לארי סילברסטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לארי סילברסטיין
Larry Silverstein
לידה 30 במאי 1931 (בן 92)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לארי סילברסטייןאנגלית: Larry A. Silverstein; נולד ב-30 במאי 1931) הוא איש עסקים, איל נדל"ן ופילנתרופ אמריקאי-יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילברסטיין נול, גדל והתחנך בניו יורק, למשפחה יהודית. בילדותו אהב מוזיקה קלאסית וניגן בפסנתר. הוא למד בבית ספר תיכון למוזיקה ואמנות בניו יורק. לאחר מכן, באוניברסיטת ניו יורק (NYU), והוא בוגר שלה מ-1952.

בזמן שהותו באוניברסיטה, סילברסטיין עבד במחנה קיץ; שם פגש את אשתו לעתיד, קלרה. היא עבדה כמורה בבית ספר, והיוותה מקור ההכנסה העיקרי של השניים בשנותיהם הראשונות יחד, בזמן שסילברסטיין המשיך לימודיו בקולג' למשפטים בברוקלין. סילברסטיין החל לעסוק בנדל"ן יחד עם אביו, הארי ג. סילברסטיין, ולאחר מכן גם עם חברו הטוב (ולימים גיסו) ברנרד ה. מנדיק(אנ').

בשנת 1957 הקימו יחדיו חברה שלימים הפכה להיות "סילברסטיין נכסים" (Silverstein Properties), וקנו את בניינם הראשון במנהטן. מנדיק וסילברסטיין המשיכו את עסקיהם לאחר פטירת האב בשנת 1966.

ב-1977 גיסו מנדיק ואחותו אניטה סילברסטיין התגרשו, וכך נגמר גם שיתוף הפעולה העסקי בין מנדיק לבינו. מנדיק בתורו טען כי היה בין השניים גם חוסר הסכמה בנוגע לאסטרטגיית ההשקעה: הוא רצה לרכוש בניינים, בעוד שסילברסטיין רצה לבנותם.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות ה-70, עסקיו של סילברסטיין התרכזו בעיקר במידטאון מנהטן ובמנהטן תחתית. ב-1978, הוא כבר היה הבעלים של חמישה בניינים בשדרה החמישית ווול סטריט ומרכז קניות בקונטיקט.

בשנת 1980 קידם סילברסטיין את עסקיו בברודוויי, ובאותה שנה זכה במכרז שבעקבותיו תכנן לפתח ולהשכיר את הבניין בן 47 הקומות - מרכז הסחר העולמי 7.

ב-1983 מכר בניין בשדרה החמישית לחברת קוקה-קולה בסכום של כ-57.6 מיליון דולר, לאחר שקנה את המקום בכ-11.5 מיליון דולר 6 שנים לפני כן. בשנים הללו קידם סילברסטיין את עסקיו, ובשנת 1991 השכיר בתנאים נוחים 20 קומות בבניין שקנה ברחוב וול סטריט לארגונים ללא מטרות רווח.

ב-1989 הגיש סילברסטיין לחברי כנסת ישראל, הצעה לסחר חופשי שיתנהל באיזור הנגב שבישראל. הפרויקט נכשל, אך למרות זאת זכה לתמיכה רבה מצד פוליטיקאים מובילים במדינה.

במהלך שנות ה-90, ניו יורק סבלה קשות מהשפעות נפילת הבורסה של 1987, דבר שהוביל להיצע רב של משרדים להשכרה במרכז הסחר העולמי. מאחר שמכירת המקום לא יצאה אל הפועל, רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי החליטה לאפשר השכרה של המקום למשך 99 שנים, דבר שיצא לפועל על ידי הכרזה של הצעת מחיר.

בינואר 2001 ביצע סילברסטיין דרך חברתו "סילברסטיין נכסים" ו"קבוצת ווסטפילד" (Westfield Group) הצעה לשכירת מרכז הסחר העולמי במחיר של כ-3.2 מיליארד דולר. שלוש קבוצות השקעות שונות גם כן נלחמו על הזכות לשכור את המקום, וקבוצת וורנדו ריאלטי (באנגלית: Vornado Realty Trust) הציעה כ-50 מיליון דולר יותר מסילברסטיין, שהציע את המחיר השני הגבוה ביותר. ברגע האחרון קבוצת וורנדו ריאלטי החליטה לסגת והצעתו של סילברסטיין התקבלה ביולי 2001 - וזאת הייתה הפעם הראשונה ב-31 השנים בהן הבניין היה קיים שהנהלתו השתנתה. הסכם השכירות כלל את בנייני מרכז הסחר העולמי 1, 2, 4 ו-5 - כ-39 אלף מ"ר של שטח להשכרה (סילברסטיין עצמו הוציא מכיסו כ-14 מיליון דולר כדי להבטיח שהעסקה תתממש). ניתנה לסילברסטיין הזכות הבלעדית לבנות את המבנה מחדש במקרה שייהרס.

פיגועי 11 בספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילברסטיין סיפר במספר ראיונות שנהג לאכול את ארוחות הבוקר שלו בחלונות הגבוהים של מגדלי התאומים שבארצות הברית, יחד עם שוכרים חדשים בבניין. בבוקר ה-11 בספטמבר התעקשה אשתו שילך לתור אצל רופא העור שלו. לאחר רצף פיגועי הטרור הקטלניים ביותר ברחבי המדינה, כל הבניינים במרכז הסחר העולמי האמריקאי קרסו (1, 2, 3, 4, 5, 6, ו-7) נהרסו או נפגעו ברמה שלא איפשרה את שיקומם. קודם לכן, ביולי 2001, קבעו פוליסות ביטוח כי שווי המתחם הוא כ-3.55 מיליארד דולר.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר תבע סילברסטיין סכום של כ-7.1 מיליארד דולר בטענה שהתנגשות כל אחד משני המטוסים היוותה "מאורע" בהתאם לפוליסה ולכן הנזק כפול. חברות הביטוח ראו את הדברים אחרת, בעודם טוענים שהמקרה נחשב לתאונה אחת, והעניין עבר הליך משפטי ארוך. לבסוף, בשנת 2007, לאחר משא ומתן ארוך עם חברת הביטוח "Swiss Re", סוכם על פיצוי בסך של 4.55 מיליארד דולר.

בתור המחזיק בזכויות ההשכרה במקום, הייתה ברשות סילברסטיין האופציה לבנותו מחדש. לאחר התערבות הקונגרס האמריקני, מושל ניו יורק מייקל בלומברג ורשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, ויתר סילברסטיין על חלק מהזכויות שהיו לו על המקום.

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילבסטיין תרם רבות לאוניברסיטת ניו יורק ולמרכז הרפואי של האוניברסיטה.

בנוסף, שימש כיושב ראש המגבית היהודית המאוחדת (UJA), וכגזבר המרכז היהודי הלאומי לרפואה ולמחקר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1956 נישא לקלרה, ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]