להקת חיל הים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
להקת חיל הים
YamMarchotEnsemble.jpg
כותרת "מערכות ים" עטיפת התקליט של הלהקה "וביום השלישי" בשנת 1968
פיקוד חיל הים
מקימים מפקד חיל הים אלוף יוחאי בן נון וראש מדור החינוך, רב סרן מאיר שפיר
שנת הקמה 1961
שנת פירוק 1975
תוכניות 14
התוכנית הראשונה

הזקן והים (1948)

מפגש ה-13 (1961)
התוכנית האחרונה דרך בים (1975)
להקות משנה "יוצאי להקת חיל הים"

להקת חיל הים היא להקה צבאית ישראלית שפעלה בשנים ‏ 1961-1975, נמנית עם הלהקות הצבאיות הראשונות שהוקמו בישראל. יוצאי הלהקה מוזמנים להופיע בארועים שונים. הלהקה מופעלת כיום במתכונת צוות הווי ובידור במפגשים פנימיים בחיל הים, ובהופעות מיוחדות לגיוס תרומות לצה"ל בחו"ל.

תכניות קודמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת חיל הים הוקמה ב-1948. במהלך מלחמת העצמאות הפיקה שתי תכניות שנקראו: "תוכנית מספר 1" והשניה - "הזקן והים", לפי ספרו של ארנסט המינגוויי. כיוון שמפקדי החיל סברו שרמתה האמנותית של הלהקה אינה גבוהה מספיק, הורדה התכנית לאחר שבועות בודדים. הלהקה פורקה וחבריה פוזרו בין בסיסים שונים בחיל הים.
במקביל ללהקה פעלה תזמורת ובשנת 1953 הופעלה מקהלת חיילות חיל הים.

חידוש הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת בכורה "מפגש ה-13" - בשנת 1961 לקראת חגיגות יום החיל ה-13, שנחוג ב-13 ביולי 1961, הורכבה להקת חיל הים מחדש והפיקה את תכניתה "מפגש ה-13" [א] התוכנית נקראה על שם מנהג הפלי"ם למפגשי חברים ב-13 לחודש שהחל ב-13 ביולי 1946.[1]
הבמאי היה שדגא פרידמן, את המילים לתוכנית כתבו הסופר בנימין גל והפזמונאי דן אלמגור. המלחין מאיר נוי הלחין ועיבד את כל השירים. המוצלחים שבהם היו: "החיל הלבן", "השלוש עשרה", "מיטה קרה".
לאורך השנים כתבו ללהקה מיטב הכותבים, המלחינים והמעבדים כחיים חפר, דן אלמגור, מאיר נוי, סשה ארגוב, יוסי גמזו, אפי נצר, אריה לבנון, משה וילנסקי וחיים גורי, שירים רבים, בהם "אילו הייתה אורית בצוללת" (עמוס אטינגר/אריה לבנון), "הטרפדות" (יוסי גמזו/אפי נצר) ו"שיר השייטת" (נעמי שמר). שמוליק קראוס נמנה עם חבריה הבולטים של הלהקה.
להקת חיל הים לא הרבתה להופיע לעומת להקות אחרות, אלא הופיעה רק באירועים מיוחדים של החיל, ושיריה לא הוקלטו באופן מסודר אף כי שאר הלהקות הצבאיות החלו כבר לייצר תקליטים רבים. התכניות במשך השנים היו:

  • תכנית מס 2 - "סתם חול של ים" וגם "צחוק גלים" 1962.
  • תכנית מס 3 - "מעבר לדופן" 1963.
  • תכנית מס 4 - "מלא קדימה" 1965.
  • תכנית מס 5 - "כאן האדם קובע" 1966.
  • תכנית מס 6 - "הפלג 282" 1966.

תקופת הזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנית מס 7 "במורל גבוה" - ב-1967 הפיקה הלהקה את התוכנית "במורל גבוה". הלהקה מנתה מספר חברים, אבל לרוב פוצלה, ורוב ההופעות היו בעצם רק של החיילת רבקה זוהר לצד אקורדיוניסט. לראשונה, בשנה זו הקליטה הלהקה שיר בודד, שנקרא "ראי רחל" (שמוליק רוזן/אפי נצר) כשרבקה זוהר שרה בו את הסולו, אז עבד איתה המעבד יאיר רוזנבלום שבמקביל עבד עם להקת הנח"ל.

תכנית מס 8 "וביום השלישי" - בשנת 1968, באה הלהקה לידי ביטוי מוצלח, בשל רצף האירועים ורמת המשתתפים. הניצחון מלחמת ששת הימים, והאופוריה שהייתה במדינה, נדרשו הלהקות הצבאיות להיות בשיאן. חברי הרכב חדשים דני ליטאי כבמאי הלהקה, יאיר רוזנבלום כמדריך המוזיקלי, שלמה ארצי, דבל'ה גליקמן, רבקה זוהר, וריקי גל.הפכו את הלהקה מצוות הווי לאחת הלהקות הגדולות בצה"ל.
התכנית נקראה "וביום השלישי", על שם אחד השירים בה, שכתב ליטאי והלחין רוזנבלום. המערכונים באותה תכנית נכתבו על ידי אפרים קישון, ישראל ויסלר וליטאי עצמו. התוכנית זכתה להצלחה גדולה, הלהקה זכתה בפרס כינור דוד לשנת תשכ"ח.

תוך כדי העבודה בתכנית, נפצע רוזנבלום בתאונת דרכים. הוא נלקח לבית החולים, ולאחר החלמתו נלקח להבראה בקיבוץ שפיים, שם מצא טקסט שכתבה חברת המשק הצעירה, רחל שפירא, לזכרו של אלדד (דדי) קרוק בן הקיבוץ שנפל במלחמת ששת הימים. הטקסט הולחן על ידי רוזנבלום, והפך לשיר המפורסם מה אברך, שצורף לתוכנית עם סולו של רבקה זוהר. שירים נוספים ידועים מאותה תכנית היו "השמש בפיראוס" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "אין כבר דרך חזרה" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "רק בישראל" (אהוד מנור/נורית הירש) ו"המלח שלי" (יורם טהרלב/משה וילנסקי).

תכנת מס 9 "רפסודה בכחול" - בשנת 1969, הופיעה הלהקה בתוכניתה התשיעית, "רפסודה בכחול". את מקומו של רוזנבלום החליף בני נגרי, שכבר עבד עם צוות-הווי הנח"ל באותה שנה. במהלך עבודתו של נגרי עם ליטאי, הבחין הצמד בכישרון חדש: שלמה ארצי, שהחל את שירותו בחיל התותחנים, ועבר, אחרי מבחנים, ללהקת חיל הים. ארצי קיבל שיר סולו: "כשאהיה גדול" (רימונה די-נור/יאיר רוזנבלום), אשר סימן את תחילתו כסולן.
שירים נוספים שהצליחו מאותה תוכנית היו: "אנשי הדממה" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "מי יישא את נשמתי" (יורם טהרלב/בני בנגרי), "יידישע פיראטן" (יורם טהרלב/דרורה חבקין) ו"ספינת שרבורג" (יורם טהרלב/בני נגרי). באותה תקופה, על אף שהתגורר בלונדון, המשיך רוזנבלום לשלוח שירים ללהקה. לאחד השירים ששלח רוזנבלום לליטאי ונגרי צורפה התניה, על פיה רוזנבלום עצמו יהיה אחראי על עיבוד השיר. נגרי דחה את הדרישה, וכתוצאה מכך העביר רוזנבלום את השיר ללהקת הנח"ל. כך להקת הנח"ל זכתה בשיר, שהפך לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה: "שיר לשלום".

תכניות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ל - 1970 זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, והוציאה תקליט מסחרי בן שישה שירים שבו חידושים לביצועים מקוריים של הלהקה, אבל לתקליט לא הייתה שום מסגרת אירועית מבחינת התוכניות שהלהקה הפיקה.

תכנית מס 10 "שירת הים" - שיתוף הפעולה של ליטאי ונגרי המשיך גם בתוכנית חדשה "שירת הים" מ-1971, בה נכללו שירים מצליחים כ"חסקה" (יורם טהרלב/משה וילנסקי), "בוא לים" (דן אלמגור/יאיר רוזנבלום) ו"שרק יהיה הים שקט" (דן אלמגור/בני נגרי). הסולן הראשי בתוכנית היה עודד בן חור והסולנית החדשה הייתה חיה ארד[2], ששרה את השיר הבולט ביותר בתוכנית "על אם הדרך", שיר ערש שכתב נתן אלתרמן והלחינה נעמי שמר. השירים "על אם הדרך" ו"חסקה" הצליחו במצעדי הפזמונים, והלהקה זכתה בתואר "הלהקה הצבאית של השנה" במצעד השנתי של קול ישראל בשנת תשל"ב.

פרס כינור דוד - בשנת תשל"ב זכתה הלהקה שוב בפרס כינור דוד.

תכנית מס 11 "הללו ים" - בתום התוכנית "שירת הים", עזב בני נגרי את ההפקה. את מקומו של נגרי החליף מתי כספי, בוגר להקת פיקוד דרום. יחד עם ליטאי, הפיק כספי את התוכנית "הללו ים" ב-1973. בתוכנית זו בלט השיר "כוסית לפלי"ם" המספר על תקופת העפלה, "...אפשר לומר הרבה דברים ולספר פי כמה איך מפלוגה של הפלי"ם אשר ירדה הימה הוקם פה חיל הים..." (זרובבלה ששונקין/יאיר מילר). רוב הטקסטים בתוכנית התבססו על שירי ים קלאסיים שתורגמו על ידי דן אלמגור מלחנים אנגליים, אבל לא רק. בתוכנית זו השתתפה יעל לוי. שירי התוכנית הצליחו פחות מקודמותיה, וליטאי וכספי עזבו את הלהקה. לתוכנית יצא תקליט שמאגד את כל השירים שהופיעו בה, וזה היה לאריך-נגן האחרון של הלהקה.

תכנית מס 13 - "הרימו עוגן" - בשנת 1974 הועלתה התוכנית "הרימו עוגן", בבימויו של נדב לויתן עם עיבודים של אלדד שרים, והתוכנית המשיכה להזדהות בסגנון המוזיקה והמילים משירים עממים שתורגמו לעברית וגם שירים ישראליים חדשים ומקוריים.

תכנית מס 14 - "דרך בים" - ב-1975 הפיקה את התוכנית האחרונה, "דרך בים". בזמן החזרות לתוכנית הלהקה כמעט התפרקה מכיוון שאנשי חיל הים ראו בחומרים שהיא מציגה כרדודים מאוד. מאותו רגע נכנס לתמונת ההפקה יאיר רוזנבלום, וזרק "גלגל הצלה". עזר לעבד את השירים מבחינה מוזיקלית והלהקה הופיעה עם החומר החדש שלה כרגיל. חברי ההרכב מנו 9 זמרים וזמרות וגם ארבעה נגנים. שלושה שירים ממנה הוקלטו לסינגל שנקרא "להקות צבאיות וצוותי הווי 1976 - 1975", בהם השירים "דרך בים", "אלפי שירים" ו-"לא אשכח זאת רעי". מאחר שגם תוכנית זו לא הניבה להיטים גדולים, היא למעשה סימנה את דעיכת הלהקה וירידתה מהבמה.

הרמטכ"ל רפאל איתן במסגרת תכנית צמצום וחיסכון הכריז בשנת 1978 על סגירת הלהקות הצבאיות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצאי להקת חיל ים - בתחילת שנות ה-80, בעקבות ערב חד פעמי של הלהקה עם שירים מכל הזמנים, הקימו כמה מבני הלהקה את ההרכב "יוצאי להקת חיל הים", שהמשיכה להופיע באירועים שונים של החיל עד היום. בימים אלו כאשר אף אחד מחברי הלהקה אינו בגיל השירות למילואים מופיעים ותיקי להקת חיל הים בערבי זמר ואירועים שונים בהרכב המקורי.

במסגרת חיל החינוך והנוער פועל צוות הווי הנקרא להקת חיל הים המופיע בכנסים פנימיים ויחידות החיל.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלחנן ויניצקי, סתם חול של ים, תכנית חדשה בלהקת חיל הים, במחנה יולי 1962.
  • חיל הים משעשע ומחנך להקת חיל הים ותזמרתו הופיעו על במת "אהל-שם", אמר, 11 באוקטובר 1961.
  • אלי שחף כינור דוד ללהקת חיל הים, "מערכות ים" חוברת 91 נובמבר 1968, ע' 46.
  • יצחק שילה, יידישע פיראטן במוצב, במחנה, פברואר 1970.
  • אלי שחף, להקת חיל הים בתוכניתה ה-9 "מערכות ים" חוברת 98 אפריל 1970
  • יוסי רחמן, שירת הים בחיל הים, על המשמר 15 באפריל 1971.
  • אלי שחף הדרך בים- להקת ח"י "בין גלים" אוקטובר 1975.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תכנית זאת נספרת כהופעת הבכורה של הלהקה. התכניות משנת 1948 לא נכללו במניין תכניות הלהקה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המקור: מפקדת חיל הים, הזמנה לאירוע שנשלחה לחוגגים, יולי 1961.
  2. ^ חיה ארד באתר "שירונט".