לאן נעלם משה גז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאן נעלם משה גז
Looking for Moshe Guez
Looking for Moshe Guez Poster.jpg
פוסטר הסרט "לאן נעלם משה גז"
בימוי אבידע ליבני
הפקה גידי אביבי
עריכה ערה לפיד
מוזיקה יונתן בר-גיורא
צילום דויד זריף
מפיץ Vice Versa Films
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 19.10.2011
משך הקרנה 75 דקות
שפת הסרט עברית, אנגלית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאן נעלם משה גז, Looking for Moshe Guez, הוא סרט תיעודי ישראלי משנת 2011, העוסק בחיפוש אחר משה גז, יוצרו של הסרט המלאך היה שטן, שנחשב כסרט הישראלי הגרוע בכל הזמנים.

תיאור הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט "לאן נעלם משה גז" יוצא הבמאי אבידע ליבני בעקבות זיכרון ילדות: סרט אימה מקומי בשם "המלאך היה שטן" שראה בבית חבר בסוף שנות ה-80. לאחר שנים ארוכות שבהן לא הכיר מישהו שראה או זכר את הסרט, הוא מוצא אותו בספרו של מאיר שניצר, "הקולנוע הישראלי" – בו מתואר "המלאך היה שטן" כ"סרט הישראלי הגרוע ביותר". חלקו הראשון של "לאן נעלם משה גז" מוקדש למסע חיפושים בעקבות הסרט, שהופק בין 1971 ל-1976 – ובו שימש משה גז, בין היתר, בתפקיד הבמאי, התסריטאי, השחקן הראשי, הצלם, התאורן, המקליט והעורך. "לאן נעלם משה גז" כולל מפגשים עם חבר ילדות של הבמאי, מומחה לקולנוע ישראלי, העיתונאית ליסה פרץ (שאתרה את הסרט במחצית שנות ה-90 וראתה במשה גז את "אד ווד הישראלי"), ומשתתפי "המלאך היה שטן" – שבו כיכבה לראשונה בתפקיד ראשי בקולנוע הישראלי אופליה שטראל. חלקו השני של הסרט מוקדש למפגש עם משה גז ומשפחתו, שבמסגרתו אנו מתוודעים לראשונה לגרסת הבמאי ל"המלאך היה שטן". הבכורה הישראלית של "לאן נעלם משה גז" נערכה במסגרת התחרות התיעודית של פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, ב-19 באוקטובר 2011, והוא הוקרן בבכורה טלוויזיונית בערוץ 8 של הכבלים. הסרט הופק על ידי גידי אביבי בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב – פרויקט קולנוע ובשיתוף ערוץ 8 - נגה תקשורת.

רשימת משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר פרטוק
  • אלי סנדלר
  • מירי בן דוד
  • קארין דדון
  • לירז גדרי
  • ליסה פרץ
  • שוקי גזית
  • גאולה גזית
  • זהבה דמרי
  • שלום דמרי
  • ד"ר דרור יזהר
  • משה גז
  • רוברטה גז
  • בת-שבע גז
  • ירון גז
  • אופליה שטראל

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקר התרבות של וואלה!, אבנר שביט התייחס לאופן הייחודי בו מציג ליבני את סיפורו של גז, ונמנע משיפוט והתנשאות. שביט רואה בסרט "יצירה מרגשת, מרתקת ובלתי נשכחת על הצדדים השונים של התשוקה האינסופית לקולנוע, על הפנים האקסצנטריות של התרבות המקומית ועל העובדה שהזמן לפעמים לא מרפא את הפצעים, אלא רק מחמיר אותם."

במוסף גלריה של עיתון הארץ, זקף לזכותו של ליבני המבקר מורן שריר את בחירתו בסרט שנשכח והוזנח, ומייצג בעיניו את "המרתף של הקולנוע הישראלי". בכך, לדידו, "מאוורר" ליבני את אותו "מרתף" ומאפשר את גישתו של הקהל הרחב לאותו סרט יוצא דופן.

איתי זיו ציין, במוסף "ז'ורנל" של מעריב, את רגישותו של ליבני המאפשרת לדמויות הראשיות המופיעות על המסך להוביל את הסרט ולהיחשף בפני הצופים במלוא מורכבותן וייחודיותן הכובשת. הוא מסכם את ביקורתו: "חלק מאותן התכונות הן שאפשרו מלכתחילה את מפעל חייו הבלתי אפשרי (של גז). זה שבצדק כל כך מרשים את ליבני; זה שאפשר את הסרט היפה הזה".[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתי זיו, מוסף "ז'ורנל" של "מעריב", יום ששי, 11.11.11