könyv- és Reklámművészek Társasága bemutatkozó kiállításának katalógusa". MEK. 1930-04-12.
- חלוקי נחל לזיכרון. השואה באמנות היפה ההונגרית. S. Nagy Katalin (2006). Emlékkavicsok. Holocaust a magyar képzőművészetben 1938–1945. Budapest: Glória Kiadó. p. 171–172. ISBN 963-9283-99-1.
- ג'רג' קלמן: נתונים וחתימה של קריקטוריסטים הונגרים 1848–2007. קריקטוריסטים, בובות מונפשות וקריקטוריסטים, מאיירים, אמני פורטרטים. בודפשט, 2008.
- לקסיקון אמנות. 1965–1968.
- הלקסיקון של העידן האחרון של הונגריה. 1930.
- לקסיקון חדש של רוואי. עורך ראשי. אישטוואן טרסולי. שקסארד, בייביץ, 1996.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאשלו מרקו. מועדון ספרים הונגרי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Komárom-Esztergom egyesített vármegyék testnevelési és népgondozó felügyelősége által 39/1938. sz. alatt kiállított igazolvány szerint.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. V. ker. állami házassági akv. 521/1922. folyószáma alatt.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. V. ker. állami házassági akv. 770/1932. folyószáma alatt.
- ^ S. Nagy Katalin, i. m., 313. o., 283. sz. jegyzet hivatkozása: Porscht Frigye: Csabai Ékes Lajos. Magyar Művészeti Fórum, 1999. december.
- יהודים בשואה: הונגריה
- אנשי צבא אוסטרו-הונגרים במלחמת העולם הראשונה
- חיילים יהודים במלחמת העולם הראשונה
- משתתפי פעילות האומנות אומיקה
- ציירים שנספו בשואה
- בוגרי האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות
- אישים במחנות שרות העבודה (הונגריה)
- ציירים יהודים הונגרים
- גרפיקאים ומאיירים יהודים הונגרים
- בודפשט: אישים
- יהדות בודפשט
- הונגרים שנולדו ב-1896
- הונגרים שנפטרו ב-1944