לואיס גומפרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיס גומפרץ
Lewis Gompertz
לידה 1783 או 1784
סארי, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 1861
קנינגטון (אנ'), לונדון
מדינה אנגליהאנגליה אנגליה
מקום מגורים קנינגטון, לונדון
פעילות בולטת ממייסדי האגודה למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים' (אנ')
מייסד 'אגודת חברי החיות'
ידוע בשל פעיל לקידום זכויות בעלי חיים
מקצוע ממציא, איש עסקים
השקפה דתית יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אן גומפרץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואיס גומפרץאנגלית: Lewis Gompertz‏; 1783 או 1784‏ – 2 בדצמבר 1861) היה ממציא יהודי-אנגלי, פעיל טבעוני לקידום זכויות בעלי חיים, סופר וממייסדי האגודה הראשונה בעולם להגנת בעלי חיים 'האגודה למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים' (אנ')[1][2][3].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיס גומפרץ הוא בן למשפחת גומפרץ האשכנזית מאמריך (אנ'). משפחתו הייתה משפחה גדולה ומשגשגת. הוא נולד בשנת 1783 או בשנת 1784 כבן הזקונים, מבין 15 ילדים, לסולומון ברנט גומפרץ (1729–1807/8)‏ (Solomon Barent Gompertz), סוחר יהלומים מצליח, וכבן החמישי ללאה (לידיה) גומפרץ (1747–1809), אשתו השנייה של סולומון, ילידת הולנד ובתו של בנימין כהן (Benjamin Cohen). אחיו הגדול היה המתמטיקאי והאקטואר בנימין גומפרץ (אנ')[2] שב-10 באוקטובר 1810 התחתן עם אביגיל מונטיפיורי, אחותו של הברון משה מונטיפיורי[4].

גומפרץ התגורר בקנינגטון (אנ') שבלונדון. כיהודי, נאסר עליו ללמוד באוניברסיטה, אולם הוא רכש השכלה נאותה בביתו. הוא היה איש עסקים עד גיל 40, אז החל להקדיש את כל מרצו בפעילות למען בעלי חיים. היה נשוי לאן גומפרץ ולזוג לא היו ילדים. אשתו נפטרה בשנת 1847. הוא מת בשנת 1861, בגיל 77 מברונכיטיס ונקבר לצד אשתו בבית הקברות של כנסיית קנינגטון[2][5].

השקפה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאלוג מתוך הספר 'חקירות מוסריות על מצב בני האדם ובעלי החיים'

א: אני מבין שאתה מתנגד לצריכת חלב. איזו פגיעה יש בזה?
ב: החלב שייך לעגל ולא לאדם.
א: כשהעגל נלקח מאימו, זה מעשה של טוב לב להקל על הפרה ולחלוב אותה.
ב: אבל העגל לא אמור להלקח ממנה מלכתחילה.

לואיס גומפרץ, 1824[6]

גומפרץ היה חלוץ בכתיבתו בנושא שמכונה במאה ה-21 'זכויות בעלי חיים'. הוא לא עשה שימוש במושג 'זכויות' אך מכתביו עולה גישה אבולישניסטית ודרישה למעמד חוקי הדומה לזה של האדם. הוא טען כי אין הבדל משמעותי בין בני האדם לשאר בעלי החיים וכי הרג או ניצול בעל חיים לתועלת האדם הן פעולות לא מוסריות שיש להוקיע. לתפיסתו, שום תועלת לא יכולה להצדיק הריגה של בעל חיים לרבות לצורכי מזון, ביגוד, עבודה, מחקר ובידור. הוא לא התנגד עקרונית לאכילת בשר של בעלי חיים שמתו מוות טבעי או בתאונות (אנ'). גומפרץ דאג באופן מיוחד לסוסים שבאותה תקופה שימשו, בטרם המצאת המכונית, ככלי תעבורה עיקרי בלונדון. הוא השווה את היחס אל סוסי העבודה לעבדות האדם, וקרא לשחרר אותם מכבליהם. הוא אף ניסה לחשוב על שטחי פרא אליהם ניתן להעביר את הסוסים עם שחרורם כדי שיחיו את חייהם באופן חופשי בטבע, אולם הבין כי רעיון כזה לא יכול להתממש בימי חייו ולכן השקיע את מרב מרצו לשיפור רווחתם[2][3]. לשאלה כיצד יסתדר האדם ללא הסוס, הוא השיב: "זה בעיה שלו לגלות איך"[6]. הוא נמנע ממזון מן החי, לרבות ביצים ומוצרי חלב, סירב לעלות על כרכרות ועגלות הרתומות לסוסים ולחמורים והתנגד לניסויים בבעלי חיים. הוא פעל בתקופה בה אכזריות לבעלי חיים זכתה להתעלמות כמעט מוחלטת. ספורט דמים (אנ') כגון קרבות תרנגולים, קרבות כלבים וקרבות שוורים (אנ') היה דבר שבשגרה ברחובותיה של לונדון. במסגרת מאבקו למען בעלי החיים, גומפרץ שלח מכתבים לאנשים בעמדות השפעה, גייס כספים, נשא נאומים, פרסם ספרים, השתתף בדיונים משפטיים ועורר שיח ציבורי בנושא[5].

בשנת 1824, גומפרץ פרסם את ספרו Moral Enquiries on the situation of Men and Brutesעברית: חקירות מוסריות על מצב בני האדם ובעלי החיים) בו שטח את רעיונותיו שהיו רדיקלים וייחודיים מאוד באותה התקופה - רעיונות שכמעט לא הופיעו שוב בספרות עד שנת 1892 בה הנרי סולט פרסם את הספר "זכויות בעלי-חיים כשהן נשקלות ביחס לקדמה חברתית" (אנ'). בספרו, גומפרץ הציג את משנתו באמצעות דיאלוגים והציע לשפר את מצבם של בעלי החיים באמצעות המצאות וחידושים מכניים, וכן הביע עמדות גם בנוגע למצבם של בני האדם. הוא התנגד לדיכוי הנשים, ביקר את הקפיטליזם, ותמך ברפורמות חינוכיות ובעמדותיו הסוציאליסטיות של רוברט אוון. הספר עודד את התנועה להגנת בעלי חיים לפעול באמצעות עצומות ושדלנות להשגת מטרותיה. בשנת 1992, ספר זה יצא לאור בהוצאה מחודשת. בשנת 1835, ערך את הספר The Animals' Friend, or the Progress of Humanity. בשנת 1852, פרסם את הספר Fragments in Defence of Animals[2][3].

"עבור האנגלי, שיח על יחס אנושי כלפי בעלי חיים הוא בבחינת חוסר שפיות"[7]

לואיס גומפרץ

ארגונים להגנת בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיור העליון: עגלת נשיאת בעלי חיים פצועים אל בית המטבחיים מהמאה ה-19: החיה כפותה על גבה. באיור התחתון: הצעה של גומפרץ לבניית עגלת נשיאה חדשה שתאפשר לחיות לעמוד על רגליהן או לשכב על צידן ללא כפיתה. מתוך ספרו של גומפרץ Fragments in Defence of Animals - 1852
כבשים מוכים באלות. מתוך ספרו של גומפרץ Fragments in Defence of Animals - 1852

בשנת 1822, עבר בפרלמנט הבריטי חוק מרטין שקבע כי אכזריות כלפי בהמות אינה חוקית, אולם המשטרה ומערכת המשפט התעלמו ממנו כמעט לחלוטין, והעבריינים פעלו בחופשיות. ב-16 ביוני 1824, גומפרץ ו-11 פעילים מהתנועה להגנת בעלי חיים התכנסו בבית הקפה סלוטר הישן (אנ') שבלונדון, ובראשות חבר הפרלמנט האירי, ריצ'רד מרטין, הקימו את האגודה הראשונה בעולם להגנת בעלי חיים 'האגודה למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים' (באנגלית: Society for the Prevention of Cruelty to Animals, בראשי תיבות: SPCA), שלימים קיבלה את חסות הממלכה המאוחדת בזכות האהדה של המלכה ויקטוריה ושמה שונה ל'האגודה המלכותית למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים' (באנגלית: Royal Society for the Prevention of Cruelty to Animals, בראשי תיבות: RSPCA). האגודה למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים, שחבריה פעלו כפקחים ברחובותיה של לונדון, הצליחה במהרה להביא עבריינים אל הדין אולם נכנסה לקשיים כלכליים שפגעו מאוד בתפקודה. בשנת 1826, גומפרץ נבחר לכהן כמזכיר, וכגזבר האגודה הצליח לשקם אותה כלכלית וייעל את פועלה.

גומפרץ פעל במרץ ובנחישות אולם בשנת 1831 נקלע למחלוקת עזה עם רבים מחברי האגודה: בעוד חברי האגודה התנגדו לאכזריות כלפי בעלי החיים אך לא להריגתם לצורכי האדם, גומפרץ היה ככל הנראה חבר האגודה היחיד שקידם גם התנגדות להרג ולניצול בעלי חיים (בכל תנאים שלא יהיו). אחד מחברי האגודה, איש כמורה במקצועו, טען כי גומפרץ מקדם אורח חיים פיתגוראי המנוגד לעקרונות הנצרות (בתקופה ההיא, המושגים 'צמחונות' וטבעונות לא היה קיימים באנגלית, והדובקים בצמחונות ובטבעונות כונו לעיתים 'פיתגוראים' על שם הפילוסוף הצמחוני פיתגורס). חברי האגודה שקיבלו את עמדתו של איש הכמורה, החליטו לשנות את הקריטריונים לחברות באגודה לפיהם רק נוצרים יכולים להיות חברים בה. גומפרץ, שהיה חבר אגודה יהודי, מחה על החלטת האגודה וטען כי אין לעמדותיו שום קשר דתי, אך מחאתו לא עזרה והוא נאלץ לעזוב את האגודה. בתמיכת אשתו אן ופעילים נוספים, לרבות ויליאם וילברפורס (ממובילי התנועה לביטול העבדות בבריטניה), הוא ייסד בשנת 1832 אגודה חדשה בשם 'אגודת חברי החיות' (באנגלית: Animals' Friend Society). אגודה זו פעלה ביעילות רבה יותר מהאגודה למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים ואף הצליחה לגייס יותר פעילים אל שורותיה. בין השנים 1833–1841, גומפרץ ערך את מגזיני האגודה Animals' Friend ו-The Progress of Humanity. בשנת 1846, נאלץ לפרוש מפעילות באגודה עקב הידרדרות במצב הבריאותי שלו או של אשתו. באפריל 1847 אשתו נפטרה. האגודה המשיכה לקיים בלעדיו כינוסים עד שנת 1848, ולאחר מכן, הפסיקה את פעילותה[2][5][3].

"גשר לונדון יכול היה להיות נערץ כתוצר של גאונות אנושית, אולם בנייתו מייצגת הפרה בוטה של עולם הטבע. אם כל העינויים והסבל שבנייתו גרמה לסוסים המסכנים שסחבו את האבנים ופינו את האשפה, ייצאו לאור - הגשר היפה הזה יהפוך סמל לפשע"[8]

לואיס גומפרץ, 1829

המצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גומפרץ עסק גם בהמצאות מכניות בתחום הנדסת מכונות, ופיתח המצאות רבות. הוא הציג את המצאותיו לראווה בביתו, ולאחר מכן, הן הוצגו בגלריה. בשנת 1839, 38 מהמצאותיו הודפסו ב'אינדקס ההמצאות של לואיס גומפרץ' (באנגלית: Index to Inventions of Lewis Gompertz). גומפרץ רשם רק המצאה אחת ברשם הפטנטים בשנת 1814. תרומתו הגדולה ביותר בתחום ההמצאות היא המצאת תפסנית המקדחה אליה מתחברים המקדחים השונים. רבות מהמצאותיו נועדו לצמצם את סבלם של בעלי החיים או להחליף את השימוש בהם. הוא השקיע מאמץ רב בניסיון לשפר את האופניים (כלי תחבורה חדשני בזמנו שנקרא אז ולוסיפד (אנ')), מתוך חזון שאלו יחליפו את השימוש בסוסים. באותה התקופה, לאופניים לא היו פדלים או בלמים, והרוכבים הניעו את האופניים באמצעות דחיפת כפות רגליהם כנגד הקרקע. גומפרץ הוסיף לאופניים את מערכת ההילוכים בגלגל הקדמי. בשנת 1821, היה הראשון להציע בניית שביל אופניים, אולם הצעתו נדחתה. הוא פירט על המצאותיו בספרו משנת 1850 Mechanical Inventions and Suggestions on Land and Water Locomotion[9][10][2][3].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1824 - Moral Enquiries on the situation of Men and Brutes
  • 1835 - The Animals' Friend, or the Progress of Humanity
  • 1850 - Mechanical Inventions and Suggestions on Land and Water Locomotion
  • 1852 - Fragments in Defence of Animals

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיס גומפרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gompertz, Lewis (DNB00), by Lucien Wolf, Dictionary of National Biography, 1885-1900, Volume 22
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Gompertz, Lewis, Oxford Dictionary of National Biography
  3. ^ 1 2 3 4 5 Lewis Gompertz – Jewish ‘vegan’ and co-founder of the RSPCA in 1824, World Veganism – past, present, and future, By John Davis, December 20,2011
  4. ^ David Philip Miller, ‘Gompertz, Benjamin (1779–1865)’, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004
  5. ^ 1 2 3 Hannah Renier, An Early Vegan: Lewis Gompertz, London Historians, March 2012
  6. ^ 1 2 Barry Kew, It's a (Two-)Culture Thing: The Lateral Shift to Liberation, Animal Issues, Vol 4, No. 1, 2000, University of Wollongong (UOW)
  7. ^ "To talk of humanity towards beasts appeared to Englishmen as insanity", Chien-hui Li, A Union of Christianity, Humanity, and Philanthropy: The Christian Tradition and the Prevention of Cruelty to Animals in Nineteenth-Century England. Society and Animals 8 (1):265-285 (2000
  8. ^ Diana Donald, ‘Beastly Sights’: the treatment of animals as a moral theme in representations of London c. 1820–1850, Art History, Volume 22, Issue 4, pages 514–544, November 1999
  9. ^ Carlton Reid, Roads Were Not Built for Cars, How Cyclists were the First to Push for Good Roads & Became the Pioneers of Motoring, Washington, DC : Island Press, [2015]
  10. ^ Britain’s first bicycle path – separated and swept to boot – was suggested in 1821, roadswerenotbuiltforcars.com