לאיוש קשאק

לאיוש קשאק
Kassák Lajos

לידה	21 במרץ 1887 נובה זמקי, סלובקיה
פטירה	22 ביולי 1967 (בגיל 80) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מדינה	הונגריה
זרם ספרותי	בית הספר האירופי
שפות היצירה	הונגרית
מפלגה	מפלגת העובדים ההונגרית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית
בנות זוג	יולאן סימון (1928–1938 (כ־10 שנים)) Klára Kárpáti (1946–1967 (כ־21 שנים))
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1965) פרס באומגרטן (1947)

לאיוש קשאק (בהונגרית: Kassák Lajos;‏ נובה זמקי, 21 במרץ 1887 – בודפשט, 22 ביולי 1967) היה אוטודידקט זוכה פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל) סופר הונגרי, משורר, מתרגם ספרותי, אמן חזותי. דמות מכוננת של תנועת האוונגרד ההונגרית.

קורות חייו

לאיוש קשאק נולד לאישטוואן קשאק, טכנאי מעבדה (לבורנט) בבית מרקחת, וארז'בט אישטנש, כובסת. בגיל 12 עזב את לימודיו על מנת לעבוד כשוליית מסגר. הוא עבר לבודפשט ב-1904, שם עבד כמסגר במפעלי אנגיאלפלד. הוא השתתף בקרבות הפוליטיים של האיגודים המקצועיים, ואחר כך הפך לחבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). ב-1905 ארגן שביתות במספר הזדמנויות, שבגינן פוטר מספר פעמים. ב-1909 צעד לפריז ברגל (במשך מספר חודשים), ללא כסף, צעדה שהפכה עבורו לחוויה מכוננת. ב-1910 חזר לביתו ברכבת.

למרות שלא קיבל חינוך פורמלי, הוא היה אוטודידקט והצליח לפרסם את כתביו. שירו הראשון פורסם ב-1908, וב-1912 ראה אור ספר הסיפורים הקצרים הראשון, "קינת החיים" (Életsiratás). לאחר מכן הוא עיבד את אירועי המסע לפריז ביצירתו האוטוביוגרפית רבת הכרכים, "חייו של אדם" (Egy ember élete) (1935–1927). ב-1915 יצא לאור ספר השירים הראשון שלו, "אפוס במסכה של וגנר", ובאותה שנה השיק את כתב העת הראשון שלו, "המעשה" (A Tett) שנאסר להפצה שנה לאחר מכן בשל עמדתו האנטי-מלחמתית.

הצוות של "מא" בווינה ב-1922: שאנדור בורטניק, בלה אויץ, ארז'י אויווארי, אנדור שימון, לאיוס קשאק, יולאן שימון, שאנדור ברטה

בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא היה חבר ב"דיקרטוריון הסופרים", אך מחלוקותיו עם בלה קון גרמו לו להתרחק מהמגמה הלניניסטית, אם כי הוא מעולם לא הכחיש את זיקתו לשמאל, ולאורך חייו לא הפריד בין עבודתו האמנותית והחברתית. הוא תיאר את עצמו, את השקפת עולמו ואפילו את אמנותו בשתי המילים הללו: "אדם סוציאליסט". לאחר נפילת הרפובליקה היגר לווינה, שם פרסם גיליונות חדשים של כתב העת שלו "מא" שפירושו "היום" (Ma). הוא חזר להונגריה ב-1926, שם המשיך לערוך כתבי עת שמאליים, עצמאיים ואוונגרדיים, בהם "דוקומנטום" Dokumentum) (1927)) ו"עבודה" Munka) (1927–1938)).

האוטוביוגרפיה רבת-הכרכים שלו "חייו של אדם" פורסמה לראשונה בטורים של כתב העת הספרותי והאמנותי ניוגט בין השנים 1924–1933 ולאחר מכן כספר. מ-1935 כתב בקביעות עבור נפסבה ועבור כתבי עת נוספים. ב-1946 הצטרף ללשכת הבונים החופשיים, שאותה עזב ב-1948 בשל לוח הזמנים העמוס שלו. ב-1947 הצטרף מחדש למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, והפך ליושב ראש ועדת האמנות של SZDP. מינואר 1948 היה חבר פרלמנט, במקום דיולה קלמן. ב-1948 עבר למפלגת העובדים ההונגרית (MDP), אך בשנת 1949 שוב נאסר עליו לפרסם את יצירותיו.

בספטמבר 1953, בישיבת המפלגה של אגודת הסופרים, הוא מתח ביקורת על מדיניות התרבות של המפלגה ולכן הודח מהמפלגה. רשימותיו האוטוביוגרפיות פורסמו לאחר מותו.

הוא הצליח לחזור לחיי האמנות רק ב-1956, כשנבחר לנשיאות באספה הכללית של אגודת הסופרים. לאחר 1957 השתייך לקטגוריית "נסבל" כסופר ולקטגוריית "אסור" כאמן חזותי. לאחר חריגה מהכללים ב-1961, לא הורשה להציג תערוכה משלו בפריז או ברומא. למרות זאת זכה לכבוד בפריז, ומשנת 1958 הציגה "הסדנה ההונגרית" בפריז את עבודתו של קשאק. כמו כן הונפק פרס על שמו, שהעניק הוקרה למשוררים ואמנים חזותיים אוונגרדים זרים ומקומיים.

מסעו

הוא עבר לבודפשט בגיל 17 ועבד כאמור כמסגר, אבל בגלל מעורבותו באיגודי העובדים ובתנועת העבודה, הוא היה ברשימה השחורה ולעיתים קרובות היה מובטל. אז התחיל לכתוב שירים לראשונה. בהשפעת הספרות ההונגרית המודרניסטית, במיוחד אנדרה אדי. הוא קיבל החלטה פתאומית בגיל 22 ביחד עם חבר (יוז'ף גדרש) ויצא לדרך לפריז. הם טיילו במחצית מאירופה ברגל, ללא כסף או ידיעת השפה, עזבו בסוף אפריל 1909 והגיעו לפריז בסוף אוקטובר. לחוויות ולקשרים שצבר במהלך המסע הייתה השפעה רבה על התפתחות הקריירה שלו, כמו גם על הדרך שבה השתתף כמנהיג בארגון קבוצות אוונגרד הונגריות במחצית הראשונה של שנות ה-10. הוא חזר הביתה באמצע 1910.

טיבור וילט: קברו של לאיוש קשאק ואשתו קלרה קרפטי ( בבודפשט. בית הקברות פרקשרט: 21/1-1-75/76)

מוזיאון קשאק

מוזיאון קשאק פועל באובודה כסניף של המוזיאון הספרותי פטפי, והוא מארח תוכניות הנצחה ותערוכות ומפרסם פרסומים משלו. המוסד נוהל במשך שני עשורים על ידי חוקר יצירותיו של קשאק, ד"ר פרנץ צ'אפלאר שהתאבד במאי 2007 עקב מחלתו והתמיכה ההולכת ופוחתת במוזיאון. המאמר האחרון שלו על קשאק פורסם בטורים של כתב העת "חיים וספרות" (Élet és Irodalom), שבו הוא התווכח עם מאמרו של מיקלוש ואמוש שזלזל בקשאק בבורות ובחוסר ידע קיצוני לדעתו של צ'אפלאר.

יצירותיו העיקריות

József Nemes-Lampérth : דיוקן לאיוש קשאק (1917)

עד 1919

• Életsiratás; Benkő, Budapest, 1912
• Isten báránykái. Három egyfelvonásos; címlap Gulácsy Lajos; Grill, Budapest, 1914
• Éposz Wagner maszkjában; Hunnia Ny., Budapest, 1915
• Új költők könyve. György Mátyás, Kassák Lajos, Komját Aladár, Lengyel József lírai antológiája; Ma, Budapest, 1917
• Egy szegény lélek megdicsőülése és még hét novella; Athenaeum, Budapest, 1918 (Modern könyvtár)
• Khalabresz csodálatos púpja. Novellák; Táltos, Budapest, 1918
• Misilló királysága. Regény; Athenaeum, Budapest, 1918
• Hirdetőoszloppal. 1914–1918; Szellemi Termékek Országos Tanácsa, Budapest, 1919
• Levél Kun Bélához a művészet nevében; Ma, Budapest, 1919
• Tragédiás figurák. Regény; a szerző arcképe Bortnyik Sándor; Ma, Bécs, 1919

1920–1944

• Máglyák énekelnek. 1919–1920; Bécsi Magyar Kiadó, Wien, 1920
• Világanyám. Kassák Lajos összes versei. Első könyv 1915; Bán, Wien, 1921
• Novelláskönyv. Válogatott novellák. 1911–1919; Bán, Wien, 1921
• Ludwig Kassák: Bildarchitektur; németre ford. Paul Acél; Elbemühl Druck., Wien, 1922
• Új művészek könyve; szerk. Kassák Lajos, Moholy-Nagy László; J. Fischer, Wien, 1922
• A ló meghal a madarak kirepülnek, 1922
• Kassák új versei; Írók, Bécs, 1923 (Írók könyvtára)
• Ma-Buch. Gedichte von Ludwig Kassák; németre ford., előszó Gáspár Endre; Sturm, Berlin, 1923
• Álláspont. Tények és új lehetőségek; Ma, Bécs, 1924
• Tisztaság könyve. Szabadvers és próza; Horizont–Fischer, Bécs, 1926
• Az új művészet él; Korunk, Kolozsvár, 1926 (Korunk könyvtára)
• Egy ember élete. Önéletrajz. 1-2. rész. 1-6.; Dante, Budapest, 1928–1932 (Kassák Lajos munkái)
• Napok a mi napjaink. Regény; Pantheon, Budapest, 1928 (Az új magyar regény)
• Angyalföld. Regény; Pantheon, Budapest, 1929 (Az új magyar regény)
• Marika, énekelj! Regény; Pantheon, Budapest, 1930 (Az új magyar regény)
• Kassák Lajos 35 verse; A Munka, Budapest, 1931
• Megnőttek és elindulnak. Regény; Pantheon, Budapest, 1932 (Az új magyar regény)
• A mi életünkből. A Munka első fotókönyve; szerk. Kassák Lajos; Munka, Budapest, 1932
• Kassák Lajos–Nádass József: Gorkij. Dráma; Munka, Budapest, 1933
• A telep; Pantheon, Budapest, 1933 (Az új magyar regény)
• Munkanélküliek. Regény; Nyugat, Budapest, 1933
• Az utak ismeretlenek. Regény; Nyugat, Budapest, 1934 (Nyugat könyvek)
• Napjaink átértékelése; Munka, Budapest, 1934
• Menekülők. Elbeszélések; Nagy K. és Tsa., Debrecen, 1934 (Új írók)
• Achterbuurt; hollandra ford. Székely L., bev. M. H. Székely-Lulofs [Madelon Lulofs]; Nederlandsche Keurboekerij, Amsterdam, 1935
• Földem, virágom. Kassák Lajos válogatott versei. 1915–1935; előszó Gyergyai Albert; Munka-kiadás, Kecskemét, 1935
• Három történet; Cserépfalvi, Budapest, 1935
• Anyám címére; Cserépfalvi, Budapest, 1937
• Akik eltévedtek; Cserépfalvi, Budapest, 1937
• Ajándék az asszonynak; Cserépfalvi, Budapest, 1937
• Cserépfalvi, Budapest, 1937; Cserépfalvi, Budapest, 1939
• Egy kosár gyümölcs. Regény; Dante, Budapest, 1939
• Ludoviko Kassák: La vojoj estas nekonataj (Az utak ismeretlenek); eszperantóra ford. Ladislao Spierer; F. L. E., Amsterdam, 1934
• Sötét egek alatt. Versek; Hungária Ny., Budapest, 1940
• Azon a nyáron. Regény; Dante, Budapest, 1940
• Szombat este. Új versek; Kelet Népe, Budapest, 1941
• Kassák Lajos: Tavaszi felhők / Nagy Lajos: Prof. Csizmadia / Szántó György: Erdélyi biedermeier / Szép Ernő: Karacsné nagyasszony; Grafika Ny., Nagyvárad, 1942 (Örök betűk)
• Virág Balázs; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
• Két fiatal élet; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
• Vallomás tizenöt művészről; Popper Ny., Monor, 1942
• Hídépítők. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1942
• Vallomás tizenöt művészről; bibliofil kiad.; s. n., Budapest, 1942
• Egy emlék hálójában; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
• Közelgő viharok; Áchim, Budapest, 1943 (Százezrek könyve)
• Dráma az erdőben; Áchim, Budapest, 1943 (Budapesti regények)
• Karácsonyiék. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1943
• Egy álom megvalósul. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1943
• Emberek – sorsok; Stílus, Budapest, 1943

1945–1967

• Kis könyv haldoklásunk emlékére; Új Idők, Budapest, 1945
• Kassák Lajos összegyűjtött versei; Singer-Wolfner, Budapest, 1946
• Hatvan év összes versei; Új Idők, Budapest, 1947
• Képzőművészetünk Nagybányától napjainkig; Magyar Műkiadó, Budapest, 1947
• Dal a kenyérről; ill. Róna Emy; Új Idők, Budapest, 1948
• Egy lélek keresi magát. Regény; Új Idők, Budapest, 1948
• Mögötte áll az angyal. Regény; Új Idők, Budapest, 1948
• Szegények rózsái; Új idők, Budapest, 1949
• Ahogyan elindultak, 1949
• Szénaboglya, 1955
• Kassák Lajos válogatott versei 1914–1949; bev. Gyergyai Albert; Magvető, Budapest, 1956
• Csillagok csillogjatok, virágok virágozzatok...; ill. Würtz Ádám; Móra, Budapest, 1957
• Boldogtalan testvérek. Válogatott elbeszélések; Szépirodalmi, Budapest, 1957
• Költemények, rajzok. 1952–1958; Szépirodalmi, Budapest, 1958
• Mélyáram; Magvető, Budapest, 1960
• Szerelem, szerelem. Versek, rajzok; Szépirodalmi, Budapest, 1962
• Az út vége. Regény; Magvető, Budapest, 1963
• Vagyonom és fegyvertáram; Magvető, Budapest, 1963
• A tölgyfa levelei. Versek; Magvető, Budapest, 1964
• Mesterek köszöntése; Magvető, Budapest, 1965
• A ló meghal, a madarak kirepülnek; Magyar Helikon–Szépirodalmi, Budapest, 1967

1968–1989

• Üljük körül az asztalt! Versek; Magvető, Budapest, 1968
• Kassák Lajos legszebb versei; vál., bev. Méliusz József, ill. Hincz Gyula; Ifjúsági, Bukarest, 1968
• Kassák Lajos összes versei, 1-2.; sajtó alá rend., utószó Kassák Lajosné; Magvető, Budapest, 1970
• Az idő múlásában. Üzenet az utolsó ladikról; Képzőművészeti Alap, Budapest, 1971
• Az izmusok története; közrem. Pán Imre; Magvető, Budapest, 1972
• A fal mögött áll és énekel; Magvető, Budapest, 1974
• Csavargók, alkotók. Válogatott irodalmi tanulmányok; vál., sajtó alá rend. Ferencz Zsuzsa; Magvető, Budapest, 1975
• Csillagok, csillogjatok, virágok, virágozzatok; rajz Würtz Ádám; 2. bőv. kiad.; Móra, Budapest, 1977
• Éljünk a mi időnkben. Írások a képzőművészetről; vál., sajtó alá rend. Ferencz Zsuzsa, jegyz. Keszthelyi Rezső; Magvető, Budapest, 1978
• Összegyűjtött műfordítások; vál., szerk. Parancs János; Magvető, Budapest, 1986
• Ahogyan elindultak; Kozmosz Könyvek, Budapest, 1987
• Számozott költemények; összeáll. Kassák Lajosné, szöveggond., utószó Csaplár Ferenc; Szépirodalmi, Budapest, 1987
• Szénaboglya; sajtó alá rend., utószó Csaplár Ferenc, előszó Botka Ferenc; Szépirodalmi, Budapest, 1988

חברות ארגונית

• בית הספר האירופי
• האקדמיה הדיגיטלית לספרות (חבר לאחר מותו מאז 2009)

פרסים והוקרה

• פרס באומגרטן (1947)
• מסדר קושוט (דרג 3, 1948)
• פרס קושוט (1965)

כתבי עת

• המעשה (1915–1916 ) (A Tett)
• היום (1916–1925) (Ma (folyóirat))
• (1922 / 1923) 2X2
• דוקומנטום (1926 / 1927)
• עבודה (1928–1939) (Munka (folyóirat))
• בן זמננו (1945–1948 (Kortárs)

מאמרים קשורים

• Kassák és a MADI (תקליט) - מחווה לזכרו של לאיוש קשאק
• רשימת הבונים החופשיים ההונגרים
• מוזיאון הזיכרון של לאיוש קשאק
• זכרו של לאיוש קשאק בטרנסילבניה

לקריאה נוספת

בשפת המקור:

• Kassák Lajos a PORT.hu-n (magyarul)

בתרגום לעברית:

• אלבום Hungaroton: השירים של קשאק - המשורר וזולטאן לטינוביץ' מספרים לנו
• אמקה ג'. קומורוצי: קשאק ותנועת האוונגרד ההונגרית, בודפשט, 1995
• Ferenc Bozók: Lajos Kassák and transcendence, In: Vigilia magazine, אוגוסט 2014

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאיוש קשאק בוויקישיתוף

בשפת המקור:

• לאיוש קשאק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לאיוש קשאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לאיוש קשאק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לאיוש קשאק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

• Ellenőrizhetetlen színjáték, Kassák eredeti hangfelvétele
• Hungaroton-lemez: Kassák versei – elmondja a költő és Latinovits Zoltán Archiválva 2016. szeptember 12-i dátummal a Wayback Machine-ben
• Élete, pályája, jelentősége
• G. Komoróczy Emőke: Kassák és a magyar avantgárd mozgalom , ELTE – Hét Krajcár, Budapest, 1995,
• képek
• Néhány verse és képarchitektúrája, cikkek
• A ló meghal a madarak kirepülnek – műfordításban, Bábel Web Antológia
• Kassák Lajos: Vagyonom és fegyvertáram (MEK)
• Kassák egyetlen parlamenti felszólalása
• Lajos Kassák (szlovákul)
• 1963-as interjú Kassák Lajossal a Petőfi Irodalmi Múzeum archívumából (riporter: Tóbiás Áron)
• Konok Péter: A Munka-Kör szellemi, politikai hátországa
• Bozók Ferenc: Kassák Lajos és a transzcendencia, In: Vigilia folyóirat, 2014. augusztus
• Sasvári Edit, Szeredi Merse Pál (szerk.) (2022). "Úton 1909: Kassák, Szittya, hosszú versek, rövid forradalmak" (PDF). Petőfi Irodalmi Múzeum – Kassák Alapítvány.
• ↑ Szk Kassák: "Kassák Lajos". Szabadkőműves Wiki.