לבד על מאדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לבד על מאדים
The Martian
מידע כללי
מאת אנדי ויר
שפת המקור אנגלית
סוגה מתח, מדע בדיוני
נושא התיישבות על מאדים, נאס"א, שיגור לחלל, תוכנית החלל הסינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות Mars, Schiaparelli, Hermes, ערביה טרה, Acidalia Planitia, Earth עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה "הכורסה" הוצאה לאור
תאריך הוצאה 2011
מספר עמודים 432
הוצאה בעברית
תרגום דידי חנוך
פרסים
  • פרס איגנוטוס לרומן הזר הטוב ביותר (2015)
  • פרס סיון לספר המתורגם הטוב ביותר (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 978-965-545-821-3
הספרייה הלאומית 003759985
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לבד על מאדיםאנגלית: The Martian, בתרגום מילולי: איש המאדים) הוא ספר מתח ומדע בדיוני, ספרו הראשון של אנדי ויר. הספר יצא לאור בשנת 2011 באנגלית ואילו הגרסה העברית ראתה אור בשנת 2014 בהוצאת "הכורסא". הספר מספר על משימה מאוישת למאדים וניסיונותיו של אחד האסטרונאוטים שננטש לבדו בעקבות תאונה, לשרוד. על בסיס הספר הופק סרט הקולנוע "להציל את מארק וואטני" בבימויו של רידלי סקוט ובכיכובו של מאט דיימון.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופת חול על מאדים.
קוריוסיטי עומד בסופת חול. קוריוסיטי מסתמך על גר"ת לצורך אנרגיה ולכן הוא לא צריך את אור השמש וסופה כזאת לא מפריעה לו. וואטני, במסעו למכתש סקיאפרלי, היה צריך את אור השמש כדי לשרוד וסופה שנתקל בה יכלה להיות קטלנית עבורו

הספר מספר אודות האסטרונאוט מארק וואטני, בוטנאי ומהנדס מכונות בשירות נאס"א אשר יצא למאדים למשימת ארס 3 שאורכה חודש יחד עם חבריו לצוות. כשבוע לאחר נחיתתם המוצלחת, סופת אבק הכתה באזור המגורים, והם היו צריכים לחזור לספינת האם המקיפה את מאדים, ה"הרמס". הרוח החזקה ריסקה את האנטנות על גג מגורי הצוות אשר היוו חלק ממערך התקשורת, ואנטנה חדה חוררה את חליפתו של וואטני. אנשי הצוות יוצאים לחפש אחריו, לאחר מספר דקות מפקדת המשימה לואיס מחליטה להמריא באופן מיידי בלעדיו, מחשש שרכב ההמראה יתהפך ואנשי הצוות לא יוכלו לחזור בכוחות עצמם. פציעתו של וואטני אינה חמורה, אך הוא איבד את ההכרה. כשהתעורר, הבין שננטש ומיד חשש מכך שחבריו לצוות ירגישו רגשות אשם.

בשלב ראשון וואטני מנסה ליצור קשר עם כדור הארץ. לאחר שנכשל ומתייאש, הוא מבין שעליו לדאוג להישרדותו. הוא לא נתון לסכנה מיידית אך ימות ברעב אם לא ימצא מקור מזון. הוא מוצא במטען תפוחי אדמה המתאימים לגידול ומתחיל לגדל אותם בתוך המגורים. הוא משתמש באדמת מאדים, מעט אדמה מכדור הארץ, הצואה שלו ושל חבריו למסע, ופסולת מזון בתור מצע הגידול. הוא מצליח לייצר מים משאריות דלק מרכב החלל בו נחת ומחמצן המופק מאטמוספירת מאדים.

לאחר שוואטני מבין שיצליח לייצר מספיק אוכל שיתן לו סיכוי לשרוד עד הנחיתה של משימת מאדים הבאה (ארס 4), וואטני מתכנן לנסוע 3,200 ק"מ למכתש סקיאפארלי כשמשימת ארס 4 תנחת שם, בעוד כ-4 שנים. הוא משנה את אחד הרוברים שנשארו על מאדים ממשימתו כדי שיתאים למסע הארוך, בעודו מוסיף לוחות סולאריים ומצבר נוסף. הוא מבצע נסיעת מבחן ארוכה ונוסע לאזור שבו נחתה פאת'פיינדר, גשושית לא מאוישת. הוא אוסף את הגשושית ואת הרובר הקטן שהגיע איתה, סוג'ורנר. כשהוא מגיע למגורים הוא מצליח להשמיש את פאת'פיינדר לצורך תקשורת עם נאס"א.

כשבנאס"א מגלים שוואטני בחיים הם מכינים כלי לא מאויש שישלח אספקה ומזון לוואטני עד שמשימת ארס 4 תגיע. כמו כן הם מתכננים שינוי בארס 4 כך שצוות המשימה יוכל לאסוף אותו מבלי שיצטרך להגיע בכוחות עצמו למכתש סקיאפארלי.

כאשר וואטני אוסף את יבול תפוחי האדמה השני שגידל, חולשה בבד האיטום של אחד ממנעלי האוויר מתפרצת. עקב שינויי הלחצים, וואטני נורה למרחק ומישקף קסדתו מתנפץ. למרות דליפת האוויר, וואטני שורד ומתקן את הנזק שנגרם למגורים, אך שתילי התפודים מתו, ומותירים את הגיבור בסכנת רעב. חללית האספקה עבור וואטני מתפרקת בהמראה. מינהל החלל הסיני מציע עסקה לנאס"א בה הם יספקו את המאיצים הרקטיים, אך לא נותר מספיק זמן לפיתוח מערכת שתנחת ברכות על פני מאדים ולכן נאס"א נאלצת לשקול האם לפתח מערכת שתנחת בהתרסקות. בינתיים, אסטרודינמיקאי בשם ריץ' פרנל גילה מסלול מקלעת כבידתית שיחזיר את הצוות של הרמס כדי להציל את וואטני, וחללית האספקה הסינית תיפגש עם הרמס ותעביר אספקה לחללית.

בפני הנהלת נאס"א עומדות שתי חלופות: שליחת אספקה שתתרסק על מאדים או החזרת צוות ארס 3 למאדים שיציל את וואטני. לשתי החלופות נחוץ המאיץ הסיני כך שיש צורך לבחור באחת מהן. כיוון שהחלופה השנייה מסכנת את כל חברי הצוות, מנהל נאס"א מחליט לבחור בראשונה. אולם מנהל הטיסה של ארס 3 שולח בסודיות דואר אלקטרוני להרמס בה מפורט המסלול של ריץ' פרנל. חמשת אנשי הצוות מסכימים לסכן את עצמם ולחזור להציל את וואטני. לאחר שהם מנווטים את הספינה לפי המסלול של פרנל, לנאס"א לא נותרת ברירה אלה לשתף איתם פעולה.

נאס"א מכינה לשיגור את גשושית האספקה (שתיפגש בדרך עם הרמס). וואטני ממשיך לשנות את הרובר, מכיוון שהמשימה החדשה דורשת ממנו להמריא ממאדים באמצעות רע"מ (רכב עזיבת מאדים) שנמצא במכתש סקיאפארלי ולהיפגש עם הצוות על הרמס המקיפה את מאדים. הרע"מ נחת כ-18 חודשים לפני תחילת משימת ארס 4 כדי לייצר דלק מהמימן שבאטמוספירת מאדים.

בזמן שוואטני עובד על הרובר, הוא בטעות מקצר את המעגלים החשמליים של הפאת'פיינדר וכך אובדת לו דרך התקשורת עם כדור הארץ. רכב האספקה עוגן בהצלחה בהרמס. בזמן שוואטני מתכונן לעזוב למכתש סקיאפארלי, נאס"א מגלה שסופת חול מתקרבת למסלולו של וואטני, שעתיד לנסוע ברובר שהתאים לצורכי המשימה. הסכנה הטמונה בסופת החול היא שאבק וחול יסתירו את השמש ויורידו את יעילותם של הלוחות הסולריים לרמה שתוביל לכך שוואטני ייתקע, אך לנאס"א אין דרך להזהיר אותו מפני הסכנה. בזמן חציית ערביה טרה, וואטני מבחין בסופה ומבצע הערכה לגבי כיוונה ועוצמתה. הערכותיו של וואטני מתבררות כנכונות, והוא עוקף את הסופה.

וואטני שורד התהפכות של הרובר ומצליח להגיע אל הרע"מ ולחדש את הקשר עם סוכנות החלל. הם בתורם שולחים לו הנחיות לביצוע שינויים קיצוניים ברע"מ כדי להפחית ממשקלו וכדי שיוכלו להטיס אותו לכיוון הרמס. בתכנון הנחיות אלה, מופיע פתח גדול ברע"מ ווואטני מכסה אותו בבד המגורים. במהלך השיגור, הבד נקרע ומשאיר את הרע"מ במסלול רחוק מכדי שההרמס תוכל לחלץ את וואטני. לואיס מפתחת תוכנית הכוללת הפעלת מדחפי הגובה, התאמת המהירות למהירות הרע"מ, ואז פיצוץ חור במנעל האוויר הקדמי של הרמס עם פצצת חמצן וסוכר מאולתרת. מומחה הפח"ר (פעילות חוץ-רכבית) של המשימה (קריס בק) קשור לחבל משתמש ביחידה לניווט מאויש על מנת להגיע לוואטני שעל הרע"מ ולהביא אותו בחזרה להרמס.

ברשומת היומן האחרונה שלו, וואטני מתאר את ההתרגשות מכך שהצילו אותו.


המגורים של ארס 3פאת'פיינדרהרע"ם של ארס 4מכתש סקיאפרליהאזור שמוצג במפה הגדולהמפה מקטנת של ההמספרה הרלוונטית של מאדיםעמק ארסמכתש מארת' - כאן וואטני גילה על סופת החול המאימת על קיומו.עמק מאורות'אופורטיוניטי
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
המסלול שעשה וואטני על גבי מפה טופוגרפית של מאדים.



7 ביולי 2035 הרמס עוזבת את כדור הארץ יחד עם צוות ארס 37 בנובמבר 2035 הרמס מגיעה למאדים13 בנובמבר 2035 הרמס עוזבת את מאדים יחד עם צוות ארס 3 חוץ מוואטני23 ביוני 2036 בניגוד להוראות נאס"א צוות ארס 3 מפעיל את מנוע היונים של הרמס ומעביר אותו לתימרון פרנל כדי לחזור לקחת או וואטני6 ביולי 2036 הרמס חולפת על פני כדור הארץ, משתמשת בכבידה שלו כדי להתאים את המסלול לחזרה למאדים ואוספת אספקה.25 במאי 2037 הרמס חולפת על פני מאדים ואוספת את וואטני.21 בדצמבר 2037 הרמס חוזרת לכדור הארץ יחד עם כל צוות ארס 3כדור-הארץמאדיםנוגהכוכב חמההשמש
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
תרשים המציג את המסלול שעשה הרמס במערכת השמש.


מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הספר בנוי מרשומת יומן (בדיוניות) של מארק וואטני המתארות את קורותיו על מאדים. התיאור הוא בגוף ראשון ובלשון עבר (כל רשומה כאילו נכתבה זמן קצר לאחר האירועים שהיא מתארת). כל פרק מכיל בדרך כלל מספר רשומות. האירועים בהרמס ובכדור הארץ מתוארים מהצד (מספר כל יודע). כך גם האירועים במאדים שקדמו לנטישתו של וואטני וחלק קטן מהאירועים על מאדים לאחר מכן.

חלק קטן מהעלילה מועבר על ידי רשומות יומן של פאת'פיינדר ותעוד ההתכתבות דרכו של וואטני עם נאס"א.

תנועה במרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר אירועים על מאדים (מישור אקידיליה, ערביה טרה, מכתש סיקאפרלי, ארס ואליס והדרכים ביניהם), הרמס וכדור הארץ (מטה נאס"א, JPL, סין ועוד). המעבר ממקום למקום מתבצע בדרך כלל בין הפרקים. לרוב מספר פרקים ברצף מוקדשים לאותו מקום.

תנועה בזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה בזמן היא ליניאירית ברובה, אך הספר מכיל שני פלשבקים:

  • האירועים במאדים שקדמו לנטישתו של וואטני מתוארים באמצע הספר.
  • יצור בד המגורים (שהתרחש מספר שנים לפני האירועים בספר) וקורותיו עד הרגע בו פגם ביצור ושימוש יתר מובילים לפיצוץ המגורים, מתואר באמצע הספר.

גם וואטני ברשומות היומן שלו מספק פרטים על העבר. המעברים בין המקומות השונים מלווים לעיתים בחזרה קצרה בזמן כדי לתאר את אותו זמן במקומות שונים.

זמן התרחשות האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר לא מציין במפורש את זמן התרחשות האירועים, מההקשר ברור כי מדובר בעתיד הקרוב. אולם הספר מזכיר את חג ההודיה. מאזכור זה ניתן להסיק תאריכים של אירועים מסוימים בספר. הספר גם מציין נתוני מסלול של מאדים וכדור-הארץ (כגון זמן השידור בניהם). ויר שרצה לכתוב בצורה ריאליסטית ככול הניתן, כתב נתונים אלה על פי נתוני מסלול אמיתיים (חזויים). לפי נתונים אלה משימת ארס-3 מתרחשת בשנת 2035. קורא בשם קאני ריי פענח את השנה על פי הנתונים. וויר אישר את הדברים.[1] לאחר מכן לאורה ברוק מנאס"א פרסמה תיאור מדויק של המסלול של הרמס הכולל תאריכים מדויקים.[2]

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרונטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מליסה לויס - מפקדת המשימה והגאולוגית שלה. אשת צבא. שומרת על מרחק פיקודי מסוים משאר הצוות. וואטני מתאר אותה כדוגמת מופת של מפקדת.
    • מארק וואטני - הגיבור הראשי. בוטנאי ומהנדס המכונות של המשימה. משכיל ויצירתי, חזק אופי ובעל תושייה, אהוב מאוד על חבריו למשימה. מתמודד בהצלחה עם מצבים קשים מאוד. עם זאת לא מדובר בעל-אדם. לעיתים, במצבים הקיצוניים אליהם נקלע, הוא טועה, נשבר, מתייאש, בוכה ומתפרץ בזעם. אולם, הוא תמיד מתעשת במהרה וחוזר להתמודד עם הבעיה. וואטני מקבל באופן מוחלט את סמכות המפקדת הישירה שלו אך לא שום סמכות אחרת.
    • אלכס ווגל - כימאי המשימה והנווט שלה. נשלח למשימה מטעם איס"א. גרמני סטריאוטיפי, מודע וגאה בכך. נשוי עם שני ילדים.
    • בת' יוהנסן - מפעילת המערכת של המשימה. וואטני מתאר אותה כמוכשרת וחזקה מאוד, אך חושב שהיא צריכה להיות פחות "חנונית"
    • קריס בק - רופא המשימה ומומחה הפח"ר שלה. מתאהב בבת' יוהנסן, ולבסוף בעצתו של וואטני יוזם קשר איתה והם הופכים לזוג. הדבר מנוגד לנוהלי המשימה, אך מפקדת המשימה מאשרת את זה, תחילה בשתיקה ולאחר מכן בפה מלא.
    • ריק מרטינז - טייס המשימה וסגן המפקדת. איש צבא. חבר קרוב של וואטני. הוא וואטני נהנים להקניט זה את זה. נשוי עם שני ילדים.

אנשי מפתח בנס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טדי סנדרס - מנהל נאס"א. רואה את טובת המערכת בכללותה לנגד עיניו, לעיתים באופן מעט ציני.
    • ונקט קפור - מנהל משימות מאדים של נאס"א. מקבל את סמכות הממונה עליו, נעים מזג.
      • מיץ' הנדרסון - מנהל משימת ארס 3 (על כדור-הארץ). אדם לא נעים אל סביבתו, כופר בסמכות הממונים עליו ומתאמת איתם מספר פעמים. מאמין שלמפקדת המשימה בשטח צריכה להיות עצמאות מלאה.
      • מינדי פארק - עובדת בניטור לוויינים. לאחר שמזהה כי וואטני שרד, אחראית על המעקב אחריו. עד הזיהוי של וואטני היא מרגישה שעבודתה הטכנית לא תואמת את השכלתה הגבוהה. לאחר מכן, כשהיא הופכת לחלק מצוות ניהול המשבר, היא מרגישה לא בנוח מוקפת באנשים בכירים ממנה בהרבה.
    • אנני מנטרוס - דוברת נאס"א. אישה גסת רוח. רבת השפעה בנאס"א. מרגישה לא בנוח להיות האדם היחיד חסר רקע מדעי או טכנולוגי בסביבתה. מתייחסת בשנאה ובבוז לשאר צוות הניהול הבכיר של נאס"א. מצדדת בהנדרסון באימותיו מול ההנהלה אך לא מיחסת להם חשיבות רבה כמותו.
    • ברוס נג - מנהל המעבדה להנעה סילונית (JPL).
      • ריץ' פרנל - מהנדס מסלול בנס"א. הוגה את התמרון שמחזיר את וואטני הביתה.

דמוית נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מוזכרות עוד דמוית רבות כמעט מבלי לספק פרטים עליהן. ביניהן עובדי נאס"א, עובדי מינהל החלל הסיני, בני משפחה של האסטרונאוטים, כתבים ועוד.

תרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מינהל החלל הסינימינהל החלל הסינימינהל התעופה האזרחית של סיןנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אסוכנות החלל האירופיתנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אחדשות NBCנאס"אCNNBBCהשירות הבולאינאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אנאס"אאסטרונאוטאסטרונאוטאסטרונאוטאסטרונאוטאסטרונאוטאסטרונאוטנאס"אהגיבור הראשי. בוטנאי ומהנדס המכונות של המשימהכמאי המשימה והנווט שלהרופא המשימה ומומחה הפח"ר שלהמפעילת המערכת של המשימהטיס המשימה, וסגן מפקדת המשימהמפקדת המשימה והגאולוגית שלהמנהל ניטור לווייניםמנהל משימות מאדים של נאס"אמנהל נאס"אמנהל משימת ארס 3דוברת נאס"אהרופא המלווה של משימת ארס 3פסיכולוגית משימת ארס 3עובדת בניטור לוויינים. לאחר שמזהה כי וואטני שרד, אחראית על המעקב עליוסגן מינהל החלל הסינימנהל מינהל החלל הסינימהנדס מסלול בנס"א. הוגה את התימרון שמחזיר את וואטני הביתהמנהל המעבדה להנעה סילונית
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
תרשים המציג את הדמוית בספר, הקשרים ביניהן והארגונים בהם הם עובדים.


מונחים וטכנולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מזכיר ומסביר מספר מונחים וטכנולוגיות הקשורים לאסטרונומיה ומסע בחלל. חלקם קיימים במציאות וחלקם קיימים רק בעולם שמתאור בספר.

ארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הארגונים המוזכרים בספר קיימים במציאות.

  • נאס"א - סוכנות החלל של ארצות הברית
    • JPL - המעבדה להנעה סילונית של נאס"א. הגוף האחראי על פיתוח רכבי החלל הלא מאוישים של נאס"א. הספר מכנה כלי רכב אלה גשושויות אף על פי שחלקם לא עונים על ההגדרה.
  • איס"א - סוכנות החלל האירופית
  • CNSA - מינהל החלל הסיני

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משימת ארס - סדרת משימות מאוישות למאדים. בעולם הספר אלה הן המשימות המאוישות למאדים הראשונות בהיסטוריה. הספר עוסק במשימה השלישית (ארס 3)
  • משימת איגלאי - משימה של נאס"א לחקר שבתאי המבוטלת בשל הצורך להשתמש במאיץ שלה כדי לשגר אספקה למרק וואטני. השיגור נכשל בסופו של דבר.
  • טיאנן-שאן - משימה סינית לחקר השמש. המשימה המבוטלת בשל הצורך להשתמש במאיץ שלה כדי לשגר אספקה לצוות ארס בדרכם חזרה להציל את וואטני.

אמיתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים וטכנולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרמס - רכב החלל שמטיס את האסטרונאוטים למאדים וחזרה. הרכב לא נחת על מאדים או כדור הארץ אלה רק נוסע הלוך ושוב, לכן הוא משמש את כל משימות ארס. כלי דומה מעולם לא נבנה במציאות. לצמד תא הפיקוד-יחידת השרות של חללית אפולו היה תפקיד דומה בטיסה לירח, אך הוא היה פשוט וקטן בהרבה. הרמס דומה בגודלה ובמערכת קיום החיים בה לתחנת החלל הבינלאומית אולם בשונה ממנה, הרמס צריכה להיות מוגנת מקרינת חלל, מה שאמור להגדיל את מסתה בהרבה (בטכנולוגיה הקיימת).
  • מנוע רקטי - הספר מתאר מספר מנועים רקטיים הפועלים על דלקים שונים.
  • מנוע יונים - מנוע חלל שמשליך יונים במהירות גבוהה כדי ליצור דחף. המנוע יוצר דחף קטן אך קבוע וצריכת המסה שלו נמוכה מזו של מנוע רקטי. לכן בטווח ארוך הוא יכול להיות יעיל ומהיר יותר ממנוע רקטי. בספר מנוע כזה משמש כדי להניע את הרמס. במציאות מנועים כאלה קיימים אך הם קטנים בהרבה. הם משמשים רק רכבי חלל לא מאוישים ובעיקר לצורך תיקוני מסלול של לוויינים. השימוש בהם זול יותר אך איטי יותר ממנעים רקטיים. מנוע היונים בספר הונע על ידי יוני ארגון.
  • רי"ם - רכב הירידה למאדים. רכב חלל קטן בו האסטרונאוטים משתמשים כדי לנחות על מאדים. הכלי מונע על ידי דלק המבוסס הידרזין. וואטני משתמש בעודפי הדלק שלו כדי לייצר מים. אמנם משימות מאוישות לעולם לא נחתו על מאדים, אבל כלים דומים שימשו גשושיות כדי לנחות על מאדים.
    • זרז אירידיום - זרז המשמש את הרי"ם להפקת מימן מהידרזין. זרז זה קיים במציאות. וואנטי משתמש בזרז כדי להפריד את המימן טרם שרפתו עם החמצן להפקת מים. למעשה הידרזין הוא חומר דליק ומים הם בין תוצרי הבערה שלו כך שאין צורך בזרז האירידיום כדי להפיק מים מהידרזין ומימן.
  • רע"ם - רכב העלייה ממאדים. חללית גדולה שנחתה על מאדים לפני האסטרונאוטים ומחזירה אותם להרמס בסוף המשימה. בספר מתארים שני רע"מים, זה של ארס 3 (שמסיע את כל חברי הצוות פרט לוואטני) וזה של ארס 4 (שמסיע את וואטני). אף כלי בגודל דומה לא נחת מעולם על אף גורם שמיים. הכלי גדול ביותר שנחת על גורם שמיים היה יחידת הירח של חללית אפולו אך גם היא קטנה במידה משמעותית מהרע"ם.
    • מפעל הדלק של הרע"ם - מכשיר כימי בתוך הרע"ם המשתמש בתגובת סבטייה כדי ליצר דלק מהאטמוספירה של מאדים. הדבר מאפשר להביא מכדור הארץ רק חלק קטן מהדלק שהרע"ם צריך. מכשירים כאלה קיימים במציאות אך מעולם לא נוסו על מאדים. וואטני משתמש במכשיר זה כדי לאסוף פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה של מאדים לצורך הפרדת החמצן ממנו (על ידי המחמצן) ויצור מים מהחמצן יחד עם המימן שאסף מההידרזין שהיה ברי"ם.
  • המגורים - יחידת מגורי האסטרונאוטים על מאדים. אף מבנה בסדר גודל דומה לא נבנה במציאות על שום גורם שמיים. אולם גודלו ומערכות קיום החיים בו דומות לאלו של תחנת החלל הבינלאומית.
    • מווסת האטמוספירה - מכשיר הדואג לכך שריכוז הגזים השונים במגורים יהיה מתאים לבני אדם. וואטני מתאים מכשיר זה לצרכיו במספר הזדמנויות. מכשירים דומים קיימים בתחנת החלל הבינלאומית ובצוללות גרעיניות.
    • המחמצן - מכשיר המפיק חמצן מהפחמן הדו-חמצני במגורים. מכשיר זה שונה מהותית מהמכשירים הקיימים במציאות להפקת חמצן במשימות בחלל ובצוללת. המכשירם הקיימים מפיקים חמצן מתרכובות מוצקות או נוזליות המהוות חלק מהאספקה,[3] בעוד שהמחמצן בספר ממחזר כ-100% מהחמצן שנפלט מהגוף בצורת פחמן דו-חמצני (למעשה חלק מהחמצן נפלט מהגוף כמים, אך הספר לא מפרט איך הוא מוחזר משם). במציאות קיימים מכשירים פשוטים למדי שיכולים למחזר כ-50% מהחמצן בפחמן הדו-חמצני על ידי פרוקו לחמצן ולפחמן חד-חמצני (מכשיר ניסיוני כזה, בשם MOXIE, שולב במשימת מארס 2020), אולם תהליכים למחזור 100% מהחמצן מסובכים מדי וכיום אינם מתאימים למשימת חלל.[4] למעשה, אין צורך במשימה כמו ארס למחזר 100% מהחמצן. ניתן להביא את החמצן הנדרש למסע בצורת מים, ומשקלו יהיה דומה למשקל המזון הנדרש למסע. כמו כן על מאדים יש אספקה לא מגבלת של פחמן דו-חמצני (האטמוספירה) וניתן להפיק ממנו חמצן (ולהשליך את שאריות הפחמן החד-חמצני).
    • משחזר המים - מכשיר שאוסף את אדי המים מהמגורים ומיצר מהם מים ראויים לשתייה. מכשירים דומים קיימים בתחנת החלל הבינלאומית.
    • החווה הסולרית - מערך תאים סולריים המספק חשמל למגורים. מערכים כאלה קימים במציאות ומשימות חלל רבות משתמשות בהם.
      • תא דלק מימני - תא דלק המכיל מימן חמצן ומים המשמש מצבר שאוגר את האנרגיה המופקת מהחווה הסולרית ביום ומספק אותה למגורים בליליה. התגובה המתרחשת בתא היא: . וואטני שוקל להשתמש בתאי הדלק כמקור מים אך מוותר בגלל הצורך שלו בתאים. תאי דלק כאלה קיימים במצאות.
    • בד המגורים - אריג סינתטי דק, חזק, קל וגמיש ממנו בנויים המגורים. האריג אטום לקרינה המזיקה שעל מאדים. אין כיום במציאות דרך לחסום את הקרינה הזאת בעזרת אריג כזה. וואטני מגדל תפוחי-אדמה במגורים. מכאן אפשר להסיק שבד המגורים מעביר את אור השמש, דבר מאוד לא סביר כייון שבד המגורים אטום לקרינה באנגריה גבוהה בהרבה, וחומרים אטומים לקרינה באנרגיה גבוהה כמעט תמיד אטומים לקרינה באנרגיה נמוכה יותר. יתר על כן, מראש לא הייתה סיבה לתכנן את בד המגורים שקוף לאור השמש.
  • הרוברים - שני רוברים המשמשים את האסטרונאוטים במאדים. הרוברים גדולים משמעותית מכל רובר שנסע על גרם שמיים במציאות. כמו כן הם מדוחסי אוויר בשונה מהרוברים הקיימים במציאות. העובדה שיש 2 רוברים מאפשרת לאסטרונאוטים לנסוע למרחק ממנו הם לא יוכלו לחזור ברגל במקרה שהרובר יתקע, כי אז יוכלו האסטרונאוטים האחרים לחלץ אותם, זאת בשונה מהמצב בתוכנית אפולו, בה האסטרונאוטים לעולם לא נסעו ברובר שלהם למרחק שממנו לא יכלו לחזור ברגל. וואטני משתמש באחד הרוברים לחלקי חילוף עבור השני אותו הוא מתאים למסעותיו. בסופו של דבר הוא רותם את הרוברים זה אל זה כדי לבצע את המסע למכתש סקיאפארלי. וואטני משתמש ברובר גם כמחסה לעצמו ולתפוחי האדמה שלו כשהמגורים לא שמישים.
    • אוהלי חרום נשלפים - אוהלים בנויים מבד מגורים וניתנים לחיבור לרוברים. נועדו למקרה של תקלה באחד מהרוברים ולא ניתן לשהות בו. האסטרונאוטים ברובר יכולים לעבור אליו עד לחילוצם. וואטני מתאים אותם לצרכים שונים ובהם גידול תפוחי האדמה.
  • חליפת טיסה - חליפת חלל המשמשת את האסטרונאוטים בעת טיסה.
  • חליפת פח"ר - חליפת חלל מתקדמת המשמשת את האסטרונאוטים בעת פח"ר (פעילות חוץ רכבית). החליפה כבדה ומסובכת יותר מחליפת הטיסה. לרשות וואטני עומדות שש חליפות פח"ר כיוון שחבריו למסע נסעו עם חליפות הטיסה שלהם והותירו את חליפות הפח"ר במגורים. חליפת הפח"ר מכילה טכנולוגיות רבות, למשל מערכת מעקב על המצב הגופני של האסטרונאוט, מצלמה, צג מובנה בזגוגית הפנים, מערכת בקרת אטמוספירה ועוד. מערכות כאלה קיימת במציאות.
    • מסנני פחמן דו-חמצני - מסננים כימים המוכנסים לחליפה. המסננים הם חד-פעמיים (בשונה ממערכות לסילוק הפחמן הדו-חמצני במגורים). לוואטני יש מלאי גדול אך לא בלתי מוגבל של מסננים כאלה. בעת כתיבת הספר, בנאס"א עמלו על פיתחה של חליפת חלל שלא דורשת מסננים מתכלים לפחמן דו-חמצני, אלא מסננת אותו באופן פיזיקלי ומשליכה אותו לאטמוספירה. המחבר לא היה מודע לפיתוח זה.[5]
  • מנעל אוויר - התקן אשר מאפשר מעבר בין אזורים מדוחסי אוויר וסבביתם. התקנים כאלה משמשים כמעט בכל משימה מאוישת מודרנית לחלל. בספר מופיעים מספר מנעלי אוויר: במגורים, ברוברים, באוהלי החרום ובהרמס. חלק ממנעלי האוויר פשוטים יותר מהאחרים ומאבדים אוויר בכל כניסה/יציאה בעוד שמנעלי האוויר המשוכללים יותר לא מאבדים אוויר.
  • שרף איטום - דבק חזק, אטום וגמיש המתמצק במהירות. הדבק מורכב משני חומרים נוזליים שמתמצקים כשמערבבים אותם. הדבק משמש את וואטני לתיקונים הדורשים איטום. דבקים כאלה קיימים במציאות.
  • נגדים - הספר מדגים איך ניתן להתאים את ההתנגדות של נגדים על ידי חיבורם בטור ובמקביל. הוא גם מדגים שניתן להשתמש בהם בתור גוף חימום.
  • סרט דביק - סרט דביק רגיל המשמש את וואטני לאינספור תיקונים. וואטני משבח את הורסטיליות שלו ומדגיש שמדובר במוצר הפשוט שנמצא בשימוש רחב ולא בגירסא מתקדמת שלו שיוצרה עבור נאס"א.
  • מכונה פשוטה - הספר מדגים איך כוח ניצב המופעל על חבל מתוח יכול ליצר משיכה חזקה בהרבה.[6]
  • מקלעת כבידתית - שימוש בגרביטציה של גרמי שמיים כדי לקצר את זמן הטיסה וצריכת הדלק של חללית. בספר, מהנדס בנאס"א בשם ריץ' פרנל מתכנן מקלעת כבידתית כדי להחזיר את הצוות של הרמס 3 למאדים לפני שוואטני ימות ברעב.
  • קוד ASCII - קוד המתאים לכל תו במחשב מספר מ-0 עד 255. וואטני משתמש בקוד זה כדי לתקשר עם נאס"א באמצעות המצלמה של פאת'פיינדר. לא היה לוואטני כל צורך לבחור בקוד זה. הוא היה יכול לקודד את כל התווים שהיה לו צורך בהם על ידי מספרים מ-0 עד 99 ולהעביר את המידע בצורה נוחה יותר וחסינה יותר לטעויות. אולם קוד ASCII הוא הקוד הבסיסי לטקסט בעולם המחשבים, והכנסותו לספר הרחיבה את השכלתם של הקוראים שלא הכירו אותו.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סול - יממה שימשית במאדים. מוגדרת באופן דומה ליממה על כדור הארץ כזמן מחזור אחד של מופע השמש על מאדים. ארוכה מעט יותר מיממה על כדור-הארץ. כשהאסטרונאוטים נמצאים על המאדים הם מונים את הזמן ביחידה זו. כל רשומת יומן של וואטני על מאדים מציינת את מספר הסול שלה מתחילת המשימה. רשומת היומן האחרונה של וואטני נכתבת על הרמס ומציינת את יממת המשימה לפי יחדות של יממות כדור הארץ ולפי המיניין על הרמס. לפי הקפיצה במספר ניתן להבחין בהפרש האורכים בין היממות.
  • פח"ר - פעילות חוץ רכבית. פעילות של אסטרונאוט מחוץ לאזור מדוחס אוויר (חללית/מגורים/רובר). רוב הפח"רים המתוארים בספר מבוצעים על ידי וואטני במאדים. במציאות פח"ר בוצע רק בחלל ועל הירח למטרות מחקר ותחזוקה. כיום פח"רים מבוצעים בתחנת החלל הבינלאומית בעיקר לצורכי תחזוקה.
  • דימוס ופובוס - שני ירחי מאדים. וואטני מזכיר אותם כאשר הוא משתמש בגדול מבנהים (פובוס) לצורך ניווט.

דיוק מדעי ומציאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויר היה חשוב מאוד שהספר יהיה מציאותי ככול הניתן. הוא ערך תחקיר מקיף ומפורט, תכנן את הפרטים המדעיים בספר בקפידה ופרסם את הספר באתר האינטרנט שלו טרם פרסומו הרשמי לצורך קבלת משוב מהקוראים. כתוצאה מכך, רמת הדיוק המדעי בספר דומה לזאת המצופה מספר מדע פופולרי והרבה מעבר למקובל בספרי מדע בדיוני. עם זאת, במספר נקודות ויר הקריב את הדיוק המדעי והמצאותיות לטובת העלילה:

  • סופות חול במאדים אינן מסוגלות לעשות את הנזק שעשתה הסופה בתחילת הספר. אומנם ישנן סופות במהירות הזאת, אך מפני שאטמוספירת מאדים דלילה פי 100 מזאת של כדור-הארץ הן חלשות בהרבה. ויר, כינה אי דיוק מדעי זה בשם החירות הדרמטית שהרשה לעצמו, שכן בלעדיו העלילה לא הייתה אפשרית.[7]
  • טכנולוגיה דומה לבד המגורים המתואר בספר לא קיימת במצאות כיום. באופן כללי התמודדות עם קרינה הקוסמית במהלך מסע למאדים היא אחד האתגרים הקשים העומדים בפני משימה מאוישת למאדים. במציאות ניתן היה לוותר על הגנה מקרינה למשך השהות הקצרה במאדים, אך לאורך המסע עדיין היה צורך לפתור את הבעיה. עם זאת עצם קיומו של בד כזה אפשרי מבחינה מדעית (ככול הידוע לנו) וייתכן (גם אם לא סביר) שבד כזה יפותח בעתיד הקרוב. מכול מקום לבד תפקיד חשוב בעלילה.
  • המחמצן המתואר בספר גם הוא טכנולוגיה עתידנית שלא קיימת כיום, אך אפשרית באופן תאורתי. מכשיר כמו המחמצן אינו הכרחי עבור משימה מאוישת למאדים, אך הוא מקל עליה. למחמצן תפקיד חשוב בעלילת הספר.
  • מנוע היונים של הרמס אומנם מבוסס על טכנולוגיה קיימת אך חזק בהרבה מכל מנוע יונים שנבנה אי-פעם.[5]

היסטוריית הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחבר הספר, אנדי ויר מחזיק מטאוריט ממאדים.

אנדי ויר הוא בנו של פיזיקאי חלקיקים, ובעל רקע במחשבים. הוא החל לכתוב את הספר ב-2009. במטרה שהספר יהיה ריאליסטי ככל שניתן בהתבסס על טכנולוגיות קיימות. לצורך כך, למד ויר מכניקה של מסלולים סביב פלנטות, אסטרונומיה ואת ההיסטוריה של תעופה מאוישת.[7][5][8]

הספר יצא לאור תחילה באתר האינטרנט של ויר בו הפרקים הוצגו בזה אחר זה לקבלת משוב מהציבור. לאחר מכן (בשנת 2011) הוציא אותו בהוצאה עצמית בעזרת אמזון. תוך שבועיים הספר נמכר ב-35,000 עותקים. בשנת 2013 יצא הספר לאור בגרסה קולית בהוצאת פודיום בקרינותו של רוברט בריי (Robert Bray). לבסוף בשנת 2014 הוציא אותו בהוצאת "קראון" (שבבעלות רנדום האוס). סה"כ הספר נמכר בלמעלה מ-3,000,000 עותקים ולמעלה מ-150 מהדורות ותורגם ל-24 שפות (נכון ל-2021).[7][9]

בשנת 2014 הספר תורגם לעברית על ידי דידי חנוך ויצא לאור בהוצאת "הכורסא". בשנת 2015 הקליטה הספרייה המרכזית לעיוורים בישראל גרסה קולית של הגרסה העברית בקרינותו של מנשה אלי.[10]

עיבוד למדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 יצא הסרט "להציל את מארק וואטני" המבוסס על הספר.

ביקורת וקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה לביקורות חיוביות רבות ממבקרים וקוראים. הוול סטריט ג'ורנל כינה אותו ספר המדע הבדיוני הטוב ביותר מזה שנים,[11] ובאמזון 78% מהקוראים העניקו לו 5 כוכבים.[12] הוא עמד בראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טימס במשך 19 שבועות ובמקום השני במשך 16 שבועות (בקטגוריית סיפורת בכריכה רכה).[13] הספר זכה במספר פרסים לסיפרי מדע בדיוני.[14]

הביקורות החיוביות שיבחו בעיקר את הנקודות הבאות:

  • התחקיר המקיף שביצעה ויר והדיוק המדעי
  • העלילה המותחת והסוחפת
  • העובדה שהספר מצליח לעניין במדע קהל רחב.

מנגד היו מבקרים שצינו לשלילה את הנקודות הבאות:

  • הספר עוסק רבות בפרטים מדעיים וטכנולוגיים
  • הספר עוסק מעט יחסית בדמויות וביחסים ביניהם
  • אישיותו של ואטני חזקה וחיובית מאוד. היו מבקרים שראו בה אידיאלית מידי ולא מתפתחת.
  • הכתיבה ישירה ועניינית. היו שכינו אותה יבשה.

מבקרים אחרים דווקא ציונו נקודות אלה לחיוב.

התאמה לילדים ונוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא ספר הרפתקאות וכתוב בשפה פשוטה יחסית, מה שהופך אותו למתאים באופן פוטנציאלי לילדים. כמו כן הספר חושף את הקורא לנשאים רבים במדע וטכנולוגיה בצורה קלילה ומסקרנת, מה שמאפשר לו להית כלי לימודי. עם זאת הספר לא כתוב בצורה מותאמת לילדים. הוא מכיל ניבולי פה רבים עיסוק אגבי ביחסי מין, ועיסוק מינורי אך רציני ולא מרוכך בנשאים אפלים כמו מוות, שכול, התאבדות וקניבליזם.

לספר יצאה גרסה מותאמת לקהל צעיר יותר (באנגלית). אולם חלק מהקראים ציינו שגם גרסה זאת לא מתאימה לילדים אלא רק לבני נוער.[15] לספר יצאה גם גרסת כיתה (באנגלית), שבה השפה מרוככת והיא מכילה תוספות לצורכי לימודים.[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע העשרה על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר במאגרים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוסט בפייסבוק
  2. ^ תרשים של המסלול
  3. ^ ראו לדוגמה כאן
  4. ^ ראו לדוגמה כאן
  5. ^ 1 2 3 ראיון עם ויר
  6. ^ ראו תיאור כאן
  7. ^ 1 2 3 כתבה על הספר
  8. ^ כתבה על הספר בוול סטריט ג'ורנל
  9. ^ הספר באתר OCLC
  10. ^ הספר בסיפרית העיוורים
  11. ^ "Book Review: 'The Martian' by Andy Weir; 'Red Rising' by Pierce Brown". The Wall Street Journal.
  12. ^ ביקורת לקוחות באמזון
  13. ^ "Paperback Trade Fiction - June 28, 2015". The New York Times. 28 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ רשימת פרסים של המחבר
  15. ^ הגרסה לקהל צעיר באמזון
  16. ^ גרסת הכיתה באמזון