לארי בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לארי בראון
Larry Brown 2005.jpg

בראון ב-2005

תאריך לידה 14 בספטמבר 1940 (בן 75)
מקום לידה ברוקלין שבניו יורק
עמדה גארד
גובה 1.75 מטר
מספר 11
מכללה אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל
דראפט בחירה מספר 2, 1963
בולטימור בולטס
קבוצות כשחקן

1968
1969
1970
1971
1971-1972

ניו אורלינס בוקנירס
אוקלנד אוקס
וושינגטון קאפס
וירג'יניה סקווירס
דנבר רוקטס

קבוצות כמאמן

1972
1972-1974
1974-1979
1979-1981
1981-1983
1983-1988
1988-1992
1992-1993
1993-1997
1997-2003
2003-2005
2005-2006
2008-2010
2012 - 2016

היכל התהילה חבר בתור מאמן בהיכל התהילה של הכדורסל

לורנס הארווי "לארי" בראוןאנגלית: Lawrence Harvey "Larry" Brown; נולד ב-14 בספטמבר 1940) הוא מאמן כדורסל יהודי אמריקאי ושחקן עבר.

הוא משמש כמאמן כדורסל מאז 1975. הוא ניצח למעלה מ-1,000 משחקים מקצועיים בליגת ה-ABA וה-NBA. הוא המאמן היחיד בתולדות ה-NBA שהוביל שמונה קבוצות שונות לשלב הפלייאוף. הוא זכה עם אוניברסיטת קנזס ב-1988 בטורניר אליפות המכללות בכדורסל. הוא זכה באליפות ה-NBA ב-2004 עם קבוצת דטרויט פיסטונס.

בראון נבחר להיכל התהילה של הכדורסל כמאמן ב-2002, והוא נחשב לאחד מהמאמנים הגדולים בהיסטוריה.

בראון הוא אחיו של מאמן הכדורסל הרב בראון, שאימן את דטרויט פיסטונס בשנות ה-70.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון נולד בברוקלין, ניו יורק למשפחה יהודית. הוא שיחק בתפקיד הרכז בתיכון לונג ביץ'. לאחר מכן, שיחק תחת המאמנים האגדיים פרנק מקגווייר ודין סמית באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. באולימפיאדת טוקיו (1964) זכה עם נבחרת ארצות הברית בכדורסל במדליית זהב. בראון נחשב קטן מדיי כדי לשחק ב-NBA ולכן התחיל את הקריירה המקצועית שלו עם אקרון ווינגפוטס בליגת ה - NABL, שם שיחק במשך שנתיים (1964-1965).

לאחר תקופה קצרה כעוזר מאמן באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, הצטרף בראון לליגת ה - ABA ושם שיחק בקבוצות: ניו אורלינס (1967/68), אוקלנד אוקס (1968/69), וושינגטון קאפס (1969/70), וירג'יניה סקווירס (1970/71) ודנבר רוקטס (1971/72). בראון נבחר ל - MVP של האולסטאר הראשון של ליגת ה - ABA בשנת 1968 ונבחר לחמישייה השנייה של העונה באותה שנה. בראון הוביל את ה - ABA באסיסטים למשחק בשלוש עונותיו הראשונות, וסה"כ יש לו 2509 אסיסטים בקרירה מקום 7 ברשימת המוסרים ב - ABA, בנוסף הוא מחזיק בשיא האסיסטים למשחק ב - ABA עם 23.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון החל את קריירת האימון שלו כעוזר מאמן באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. ב-1972 מונה למאמן קרוליינה קואגרס ליגת ה-ABA (זכה בתואר מאמן השנה של הליגה ב-1973). בהמשך אימן את נבחרות אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ואת אוניברסיטת קנזס (זכה עמה בטורניר אליפות המכללות בכדורסל ב-1988 ונבחר למאמן השנה במכללות), את קבוצות ה-NBA דנוור נאגטס (זכה פעמיים בתואר מאמן השנה ב-ABA), סן אנטוניו ספרס, לוס אנג'לס קליפרס, אינדיאנה פייסרס, פילדלפיה 76' (הוביל את הקבוצה עד גמר ה-NBA ונבחר למאמן השנה ב-2001), דטרויט פיסטונס (זכה עמה באליפות ה-NBA ב-2004), ניו יורק ניקס ושארלוט בובקטס. כמו כן אימן את נבחרת ארצות הברית בכדורסל באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) שסיימה במקום השלישי בלבד.

ב-2012 החל לאמן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סאת'ורן מתודיסט מטקסס. תחת שרביטו הפכה הקבוצה לאבן שואבת לכישרונות מרחבי המדינה וזכתה להצלחה ב-2015 החליט ארגון ה-NCAA להשעות את בראון מתשעה משחקים, לפסול את אוניברסיטת סאת'ורן מתודיסט מהפלייאוף ב-2016 ולהעניש אותה בשלילת מלגות, כל זאת על רקע ממצאים של עבירה חוקי הארגון. ביולי 2016 התפטר מתפקידו לאחר שלוש עונות בהן השיג מאזן של 94–39.