לארי פאוסט

לארי פאוסט
Larry Foust
לידה	24 ביוני 1928; פליינסוויל שבאוהיו
פטירה	27 באוקטובר 1984 (בגיל 56); פיטסבורג, ארצות הברית
עמדה	סנטר
גובה	2.06 מטר
מכללה	אוניברסיטת לה סאל
דראפט	בחירה חמישית, 1950; שיקגו סטאגס
קבוצות כשחקן
1950–1957 ; 1957–1960 ; 1960–1962	פורט ויין פיסטונס ; מיניאפוליס לייקרס ; סנט לואיס הוקס
הישגים כשחקן
	חמישיית העונה הראשונה (1955) ; חמישיית העונה השנייה (1952) ; 8 בחירות למשחק האולסטאר (1951–1956, 1958–1959)

לורנס מייקל "לארי" פאוסט (באנגלית: Lawrence Michael "Larry" Foust;‏ 24 ביוני 1928 - 27 באוקטובר 1984) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1950–1962, והשתתף 8 פעמים במשחק האולסטאר. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA הם 13.7 נקודות ו-9.8 ריבאונדים למשחק.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוסט נולד בעיר פליינסוויל שבאוהיו, וגדל בפיטסבורג, פנסילבניה. בין השנים 1946–1950 למד באוניברסיטת לה סאל שבפילדלפיה, ולאורך תקופתו בקבוצת הכדורסל שלה קלע 14.2 נקודות בממוצע למשחק.^[2]

פאוסט נבחר על ידי קבוצת שיקגו סטאגס בבחירה החמישית של דראפט ה-NBA לשנת 1950.^[3] לפני תחילת עונת 1950/1951 התפרק מועדון הסטאגס, ופאוסט נבחר על ידי פורט ויין פיסטונס ב"דראפט הפיזור" של הקבוצה.^[4] ב-22 בנובמבר 1950, במשחקו ה-12 בליגה, קלע פאוסט את הסל שהעניק לקבוצתו את הניצחון על מיניאפוליס לייקרס בתוצאה 19-18 - תוצאת הסיום הנמוכה בתולדות ה-NBA.^[5] בעונת 1951/1952 הוביל את הליגה עם 880 ריבאונדים בסך הכול, וממוצע הריבאונדים שלו (13.3 למשחק) הציב אותו במקום השני, אחרי ג'ורג' מייקן.^[6] בעונות 1955 ו-1956 הוביל פאוסט את הפיסטונס לגמר ה-NBA, לצד ג'ורג' יארדלי, ובשתי הפעמים הפסידו (לסירקיוז נשיונלס ולפילדלפיה ווריורס, בהתאמה).

בעונת 1957/1958 עבר פאוסט בטרייד למיניאפוליס לייקרס, בה שיתף פעולה עם ורן מיקלסן ואלג'ין ביילור. בפלייאוף 1959 העפיל עם הלייקרס לגמר ה-NBA, אך הפסיד לבוסטון סלטיקס בתוצאה 4-0. במהלך עונת 1959/1960 עבר לסנט לואיס הוקס, אותה הובילו בוב פטיט, קליף הייגן וקלייד לאבלט לשתי הופעות בגמר ה-NBA‏ (1960 ו-1961), שבשתיהן הפסידו לסלטיקס. בסיום עונת 1961/1962 פרש פאוסט ממשחק, בגיל 33.

ב-8 מתוך 9 עונותיו הראשונות ב-NBA נבחר פאוסט להשתתף במשחק האולסטאר, ובעונות 1955 ו-1952 נבחר לחמישיית העונה הראשונה והשנייה, בהתאמה. בעת פרישתו דורג תשיעי מבין קלעי ה-NBA בכל הזמנים, עם 11,198 נקודות, ו-8,041 הריבאונדים שאסף דירגו אותו רביעי ברשימת הריבאונדרים המובילים בתולדות ה-NBA, אחרי דולף שייס, בוב פטיט וביל ראסל.^[7]^[8]