לאסלו וארגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאסלו וארגה
Varga László
Laszlo Varga
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בדצמבר 1924
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 2014 (בגיל 89)
סרסוטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאסלו וארגההונגרית: Varga László; בגרמנית: Laszlo Varga;‏ 13 בדצמבר 192411 בדצמבר 2014) היה צ'לן יהודי-הונגרי-אמריקאי, בעל מעמד עולמי כסולן, אמן הקלטות ומורה סמכותי לצ'לו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וארגה נולד ב-13 בדצמבר 1924 למשפחה יהודית בבודפשט, ממלכת הונגריה.

כיהודי איבד וארגה את משרתו בתזמורת הסימפונית של בודפשט במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נלקח למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ולאחר מכן גורש למחנה עבודה נאצי.[1]

במשך 11 שנים כיהן וארגה בתפקיד הצ'לן הראשי של הפילהרמונית של ניו יורק תחת שרביטם של המנהלים המוזיקליים של התזמורת דימיטרי מיטרופולוס וליאונרד ברנשטיין ומנצחים אורחים רבים ביניהם פריץ ריינר וגווידו קאנטלי. הוא הופיע עם תזמורות כסולן במדינות כמו אוסטרליה, יפן, כל רחבי ארצות הברית, ברית המועצות לשעבר וברחבי אירופה ובפסטיבלי מוזיקה כמו אספן, Chautauqua ו-Shreveport. הוא זכה לאור הזרקורים במהלך 40 השנים האחרונות לפעילותו כמוזיקאי, הן כסולן, הן כמוזיקאי קאמרי והן כמנטור הוראה. במהלך תקופה זו הקליט שפע של דיסקים עבור מותגי מוזיקה רבים כולל: Columbia, CRI, Decca, EMI, Musicelli Period, Philips, RCA, Serenus ו-Vox. מלחינים רבים ברחבי העולם ביקשו ממנו לנגן את הביצוע הראשון של יצירותיהם.

כמוזיקאי קאמרי היה חבר בלהקות כמו שלישיית הפסנתר בורודין, רביעיית המיתרים הקנדית, רביעיית מיתרים לנר, שלישיית הקונצ'רטנטה וה-Crown Chamber Players. אוניברסיטת אינדיאנה העניקה לווארגה את התואר Chevalier du Violoncelle על שהקדיש את הקריירה שלו כמורה וכסולן לשיפור נגינת הצ'לו. הוא לימד צ'לו באוניברסיטת סן פרנסיסקו סטייט (שם גם לימד ניצוח ופיקח על התוכנית למוזיקה קאמרית), אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, אוניברסיטת טורונטו ואוניברסיטת יוסטון, ממנה פרש בשנת 2000.

הוא נהנה מכך שרבים מתלמידיו הגיעו לתפקידים בתזמורות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם. הוא קיים באופן שגרתי כיתות אמן והופיע ברסיטלים וכן ניצח על קבוצות גדולות של הרכבי צ'לו מכל קצוות תבל. רבים מהם התקיימו במהלך קונגרסים בינלאומיים לצ'לו. הוא היה מנצח על תזמורות בבודפשט, הונגריה וסן ליאנדרו, קליפורניה, כמו גם פסטיבלים באספן, קולורדו ושברופורט, לואיזיאנה. הוא לא רק ניצח על "הווירטואוזים של ניו יורק" ועל "הווירטואוזים של סן פרנסיסקו", אלא היה המייסד של שניהם. הוא עיבד יצירות מוזיקליות רבות שהתפרסמו בהוצאת MusiCelli Publications. קבוצות כמו הצ'לו של ייל, אנסמבל הצ'לו של סאיטו, צ'לו לסוני/פיליפס, MusiCelli, Los Angeles I Cellisti, כמו גם רביעיית הצ'לו הפילהרמונית של ניו יורק הקליטו את העיבודים שלו.

רשימת עיבודי צ'לו של לאסלו וארגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור צ'לו סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך, יוהאן סבסטיאן

  • פרטיטה בדי מינור לצ'לו סולו, BWV 1004 (הכוללת את הצ'אקון המפורסם)
  • פרטיטה ב-E לצ'לו סולו, BWV 1006
  • סוויטת סולו צ'לו מס' 4, BWV 1010 (העברה לסול מז'ור)

ברהמס, יוהנס

  • שלוש סונטות לכינור (חלק הצ'לו בלבד)
    • סונטה בג', אופ. 78
    • סונטה בא', אופ. 100
    • סונטה בד, אופ. 108

לצ'לו ולפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך, יוהאן סבסטיאן

  • Toccata, Adagio, Fuga (במקור עבור עוגב.)

בארטוק, בלה

  • סונטינה (1915) (במקור לפסנתר)

בטהובן, לודוויג ואן

  • סונטה, אופ. 64

מוצרט, וולפגנג אמדאוס

  • Adagio, K. 261 (במקור לכינור.)
  • Andante, K. 467 (במקור לפסנתר.)

שוברט, פרנץ

  • שני שירים: "Litanei" ו-"Aufenthalt"

שומאן, רוברט

  • שני שירים

עבור שני צ'לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך, יוהאן סבסטיאן

  • חמש עשרה חתיכות קטנות
  • סוויטה בדו מז'ור
  • סוויטה מס' 5, BWV 1011 בדו מינור לצמד צ'לו (העברה לסול מינור)
  • אריה מגולדברג וריאציות

עבור שלושה צ'לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך, יוהאן סבסטיאן

  • שני פרלודים קטנים

רביעיות צ'לו והרכבים גדולים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך, יוהאן סבסטיאן

  • צ'אקון בד, BWV 1004
  • פרלוד ופוגה VIII מתוך הספר הראשון של "WTC"
  • Sarabande and Bourree, BWV 1002
  • סוויטה V לצ'לו סולו, BWV 1011
  • אלמנדה, סרבנדה, גאבוט וג'יג מסוויטה VI

בארטוק, בלה

  • שירי איכרים הונגרים

בטהובן, לודוויג ואן

  • רביעייה, אופ. 14, מס' 1 (במקור לפסנתר.)
  • אדג'יו, אופ. 31, מס' 2 (במקור לפסנתר.)

בוקריני, לואיג'י

  • אדג'יו ואלגרו (מתוך הסונטה לצ'לו ב-A)

שופן, פרדריק

  • אטיוד, אופ. 25, מס' 7 (במקור לפסנתר.)
  • פרלוד בה', אופ. 28, מס' 4 (במקור לפסנתר.)

דביסי, קלוד

  • Sarabande (מתוך "pour le piano")
  • פרלוד, "La fille aux cheveux de lin" (במקור לפסנתר)
  • פרלוד, "Minstrels" (במקור לפסנתר)

היידן, פרנץ יוזף

  • רביעייה, אופ. 76, מס' 5 (במקור לרביעיית כלי מיתר.)

מור, עמנואל

  • סוויטה, אופ 95

מוצרט, וולפגנג אמדאוס

  • סונטה בפ', ק' 358 (במקור לפסנתר.)

רימסקי-קורסקוב, ניקולאי

  • מעוף הדבורה

רוסיני, ג'ואקינו

  • וריאציות "Un Larme" (במקור לצ'לו ופסנתר)

ויוואלדי, אנטוניו

  • קונצ'רטו גרוסו, אופ. 3, מס' 11

אנסמבל צ'לו עם זמר/ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוברט, פרנץ

  • שני שירים לרביעיית סופרן וצ'לו, Der Müller und der Bach והיידנרוזליין

ברהמס, יוהנס

  • "Ihr habt nun Traurigkeit" מתוך רקוויאם גרמני למצו סופרן או צ'לו סולו ואנסמבל צ'לו בעל שמונה חלקים (עם מקהלת צ'לו בת שישה חלקים אופציונליים.)

צ'לו סולו וארבעה צ'לו או כלים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדל, ג'ורג' פרדריק

  • קונצ'רטו ב-g לחמישה צ'לי או אבוב סולו וארבעה צ'לי

מוצרט, וולפגנג אמדאוס

  • חמישייה, ק' 407 לאבוב וארבעה צ'לי. (במקור עבור קרן ומיתרים.)

רספיגי, אוטורינו

  • Adagio con Variazioni לצ'לו סולו ושמיניון צ'לו

שטראוס, ריכרד

  • דון קישוט, אופ. 32 לצ'לו סולו וויולה, כינור, קלר/בס קלר, קרן צרפתית ופסנתר
  • סונטה, אופ. 6 לצ'לו סולו ואנסמבל בן 12 חלקים (זוגות או חלילים, אבובים, קלרינטים, בסונים, קרניים, צ'לו אחד ובס אחד)

צ'ייקובסקי, פיוטר איליץ'

  • Andante Cantabile מרביעיית מיתרים, אופ. 11 לצ'לו סולו ואנסמבל צ'לו בן חמישה חלקים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Weber, Bruce (22 בדצמבר 2014). "Laszlo Varga, Cellist for the New York Philharmonic, is Dead at 89". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)