לבותירוקסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לבותירוקסין
Levothyroxine
המבנה הכימי של לבותירוקסין
המבנה הכימי של לבותירוקסין
לבותירוקסין
שמות מסחריים בישראל
יותירוקס
נתונים כימיים
כתיב כימי C15H11NI4O4 
מסה מולרית 776.686699832 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון A עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT H03AA01 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 51-48-9
PubChem 5819
ChemSpider 5614
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לבותירוקסיןאנגלית:Levothyroxine) או לבותירוקסין סודיום (Levothyroxine Sodium) [1] הוא תחליף סינתטי להורמון הטבעי המיוצר בבלוטת התריס (בלוטת התירואיד). הטיפול ניתן בצורת טבליות (TAB) דרך הפה (PO). תרופה זו מחליפה את ההורמון תירוקסין T4 ומשמשת לטיפול במצבים שונים כמו: תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירודיזם), זפקת (גויטר), חזרה של סרטן בבלוטת התריס, חוסר בהורמון של בלוטת התריס לאחר כריתה חלקית או מלאה של הבלוטה, פעילות יתר של בלוטת תריס, לקראת פרוצדורות רפואיות לבדיקת התפקוד של בלוטת התריס.

התרופה משווקת בארץ בשמות המסחריים: יותירוקס (euthyrox), אלטרוקסין (eletroxin) וסינטרואיד (synthroid).[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומר הגנרי לבותירוקסין בודד ב-1914 בmayo clinic על ידי אדוארד קלווין קנדל. קנדל בידד את הלבותירוקסין מבלוטת תירואיד של חזיר. ההורמון עצמו סותנז לראשונה ב-1927[3] על ידי צ'ארלס רוברט הרינגטון וג'ורג ברגר ומאז זמין כתרופה גנרית. בשנת 2020 זו הייתה התרופה השנייה הנפוצה ביותר בארצות הברית עם קרוב ל-100 מיליון מרשמים.

מנגנון הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבותירוקסין היא למעשה תחליף סינתטי להורמון תירוקסין (T4) שהוא הורמון אנדוגני המופרש מבלוטת התריס אשר הופך להורמון הפעיל תריודוטירונין (T3). T4 וT3 נקשרים לרצפטורי בלוטת התריס אשר נמצאים על ממברנת גרעין התא בבלוטה. ההורמונים גורמים לאפקטים מטבולים דרך תרגום דנ"א וסינתזת החלבונים. בדומה להורמון הטבעי שמופרש מבלוטת התריס, גם ההורמון הסינתטי הוא כיראלי בתצורת L.[4]

שימוש קליני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבותירוקסין משמשת בדרך כלל כתרופה לאנשים עם תת-פעילות של בלוטת התריס,[5] אצל אנשים אלה יש חוסר בהורמוני התירואיד T3 וT4. יותירוקס מהווה תחליף סינתטי להורמון תירוקסין T4. בנוסף, יותירוקס מטפלת גם במקרי יתר-פעילות של בלוטת התריס על ידי משוב שלילי על המנגנון בציר ההפיתלמוס-היפופיזה. כאשר רמות הורמוני התירואיד גבוהים (כיוון שניתנים כתוספת), רמות הTSH אשר אחראיות על בקרה של יצור ועיכוב יצור הורמוני התירואיד מבוקרות בהתאם.[6] כך יותירוקס יכול לעזור לשני המצבים ההפוכים הללו. אם כך מטפל במקרים הבאים:

  • תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירודיזם) - זהו טיפול הבחירה.[7]
  • זפקת (גויטר) - יותירוקס יודע לגרום להורדת רמות TSH, כאשר ברמות גבוהות של TSH יש סיכון מוגבר לגויטר.
  • חזרה של סרטן בבלוטת התריס - גידול בבלוטת התריס יכול לגרום לדיכוי הפרשת TSH, ולכן מתן תחליף T4 עוזר.
  • חוסר בהורמון של בלוטת התריס לאחר כריתה חלקית או מלאה של הבלוטה
  • פעילות יתר של בלוטת תריס
  • לקראת פרוצדורות רפואיות לבדיקת התפקוד של בלוטת התריס
  • myxedema coma - מצב חריף בו יש היפותירודיזם שמאופיין עם ירידה בסטטוס המנטלי והיפותרמיה. מטופלים אלו סובלים מירידה במצב ההכרה על רקע חוסר בהורמוני התירואיד וזהו מצב מסכן חיים. מטופלים אלו צריכים להיות במחלקת טיפול נמרץ תחת טיפול הורמונלי של T4 וטיפול תומך בסיבוכים נלווים.

נטילה בהיריון והנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת פעילות של בלוטת התריס היא תופעה נפוצה בקרב נשים בהיריון. בטרימסטר הראשון להיריון בלוטת התריס של העובר אינה מפותחת דיה ועל כן יש שימוש נמרץ בהורמוני בלוטת התריס של האם. ההורמון T4 האימהי חוצה שילייה בעיקר במחצית הראשונה של ההריון עד שבלוטת התריס של העובר מתפתחת. על כן הוא משמעותי ביותר כיוון שבתחילת ההיריון הוא המספק הבלעדי של הורמונים אלו עבור העובר. עקב כך, באופן פיזיולוגי יש ירידה בכמות הורמוני התריס החופשיים (T3, T4). מרבית הנשים בהיריון שקיבלו תוצאות בדיקות דם אשר מראות על ירידה שכזו קיבלו תוספים כגון יותירוקס, אלטרוקסין וכו׳.

הFDA האמריקאי סיווג את התרופה כ־CLASS A בהיריון.

תת פעילות של בלוטת התריס במהלך ההיריון קושר לסיכון מוגבר לסיבוכים כמו הפלה ספונטנית, רעלת היריון, מופע עכוז, עובר קטן לגיל ההיריון ולידות מוקדמות.[8]

לא נמצא שום קשר בין מומים עובריים לבין נטילת לבותירוקסין בזמן ההיריון[9] ועל כן ההמלצה הגורפת היא שנשים אשר סבלו מתת פעילות של בלוטת התירס טרם להתעברות ימשיכו ליטול את התרופה ואף יגדילו את המינון ב-25-30% במקביל לניטור רמות הTSH ורמות ההורמונים החופשיים בדם. בנוסף נשים אשר לא נטלו לבותירוקסין בעברן, צריכות לעבור בדיקות דם בתחילת ההיריון על מנת לקבוע אם יש צורך בנטילת התרופה.

לבותירורקסין כמעט ולא עובר בהנקה. נמצא קשר בין רמות T4 תקינות לבין יצור חלב ולכן יש צורך להמשיך ליטול לבוטירוקסין גם בזמן הנקה על מנת לשמור על תקינות של הורמוני התריס.

התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבותירוקסין (החומר הפעיל בתרופה) לא יינתן לאנשים עם רגישות יתר לחומר הפעיל (levothyroxine sodium) או לאנשים שיש להם רגישות כלשהי לאחד ממרכיבי הפורמולה.[10] בנוסף, אנשים הסובלים מתעוקת חזה חריפה (acute myocardial infraction) או אנשים עם thyrotoxicosis מכל סיבה שהיא. לבותירוקסין אסורה לשימוש לאנשים עם אי ספיקת אדרנל כיוון שהורמוני התירוקסין עלולים לגרום לacute adrenal crisis על ידי עליית הפינוי המטבולי של גלוקוקורטיקואידים.

מצבים נוספים בהם לא ניתן לבותירוקסין:[4]

  • אוטם חריף בשריר הלב
  • מיוקרדיטיס חריפה
  • פנקריאטיטיס
  • הפרעות קצב לב
  • פעילות יתר בבלוטת התריס

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תופעות הלוואי[11] נגרמות על ידי מינון לא נכון. דיכוי לאורך זמן של רמות TSH מתחת לנורמה עלול לגרום לבעיות לבביות ובעיות גרמיות כמו בעיות דחיסות עצם שגורמות לאוסטאופרוזיס.

  • מינון גבוה מדי של לבותירוקסין - גורם להיפרתירודיזם: יכול לגרום לדפיקות לב מואצות, כאב בטני, בחילות, חרדה, בלבול, חוסר שקט, בעיות בשינה, איבוד משקל, עליה בתיאבון.[12]
  • מינון יתר חריף עלול לגרום ל: חום, היפוגליקמיה, כשל לבבי, קומה ואי ספיקת אדרנל. מצב זה מהווה סכנת חיים והטיפול בו הוא סימפטומטי ותומך. מצב זה גורם לעלייה בפעילות הסימפטטית, במצב כזה יש לטפל באמצעות תרופות מסוג חוסמי בטא.

התופעות של מינון יתר מופיעות לרוב לאחר כ-6 שעות עד 11 ימים לאחר נטילת התרופה.

אך כמו תרופות רבות אחרות ישנן גם תופעות לוואי שיכולות להופיע גם בלקיחת התרופה במינון המומלץ. התופעות האופייניות הן:[13]

  • כאבי ראש
  • הקאות
  • שלשולים
  • שינויים בתיאבון
  • חום
  • שינויים במחזור החודשי
  • רגישות לחום
  • נשירת שיער
  • כאבי פרקים
  • התכווצויות ברגליים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לבותירוקסין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Orange Book: Approved Drug Products with Therapeutic Equivalence Evaluations, www.accessdata.fda.gov (באנגלית)
  2. ^ אלטרוקסין - על תופעות הלוואי ודרכי השימוש, באתר Infomed
  3. ^ Roselyn Cristelle I. Mateo, James V. Hennessey, Thyroxine and treatment of hypothyroidism: seven decades of experience, Endocrine 66, 2019-10, עמ' 10–17 doi: 10.1007/s12020-019-02006-8
  4. ^ 1 2 Bibinaz Eghtedari, Ricardo Correa, Levothyroxine, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2022
  5. ^ DY Gaitonde, KD Rowley, LB Sweeney, Hypothyroidism: an update, South African Family Practice 54, 2012-09, עמ' 384–390 doi: 10.1080/20786204.2012.10874256
  6. ^ Levothyroxine, go.drugbank.com
  7. ^ Levothyroxine Oral: Uses, Side Effects, Interactions, Pictures, Warnings & Dosing - WebMD, www.webmd.com (באנגלית)
  8. ^ Sun Y. Lee, Elizabeth N. Pearce, Testing, Monitoring, and Treatment of Thyroid Dysfunction in Pregnancy, The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism 106, 2021-03-08, עמ' 883–892 doi: 10.1210/clinem/dgaa945
  9. ^ Synthroid, Levoxyl (levothyroxine) dosing, indications, interactions, adverse effects, and more, reference.medscape.com
  10. ^ Levothyroxine: a medicine for an underactive thyroid (hypothyroidism), nhs.uk, ‏2018-10-30 (באנגלית)
  11. ^ Synthroid, Levoxyl (levothyroxine) dosing, indications, interactions, adverse effects, and more, reference.medscape.com
  12. ^ Levothyroxine: MedlinePlus Drug Information, medlineplus.gov (באנגלית)
  13. ^ Levothyroxine: Side effects, dosage, uses, and more, www.medicalnewstoday.com, ‏2020-05-10 (באנגלית)