לה נובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המבנה בו מוצג המופע

לַה נוּבָּה (La Nouba) הוא מופע של קרקס השמש. זהו מופע קבע המופיע בדאונטאון דיסני שבדיסניוורלד שבאורלנדו, פלורידה.

תיאור המופע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע, שאורכו 90 דקות, מוצג בתיאטרון מיוחד שנבנה עבורו ובו 1671 מושבים. בדומה ליתר מופעי קרקס השמש, הוא כולל קטעים קומיים, קטעי ריקוד, מופעי אקרובטים ולויינים, וכן קטעי שירה ותזמורת. במהלך המופע מתרחשים על הבמה אירועים רבים, והצופה אינו יכול לראות את כל האירועים בו זמנית.

הפסקול והשירים של המופע נכתבו במיוחד עבורו ונמכרים כתקליט נפרד.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שלמופע אין קו עלילה אחיד שניתן לעקיבה, מספר דמויות מופיעות בסצנות שונות והצופים יכולים לראות את קווי העלילה הנפרדים של כל דמות ודמות. בחלק מהסצנות מופיעות הדמויות בתפקידים ראשיים, ובחלק מהסצנות הדמויות מתפקדות כצופים.

הדמויות העיקריות הן:

  • הציפור הירוקה - ציפור זו בורחת מכלובה בראשית המופע ו"מעופפת" מעל שאר הדמויות (באמצעות אקרובטיקה אווירית) בהמשך סצנות המופע. הציפור מנסה לחקות (לרוב בלא הצלחה) את האקרובטים האחרים.
  • Les Cons - "המטורפים" - דמויות אלה לבושות בלבן, ומייצגות משוגעים המוצאים את עצמם בסצנות של דמויות אחרות מבלי להבין מה מתרחש סביבן. דמויות אלה מנסות להגיב לאירועים, ולרוב, תגובותיהם הבלתי צפויות הן קומיות.
  • Le Titan - "איש השרירים" - איש שרירים זה מייצג את איש השרירים שהופיע בקרקסי העבר. במהלך המופע הוא מציג לראווה את שריריו, ומעוות את גופו בתכונות מוזרות, וכן מגיב לחלק מהסצנות - אולם פעולותיו פונות בעיקר לקהל (דמות זו, בניגוד לדמויות אחרות, מודעת לקהל הצופה בה לכל אורך המופע).
  • ההלך - דמות זו, הלבושה במכנסי פסים וכובע עגול בסגנון צ'ארלי צ'פלין מופיע במרבית סצנות המופע. הוא מגיב לדמויות סביבו, ומציג את יכולותיו האקרובטיות על מנת ליצור סיטואציות קומיות.
  • Pierrot Rouge - האקרובט האדום - אויבו של איש השרירים.
  • הליצן והבלרינה האבודה - שני אלה מציגים לאורך המופע סיפור אהבה, כאשר כל אחד מציג את התאהבותו בשנייה, ואת חששו שהשנייה לא תשיב לאהבתו.
  • חבר הליצנים - שני הליצנים באלטו וסרגיי יוצרים אתנחתות קומיות בין סצנות המופע. הם מגיבים בסצנות שונות הכוללות קרב בין בוקר לאינדיאני, טיפוס על גבי הר שעל הירח וחציבת סלע מראשו (הסלע בורח מפני הירח בניגוד לכוח המשיכה). הליצנים, על מנת ליצור את האתנחתות הקומיות נכשלים במרבית מעשיהם (בין אם מדובר בחציבת הסלע, או סידור כיסאות או קופסאות על הבמה).
  • המנקה - אישה זו אינה מבינה את המופע שסביבה. היא מטאטאת את הבמה מכל ה"לכלוך" שמשאירות הדמויות האחרות ולבסוף מתגשם חלומה (היא פוגשת צפרדע, מנשקת אותו והופכת אותו לנסיך, ובורחת מהעולם העגמומי שלה). דמות זו מסמלת את האדם הפשוט, שאינו מתמודד עם העולם המודרני שסביבו, ונידון להישאר במצב זה אם לא יאמין בחלומותיו.

תיאור המופע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודם לתחילת המופע נערך מופע מקדים בו הליצנים "באלטו" ו"סרגיי" מושיבים את הקהל ומשתעשעים עם הקהל הנכנס למופע.

בתחילת המופע נערך "מצעד" בו דמויות המופע צועדות לאורך המעבר שבין המושבים התחתונים והיציע של האולם. לאחר המצעד מופיעה המנקה, המטאטאת את הבמה עד שמגיעות הדמויות שצעדו קודם לכן במצעד אל הבמה. המנקה נדהמת ממצעד הדמויות שעובר אותה ואינה מאמינה למראה עיניה (עוברים אותה הציפור הירוקה, האיש האדום, רוכב אופניים הרוכב הפוך, ורכבת צעצוע).

בתחילת המופע נערך מופע לוליינות של סיבוב צלחות, ולאחריו מופע הליכה על חבל שגובהו כ-30 מטרים. לאחר מכן נערך מופע של רכיבה על אופני BMX אקרובטי הכולל קפיצות שונות ממתקנים גבוהים וממקפצות. בסיום המופע קופצים כל הרוכבים עם אופניהם לעבר בור שנפער בבמה.

לאחר מופע אקרובטי אווירי נערכת סצנה של ריקוד על צעיפים אדומים היורדים מתקרת הבמה, ולאחר מכן מופע של איזון שמונה כיסאות על ידי אקרובט אחד ובעקבותיו מופע טרפז ומופע טרמפולינה.

התחפושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

30 סוגי תחפושות המופע עוצבו על ידי דומיניק למיו בשנת 1998. למיו יצרה שני סוגי תחפושות עיקריים - האחד של אנשי העיר במופע, האצים ורצים בעולמם ההומה והסואן, והשנייה של הליצנים. אנשי העיר לבושים בצבעי שחור ואפור ואילו הליצנים לבושים בצבעים בהירים וזוהרים.

במהלך המופע עוברות הדמויות מטמורפוזה, והן עוזבות את עולמם המשמים שחוזר על עצמו ומתחילות להאמין בעולם האגדי המופיע סביבם. אמונה זו באה לידי ביטוי בשינויים שעוברים התחפושות של הדמויות - לבושם של אנשי העיר משתנה מצבעים כהים לצבעים פלורסצנטים זוהרים של כחול, אדום וצהוב. בסיום המופע לבושים אנשי העיר בלבן.

המוזיקה והמוזיקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה ליתר מופעי קרקס השמש, השירה והנגינה מבוצעות על הבמה בזמן כל מופע ומופע. במהלך המופע מנגנים על הבמה שישה נגנים ושתי זמרות. המוזיקה הולחנה על ידי בנווה ג'טרא (Benoit Jutras) וכוללת אלמנטים של ג'אז, היפ הופ, מוזיקה חסידית ושירה בסגנון אופראי, כאשר המוזיקה תואמת את ההתרחשות על הבמה.

הפסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקול שנמכר על גבי דיסקים כולל את מרבית המוזיקה המבוצעת במופע, וכן מספר קטעים השונים מאלה של המופע המוזיקה בקטעי הביניים המבוצעים על ידי הליצנים אינה מופיעה בפסקול, וכן שונו בפסקול המקטעים היׁה היה (Once Upon A Time) ואגדה (A Tale), השונים מהשמעתם במופע.

שמות המקטעים בצרפתית אינם מתייחסים לרוב למוזיקה עצמה, אלא לקטע המופע בו הם מושמעים. כך לדגוגמא המקטע porte (בצרפתית: דלת) מתרחש באוויר בתוך מבנה דמוי דלת.

הפסקול כולל את המקטעים הבאים של מוזיקה ושירה (לצד כל מקטע רשום הסצנה בה הוא מושמע)

  1. היׁה היה (Once Upon A Time) - מופע האופניים.
  2. אגדה (A Tale) - בלט אווירי על צעיפים.
  3. שער (Porte) - אקרובטיקה אווירית.
  4. לה נובה (La Nouba) - תהלוכת הדמויות.
  5. מעוות (Distorted) - אופנוענים.
  6. Liama - הליכה על חבל גבוה.
  7. קווינס (Queens) - טרפז.
  8. הירח (À La Lune) - איזון הכיסאות.
  9. הריקוד האדום (Rêve Rouge) - בלט אווירי על צעיפים - שמו של המקטע מתייחס לצבע הצעיפים.
  10. עירוני (Urban) - טרמפולינה.
  11. קדימה (Propel) - קטע ביניים של הדיאבולוס.
  12. הגן הסיני (Jardin Chinois) - הדיאבולוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]