ארזית
 ארזית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אורניים |
| סוג: | ארזית |
| שם מדעי | |
 Larixמילר, 1754 | |
| |
ארזית או לגש (שם מדעי: Larix) הם סוגי עצי מחט נשירים, ממשפחת אורניים. בגובה של 20 עד 45 מטרים (65 עד 150 רגל), הם נמצאים בחלק גדול מחצי הכדור הצפוני הממוזג הקריר יותר, בשפלה בצפון ובהרים גבוהים דרומה יותר. עצי הארזית הם בין הצמחים הדומיננטיים בטייגה של סיביר וקנדה. אף על פי שהם עצי מחט, הארזית הם עצים נשירים שמאבדים את המחטים שלהם בסתיו.[1]
תיאור והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המין הגבוה ביותר ארזית מערבית (אנ') בשמו המדעי, Larix occidentalis, יכול להגיע ל-50 עד 60 מטרים (165 עד 195 רגל). כתר העץ (אנ') של הארזית דליל והענפים אופקיים אל הגבעול, גם למינים מסוימים יש אותם תלויים אופייניים.[2] נבטי הארזית הם דו-מורפיים, עם עלים נפרדים שהזרעים ארוכים הם בדרך כלל באורך של 10 עד 50 ס"מ (4 עד 20 אינץ') ונושאים מספר ניצנים. הארזית הם בין עצי המחט הנשירים הבודדים, שהם בדרך כלל ירוקי-עד.
האצטרובלים הזכריים הם כתומים-צהבהבים ונושרים לאחר האבקה. האצטרובלים הנקביים של העץ זקופים ובאורך 1–9 ס"מ, ומתנשאים 5–8 חודשים לאחר האבקה. למינים הצפוניים יש אצטרובלים קטנים באורך 1–3 ס"מ עם עלים קצרים, כאשר למינים הדרומיים אצטרובלים ארוכים יותר 3–9 ס"מ, העלים הארוכים ביותר מיוצרים על ידי המינים הדרומיים ביותר, בהרי ההימלאיה. מערכת השורשים שלהם רחבה ועמוקה וקליפת העץ סדוקה דקיקה ומקומטת בלוחות לא סדירים.[3]
מיני הארזית קיימים בכל האזורים הממוזגים-קרים של חצי הכדור הצפוני, מצפון אמריקה ועד לצפון סיביר העוברים דרך אירופה ומקומות נוספים. הם נחשבים עצי יער חשובים ברוסיה, מרכז אירופה, ארצות הברית וקנדה. הם דורשים אקלים קריר ולח למדי ומסיבה זו הם נמצאים בהרים של האזורים הממוזגים, בעוד שבאזורי טייגה הצפוניים ביותר הם נמצאים גם במישור.[4] מיני הארזית הם מינים חלוצים (אנ') שאינם מאוד תובעניים כלפי הקרקע והם עצים ארוכים מאוד. הם חיים ביערות טהורים או מעורבים יחד עם עצי מחט אחרים או עצים רחבי עלים לעיתים רחוקות יותר.[5]
מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארזית נוטה למחלת הסרטן הפטרייתי כיב (אנ') Lachnellula ssp (סרטן ארזית/לגש); זו בעיה במיוחד באתרים של עצי ארזית בתקופה מאוחרת באביב, הגורם לפציעות קלות בעץ המאפשרות כניסה לנבגי הפטרייה. בקנדה זוהתה מחלה זו לראשונה בשנת 1980 והיא מזיקה במיוחד והורגת עצים צעירים ובוגרים כאחד. בסוף 2009 נתגלתה המחלה לראשונה בעצי ארזית יפניים במחוזות אנגליה של דבון, קורנוול וסאמרסט, ומאז התפשטה לדרום מערב סקוטלנד. באוגוסט 2010 נמצאה המחלה בעצי ארזית יפניים במחוזות ווטרפורד וטיפררי באירלנד ובשנת 2013 בפארק יער בדרום ויילס. Laricifomes officinalis (אנ') היא פטרייה נוספת שנמצאת באירופה, צפון אמריקה וצפון אסיה הגורמת לריקבון עץ פנימי.[6]
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ ארזית מוערך בזכות איכויותיו הקשיחות כעמיד מפני מים. העצים נטולי קשרים באיכות מעולה ומבוקשים מאוד לבניית יאכטות וסירות קטנות אחרות, ולחיפוי חיצוני של מבנים וציפוי פנים. העצים עמידים במידה מסוימת בפני ריקבון במגע עם הקרקע, ומבחינה היסטורית שימש כעמודים וגידור. עצי ארזית ואלון שימשו באופן מסורתי לבניית סירות דיג סקוטיות במאה ה-19.[7]
סוג הארזית Dunkeld, גדל באופן נרחב בצפון אירופה, ומוערך בשל הצמיחה המהירה שלו ועמידותו למחלות.
במרכז אירופה הארזית נחשב כאחד מחומרי העץ הטובים ביותר לבניית מגורים. הם משמשים לעיתים קרובות בתרבות הבונסאי, בזכות קליפת העץ והמחטים הקטנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארזית, באתר ITIS (באנגלית)
- ארזית, באתר NCBI (באנגלית)
- ארזית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ארזית, באתר Tropicos (באנגלית)
- ארזית, באתר GBIF (באנגלית)
- ארזית, באתר IPNI (באנגלית)
- plant/larch ארזית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ When To Repot Larch Bonsai, Bonsaiable, 2022-03-20 (באנגלית)
- ^ Not All Conifers are Evergreen | Arnold Arboretum, arboretum.harvard.edu
- ^ Larch cones in spring | Arnold Arboretum, arboretum.harvard.edu
- ^ Snow Scenes, Winter, Larches, 1977 | Arnold Arboretum, arboretum.harvard.edu
- ^ Larix (larch) description - The Gymnosperm Database, www.conifers.org
- ^ Department of Agriculture, Food and the Marine, www.gov.ie (באנגלית)
- ^ Larch Bonsai Tree Care Guide - Everything In One Place, Bonsaiable, 2022-06-10 (באנגלית)
