לואיג'י אלווה
| לידה |
10 באפריל 1927 לימה, פרו |
|---|---|
| פטירה |
15 במאי 2025 (בגיל 98) לימה, פרו |
| שם לידה | לואיס ארנסטו אלווה אי טאלדו |
| מדינה |
פרו |
| מוקד פעילות |
פרו |
| תקופת פעילות |
1949–2025 (כ־76 שנים) |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
טנור |
| שפה מועדפת |
ספרדית |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
לואיג'י אלווה (באיטלקית Luigi Alva; 10 באפריל 1927 – 15 במאי 2025) היה זמר טנור פרואני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואיג'י אלווה נולד בפאיטה, פרו ב-10 באפריל 1927 בשם לואיס ארנסטו אלווה אי טאלדו. בצעירותו תכנן קריירה בחיל הים הפרואני. מנהל הקונסרבטוריון של לימה, ששמע אותו, אמר לו כי עתידו אינו בים, אלא בקולו. הוא החל ללמוד שירה בקונסרבטוריון, וכשהיה בן 25, עבר לאיטליה. הוא שינה את שמו לשם "איטלקי", לואיג'י אלווה. מרבית הקריירה שלו הייתה באיטליה, ליתר דיוק, במילאנו. משם יצא להופעות בכל העולם.
ב-2005 הנפיק השירות הבולאי הפרואני בול לכבודו.
הוא למד אצל רוזה מרסדס איארזה דה מוראלס. את הופעת הבכורה שלו ערך בסרסואלה של פדריקו מורנו טורובה, "לואיזה פרננדה". ב-1953 נסע למילאנו ולמד אצל אמיליו ג'יררדיני. לאחר מכן הוא נקרא על ידי ג'וליו קונפלוניירי ללמוד בבית הספר לזמרים לה סקאלה.
ההופעה הראשונה באיטליה הייתה בתיאטרון נואובו במילאנו בתור אלפרדו ב"לה טרוויאטה", ואחריה "החתונה הסודית" בסקלה הקטנה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון אלה סקאלה בשנת 1956 בתור הרוזן אלמביבה ב"הספר מסביליה", ואז החל שיתוף פעולה ארוך, במשך 28 עונות, שבהן ביצע 32 תפקידים ב-261 הופעות, מה שהציב אותו במקום השני הכללי אחרי Aureliano Pertile.
עד מהרה הוזמן לפסטיבלים ובתי האופרה האירופיים המפורסמים ביותר: באופרה של פסטיבל גלינדבורן ערך את הופעת הבכורה שלו ב"שיקוי האהבה". הופעת הבכורה בבית האופרה המטרופוליטן הייתה ב-1964 ב"פאלסטף". מאוחר יותר הוא שר והופיע בארצות הברית ובאירופה.
הוא מעולם לא ניסה לצאת מחוץ לרפרטואר הטנור הטבעי שלו, ושר בעיקר את מוצרט, רוסיני ודוניצטי; הדואטים עם תרזה ברגנזה ב"ספר מסביליה" ו"סינדרלה" של רוסיני היו מפורסמים במיוחד. הוא שיתף פעולה עם מנצחים ובהם אוטו קלמפרר, קלאודיו אבאדו, נינו סנזוניו, הרברט פון קאראיאן, וקרלו מריה ג'וליני.
ב-1982 חזר ללימה כדי ללמד, וב-1989 נפרד מהבמה. לאחר מכן לימד בבית הספר לזמר סקאלה. גם בגיל 93 המשיך ללמד.
רפרטואר
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תפקיד | כותר | מלחין |
|---|---|---|
| אלבינו | לה סונמבולה | בליני |
| אג'סטו | אג'יסטו | קוואלי |
| פאולינו | החתונה הסודית | צ'ימרוזה |
| פילנדרו | ערמומיות נשית | צ'ימרוזה |
| נמורינו | שיקוי האהבה | דוניצטי |
| טוניו | בת הגדוד | דוניצטי |
| ארנסטו | דון פסקואלה | דוניצטי |
| הרוזן בלצה | ארקדיה בברנטה | גלופי |
| פדריקו | ההוכחה לאופרה סריה | נייקו |
| סיבל | פאוסט | גונו |
| אורונטה | אלצ'ינה | הנדל |
| סרסה | סרסה | הנדל |
| סמפרוניו | הרוקח | היידן |
| אקליטיקו | עולם הלבנה | היידן |
| ג'רננדו | האי הבלתי מיושב | היידן |
| לינדורו | נאמנות מתוגמלת | היידן |
| בפה | הליצנים | ליאונקוואלו |
| דוקטור זוקרטאנץ | מריה גולובין | מנוטי |
| המספר | מאבקם של טנקרדי וקלורינדה | מונטוורדי |
| אלסנדרו | המלך הרועה | מוצרט |
| בלמונטה | החטיפה מן הארמון | מוצרט |
| דון בזיליו | נישואי פיגארו | מוצרט |
| דון אוטאביו | דון ג'ובאני | מוצרט |
| פרנדו | כך עושות כולן | מוצרט |
| טמינו | חליל הקסם | מוצרט |
| ססטו | חסדו של טיטוס | מוצרט |
| היפוליט | סוקרטס הדמיוני | פיסיילו |
| מוכר פזמונים | הגלימה | פוצ'יני |
| דורביל | סולם המשי | רוסיני |
| לינדורו | האיטלקייה באלג'יר | רוסיני |
| נרקיס | הטורקי באיטליה | רוסיני |
| הרוזן אלמביבה | הספר מסביליה | רוסיני |
| דון רמירו | סינדרלה | רוסיני |
| רוברטו | גריזלדה | סקרלטי |
| אלפונסו | אלפונסו ואסטרלה | שוברט |
| בכחוס | אריאדנה בנקסוס | שטראוס |
| אלפרדו | לה טרוויאטה | ורדי |
| פנטון | פאלסטף | ורדי |
הקלטות חיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | כותר
תפקיד |
ליהוק | מנצח | מקום |
|---|---|---|---|---|
| 1956 16 בפברואר |
הספר מסביליה רוזן אלמביבה |
טיטו גובי, מריה קאלאס, ניקולה רוסי-למני, מלכיור לואיז | קרלו מריה ג'וליני | תיאטרון לה סקאלה |
| 1962 19 בינואר |
Xerxes Xerxes |
מירלה פרני, רולנדו פנראי, פיורנצה קוסוטו, פרנקו קלברזה | פיירו בלוג'י | תיאטרון לה סקאלה |
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Falstaff (1956), פנטון
- Cosi fan tutte (1970), פרנדו
- הספר מסביליה (1972), הרוזן מאלמביבה
- דון פסקוואלה (1972), ארנסטו
- הנישואים הסודיים (1981), פאולינו
- הרוקח (1982), סמפוניו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייוויד המילטון, אנציקלופדיית המטרופוליטן אופרה: מדריך מקיף לעולם האופרה, סיימון ושוסטר, ניו יורק-לונדון-טורונטו-סידני-טוקיו 1957, עמ' 20. מסת"ב 0-671-61732-X.
- Mary Hamilton, A-Z of Opera, Facts On File, New York-Oxford-Sydney 1990, p. 16. ISBN 0-8160-2340-9.
- הרולד רוזנטל וג'ון וורק, אלווה לואיג'י . The Concise Oxford Dictionary of Opera, Oxford University Press, London-New York-Melbourne 1979 (מהדורה שנייה), עמ' 9. מסת"ב 0-19-311318-X.
- סטנלי סיידי וכריסטינה בשפורד, מילון האופרה ניו גרוב, מקמילן מוציאים לאור בע"מ, לונדון 1992, כרך 1, עמ' 99. מסת"ב 0-935859-92-6.
- סטנלי סיידי וג'ון טיירל, מילון המוזיקה והמוזיקאים החדש של גרוב, מקמילן מוציאים לאור בע"מ, לונדון 2001, כרך 1, עמ' 430. מסת"ב 0-333-60800-3.
- ג'ון וורק ויואן ווסט מילון אוקספורד תמציתי לאופרה . הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, ניו יורק 1996 (מהדורה שלישית), עמ' 11. מסת"ב 0-19-280028-0.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיג'י אלווה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לואיג'י אלווה, באתר ספוטיפיי
לואיג'י אלווה, באתר AllMusic (באנגלית)
לואיג'י אלווה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לואיג'י אלווה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
לואיג'י אלווה, באתר Discogs (באנגלית)