לארי סילברסטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לארי סילברסטיין
Larry Silverstein for UJA-Federation of New York.jpg
לידה 30 במאי 1931 (בן 88)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ניו יורק
התיכון למוזיקה ולאמנות
בית הספר למשפט ברוקלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים, אדריכל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לארי סילברסטיין (נולד ב-30 במאי 1931, בברוקלין, ניו יורק) הוא איש עסקים ואיל נדל"ן אמריקאי.

ילדות ונעורים ושנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילברסטיין נולד בברוקלין למשפחה יהודית. בילדותו אהב מוזיקה קלאסית וניגן בפסנתר. הוא הלך לתיכון למוזיקה ואומנות בניו יורק, ולאחר מכן למד באוניברסיטת ניו יורק, בה סיים את לימודיו ב-1952.

בזמן שהותו באוניברסיטה, סילברסטיין עבד במחנה קיץ, שם פגש את אשתו לעתיד קלארה. היא עבדה כמורה בבית ספר, והיוותה מקור ההכנסה העיקרי של השניים בשנותיהם הראשונות יחד, בזמן שסילברסטיין המשיך לימודיו בקולג' למשפטים בברוקלין. סילברסטיין החל לעסוק בנדל"ן יחד עם אביו, הארי סילברסטיין, ולאחר מכן גם עם חברו ולימים גיסו ברנארד מנדיק.

בשנת 1957 הקימו יחדיו חברה שלימים הפכה להיות "סילברסטיין נכסים" (באנגלית: Silverstein Properties), וקנו את בניינם הראשון במנהטן. מנדיק וסילברסטיין המשיכו את עסקיהם לאחר מות האב בשנת 1966.

ב-1977 מנדיק ואשתו אניטה סילברסטיין התגרשו, וכך נגמר גם שיתוף הפעולה העסקי שלו עם לארי סילברסטיין. מנדיק טען שהיה בין השניים חוסר הסכמה באסטרטגיית ההשקעה: הוא רצה לקנות בניינים בעוד שסילברסטיין רצה לבנותם.

עסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות ה-70, עסקיו של סילברסטיין התרכזו בעיקר במידטאון מנהטן ובמנהטן תחתית. ב-1978, הוא כבר היה הבעלים של חמישה בניינים בשדרה החמישית ווול סטריט ומרכז קניות בקונטיקט.

בשנת 1980 קידם סילברסטיין את עסקיו בברודוויי, ובאותה שנה זכה במכרז שבעקבותיו תכנן לפתח ולהשכיר את הבניין בן 47 הקומות - מרכז הסחר העולמי 7.

ב-1983 מכר בניין בשדרה החמישית לחברת קוקה קולה בסכום של כ-57.6 מיליון דולר, לאחר שקנה את המקום בכ-11.5 מיליון דולר 6 שנים לפני כן. בשנים הללו קידם סילברסטיין את עסקיו, ובשנת 1991 השכיר בתנאים נוחים 20 קומות בבניין שקנה ברחוב וול סטריט לארגונים ללא מטרות רווח.

במהלך שנות ה-90, ניו יורק סבלה קשות מהשפעות נפילת הבורסה של 1987, דבר שהוביל להיצע רב של משרדי להשכרה במרכז הסחר העולמי. מאחר שמכירת המקום לא יצאה אל הפועל, רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי החליטה לאפשר השכרה של המקום למשך 99 שנים, דבר שיצא לפועל על ידי הכרזה של הצעת מחיר.

בינואר 2001 ביצע סילברסטיין דרך חברתו "סילברסטיין נכסים" ו"קבוצת ווסטפילד" (באנגלית: Westfield Group) הצעה לשכירת מרכז הסחר העולמי במחיר של כ-3.2 מיליארד דולר. שלוש קבוצות השקעות שונות גם כן נלחמו על הזכות לשכור את המקום, וקבוצת וורנדו ריאלטי (באנגלית: Vornado Realty Trust) הציעה כ-50 מיליון דולר יותר מסילברסטיין, שהציע את המחיר השני הגבוה ביותר. ברגע האחרון קבוצת וורנדו ריאלטי החליטה לסגת והצעתו של סילברסטיין התקבלה ביולי 2001 - וזאת הייתה הפעם הראשונה ב-31 השנים בהן הבניין היה קיים שהנהלתו השתנתה. הסכם השכירות כלל את בנייני מרכז הסחר העולמי 1, 2, 4 ו-5 - כ-39,000 מטרים מרובעים של שטח להשכרה (סילברסטיין עצמו הוציא מכיסו כ-14 מיליון דולר כדי להבטיח שהעסקה תתממש). ניתנה לסילברסטיין הזכות הבלעדית לבנות את המבנה מחדש במקרה שייהרס.

פיגועי 11 בספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילברסטיין סיפר במספר ראיונות שנהג לאכול את ארוחות הבוקר שלו בחלונות הגבוהים של מגדל הסחר העולמי, יחד עם שוכרים חדשים בבניין. בבוקר ה-11 בספטמבר התעקשה אשתו שילך לתור אצל רופא העור שלו. לאחר פיגוע הטרור הגדול באותו היום, כל הבניינים במרכז הסחר העולמי (1, 2, 3, 4, 5, 6, ו-7) נהרסו או נפגעו ברמה שלא איפשרה את שיקומם. קודם לכן, ביולי 2001, קבעו פוליסות ביטוח כי שווי המתחם הוא 3.55 מיליארד דולר.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר תבע סילברסטיין סכום של כ-7.1 מיליארד דולר בטענה שהתנגשות כל אחד משני המטוסים היוותה "מאורע" בהתאם לפוליסה ולכן הנזק כפול. חברות הביטוח ראו את הדברים אחרת, בעודם טוענים שהמקרה נחשב לתאונה אחת, והעניין עבר הליך משפטי ארוך. לבסוף, בשנת 2007, לאחר משא ומתן ארוך עם חברת הביטוח "Swiss Re", סוכם על פיצוי בסך של 4.55 מיליארד דולר.

בתור המחזיק בזכויות ההשכרה במקום, הייתה ברשות סילברסטיין האופציה לבנותו מחדש. לאחר התערבות הקונגרס האמריקני, מושל ניו יורק מייקל בלומברג ורשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, ויתר סילברסטיין על חלק מהזכויות שהיו לו על המקום.

פילנתרופיה וחייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילבסטיין תרם רבות לאוניברסיטת ניו יורק ולמרכז הרפואי של האוניברסיטה.

בשנת 1989 הגיש סילברסטיין לחברי הכנסת הישראלית הצעה לסחר חופשי שיתנהל בתוך אזור הנגב בישראל. הפרויקט נכשל, אך למרות זאת זכה לתמיכה רבה מצד פוליטיקאים מובילים במדינה. בנוסף, שימש כיושב ראש המגבית היהודית המאוחדת וכגזבר המרכז היהודי הלאומי לרפואה ולמחקר.

סילברסטיין נשוי לקלארה, איתה התחתן בשנת 1956, ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]