לארי פאוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לארי פאוסט
אין תמונה חופשית
לידה 24 ביוני 1928
פליינסוויל שבאוהיו
פטירה 27 באוקטובר 1984 (בגיל 56)
פיטסבורג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה סנטר
גובה 2.06 מטר
מכללה אוניברסיטת לה סאל
דראפט בחירה חמישית, 1950
שיקגו סטאגס
קבוצות כשחקן
1950 - 1957
1957 - 1960
1960 - 1962
פורט ויין פיסטונס
מיניאפוליס לייקרס
סנט לואיס הוקס
הישגים כשחקן
חמישיית העונה הראשונה (1955)
חמישיית העונה השנייה (1952)
8 בחירות למשחק האולסטאר (1951 - 1956, 1958 - 1959)

לורנס מייקל "לארי" פאוסטאנגלית: Lawrence Michael "Larry" Foust;‏ 24 ביוני 1928 - 27 באוקטובר 1984) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1950–1962, והשתתף 8 פעמים במשחק האולסטאר. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA הם 13.7 נקודות ו-9.8 ריבאונדים למשחק.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוסט נולד בעיר פליינסוויל שבאוהיו, וגדל בפיטסבורג, פנסילבניה. בין השנים 1950-1946 למד באוניברסיטת לה סאל שבפילדלפיה, ולאורך תקופתו בקבוצת הכדורסל שלה קלע 14.2 נקודות בממוצע למשחק.[2]

פאוסט נבחר על ידי קבוצת שיקגו סטאגס בבחירה החמישית של דראפט ה-NBA לשנת 1950.[3] לפני תחילת עונת 1950/1951 התפרק מועדון הסטאגס, ופאוסט נבחר על ידי פורט ויין פיסטונס ב"דראפט הפיזור" של הקבוצה.[4] ב-22 בנובמבר 1950, במשחקו ה-12 בליגה, קלע פאוסט את הסל שהעניק לקבוצתו את הניצחון על מיניאפוליס לייקרס בתוצאה 19-18 - תוצאת הסיום הנמוכה בתולדות ה-NBA.[5] בעונת 1951/1952 הוביל את הליגה עם 880 ריבאונדים בסך הכול, וממוצע הריבאונדים שלו (13.3 למשחק) הציב אותו במקום השני, אחרי ג'ורג' מיקן.[6] בעונות 1955 ו-1956 הוביל פאוסט את הפיסטונס לגמר ה-NBA, לצד ג'ורג' יארדלי, ובשתי הפעמים הפסידו (לסירקיוז נשיונלס ולפילדלפיה ווריורס, בהתאמה).

בעונת 1957/1958 עבר פאוסט בטרייד למיניאפוליס לייקרס, בה שיתף פעולה עם ורן מיקלסן ואלג'ין ביילור. בפלייאוף 1959 העפיל עם הלייקרס לגמר ה-NBA, אך הפסיד לבוסטון סלטיקס בתוצאה 4-0. במהלך עונת 1959/1960 עבר לסנט לואיס הוקס, אותה הובילו בוב פטיט, קליף הייגן וקלייד לאבלט לשתי הופעות בגמר ה-NBA‏ (1960 ו-1961), שבשתיהן הפסידו לסלטיקס. בסיום עונת 1961/1962 פרש פאוסט ממשחק, בגיל 33.

ב-8 מתוך 9 עונותיו הראשונות ב-NBA נבחר פאוסט להשתתף במשחק האולסטאר, ובעונות 1955 ו-1952 נבחר לחמישיית העונה הראשונה והשנייה, בהתאמה. בעת פרישתו דורג תשיעי מבין קלעי ה-NBA בכל הזמנים, עם 11,198 נקודות, ו-8,041 הריבאונדים שאסף דירגו אותו רביעי, אחרי דולף שייס, בוב פטיט וביל ראסל.[7][8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]