להקת פיקוד הדרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
להקת פיקוד דרום
הלהקה בחזרות, 1973
הלהקה בחזרות, 1973
הלהקה בחזרות, 1973
פיקוד פיקוד דרום
מקימים אברהם צביון ויעקב מגבלות
תקופת הפעילות 19511989 (כ־38 שנים)
תוכניות 14
התוכנית הראשונה קזבלנקה עלה בדרגה (1952)
התוכנית האחרונה חלום בדרום (1987)
תקליטים 7
להקות משנה צוות הווי פיקוד דרום
להקת פיקוד דרום בתחילת שנות ה-50. אלברט כהן כאקורדיוניסט.

להקת פיקוד הדרום היא להקה צבאית ישראלית. בין שיריה הידועים ניתן למצוא את הלהיטים "לילה בדרום", "חיל רגלים", "ויסעו ויחנו", "אני מת", "בסיירת שקד", "להתראות" ,"שבחי מעוז", "אבשלום", "והיה ביום ההוא","בית חלומותי", "יונה עם עלה של זית", "לדרום", "מדרום תיפתח הטובה", "ארץ ישראל יפה", "מכת חשמל", "אלעד ירד אל הירדן", "לאילת" ו"וגמרנו".

בין חבריה של הלהקה לאורך השנים נמנים בין היתר יעקב בודו, אלברט כהן, ציפי שביט, אביבה אבידן, מתי כספי, נגה שלם-כהן, יונית שהם-אורון, גד אורון, דדי בן-עמי, רוני בראון, לירון נירגד, שמעון ברק, חנה לסלאו, דני גרנות, יובב כץ, יוריק בן-דוד, ציפי מור, ליליאן ברטו, נתן דטנר, ראובן ארז, רחלי חיים, חיה סמיר, רמה מסינגר, עינת ארליך, אייל בוחבוט, ירון כפכפי ועוד רבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה בסוף שנת 1951 על ידי אברהם צביון והבמאי יעקב מגבלות. להקה זו זכתה לכינוי "להקת הבולגרים" מאחר שרוב חבריה היו עולים חדשים מבולגריה כמו אלברט כהן האקורדיוניסט ומדלן רחמימוב. חברים נוספים בלהקה היו יעקב בודו, רפאל שחר, משה בכר, יוסף טויל, לילי ורסנו, ליאון גרשון, משה חורש, אהובה דקל, אליקים יאיר, שולמית לפיד, מלכה זילברברג, משה רוזנבלום, אביבה צוברי, ויהודה סגל (אקורדיון).

התוכנית הראשונה, שהועלתה ב-1952, הייתה "קזבלנקה עלה בדרגה", שכתב וביים יעקב מגבלות. מתוך כתבה שהתפרסמה ב 1952 בעיתון דבר על ידי י.מ. ניימן - "קזבלנקה עולה בדרגה" כתוב מתוך ידיעה ומתוך מגמה חינוכית. עולה חדש ממרוקו מתרברב תחילה, אך אחרי הרפתקאות וגלגולים שונים הוא בא לידי הכרה כי לא הדרגה העיקר אלא האדם והוא מתנדב למשלט בנגב. תוכו של המחזה רצוף ביקורת עצמית והומור והעיקר, להקה זו אינה חוששת לשחות נגד הזרם, היא מטיפה לציונות בלי מירכאות".

ההצגה השנייה הייתה "קריינית גלי צה"ל". מנהלה המוזיקלי ומלחינה של הלהקה היה מאיר נוי, ששנתיים קודם לכן היה האקורדיוניסט של להקת הצ'יזבטרון. נוי הביא שני שירים של הצ'יזבטרון לתוכנית "קריינית גלי צה"ל", "כושי כושי" ו"היי דרומה" שאת שניהם הלחין בעצמו למילים של חיים חפר.

שנה לאחר מכן (1953) העלתה הלהקה את התוכנית השלישית "בדרום אין כל חדש". אחד משירי התוכנית, "חיל רגלים", התפרסם מאוד באותה תקופה והיה הסולו הראשון שקיבל לשיר יעקב בודו, לצד שיר נוסף שהתפרסם, "שלושה חיילים", שניהם היו בלחניו של מאיר נוי.

הלהקה התפרקה בסוף 1954 כשעוד הספיקה להפיק באותה שנה את התוכנית "ארץ בלי בנות" ואת התוכנית "זהו הג'וב", שבה הופיע השיר "המנון להקת הדרום" שכתב חיים חפר. בתקופה זו של הלהקה נכללו גם השירים "מקומך ידידי בדרום", "השריונים" ועוד. לאורך כל חמש התוכניות הללו שימש מאיר נוי כמנהל המוזיקלי של הלהקה וגם כמלחין השירים.

שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1954 לא פעלה הלהקה כלל, וחזרה לפעילות במתכונת של להקה גדולה רק בשנת 1968 לאחר שפעל בפיקוד צוות הווי פיקוד דרום. בשנת 1968 הקימו מחדש להקה גדולה בפיקוד שהפיקה את התוכנית "זמר בדרום", ובה בלטו הלהיטים "לילה בדרום", "והיה ביום ההוא", "עלומים", "אביב", "בימים שכאלה", "לך לעזה", "חלום ליל חורף", "חצי האי סיני", ו"הורה נגב". בין חברי ההרכב היו דני גרנות (ששר סולו את "לאהוב את החיים" ו"לך לעזה") אלכס טלמור (וולף), יעקב נוי, מתי כספי, בהירה שלום (כספי ושלום שרו דואט את "עלומים"), דדי בן-עמי והאקורדיוניסט ישראל רז. במאי התוכנית היה יובב כץ ומנהלה המוזיקלי היה אילן מוכיח.[1] לתוכנית זו יצא תקליטה הראשון של הלהקה בשם זמר בדרום. חברי הלהקה הוותיקים ואלו שנשארו לתוכנית הבאה צולמו בחולות ראשון לציון עבור עטיפת התקליט, עם התלבושות והתפאורה, זמן רב לאחר שהתוכנית כבר ירדה מהפעילות בשטח. רוב חברי מחזור זה הגיעו מלהקות צבאיות אחרות כמו מתי כספי, גדי אורון ומיכל נדיבי מלהקת הנח"ל.

שנה לאחר מכן העלתה הלהקה את התוכנית "מסביב לסיבוב" בהדרכת בני נגרי, שממנה זכור הלהיט "שלך באהבה" (המוכר גם בשם "מרסל" - סולנית: רחל שטרקר). שירי התוכנית לא הוקלטו על-גבי תקליט אך כמה מהם הוקלטו על תקליטי שדרים ונשמרו ב"קול ישראל". שירים נוספים של התוכנית שהוקלטו ב"קול ישראל" היו: "בית חלומותיי"(סולנית-נגה שלם), "טהיטי" ו"גוליברה", לצד שירים שלא הוקלטו כמו "מוטל" ו"בלדה על הים".

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעה בסיני, אוקטובר 1973. רמי רודן ושמעון ברק במערכון

תקופת הזוהר של הלהקה הגיעה בשנות ה-70. התוכנית "מעוז א'-א'" שהופקה ב-1970 הייתה המוצלחת ביותר של הלהקה. בין חברי ההרכב היו נגה שלם, מתי כספי, אורי קריב, ג'ק הירש, מנחם שרייבר, רבקה'לה דרורי, אלי והבה, גליה, נינה מש, עמנואל הולנדר, דני טימור, איציק וינשטיין, אבי ברנד, גדי אורון, נורית זאבי (פרי), יונית שוהם ויעקב נוי. השירים הבולטים של התוכנית היו "לאילת", "שלוש רגליים" "אני אצבוט לך", "אני מת", "להתראות" ו"בסיירת שקד". לתוכנית זו יצא תקליט שנקרא על שם התוכנית. הלהיט "אני אצבוט לך" זכה בתקליטון הכסף הראשון של העיתון "להיטון", אותו שר סולו גדי אורון. במחזור זה קרמה עור וגידים שלישיית "לא אכפת להם" (מתי כספי, גדי אורון ויעקב נוי), שנקראה במקור "שלושת השמנים", שביצעה את "אני מת" ו"שלוש רגליים". "לא אכפת להם" פעלה גם לאחר השחרור והוציאה אריך נגן שלם. במאי התוכנית היה אברהם דוד ועל הצד המוזיקלי היה אחראי רפי בן-משה, שעבד קודם לכן עם להקת גייסות השריון. על הצד התנועתי היה אחראי יענקלה קלוסקי, שגרם לחברי הלהקות האחרות לקנא בלהקה הצעירה שתוך זמן קצר זכתה להצלחה אמנותית גדולה, כולל זכייה בפרס כינור דוד. בתוכנית זו הלהקה יצרה לעצמה קו מוזיקלי מסוים שהפך מזוהה איתה לאורך השנים וכוריאוגרפיה ייחודית ומושקעת של יענקלה קלוסקי, שהפכה את התוכנית הזאת ואת התוכניות הבאות למיני מחזמר.

בשנת 1971 הפיקה הלהקה את תוכניתה "נשרים בערבה", בה בלטו הלהיטים "שבחי מעוז", "בא לי", "בית המקדש" (שיר שהושפע רבות מתופעת ילד הפרחים והמחזמר "שיער"), "היי נטאשה", ו"בסיני מותר". בין חברי ההרכב היו יונית שוהם, אורי קריב, ג'ק הירש, מנחם שרייבר, אלי שני, דני טימור, איציק וינשטיין, אבי ברנד, ישראל קרסקס, ישראלה קריבושי, נורית פרי, רינה עמית, דליה בן קיקי, מנחם עיני וברייני ויינשטוק. גם לתוכנית זו יצא תקליט מלא ובו כל שירי התוכנית. באותה שנה זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל. הלהיט הגדול ביותר של התוכנית היה "שבחי מעוז", אותו ביצעו יונית שוהם וברייני ויינשטוק. נעמי שמר, שכתבה והלחינה את השיר, ירדה אל המעוזים בזמן מלחמת ההתשה וראתה שם חיילים מדליקים נרות חנוכה. מחזה מרגש זה הוביל אותה לכתיבת השיר. השיר הצליח מאוד והוקלט מאוחר יותר על ידי שמר עצמה וצילה דגן.

בשנת 1972 הפיקה הלהקה את תוכניתה החמישית, "מדרום תפתח הטובה". בין הלהיטים והשירים היו "מדרום תפתח הטובה", "אלעד ירד אל הירדן", "ארץ ישראל יפה", "הבלדה על יעקב ורחל" ו"ארץ רעשה". בין חברי ההרכב היו חנה לסלאו, אביבה שמואלי (אבידן), ציפי מוסקוביץ' (מור), עירית דגן, ברייני ויינשטוק, דליה בן קיקי, אלי שני, רוני בראון, איציק עוקב, יוריק בן-דוד וברייני ויינשטוק. לתוכנית זו יצא לאור תקליט מאוד מצליח עם 12 שירים, נוסף לשתי הקלטות נוספות שהלהקה ביצע לקול ישראל. מחזור זה צילם תוכנית מיוחדת לטלוויזיה הישראלית שכלל את להיטי תוכנית זו ואת להיטי שתי התוכניות הקודמות. תוכנית זו, בסופו של דבר, לא שודרה במלואה בזמן אמת.

בתחילת שנת 1973 נכנסה הלהקה לחזרות לקראת הפקת התוכנית "חול בקפה" כאשר את כל שירי התוכנית כתבה תלמה אליגון ואילו הלחנים היו של שלמה ארצי, יוריק בן דוד, רוני בראון, קובי אושרת, ידידיה אדמון, סשה ארגוב ואורי קריב שהיה גם המעבד המוזיקלי. בין חברי ההרכב היו חנה לסלאו, אביבה אבידן, ציפי מור, איציק עוקב, רמי רודן, עמי קנר, שמעון ברק ודפנה זהבי. בעידודו ותמיכתו של אלוף הפיקוד, אריאל שרון ואשתו לילי הגיעה בשלב זה הלהקה לשיא מבחינת המשאבים שהיו לרשותה ובכלל זה שנים עשר חברי להקה על הבמה, תזמורת בת שמונה נגנים (קלידים, גיטרה, בס, תופים, שתי חצוצרות, טרומבון וסקסופון), חשמלאי ואיש סאונד וכן שני כלי רכב לניוד (אוטובוס ומשאית). הלהקה הייתה אמורה לצאת בתוכנית בתקופת החגים ולמעשה הבכורה תוכננה מיד אחרי יום הכיפורים באותה שנה, אך כמובן עם פרוץ המלחמה מצאו עצמם חברי הלהקה מחולקים לשני צוותי הווי וכך הופיעו במשך תקופת הקרבות. רק עם החלטת הפסקת האש הסופית אורגנה הלהקה מחדש, והעלתה את התוכנית, אם כי במתכונת מצומצמת. הלהיטים הבולטים של התוכנית היו "ויסעו ויחנו" (קובי אושרת), "אבשלום" (שלמה ארצי) ו"סדין אדום". לתוכנית זו יצא לאור תקליט שנשא את שם התוכנית. בעקבות תוכנית זו זכתה הלהקה שוב בפרס "כינור דוד". הלהקה צולמה על ידי צוות טלוויזיה גרמני לתוכנית דוקומנטרית שמעולם לא שודרה בארץ אך בחלקה שוחזרה על ידי יעקב גרוס בסרטו "רגעים אחרונים של אופוריה". לצורך הפסקול של סרט זה חלק מן השירים הוקלטו בשישה עשר ערוצים לעומת ארבעה ערוצים כפי שהיה מקובל מבחינה תקציבית על ענף הווי ובידור של צה"ל.

בשנת 1975 העלתה הלהקה את המחזמר "פגישת מחזור", המבוסס רעיונית על המחזמר "ימי סלט"[דרוש מקור] אך כל גרסתו העברית כולל שירים מקוריים שחוברו על ידי יורם טהרלב והולחנו על ידי קובי אשרת והבימוי הופקד בידיו של אבי דוד. לראשונה בתולדות צה"ל הפקת התוכנית הופקדה בידי מפיק אזרחי, אברהם לוריא, מוותיקי המפיקים והאמרגנים בארץ. בין שירי המחזמר בלטו השירים "וגמרנו", "שיר פרידה" ו"מכת חשמל". כוכבי הלהקה היו דורית צדוק, חיים צדוק (ששר סולו את "מכת חשמל"), נתן דטנר, נתן נתנזון, ראובן ארז, רותי דיין, סימה עמיאל ואודי בוכמן. בסיום אותה תוכנית חברו יחד ארבעה מחברי הצוות והקימו את צוות הווי פיקוד דרום שפעל עד 1978. בצמוד לו פעל בחיל הרכב נוסף של הלהקה שכלל בין היתר גם את לירון נירגד.

שנות ה-80 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 פורקו הלהקות הצבאיות בהוראת הרמטכ"ל רפאל איתן. איתן עשה זאת בטענה שהן כבר לא משמשות את ייעודן המקורי.

בשנת 1985 חזרו הלהקות הצבאיות, בהן להקת פיקוד דרום שהפיקה את התוכנית "הלהקה חוזרת". להיטי התוכנית היו "לדרום", "שיר נולד ללהקה" ו"המנון גבעתי". בין חברי ההרכב היו ליליאן ברטו, רותי מנור, גילי כרמיאל, בת-אלה כהן, יורם לוי, ארנון יערי, הדר הלוי, מנן דיין ואדי גרימברג. מפקד הלהקה היה דאז יאיר סרור. לתוכנית זו יצא לאור את תקליטה השביעי והאחרון של הלהקה. להקת פיקוד הדרום המשיכה להעלות תוכניות ולבצע שירים שחלקם זכו להצלחה גדולה, אך בעצם היו שירת הברבור שלה.

בשנת 1986 הופיעה הלהקה על במת יום העצמאות ביחד עם ישראלה קריבושי עם השיר "אולי אולי מחר", שנכתב על ידי שייקה פייקוב.

בשנת 1987 זכתה הלהקה עם שירה "יונה עם עלה של זית" במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1987, את השיר כתבה והלחינה תלמה אליגון-רוז ועיבד אילן גלבוע. שיר זה הופיע על גבי תקליט שדרים. באותה תקופה ביים את הלהקה מאיר סוויסה במסגרת התוכנית "חלום בדרום". בלהקה שרתו ירון כפכפי, חיה סמיר, איל בוחבוט, רמה מסינגר, עינת ארליך, רחלי יאיר, יוסי מאיר, ניצן זיצר ונועה ארד.

בשנת 1989 זכתה הלהקה להצלחה גדולה עם השיר "הצגה", אותו ביצעו אייל בוחבוט וירון כפכפי. להיט זה חתם את תקופת הזוהר המחודשת של הלהקה.

בשנת 2014 הפזמונאי והמשורר יורם טהרלב, הוסיף בית לשירו הקלאסי "הוא פשוט שריונר", ואת השיר המחודש ביצעה הלהקה.

כמו שאר הלהקות הצבאיות, איבדה הלהקה את פופולריותה בשנים האחרונות, וכיום היא מופעלת במסגרת צוות הווי ובידור בבסיסי צה"ל.

תוכניות הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קזבלנקה עלה בדרגה - 1952
  2. קריינית גלי צה"ל - 1952
  3. בדרום אין כל חדש - 1953
  4. ארץ בלי בנות - 1954
  5. זהו הג'וב - 1954

שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. זמר בדרום - 1968
  2. מסביב לסיבוב - 1969

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מעוז א'-א' - 1970
  2. נשרים בערבה - 1971
  3. מדרום תיפתח הטובה - 1972
  4. חול בקפה - 1973
  5. פגישת מחזור - 1975

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הלהקה חוזרת - 1985
  2. חלום בדרום - 1987

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמר בדרום - 1968
  • מעוז א"א - 1970
  • נשרים בערבה - 1971
  • מדרום תפתח הטובה - 1972
  • חול בקפה - 1973
  • פגישת מחזור - 1975
  • הלהקה חוזרת - 1985

בשנת 2005 הוציאה חברת "מבראשית" של "הד ארצי" אוסף שירים של להקת פיקוד דרום, עם שירים מתוכניותיה השונות של הלהקה בשנות ה-60 וה-70, כשהתוכניות "זמר בדרום" ו"מעוז א-א'" הובאו במלואן לצד שירים נוספים מהתוכניות "מסביב לסיבוב", "נשרים בערבה", "מדרום תפתח הטובה", "וחול בקפה". ההמרה מתקליטים לתקליטורים נעשתה באופן דיגיטלי ומושגח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]