לאסלו פלדש (מבקר ספרות)
 | |
| לידה |
26 ביוני 1922 ארד, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1973 (בגיל 50) קלוז'-נאפוקה, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה |
| מדינה |
רומניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי האז'ונגארד בקלוז' |
| בן או בת זוג |
מריה פלדש |
  | |
לאסלו פלדש (בהונגרית: Földes László; ארד, 26 ביוני 1922 – קלוז', 10 בינואר 1973) היה מבקר ועורך ספרותי הונגרי בולט ומגדיר של הביקורת הספרותית בשפה ההונגרית ברומניה. הוא היה בעלה של המחזאית מריה פלדש שהתאבדה בתל אביב ב-1976 לאחר עלייתה לישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלדש סיים בית ספר תיכון בארד ובבודפשט וקיבל הסמכה של מורה ב-1947 באוניברסיטת בויאי בקלוז'-נפוקה, בהתמחות בפסיכולוגיה ובפילוסופיה. בין השנים 1947–1953 היה מרצה במחלקה לפסיכולוגיה ולאחר מכן לפילוסופיה של האוניברסיטה ומ-1953, היה מרצה לאסתטיקה בקולג' לאמנויות ובקונסרבטוריון למוזיקה בעיר. בגיל צעיר מאוד מילא כבר תפקידים חשובים מבחינת התפתחות הספרות ההונגרית ברומניה: בנוסף לתפקיד ההוראה שלו, היה בין 1950 לבין 1956 העורך הראשי בסניף קלוז' של "הוצאת הספרות והאמנות הממלכתית" (Állami Irodalmi és Művészeti Kiadó) ומ-1956, היה העורך הראשי של כתב העת "דרכנו" (Utunk). לאחר הפסקה ארוכה, מ-1970 שוב ביצע עבודת עריכה בהתאם להרכבו ולתחומי העניין הרחבים שלו כסגן העורך הראשי של כתב העת בשפה ההונגרית "השבוע" (A Hét) בבוקרשט.
מאמר הביקורת הראשון שלו פורסם ב"דרכנו" ב-1947 על ידי המורה והמאסטר שלו גאבור גאל. הרומנטיקה המהפכנית והדוגמטיות שהיו שזורות בה הטביעו מטבע הדברים את חותמם על תחילת דרכו הביקורתית של פלדש. מאמריו המוקדמים הוכיחו לא כל כך כישורים אנליטיים כמו כישרון ספרותי-פוליטי. הביקורות שלו, מאמריו ודיוקנאות הקריירה שלו עם דרישות היסטוריות ספרותיות מהמחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-20 לא רק עלו חזותית על ביקורותיו הקודמות, בעמדותיהן העיתונאיות ובסקרי ז'אנר מסכם, אלא גם – תוך שימוש בהשכלתו הפילוסופית והספרותית היסודית שלו, ובהשכלה הפסיכולוגית המודרנית שלו היו בולטות בביקורת הספרותית.
בניתוח הנוקב שלו לשירתו של המשורר לאיוש לטאיי, למשל, הוא התריע גם מפני הנזק של האידיליה באמנות (1957). מהתחדשותו הספרותית של פרנץ פאפ כסופר ומתרגם, הוא מראה את הלקחים של השפעת הדוגמטיות שמנוונת את הכישרון (1967). במחקרו הנרחב "שירתו של ינה דשידה" (1957) משורר בשפה ההונגרית, הוא היה מהראשונים שניסו לבצע הערכה מחודשת יותר של מורשת הספרות ההונגרית ברומניה בין שתי המלחמות, אם כי התוצאה אינה ברורה דיה בשל ההגזמה של ניתוח הצורות.
הוא יישם את כישוריו האנליטיים המצוינים בעיקר בפרשנות ובביקורת על היצירות הפואטיות של לאסלו סבדי ואימרה הורבאט, כרכי השירים הראשונים מאת אלדאר לאסלופי, שבהם המרכיבים הניתנים לתפיסה לוגית וניתנים לקטגוריה של השירה משחקים תפקיד מכריע. בניתוח של לסלופי, קווי המתאר של מחקר עצמאי של אטילה יוז'ף מבזיקים.
כמבקר, הוא חווה את עצמו ב"רפלקסים נפשיים". מחשבותיו המקוריות על ספרות, תיאטרון ואמנות חזותית אינן מאורגנות במערכת מוצקה, הרצאותיו, יוזמות העריכה שלו (בעיקר בעבודתו בהוצאת ספרים ובמהלך שנות עריכת "דרכנו"), טיעוניו שנרשמו בכתב או בעל פה היו חזקים בעיצוב דעת הקהל, גורמים משמעותיים בפיתוח ההשקפה של אמני הדור הצעיר.
הוא השאיר אחריו מעט חומר כמותי. יחד עם שאנדור טוט (פילוסוף) הוא ערך לדפוס את ההערות האוניברסיטאיות הפילוסופיות והחברתיות של גאבור גאל (קלוז', 1947). חלק נכבד מעבודתו כמבקר עדיין ניתן למצוא מפוזר בעיתונים של זמנו. בהספד שלו, טמאש דיאק תיאר אותו כך:
"הוא היה נלהב גם בהפשטה. הוא אהב את המופשט, את התרגיל המנטלי, את הבדיחה הפילוסופית, את הפעלולים, את החוצפה. כשאנו כותבים על הביקורות שלו, אסור לנו לשכוח את שמחתו של פלדש בהפשטה, כי אולי בזה הוא היה "המודרני ביותר", האדם המודרני מאוד."
ספרות עליו (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Méliusz József: A lehetséges meghódítása. Előre 1968. szept. 28.; újraközölve Az illúziók kávéháza, 1971, 110-16.
- Kántor Lajos: Szellemi reflexek – és a szintézis. Korunk 1968/12.
- Szőcs István: Vándorló szempontok. Igaz Szó 1969/2.
- Láng Gusztáv: Az analízis győzelmei és határai. Utunk 1969/16.
- Bajor Andor: A messzeség íve alatt. Korunk 1973/1.
- Deák Tamás: A temetésen. Igaz Szó 1973/1.
- Domokos Géza: Úszás közben. A Hét 1973/2.
- Bodor Pál: Múlt időben minden igét. A Hét 1973/2.
- Szász János: Földes László titoktalan rejtelmei. A Hét 1975/48.
- Gálfalvi György: „A művészet kedélye” Igaz Szó, 1984.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés I. (A–F). Főszerk. Balogh Edgár. Bukarest: Kriterion. 1981. ( לקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה: סיפורת, עיון, ספרות מדעית, חינוך)
- Új magyar irodalmi lexikon I. (A–Gy). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 614. (לקסיקון הפרותי הונגרי חדש. ISBN 963-05-6805-5)