לאסלו ואמוש (במאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאסלו ואמוש
Vámos László
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בינואר 1928
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בפברואר 1996 (בגיל 68)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Weisz László עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Olívia Velez (1976–?)
  • Éva Almási עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאסלו ואמוש (במקור וייס, בהונגרית: Vámos László; בודפשט, 30 בינואר 1928 – בודפשט, 3 בפברואר 1996) היה במאי יהודי-הונגרי, זוכה פרס קושוט (הפרס המקביל בהונגריה לפרס ישראל), זוכה פעמיים בפרס מארי יאסאי (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה לאמנות הבמה), זוכה פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של לאסלו ואמוש

לאסלו וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של אימרה ואמוש (וייס) (18961985), פקיד, ושל יולאן ברגר (18991963).[1][2] בשנת 1950 סיים את לימודיו במחלקה לבימוי של האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע, מיד לאחר מכן הפך לבמאי בתיאטרון הלאומי עד 1952 ולאחר מכן לבמאי הראשי של "התיאטרון הלאומי צ'וקונאי" (Csokonai Nemzeti Színház) בדברצן עד 1955. אחר כך חתם חוזה עם תיאטרון מאדץ' (Madách Színház) בבודפשט, שם ביים עד 1973. לאחר ההפקה המצליחה ביותר של המלט של שייקספיר ב-1962, הוזמן לביים במדינות: אוסטריה, גרמניה, פולין, צרפת וארצות הברית.[3] ואמוש היה הבמאי הראשי של תיאטרון האופרטה של בודפשט בין 1967 לבין 1980 והמנהל האמנותי והבמאי הראשי של התיאטרון הלאומי של בודפשט בין 1982 לבין 1990. בשנת 1981 נבחר למזכ"ל הראשי של "האגודה ההונגרית לאמנויות התיאטרון", תפקיד שמילא עד 1990. ב-1960 הפך למרצה לבימוי באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע, ולאחר מכן הפך לפרופסור ולראש המחלקה לבימוי תיאטרון. הוא היה הבמאי הראשי של בית האופרה הממלכתית ההונגרית מ-1994, והמנהל הראשי הממונה מ-1995 ועד מותו ב-1996. ואמוש ביים בקביעות גם בטלוויזיה ההונגרית וגם ברדיו ההונגרי. בין הפקות הטלוויזיה שלו בולטות גרסאות הטלוויזיה של האופרות באנק באן (1974) ושל לאסלו הוניאדי (1978) שהוצגו בבימויו כגרסה טלוויזיונית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרו ייסדה אירן פשוטה פרס לבמאים ושחקנים צעירים. ציטוטים:

  • "מסירותו, היושרה והענווה המקצועית שלו יצרו דעה אחידה במקצוע. הוא היה מורה ששם לב לכל מי שביקר בארץ כדי לפגוש מתחילים ולראות כל מה שקורה בחיי התיאטרון."[4]
  • "הוא יצר את הסטנדרט של הדרמה ההונגרית שאמור לשמש כסטנדרט להעלאת כל ההצגות בהונגריה."[5]

פרס לאסלו ואמוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לשמר את שמו ואת זכרו של לאסלו ואמוש, הוקמה קרן לאסלו ואמוש שמעניקה לאמני תיאטרון צעירים – שנבחר על ידי חבר הנאמנים – את פרס לאסלו ואמוש מדי שנה. הפרס האמנותי הגבוה מוענק ב-27 במרץ, לרגל יום התיאטרון העולמי.

כבמאי תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bornemisza Péter: Magyar Elektra
  • Victor Hugo: A királyasszony lovagja
  • William Shakespeare: Ahogy tetszik
  • Shakespeare: Téli rege
  • Jerry Herman: Őrült nők ketrece
  • Kodály Zoltán: Háry János
  • Shakespeare: A vihar
  • Shakespeare: III. Richárd
  • Shakespeare: Hamlet, dán királyfi
  • Tennessee Williams: A vágy villamosa
  • Federico García Lorca: Yerma
  • Peter Shaffer: Black Comedy
  • Madách Imre: Az ember tragédiája
  • Molière: Tudós nők
  • Katona József: Bánk bán
  • Márai Sándor: Kaland
  • Verdi: A trubadúr
  • Benjamin Britten: Szentivánéji álom
  • Bartók Béla: A kékszakállú herceg vára
  • Leonard Bernstein: West Side Story
  • Jerry Bock: Hegedűs a háztetőn
  • Shakespeare: Szentivánéji álom
  • Shakespeare: Rómeó és Júlia
  • Molière: Scapin furfangjai
  • Molière: Az úrhatnám polgár
  • Molière: Nők iskolája
  • Molière: Mizantróp
  • Puccini: Pillangókisasszony
  • Puccini: A köpeny
  • Puccini: Gianni Schicchi
  • Verdi: Otello
  • Bizet: Carmen
  • Erkel Ferenc: Bánk bán
  • Pierre-Augustin Caron de Beaumarchais: Figaro házassága
  • Szép Ernő: Vőlegény
  • Schiller: Ármány és szerelem
  • Williams: A tetovált rózsa
  • Bertolt Brecht: Svejk a második világháborúban
  • Szophoklész: Antigoné
  • Euripidész–Sartre: A trójai nők
  • Ifj. Johann Strauss: A denevér
  • George Bernard Shaw: Szent Johanna
  • Jerry Herman: Hello, Dolly
  • Kálmán Imre: Csárdáskirálynő
  • Kálmán Imre: A cirkuszhercegnő
  • Verdi: Falstaff
  • Bertolt Brecht: Kurázsi mama és gyermekei
  • Offenbach: Orfeusz az alvilágban
  • MacDermot–Shakespeare: A veronai fiúk
  • Fényes Szabolcs–Békeffi István: A kutya, akit Bozzi úrnak hívtak
  • Verdi: Aida
  • Verdi: Traviata
  • Mascagni: Parasztbecsület
  • Leoncavallo: Bajazzók
  • Cole Porter: Csókolj meg, Katám!
  • Kacsóh Pongrác: János vitéz
  • Shakespeare: Lear király
  • Gorkij: Éjjeli menedékhely
  • Roberto Athayde: Margarida asszony
  • Illyés Gyula: A kegyenc
  • Hubay Miklós: Tüzet viszek
  • Loleh Bellon: A csütörtöki hölgyek
  • Georges Feydeau: Egy hölgy a Maximból
  • Farkas Ferenc–Márai Sándor: Egy út Velencéből
  • Richard Rodgers: A muzsika hangja
  • Graham Greene: Utazások nénikémmel
  • Molnár Ferenc: A testőr
  • Mozart: A varázsfuvola
  • Ábrahám Pál: Bál a Savoyban

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח זיכרון במעונו דאז בבודפשט, ברובע 13 ברחוב יוז'ף קטונה 27

סרטים עלילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העד (1969) – נוירולוג (שחקן)
  • חתן (1982)

סרטי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Menagerie (1964)
  • אנטיגונה (1965)
  • כיסא הקסם (1972)
  • באנק באן (1974)
  • רוזן השוטים (1974)
  • אלקטרה הונגרית (1975)
  • נשים מדעניות (1975)
  • סר ג'ון פלסטף (1977)
  • פרנץ ארקל: לאסלו הוניאדי (1978)
  • The Decent Street Girl (1978)
  • אירוסין לאור פנס (1980)
  • יחי השוויון (1980)
  • האקסצנטרי (1980)
  • גיבורים אלמונים (1982)
  • הרחום (1983)
  • פלסטאף (1984)
  • מופע אופרה של חצות (1985)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאסלו ואמוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Vámos Imréné gyászjelentése". Magyar Nemzet. 1963-05-18.
  2. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest IX. kerületi polgári házassági akv. 294/1927. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-11-03.
  3. ^ "Vámos László". magyarszinhaz.hu. אורכב מ-המקור ב-2013-07-30.
  4. ^ B. Fábri, Magda (1997). A tanár úr (Vámos László-emlékkönyv). Budapest: Gemini Budapest Kiadó. p. 11.
  5. ^ A tanár úr (Vámos László-emlékkönyv); 18. o.