לא נפסיק לשיר
 | |
| הלוגו של התוכנית | |
| סוגה | שעשועון מוזיקלי |
|---|---|
| בימוי | יואב צפיר |
| מנחים |
צביקה הדר (עונה 1-2) גלית גיאת (עונה 3) אסי עזר (גרסת 2020) רותם סלע (גרסת 2020) |
| שופטים |
אסף אשתר צביקה הדר |
| פסקול |
ערן מיטלמן אדם פרי |
| ארץ מקור |
 ישראל |
| שפות |
עברית  |
| מספר עונות | 3 |
| תוכנית המשך | כוכב נולד |
| הפקה | |
| מפיק | טמירה ירדני[1] |
| חברת הפקה | טדי הפקות |
| עורכים | יואב צפיר |
| אורך פרק | 35–50 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
ערוץ 2 (קשת) קשת 12 (גרסה חדשה) |
| תקופת שידור מקורית |
11 ביולי 2002[2] - 31 באוגוסט 2003 חידוש:22 באפריל 2020 – 21 במאי 2020 |
  | |
לא נפסיק לשיר היה שעשועון טלוויזיוני מוזיקלי ששודר בערוץ 2 במסגרת קשת ובהפקת טדי הפקות. שני מתחרים נדרשו לזהות שירים על פי מילים וצלילים מתוך השיר, למצוא כמה שיותר שירים על נושא מסוים, להשלים מילה בשיר וכדומה.
פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]
על כל מתחרה, בתורו, היה למצוא ולשיר שיר בו מופיעה המילה שביקש המנחה. אם מצא שיר כזה קיבל צליל (או צליל נוסף) מהבית או הפזמון של השיר אותו יש לגלות. המתחרה שזיהה את השיר ראשון ניצח בסיבוב וכל המשתתפים היו שרים יחד את השיר. בכל תוכנית הופיע גם זמר ששר את אחד השירים שזיהו המתחרים. לכל מתחרה היו שני ידוענים כעוזרים.
המתחרה שצבר את מספר הנקודות הגבוה ביותר עלה לגמר ובו נתבקש, לפי אותה שיטה של מילים וצלילים, לזהות שיר ללא עזרה מאחרים.
בינואר 2003, פורמט התוכנית נרכש להפצה בינלאומית על ידי חברת "אקשן טיים" האירופאית, המתמחה בהפצת פורמטים ובהפקת תוכניות לשוק הבינלאומי[3]. אך שיווקה בשוק הבינלאומי לא הצליח.
שלבים בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית טיפוסית של "לא נפסיק לשיר" כללה מספר שלבים שונים:
- מי מכיר ת'שיר - זיהוי שירים על פי מספר צלילים.
- ימשיך כבודו - כל קבוצה נדרשת, בתורה, לומר את המילה הבאה בשיר כלשהו, שאותו בחר השופט אסף אשתר. הקבוצה הראשונה שטועה, נפסלת.
- ראש בראש - כל קבוצה, בתורה, מקבלת מהמנחה מילה, וצריכה למצוא כמה שיותר שירים שמכילים את המילה שניתנה. הקבוצה שמצאה יותר שירים מנצחת.
- הפינה המסולסלת - גרסה של השלב "מי מכיר ת'שיר" שבה מנסים לזהות שיר עם סלסולים.
- השלב המכריע - כל קבוצה בתורה מקבלת מהשופט אסף אשתר קטגוריה, וצריכה למצוא כמה שיותר שירים באותה הקטגוריה. הקבוצה שמנצחת עולה לגמר.
- שלב הגמר - המתמודד/ת האלמוני/ת שקבוצתו עלתה לגמר משחק לבד שלב של "מי מכיר ת'שיר".
שידור התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
את העונות הראשונות של התוכנית הנחה צביקה הדר[4], השופט היה אסף אשתר וערן מיטלמן ניגן על הקלידים את הצלילים. העונה הראשונה שודרה בקיץ 2002 וזכתה למדרוג (רייטינג) גבוה, כאשר תוכנית הסיום רשמה רייטינג של 30%[5]. קשת מינפה את הצלחת התוכנית והשיקה משחק טלוויזיה בשם "איזה שיר זה?". המשחק שודר בשני ימי השידור של קשת - ב' ו-ה', והציע פרסים בשווי 9,000 שקל. בנוסף הוציא לאור אוסף שירים כפול שכלל שירים ידועים בביצוע אמנים שונים, יחד עם DVD של פלייבקים עם שקופיות המילים[6].
בינואר 2003 עלתה תוכנית ספיישל לכבוד ט"ו בשבט והוכרז על עונה חדשה שתעלה בקיץ 2003. באותה עת גם רכשה חברה בריטית את זכויות פורמט התוכנית להפצה עולמית[7].
בעונה השנייה שונה שם התוכנית ל"לא נפסיק לשיר - כוכב נולד" היא שולבה עם תחרות שירה. בעונה זו התוכנית הייתה בראש טבלת רייטינג לאורך כל מהלך שידורה[8]. תוכנית הגמר השיגה רייטינג של כ-29% וצפו בה כ-906 אלף. עבור 30 שניות של פרסומת נגבו כ-100 אלף שקל[9]. מיד אחר כך יצא לאור דיסק הכולל 20 מהשירים ששרו משתתפי התוכנית לאורך העונה, וביניהם כל שירי הסולו של שלושת המתמודדים שהגיעו לגמר: שי גבסו, שירי מימון והזוכה נינט טייב[10].
בנובמבר 2003 התוכנית נבחרה לתוכנית העשור בטקס מסך הזהב[11]. הזכייה עוררה סערה, מאחר שהתוכנית הייתה חדשה יחסית (היא שודרה לראשונה בשנה זו, כך שלא הייתה ראויה לזכות בפרס תוכנית העשור) והיא גברה על תוכניות ותיקות ממנה בערוץ דוגמת "שידור חי של דן שילון", "פספוסים", "הכספת", "רק בישראל", וה"ראשון בבידור" תוכניתו של דודו טופז.[12]
לאחר העונה השנייה שונה שוב שם התוכנית לכוכב נולד והיא המשיכה בפורמט של תחרות שירה בלבד. העונה הבאה נקראה "כוכב נולד 2". בדצמבר 2003 כ-50 אלף נבחנים נרשמו לבחינות לעונה החדשה[13].
באוקטובר 2004 שודרה תוכנית ספיישל של"לא נפסיק לשיר" בשידור חי מפארק הירקון[14].
בשנת 2005 חודשה התוכנית לעונה נוספת בהנחיית גלית גיאת ואדם פרי ניגן על הקלידים.
בשנת 2020, בעקבות התפשטות מגפת הקורונה חודשה התכנית בגרסה מיוחדת לימים אלו ובהשתתפות ידוענים בלבד מהאולפן. ההפקה איפשרה לצופים להירשם ולהשתתף בתוכנית מהבית. הפרק הראשון של העונה שודר ב-22 באפריל בקשת 12. את הגרסה המחודשת הנחו אסי עזר ורותם סלע ובין המשתתפים היו שירי מימון (שגם השתתפה בפורמט המקורי), יהונתן מרגי, נועה קירל, הראל סקעת (גם הוא השתתף בפורמט המקורי), רן דנקר, איתי לוי, משה פרץ, קרן פלס, נטע ברזילי, מירי מסיקה, חנה לסלאו, אליעד נחום, רוני דלומי וידוענים נוספים. חוקי הפורמט זהים לגרסה המקורית.[15]
התכנית בגרסתה המחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגרסתה המחודשת של התכנית בקשת 12 יתחרו זמרים מוכרים שונים בשתי קבוצות בכל תוכנית, כל קבוצה מכילה שלושה אנשים, הקבוצה המנצחת שיש לה הכי הרבה נקודות בכל הסבבים עולה לשלב הגמר, ובשלב מנצח רק אחד, המנצח יקבל כסף שיוכל לתרום לעמותה מועדפת. גרסה זו של התכנית יצאה בעקבות מגפת הקורונה.
בתוכנית הראשונה ששודרה ב-22 באפריל 2020 התחרו הזמרים: מירי מסיקה, קרן פלס, יהונתן מרגי, משה פרץ, שירי מימון ונטע ברזילי. בגרסה זו בניגוד למקורית, כל קבוצה מתחרה רק בפרק אחד. מסיקה, מרגי ומימון היו בקבוצה אחת ונקראו "ממ"ש" (על האותיות הראשונות בשמותיהם) ופלס, ברזילי ופרץ התחרו בקבוצה השנייה ונקראו "נקמה" (גם כן על האותיות הראשונות היוצרות את המילה), בגרסה זו של התכנית במשחק המשיכו הפינות: מי מכיר ת’שיר, ראש בראש, השלב המכריע ושלב הגמר, ישנן פינות שחזרו על עצמן כמה פעמים. בנוסף לאחר זיהוי השיר במשחק המרכזי, שרים כל המשתתפים את השיר, כך גם באותו משחק לאחר מציאת שיר עם מילה או כמה מילים נוספות שהוא חלק מפתרון השיר המרכזי, קבוצת נקמה (משה, קרן, נטע) העפילה לסבב הגמר ובו צריך לזהות שיר ישראלי מוכר, מי שמזהה ראשון הוא המנצח. בסוף השלב נטע ברזילי ניצחה בפרק ולפרס זכתה להעביר כסף לעמותה מועדפת, לבסוף בחרה להעביר לעמותה של הילדה המאומצת של קרן.
התכנית השנייה של הגרסה שודרה בערב ביום העצמאות והשתתפו בה: הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יושב ראש הכנסת בני גנץ, סטטיק ובן אל תבורי, עברי לידר, עדן אלנה, עדן חסון, יהורם גאון, טוביה צפיר, דודו אהרון, מאיה בוסקילה, הראל סקעת, גלי עטרי, ירדנה ארזי, אילנית, איתי לוי, משה פרץ, יהונתן מרגי ושירי מימון (שהשתתפו גם בתוכנית הראשונה). בתחרות עצמה התחרו: עברי לידר, משה פרץ, שירי מימון ואיתי לוי בתחרות עצמה היו שני שלבים, בשלב הראשון השתתפו: חנה לסלאו ומיקי קם, התחרות והשלבים עבדו בשתי קבוצות: בקבוצה אחת פרץ, לידר ולסלאו ובקבוצה השנייה מימון, קם ולוי כל קבוצה עזרה ללסלאו וקם שהתחרו אחת נגד השנייה, בסוף השלב הקבוצה של חנה לסלאו זכתה בו. לאחר מכן נערך השלב השני עם הספורטאים אורי ששון ושגיא מוקי, משה ושירי עזרו לששון, בעוד לידר ולוי עזרו למוקי, בשלב זה ניצחה הקבוצה של שגיא מוקי.
התכנית השלישית של הגרסה שודרה ב-3 במאי והתחרו בה: רן דנקר, הראל סקעת, אניה בוקשטיין, איתי לוי, מיה דגן ונועה קירל. דנקר, בוקשטיין ודגן התחרו בקבוצה אחת (מכיוון ששלושתם השתתפו בסדרה השיר שלנו שקבוצתם נקראה על שמה) ולוי, סקעת וקירל התחרו בקבוצה השנייה שנקראה מנגחגנה (משלנו בתימנית, לוי השתמש בביטוי הזה בתוכנית הכוכב הבא), המשחקים בתוכנית זו היו אותם משחקים מהתוכניות הקודמות, קבוצת מנגחגנה (איתי, הראל, נועה) העפילה לסיבוב הגמר ובו הראל סקעת ניצח בפרק וזכה להעביר כסף לעמותת איגי (עמותה שבחר להעביר אליה כסף).
התכנית הרביעית שודרה ב-11 במאי והתחרו: רוני דלומי, רותם כהן, ליאור נרקיס, חן אמסלם, אליעד נחום ונסרין קדרי. דלומי, אמסלם וכהן התחרו בקבוצת “רסקין” (על שמו של המגיש ניב רסקין) וקדרי, נרקיס ונחום נקראו פאולה וליאון (על שם התכנית של פאולה רוזנברג וליאון רוזנברג), קבוצת פאולה וליאון העפילה לסיבוב הגמר ובסופו ליאור נרקיס זכה בפרק והעביר את כספו לעמותת גדולים מהחיים.
בתוכנית האחרונה ששודרה ב-21 במאי השתתפו: עדן אלנה, דודו אהרון, מאיה בוסקילה, עדן חסון, עוז זהבי ומגי אזרזר. חסון, אזרזר ואלנה התחרו בקבוצה אחת שנקראה "סנדוויץ' עדן" (מכיוון שגם חסון וגם אלנה נושאים את אותו השם) ואהרון, בוסקילה וזהבי נקראו "קבוצת ציפורה" (על שמה של אימו של אהרון) קבוצת סנדוויץ' עדן (עדן אלנה, מגי אזרזר ועדן חסון) העפילו לסיבוב הגמר ובו עדן חסון ניצח בפרק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורות
- ניר קיפניס, שיר השכונה, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2002
- שגיא בן נון, מי יפסיק לשיר?, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביבה קרול, ההצלחה של "לא נפסיק לשיר" קיבעה את מעמדה של טמירה ירדני כמפיקה החזקה בישראל, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2003
- ^ מיטל גלם, שבעה ימים, שלושה זכיינים..., באתר ynet, 3 ביולי 2002
- ^ רוני קורן-דינר, קשת מכרה לחברת ההפצה האירופית אקשן טיים את זכויות השעשועון "לא נפסיק לשיר", באתר TheMarker, 13 בינואר 2003
- ^ צביקה הדר, טאלנט שותף, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2006
- ^ יאיר מנדלסון, טקס נערת השנה 2002 ו"לא נפסיק לשיר" בראש טבלאות הצפייה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2002
- ^ אביבה קרול, קשת ממנפת את "לא נפסיק לשיר": משחק טלוויזיה ואוסף שירים כפול, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2002
- ^ אביבה קרול, ACTION TIME הבריטית רכשה מחברת קשת את זכויות הפורמט של "לא נפסיק לשיר", באתר גלובס, 13 בינואר 2003
מתכונת התוכנית "לא נפסיק לשיר" נרכשה להפצה עולמית, באתר הארץ, 13 בינואר 2003 - ^ אביבה קרול, "לא נפסיק לשיר" של קשת מככבת מזה כחודש במקום הראשון בטבלת הרייטינג, באתר גלובס, 30 ביוני 2003
- ^ 30 שניות ב-100 אלף שקל, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2003
- ^ ביקוש רב לדיסק "לא נפסיק לשיר", באתר הארץ, 11 בספטמבר 2003
- ^ גלי וינרב, "לא נפסיק לשיר - כוכב נולד" נבחרה לתוכנית העשור בטקס "מסך הזהב", באתר גלובס, 16 בנובמבר 2003
- ^ אביבה קרול, פנאי פלוס: רוב המצביעים ב"מסך הזהב" - בני 25 ומעלה, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2003
- ^ ענת באלינט, כ-50 אלף נבחנים לעונה החדשה של "כוכב נולד", באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2003
- ^ רותה קופפר, "לא נפסיק לשיר" ו"כוכב נולד 2" בפסטיבל טלוויזיה בפארק הירקון, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2004
- ^ דסק קשת 12, התגעגענו: לא נפסיק לשיר חוזרת במהדורה מיוחדת לימי הקורונה, באתר מאקו, 8 באפריל 2020