לב סיביריאקוב
 | |
| לידה |
1874 פולונה, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1938 (בגיל 64 בערך) ורשה, פולין |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה |
| מוקד פעילות |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה |
| סוג קול |
בס |
| שפה מועדפת |
רוסית |
  | |
לב סיביריאקוב (ברוסית: Лев Михайлович Сибиряков; 1870 – 1938[1]) היה זמר אופרה יהודי-רוסי, מן הבולטים בקולות הבס בראשית המאה ה-20, וכן מורה למוזיקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיביריאקוב נולד בשם "לייב (או: ליפא) ספיוואק" בשנת 1870 בעיירה קוריץ (לפי מקורות אחרים: פולונה) שבפלך ווהלין, למשפחה של חזנים[2]. אביו, אלתר, היה חזן עני. ונודע בשם "אלתר קאריצקער", ואף זקנו יצחק שימש כחזן בקישינוב.
בילדותו התייתם בגיל צעיר, וכבן חמש עשרה עזב את עירו, בתחילת דרכו שימש כמשורר אצל החזן ניסן ספיבק בברדיצ'ב[3]. ואצל החזן אהרן רוזמרין שהיה חזן בלוצק[4], ואף נמנה עם מקהלתו. לאחר מכן, במשך זמן־מה, שר בעצמו בבית הכנסת.
משם עבר לקישינוב, שם החל לשאוף לקריירה מוזיקלית כחזן וזמר. בהמשך עבר לאודסה, שם עבד בתיאטרון וכן שימש בבית הכנסת ברודי.
באודסה נישא לאישה אמידה, ובעזרת תמיכתה יצא ללמוד מוזיקה באיטליה, אצל המאסטרו צ'זארה רוסי. בשנת 1895 במהלך שהותו שם התגלה כישרונו על ידי המנצח הידוע ארטורו טוסקניני, אשר הזמינו להופיע בתיאטרון לה סקאלה במילאנו. באיטליה הופיע תחת שם הבמה לאופולדו ספיווקיני.
בעונת 1896–1897 הופיע בדל ליסאו בברצלונה.
עם שובו להאימפריה הרוסית החל בקריירה ענפה כזמר אופרה והופיע בערים רבות, בהן טביליסי, חרקוב, קייב ובאקו. בשנים 1902–1904 ושוב בשנים 1909–1921 היה סולן בתיאטראות הקיסריים, ובפרט בתיאטרון מרינסקי בסנקט פטרבורג, שם הופיע לצד זמרים מפורסמים כגון פיודור שאליאפין וליאוניד סובינוב. בשל עוצמת קולו כונה על ידי המבקרים "צאר הבסים". ולא הסכים להמיר את דתו לנצרות על אף ההפצרות והלחץ שהופעל עליו[5].
בשנת 1906 עבר לקייב והופיע באופרה המקומית. בהמשך שב לפטרבורג והמשיך להופיע עד לאחר מהפכת אוקטובר.
סיביריאקוב הרבה להקליט, והיה מן הזמרים הראשונים ברוסיה שהקליטו תקליטי גרמופון במספר רב.
בשנת 1910 הוזמן להופיע גם בבוסטון שבארצות הברית, ובמהלך הקריירה שלו הופיע ברחבי אירופה ואף באנגליה, שם זכה להערכה רבה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה השתקע בוורשה, שם שימש כפרופסור בקונסרבטוריון המקומי.
בשנת 1927 ביקר בארץ ישראל.
יצירתו וסגנונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיביריאקוב נודע כבעל קול בס עמוק ורב־עוצמה, בעל גוון "צ'לו", אשר איפשר לו לבצע תפקידים דרמטיים רחבי היקף. הוא הצטיין במיוחד ביצירות של ריכרד וגנר, ובתפקיד ווטאן באופרה "הוולקירה".
ברפרטואר שלו נכללו גם אופרות רוסיות ואיטלקיות רבות, ובהן:
- "אאידה"
- "פאוסט"
- "הכלה הצארית"
- "לוהנגרין"
בנוסף ביצע גם שירים עממיים, ובמידה מסוימת נשמר קשרו למורשת החזנות ממנה צמח.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיביריאקוב נחשב לאחד מזמרי הבס החשובים של תקופתו. השפעתו ניכרת הן בתחום האופרה הרוסית והן במסורת הזמרה היהודית-מזרח אירופית.
הסופר מיכאיל בולגקוב התפעל משירתו בצעירותו, ואף החזיק תמונה שלו עם הקדשה.
להאזנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לב סיביריאקוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לב סיביריאקוב, באתר Discogs (באנגלית)
- פרימארגן (ריגה), 9 מרץ 1927 (ביידיש)
- פארווערטס, 10 נובמבר 1927 (ביידיש)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי המשוער, ויש כותבים 1942.
- ↑ שם משפחתו המקורי, ספיוואק (Spivak), נגזר מן המילה באוקראינית "співак", שפירושה "זמר", ומעיד על מסורת משפחתית רבת־דורות של חזנים ומנגנים, ראו: פרימארגן (ריגה), 21 מרץ 1927.
- ↑ לפי מ. קיפניס בהיינט, 4 אוקטובר 1935 וקמינסקי בילקוט ווהלין, 25 אוגוסט 1968.
- ↑ לפי גשורי בספר יזכור לוצק.
- ↑ היינט, 14 מאי 1924.