לא אני הוא האיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לא אני, המוכר גם בשם לא אני הוא האיש, הוא שיר מאת אלכסנדר פן שהתפרסם בשנת 1929. השיר מוכר בעיקר בביצועו המאוחר יותר של צביקה פיק, אך הושר גם בידי יהורם גאון ואריק לביא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר אלכסנדר פן כתב את השיר "לא אני הוא האיש" בשנת 1928,[דרוש מקור: השיר התפרסם באוקטובר 1929] כשנה אחרי שעלה לארץ ישראל ובאותה השנה שבה התחתן עם בלה דון. בניגוד למילות השיר, בהן מבטיח הדובר כי לא הוא האיש שיתחתן עם האישה לה מוקדש השיר; פן חיזר בעיקשות אחר דון, תוך איומים בהתאבדות בירייה ואף מימש איומו חלקית לירי שפצע אותו. לאחר שהוקסמה דון בת ה-18 מן המעשה, התחתנו השניים.

השיר התפרסם בכתב העת הספרותי "כתובים" ב-24 באוקטובר 1929.

בהמשך הופיע השיר בקובץ "היה או לא היה" בעריכת יוסי גמזו ובהוצאת צ'ריקובר, שפורסם בשנת 1972, יומיים לאחר מותו של פן. רק לאחר מותו הולחן השיר - בידי משה וילנסקי (1976), רוני וייס (1978) וצביקה פיק (1978). השיר התגלגל אל פיק דרך ספר שירים זה שהעניקה לו במתנה יפה ירקוני, אז הפנתה את תשומת לבו לשיר זה.

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ו (1976), שנקרא באותה השנה "חגיגת הזמר העברי" (והיה ללא מסגרת תחרותית כקודמיו), ביצע לראשונה הזמר יהורם גאון את השיר, על פי לחן של משה וילנסקי.

שנתיים מאוחר יותר, יצא תקליטו של אריק לביא, "אני אשיר לך שיר", ובו הופיע ברצועה מספר 7 הביצוע של לביא לשירו של פן, הפעם על פי לחן של רוני וייס.

מאוחר יותר באותה השנה יצא גם תקליטו של צביקה פיק, "מוזיקה", ובו הופיע ברצועה מספר 6 עיבוד משלו לשיר, שהוא עצמו הלחין.[1] השיר התפרסם ברדיו בשנה העוקבת, והגיע למקום החמישי במצעד הפזמונים העברי השנתי תשל"ט (1979) הן ברשת ג' והן בגלי צה"ל. בשני המצעדים היה זה השיר השני הגבוה ביותר של פיק (אחרי "מרי לו" שזכה במקום השני בשניהם) מתוך ארבעה שנכנסו למצעד בביצועו ("שוב נתחיל מחדש", "אין לי איש מלבדי", "מרי לו" ו"לא אני הוא האיש") וחמישה שהלחין (גם "שיר הפריחה" ברשת ג' ו"לגור איתו" בגלי צה"ל). עקב ההצלחה, לחנו וביצועו של פיק הפכו למזוהים ביותר עם השיר. בעיבודו של פיק שונו חלק ממילות הבתים בשיר.

ביצועים נוספים לשיר הם של ארקדי דוכין, שנכלל בדיסק 4 של מיזם "עבודה עברית",[2] עמיר בניון,[3] ליאור ייני ומושיק עפיה.

ביאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר עוסק באישה הממתינה פרק זמן ארוך לבואו של אהובה ("לא אני אל שובו משכבר מצפה את"). הדובר בשיר הוא אהובה השב אליה, אך אין בכוונתו להעניק לה את אשר היא רוצה ולהתחתן ("את קורות נדודי הישנים לך הבאתי במקום טבעת"). הדובר אינו מאמין שאהבתה צריכה להיות נתונה לו אלא לאחר ("מה אכפת לך: אני או הוא או אחר יתנבא עלי סער"), שעשוי להגיע בעתיד הרחוק ("תעבורנה שנים ואחר לך יביא טבעת") ומזלזל באהבתה ככלל ("ובמותך לא ידעו למי את הקדשת את לבך המנוח").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטונים לא אני הוא האיש, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב, בערוץ יוטיוב של צביקה פיק
  2. ^ סרטונים לא אני הוא האיש, בביצוע ארקדי דוכין, סרטון באתר יוטיוב, באתר יוטיוב
  3. ^ סרטונים לא אני הוא האיש, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב, בערוץ יוטיוב של עמיר בניון