לה גולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צילום משנת 1890 לערך
כרזת פרסומת למולין רוז' שצייר טולוז לוטראק בכיכובה של לה גולו

לָה גוּלוּצרפתית: La Goulue, מילולית: "הגרגרנית"; שם הבמה של לואיז ובר (Louise Weber; ‏ 12 ביולי 1866 - 29 בינואר 1929) הייתה רקדנית ודוגמנית יהודיה במולן רוז' בפריז. הייתה מיודדת עם הציירים סרה, רנואר ובפרט טולוז לוטראק. נודעה כ"מלכת מונמארטר" ו"מלכת הקברט" וכיוצרת ריקוד הקאן קאן.[1]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה גולו נולדה כלואיז ובר למשפחה יהודית ענייה מאלזס, שהיגרה לפרבר קלישי, הסמוך לפריז. אמה הייתה כובסת ומנעוריה של לואיז היא עבדה יחד עם אמה. בגיל 16 לערך החלה להתגנב ולרקוד במועדוני פריז, בפרט במולן דה לה גאלט במונמרטר.

עד מהרה הפכה לדמות פופולרית בקרב המבקרים במועדונים ובבתי הקפה, בשל אופיה הפתוח ומנהגיה הפרובוקטיביים, בהם חשיפת ביריותיה בשעת הריקוד, הנפת רגל ישרה תוך בעיטה שהעיפה כובעו של צופה היישוב סמוך לבמה ולגימה מהירה של כוסות משקה המוצבות על שולחות הצופים, שהיא אשר זיכתה אותה בכינוי הבמה שלה. כבר בתחילת דרכה הכירה את רנואר והחלה לדגמן עבורו כמו גם את הצלם אשיל דלמה (Achille Delmaet), שצילם צילומי עירום שלה.

מולין רוז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נפתח מועדון המולין רוז' ב-1889 הייתה לה גולו, בת ה-23, הכוכבת הראשית שלו. היא נהגה להופיע בריקוד שנקרא chahut ("מְהוּמָה") ממנו התפתח ריקוד הקאן-קאן. בן זוגה הקבוע, אשר לקח לו את שם הבמה ולנטין לה דסוסֶה (Valentin le Désossé), היה בעצם סוחר יין בשם ז'אק רנדואן (Jacques Renaudin) שרקד במועדון להנאתו וללא תשלום. באותה עת הפכה לה גולו לידוענית והצייר אנרי טולוז לוטראק, שהיה לקוח קבוע במועדון, הרבה לציירה, הן עבור כרזות פרסומת והן בציורים אמנותיים. כן דיגמנה עבור הצייר ז'ורז' סרה (לסדרת ציוריו studio per le chahut מ-1889). בין לה גולו לרקדנית הכוכבת השנייה של המועדון, ג'יין אבריל (Jane Avril), התפתחה (או הובערה במתכוון על ידי המועדון) יריבות תוססת.

דעיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1895, בשיא הצלחתה הן בפרסום והן ברווחים, החליטה לה לוגו לעזוב את המולין רוז' ולצאת לחיים עצמאיים. היא השקיעה בבניית מופע רביו שנועד לנדוד בין ירידים ואולמות מופעים. אולם, הקהל שנהר לראות אותה במולין רוז' לא פקד את המופעים הללו, דבר שגרם להתרוששותה ולהעלמותה מהעין הציבורית. לה גולו שקעה בדיכאון ובאלכוהוליזם. ב-1928 אותרה במונמרטר בפינת רחוב לא רחוק מהמולין רוז', כשהיא עוסקת במכירת בוטנים, גפרורים וסיגריות. שרידיה הועברו לבית הקברות של מונמארטר.

התייחסויות בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הציורים שהותירו הציירים בני תקופתה, הופיעה דמותה של לה גולו במספר סרטים בהם "מולן רוז'" של הבמאי ג'ון יוסטון מ-1952 ו"קאן-קאן צרפתי" של ז'אן רנואר מ-1954 והיא היוותה השראה לדמויות במחזמר ובסרט קאן-קאן מ-1960.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לה גולו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך כתוב על מצבת קברה