לבנים אנגלו-סקסים פרוטסטנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבנים אנגלו-סקסים פרוטסטנטיםאנגלית: White Anglo-Saxon Protestant, או בראשי תיבות: WASP, ואספ) הוא מונח בלתי רשמי בארצות הברית ובמדינות נוספות לתיאור קבוצה הנחשבת לבעלת דומיננטיות גבוהה בקרב המעמד הגבוה האמריקני. עם קבוצה זאת נמנים אנשים שהם לבנים בגזעם, אנגלו-סקסים במוצאם ופרוטסטנטים בדתם.[1] לעיתים כוללים תחת מונח זה גם אוכלוסיות בעלות מוצא צפון אירופי באופן כללי, ולאו דווקא אנגלו-סקסי.[2] קבוצה זאת מוצגת לעיתים בתור האליטה אשר ייסדה את ארצות הברית, וככזאת שעומד לרשותה כוח והשפעה משמעותיים במסדרונות הגבוהים של הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות במדינה.[1] לצד ארצות הברית, לבנים אנגלו-סקסים פרוטסטנטים משמש גם כביטוי לקבוצות אליטה במדינות אנגלו-סקסיות אחרות, מדינות כדוגמת אוסטרליה וקנדה.[3][4][5] המונח נקשר לא פעם בדימויים שליליים של לעג, זלזול וביקורת.[6] חוקרים רבים מסכימים כי השפעתה של קבוצה זאת נחלשה משמעותית מאז תום מלחמת העולם השנייה, לנוכח השפעתן הגואה של קבוצות חברתיות אחרות.[7]

לפי מחקר אמריקני משנת 2014, כ-32% מאוכלוסיית ארצות הברית נכון לשנה זאת הם לבנים פרוטסטנטים.[8] נתונים רשמיים מאותה השנה מצביעים על כך שמוצאם האתני של כ-20% עד 30% מאוכלוסיית ארצות הברית נטוע באיים הבריטיים, וכי מוצאם של 20% נוספים הוא מארצות צפון-אירופיות אחרות.[9]

רוב האליטה הלבנית אנגלו-סקסית פרוטסטנטית משתייכים לכנסייה האפיסקופלית והכנסייה הפרסביטריאנית הפרוטסטנטית.[10] כקבוצה, אפיסקופלים ופרסביטריאניזם אמריקאיים נוטים להיות משכילים יותר ולהרוויח יותר מאשר אמריקאים בכללותם.[11][12] בנוסף, רבות מהדמויות הבולטות בארצות הברית, כמו בנקאים, אנשי תעשייה ועסקים ומשפחות ותיקות עשירות הן חברות בכנסייה האפיסקופלית והכנסייה הפרסביטריאנית,[13][14][15] ומספר של המשפחות האמריקאיות העשירים ואמידים ביותר, כגון משפחת ואנדרבילט, משפחת אסטור, משפחת רוקפלר, משפחת דו פונט, משפחת רוזוולט ומשפחת פורבס הם אפיסקופלים ופרסביטריאניזם.[16] סימן נוסף של השפעת הכנסייה האפיסקופלית והכנסייה הפרסביטריאנית היא העובדה שיותר מרבע מכל נשיאי ארצות הברית היו אפיסקופלים ופרסביטריאניזם.

על פי ספר האליטה המדעית: חתני פרס נובל בארצות הברית של הרייט צוקרמן, כ-72% מהאמריקאים זוכי פרס נובל בין 1901 ל-1972 היו מרקע פרוטסטנטי, לעומת 67% מכלל האוכלוסייה במהלך תקופת זמן זו.[17] בסך הכל בין 1901 ל-1972, כ-84.2% מכלל האמריקאים זוכי פרס נובל לכימיה,[17] ו-60% מזוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה,[17] ו-58.6% מזוכי פרס נובל לפיזיקה[17] היו נוצרים פרוטסטנטים.[17]

הסוציולוג ברוך קימרלינג זיהה בישראל את קבוצת האחוס"ל (ראשי תיבות של אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים ולאומיים), המהווים מקבילה ישראלית ללבנים אנגלו-סקסים פרוטסטנטים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Salk, Susanna. A Privileged Life: Celebrating WASP Style (2007)
  • Friend, Tad. Cheerful Money: Me, My Family, and the Last Days of WASP Splendor (2009). ISBN 9780316003179
  • Davidson, James D.; Pyle, Ralph E.; Reyes, David V.: "Persistence and Change in the Protestant Establishment, 1930-1992", Social Forces, Vol. 74, No. 1. (September., 1995), pp. 157–175.
  • Brookhiser, Richard. The Way of the WASP How It Made America and How It Can Save It, So to Speak, (1991) 171 pages. ISBN 9780029047217

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Irving Lewis Allen, "WASP—From Sociological Concept to Epithet," Ethnicity (ISSN 0095-6139) 1975, pp. 154
  2. ^ Ronald M. Glassman; William H. Swatos, Jr.; Barbara J. Demballs (2004). Social Problems In Global Perspective. Lanham, Maryland: University Press of America. p. 258.
  3. ^ C.P. Champion (2010). The Strange Demise of British Canadalittle dicks: The Liberals and Canadian Nationalism, 1964-68. MQUP. pp. 48–49.
  4. ^ Margery Fee and Janice McAlpine, Guide to Canadian English Usage (2008) pp. 517-8
  5. ^ "WASP" in Frederick Ludowyk and Bruce Moore, eds, Australian modern Oxford dictionary (2007)
  6. ^ The Random House Unabridged Dictionary (1998) says the term is "Sometimes Disparaging and Offensive"
  7. ^ Eric P. Kaufmann, "The decline of the WASP in the United States and Canada" in Kaufmann, ed. Rethinking ethnicity: Majority groups and dominant minorities (Routledge, 2004) pp. 54-73, summarizes the scholarship.
  8. ^ Religious Landscape Study: מתוך האוונגליסטים הפרוטסטנטים (המונים 25.4% מכלל האוכלוסייה) 76% הם לבנים, מתוך הפרוטסטנטים הכלליים (המונים 14.7% מכלל האוכלוסייה) 86% הם לבנים, ומתוך חברי הכנסיות השחורות הפרוטסטנטיות (המונים 6.5% מכלל האוכלוסייה) 2% הם לבנים.
  9. ^ American FactFinder - Results: ההערכה הנמוכה כוללת אנגלים (7.6%), אירים (10.4%), סקוטים (1.7%), סקוטים-אירים (0.9%) ווולשים (0.6%); ההערכה הגבוהה מוסיפה לנתון זה את כל בעלי המוצא האמריקני (6.9%); קבוצות אחרות ממוצא צפון-אירופי הן גרמנים (15.5%), הולנדים (1.5%), נורווגים (1.4%), שוודים (1.3%) ודנים (0.4%).
  10. ^ Hacker, Andrew (1957). "Liberal Democracy and Social Control". American Political Science Review 51 (4): 1009–1026 [p. 1011]. JSTOR 1952449. 
  11. ^ US Religious Landscape Survey: Diverse and Dynamic (PDF), The Pew Forum, 2008, עמ' 85, בדיקה אחרונה ב-17 בספטמבר 2012 
  12. ^ "Faith, Education and Income". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2011. 
  13. ^ Paul Kleppner, The Third Electoral System, 1853-1892: Parties, Voters, and Political Cultures (2009)
  14. ^ Jensen (171)
  15. ^ THE EPISCOPALIANS: AN AMERICAN ELITE WITH ROOTS GOING BACK TO JAMESTOWN, ניו יורק טיימס, 28 באפריל 1981
  16. ^ Leonhardt, David (13 במאי 2011). "Faith, Education and Income". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2011. 
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 Harriet Zuckerman, Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States New York, The Free Pres, 1977, p.68: Protestants turn up among the American-reared laureates in slightly greater proportion to their numbers in the general population. Thus 72 percent of the seventy-one laureates but about two thirds of the American population were reared in one or another Protestant denomination-)
Flag of the United States.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.