לואיזה מבאדן
.jpg) | |||||||||
| לואיזה, נסיכת באדן | |||||||||
| לידה |
24 בינואר 1779 קרלסרוהה, מרקיזות באדן .svg){kind=small} | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 במאי 1826 (בגיל 47) בליוב, האימפריה הרוסית  | ||||||||
| שם מלא | לואיזה מריה אוגוסטה, נסיכת באדן | ||||||||
| שם לידה |
Princess Louise Marie Auguste of Baden  | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| מקום קבורה |
קתדרלת פטרופבלובסקיה | ||||||||
| בן זוג | אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה | ||||||||
| שושלת בית צרינגן | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
עיטור אנדריי הקדוש | |||||||||
  | |||||||||
לואיזה, נסיכת באדן (בגרמנית: Louise von Baden, ברוסית: Елизавета Алексеевна (יליזבטה אלכסייבנה), 24 בינואר 1779 - 26 במאי 1826), הייתה קיסרית רוסיה ואשתו של אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיזה נולדה ב-24 בינואר 1779 בקרלסרוהה, לקרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן ולאמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט, בתו של לודוויג התשיעי, רוזן הסן-דרמשטדט. בלידתה הייתה לואיזה כל כך קטנה וחלשה, עד שהרופאים חששו שהיא לא תחיה. לואיזה גדלה בסביבה משפחתית קרובה וחמה, ונשארה קשורה במיוחד לאמה, ושמרה על התכתבות אינטימית עימה עד מותה. היא קיבלה חינוך מעולה, שכלל היסטוריה, גאוגרפיה, פילוסופיה וספרות צרפתית וגרמנית. הודות לקרבה בין באדן וצרפת, הכירה לואיזה היטב את התרבות הצרפתית, כפי שהיה נהוג באותה תקופה. מכיוון שסבה, קרל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן, לא היה עשיר, התגוררה המשפחה בצניעות על פי הנורמה הנהוגה בקרב בני האצולה.
יקטרינה הגדולה חיפשה כלה לנכדה הבכור, אלכסנדר פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ושמה את עיניה על נסיכות באדן שהיו אחייניות של פרדריקה לואיזה, מלכת פרוסיה ונטליה אלכסייבה, הנסיכה הגדולה של רוסיה שהייתה בת הזוג הראשונה של פאבל פטרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה. על ידי הנישואים רצתה יקטרינה לכרות ברית עם ממלכת פרוסיה וכמה בתי-מלוכה גרמניים שהיו קשורים אליה, ובעקבות כך הזמינה יקטרינה את לואיזה ואת אחותה הצעירה פרדריקה, שהפכה לאחר מכן למלכת שוודיה, לרוסיה, ואכן, בסתיו 1792 הגיעו שתי האחיות לסנקט פטרבורג.
הקיסרית נהנתה מלואיזה, אשר מצאה חן בעיניה בשל יופייה, הקסם האישי שלה ויושרתה. לואיזה עוצמה נמשכה לאלכסנדר, אשר היה גבוה ויפה. בתחילה, אלכסנדר התבייש מלואיזה, בשל היותו צעיר מאוד וחסר ניסיון, אולם עד מהרה הם חיבבו זה את זה, ובמאי 1793 התארסו השניים.
לואיזה למדה רוסית והמירה את דתה לנצרות אורתודוקסית, כמו כן היא קיבלה את התואר "הנסיכה הגדולה של רוסיה" והחליפה את שמה ליליזבטה אלכסייבנה. החתונה התקיימה ב-28 בספטמבר 1793, כשלואיזה הייתה בת 14 בלבד, ושארל ז'וזף, נסיך לינייה השביעי כתב על הנישואין שהם נישואין בין פסיכה וקופידון.
לואיזה, אשר הייתה ביישנית ותמימה, נחרדה לנוכח התככים, המזימות והפריצות שהתרחשו בחצר המלוכה, ולאחר חזרתה של אחותה פרדריקה לבאדן, היא הרגישה מאוד בודדה וזנוחה. כמו כן בשל העובדה שלא הצליחה ללדת בן זכר, הדרדרו יחסיה עם חמותה, ובהמשך הדרדרו אף יחסיה עם בעלה. לואיזה אהבה את אלכסנדר ותמכה בו במהלך המשברים השונים, אולם מבחינה רגשית לא נקשרה אליו, ושניהם ניהלו יחסים רומנטיים מחוץ לנישואין. בשנת 1799 ילדה לואיזה בת, אשר נפוצו שמועות שייחסו את האבהות למאהבה אדם צ'רטוריסקי, אולם כעבור זמן קצר מתה הבת.
בשנת 1801 תמכה לואיזה באלכסנדר לאחר רצח אביו פאבל הראשון, קיסר רוסיה במהלך הפיכת חצר, שהיא הייתה מודעת לה, והיא שכנעה אותו להתגבר על הטראומה ולהקדיש את עצמו לשרת את רוסיה. עם זאת במהלך האירועים הרשמיים היה אלכסנדר מלווה באמו סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, ואילו לואיזה הלכה מאחוריהם בודדה. בשנת 1803 החל אלכסנדר בפרשיית אהבים עם מריה נרישקינה, ובעקבות כך פתחה לואיזה קשר רומנטי עם אלכסיי אוקהוטניקוב. בשנת 1806 ילדה לואיזה בת נוספת, אולם אף היא מתה בצעירותה (בשנת 1808). בשנת 1807 מת אלכסיי אוקהוטניקוב במפתיע, ורבים חשבו שנרצח על ידי אלכסנדר או אחיו קונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה. לאחר מות בתם בשנת 1808 התקרבו מאוד אלכסנדר ולואיזה, אולם הם לא הצליחו להביא עוד ילדים.
לאחר נפילתו של נפוליאון, הצטרפה לואיזה לבעלה ולרבים ממנהיגי אירופה בקונגרס וינה (1814), שם היא נפגשה עם המאהב הישן שלה, אדם צ'רטוריסקי, אשר עדיין היה מאוהב בה, אולם פגישתם הייתה קצרת ימים.
עם שהגיעה לגיל ארבעים, איבדה לואיזה את יופייה, ונטשה את כל פרשיות האהבה שהיו לה. בעלה חווה גם הוא טרנספורמציה אישית, מה שהביא את בני הזוג להיות קרובים יותר משהיו אי פעם. בשנת 1818, אלכסנדר שהיה שקוע במיסטיקה דתית, ניתק את קשריו הארוכים עם מריה נרישקינה. ומאז ואילך, החלו אלכסנדר ולואיזה לבלות יותר זמן ביחד. בשנת 1825 נחלשה לואיזה, וסבלה מבעיות בריאות ומקיבה עצבנית. הרופאים המליצו לה לנוח באקלים חם יותר, והציעו לה את העיר הדרומית טאגאנרוג, ליד ים אזוב. ב-17 בנובמבר 1825 חזר אלכסנדר לטאגאנרוג מביקור בחצי האי קרים עם הצטננות, שהתפתחה לטיפוס, שממנו הוא מת בדצמבר אותה שנה בזרועות אשתו. לואיזה לא הצליחה להתאושש מפטירת אלכסנדר, וב-26 במאי 1826 היא מתה בבליוב, בעת שהייתה בדרכה לסנקט פטרבורג להיפגש עם חמותה.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 ביוני 1804 התחתנה לואיזה עם אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, ממנו נולדו לה 2 בנות:
- מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1799–1800).
- יליזבטה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1806–1808).
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואיזה מבאדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)