לואיס לאון סאנצ'ס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיס לאון סאנצ'ס
Luis León Sánchez
סאנצ'ס ב-2015
סאנצ'ס ב-2015
לידה 24 בנובמבר 1983 (בן 36)
מולה, ספרד
כינוי לולו
לל"ס
תחום כביש
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית אסטנה
קבוצות עבר Liberty Seguros (2004–2006)
קאס ד'פארן (2007–2010)
רבובנק (2011–2013)
קאחה רוראל (2014)
הישגי שיא 4 קטעים בטור דה פראנס (2008, 2009, 2011, 2012)
Jersey blue dotted.png וואלטה אספנייה (2014)
קלאסיקה סן סבסטיאן (2010, 2012)
טור דאון אנדר (2005)
פריז - ניס (2009)
MaillotEspaña.PNG אליפות ספרד בנגד השעון (2008, 2010–2012)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ספרדספרד  ספרד
המשחקים האירופיים
זהבבאקו 2015עלית גברים
ארדבאקו 2015נגד השעון

לואיס לאון סאנצ'ס חילספרדית: Luis León Sánchez Gil; נולד ב-24 בנובמבר 1983) הוא רוכב אופני כביש ספרדי בקבוצת אסטנה. סאנצ'ס ידוע בשל ניצחונותיו ב-4 קטעים בטור דה פראנס (2008, 2009, 2011, 2012), פעמיים בקלאסיקה סן סבסטיאן (2010, 2012), טור דאון אנדר (2005) ופריז - ניס (2009). בנוסף לכך, סאנצ'ס הוא האלוף האירופי ממשחקים האירופיים ב-2015, מדליסט הארד בנגד השעון באותה אליפות ומנצח קטגוריית ההרים בוואלטה אספנייה 2014. אחיו הקטן הוא הכדורגלן פדרו לאון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנצ'ס נולד במולה שנמצאת במחוז מורסיה. אחיו, פדרו לאון, הוא כדורגלן שמשחק בקבוצת אייבר. אחיו השני, אנטוניו לואיס סאנצ'ס, משחק כדורגל אולמות.

Liberty Seguros (2004–2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנצ'ס רכב בקבוצת O.N.C.E בתור סטאז'ר, אך לא הצליח לקבל חוזה קבע בקבוצה. סאנצ'ס הצליח לקבל חוזה מקצועי בקבוצת Liberty Seguros ובשנת 2005 ניצח תחת הקבוצה את טור דאון אנדר, כשהוא גם מנצח את הקטע השלישי במרוץ. הוא סיים רביעי במרוץ שלושת הימים של דה פאנה-קוקסייד, 44 שניות מסטיין דבולדר (אנ') המנצח. הוא ניצח את קטע נגד השעון במרוץ Clásica Internacional Alcobendas. היכולת הזו הביאה אותו להיבחר לסגל קבוצתו לטור דה פראנס, במה שהפך להיות הגרנד טור הראשון בו השתתף, אך לא התבלט כשסיים במקום ה-108.

ב-2006, סאנצ'ס לא הצליח לשחזר את ההישג שלו מ-2005 והפעם סיים שני בטור דאון אנדר, 7 שניות אחרי סיימון גרנס המנצח. הוא סיים במקום ה-13 בפריז - ניס וסיים שני בוואלטה קאסטיליה לאון, לאחר אלכסנדר וינוקורוב המנצח. הוא סיים שלישי במרוץ שלושת הימים של דה פאנה-קוקסייד. סאנצ'ס ערך את הופעת הבכורה שלו בוואלטה אספנייה אך נאלץ לפרוש מהמרוץ במהלך הקטע ה-11.

קאס ד'פארן (2007–2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלוש שנים ב-Liberty Seguros עבר סאנ'ס לקאס ד'פארן, הוא פתח את עונת 2007 במיורקה, כשמבין התוצאות הבולטות שלו הוא סיים חמישי בטרופאו פוינצ'ה ושני בטרופאו סולר. לאחר מכן סיים במקום השביעי הכללי בוואלטה אה ולנסיה. בפריז - ניס, ניצח סאנצ'ס את הקטע השישי וסיים במקום השלישי הכללי, כשמקדימים אותו דווידה רבלין (מקום שני) ואלברטו קונטדור (המנצח). הוא סיים שני באליפות ספרד בנגד השעון ונבחר שוב לוואלטה אספנייה, כשהתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 8. סאנצ'ס סייע לשני בני קבוצתו, ולדימיר אפימקין (אנ') שסיים שביעי וולדימיר קארפץ (אנ') שסיים שמיני.

ב-2008, סאנצ'ס קודם סיים שמיני בטור דאון אנדר, 41 שניות מאנדרה גרייפל המנצח. הוא ניצח את הקטע השביעי בפריז - ניס וסיים חמישי במרוץ. הוא סיים שלישי בקריטריום אינטרנשיונל וניצח את אליפות ספרד בנגד השעון, כשהוא מקדים את רובן פלאסה (אנ') ואת חוסה איוואן גוטיירס (אנ'). הוא השתתף בטור דה פראנס וניצח את הקטע ה-7 במרוץ, לאחר בריחת יחיד. הוא גם סייע לאלחנדרו ולוורדה לסיים את המרוץ כולו במקום ה-8[1].

ב-2009, ניצח סאנצ'ס את טור הים התיכון בצרפת ואת הקטע הראשון בטור דו ואר, אך ההישג הגדול שלו בצרפת הגיע בהמשך העונה, כשניצח את פריז - ניס לאחר שניצח את הקטע השישי במרוץ וסיים שלישי בקטע החמישי. בדירוג הכללי, הקדים סאנצ'ס את פרנק שלק (אנ') שסיים שני ואת סילביאן שאבנל שסיים שלישי. הוא ניצח את הקטע הראשון בוואלטה אל פאייס ואסקו וסיים חמישי כללי. סאנצ'ס סיים שישי בטור דה פיקארדי וסיים שני באליפות ספרד באופני כביש. הוא השתתף שוב בטור דה פראנס וגם הפעם ניצח קטע, כשחצה את הקו בקטע השמיני ראשון, מקדים את סנדי קאסאר (אנ') ומיקל אסטרלוסה (אנ') בספרינט סיום. סאנצ'ס סיים את המרוץ במקום ה-24, שהיה הטוב ביותר מבין חברי קבוצתו. במרוץ האחרון בו השתתף בעונה, גרנד פרי קווסט פראנס, סיים שישי.

ב-2010, סאנצ'ס סיים שני בטור דאון אנדר לאחר שגם ניצח את הקטע החמישי במרוץ. הוא סיים שני בוולטה או אלגארבה, 30 שניות אחרי אלברטו קונטדור המנצח. סאנצ'ס ניצח את קטע נגד השעון במרוץ, שהיה הקטע החמישי. הוא המשיך להראות יכולת טובה כשסיים רביעי בקלאסיקה די אלמריה ושני בפריז - ניס[2], גם הפעם אחרי קונטדור. לאחר מכן חזר סאנצ'ס לספרד וסיים במקום הרביעי בוולטה אה קטלוניה, 45 שניות מיואקים רודריגז המנצח. לאחר מכן הוא השתתף במרוץ Circuit Cycliste Sarthe וניצח את הקטע הראשון במרוץ, בעקבות כך עבר להוביל את המרוץ ושמר על ההובלה עד לסיום וניצח את המרוץ. סאנצ'ס החזיר לעצמו את התואר כאלוף ספרד בנגד השעון והתחרה שוב בטור דה פראנס, הוא היה קרוב לניצחון בקטע ה-9, אך הפסיד לסנדי קאסאר בספרינט הסיום שכלל גם את דמיאנו קונגו (אנ'), שאותו סאנצ'ס הקדים. אך סאנצ'ס רשם את תוצאת הדירוג הכללי הכי טובה שלו בטור, כשסיים תשיעי[3]. סאנצ'ס המשיך בכושר הגבוה שאפיין אותו בעונה הזו וניצח את קלאסיקה סן סבסטיאן, כשהוא גובר על אלכסנדר וינוקורוב ועל קרלוס סאסטרה בספרינט הסיום. סאנצ'ס התחרה לראשונה בוואלטה אספנייה ובטור דה פראנס באותה עונה, כשנבחר גם לוואלטה, התוצאות הכי טובות שלו במרוץ היו מקום 5 בקטע ה-16 וה-17. אך גם במרוץ הזה הצליח לסיים סאנצ'ס תשיעי[4], 7:44 אחרי וינצ'נצו ניבאלי המנצח.

רבובנק (2011–2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנצ'ס הצטרף לרבובנק ההולנדית לאחר 4 שנים בקאס ד'פארן. הוא רשם ירידה ביכולת מהעונה הקודמת אך עדיין הצליח לבלוט במרוצים מסוימים, כסיים שמיני בוולטה או אלגארבה וניצח את אליפות ספרד בנגד השעון. סאנצ'ס גם ניצח את הקטע התשיעי בטור דה פראנס לאחר בריחת יחיד. הוא השתתף גם בוואלטה אספנייה והתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 3 בשלב ה-11. לקראת סוף העונה, הוא סיים שישי בטור של בייג'ינג.

סאנצ'ס בטור דה פראנס 2012

ב-2012, סאנצ'ס ניצח את הקטע השישי בפריז - ניס ואת הקטע השני בוואלטה קאסטיליה לאון. הוא ניצח שני קטעים ברצף (3,4) בטור דה רומנדי וסיים את המרוץ במקום העשירי הכללי, 1:15 מבראדלי ויגינס המנצח. הוא סיים במקום ה-12 בדופינה ליברה ובמקום השני בקטע האחרון של המרוץ, כשהוא מפסיד לדניאל מורנו (אנ') בספרינט בין תשעה רוכבים במרוץ. הוא ניצח את אליפות ספרד בנגד השעון בפעם השלישית ברציפות וסיים שישי במרוץ הכביש. סאנצ'ס התחרה בטור דה פראנס והשיג את הניצחון הרביעי שלו בקטע במרוץ, כאשר ניצח את הקטע ה-14 לאחר בריחת יחיד. הוא נבחר לסגל ספרד באולימפיאדת לונדון, וסיים במקום ה-32 בנגד השעון ובמקום ה-14 במקצה הרגיל. הוא ניצח את קלאסיקה סן סבסטיאן בפעם השנייה וסיים חמישי ביחד עם שאר קבוצת רבובנק באליפות העולם בנגד השעון הקבוצתי.

ב-2013, לאחר השעייתו, הוא חזר להתחרות במאי וניצח את הקטע החמישי במרוץ. הוא סיים שני באליפות ספרד בנגד השעון ושלישי במרוץ הכביש. הוא ניצח את הקטע השלישי בטור ד'לאן וסיים במקום השני הכללי. סאנצ'ס דילג על הטור דה פראנס במטרה להתרכז בוואלטה אספנייה, אך נאלץ לנטוש את הוואלטה בקטע ה-14.

קאחה רוראל (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנצ'ס הצטרף לקבוצת קאחה רוראל מדרג הפרו קונטיננטל לעונה אחת בלבד. הוא השתתף בטור של גבון וניצח את הקטע הראשון במרוץ וסיים שני כללי, שנייה אחת אחרי נתנאל ברהאני (אנ') המנצח, כשהוא מאבד את ההובלה לברהאני בקטע האחרון. הוא סיים שמיני במרוץ טרופאו סרה די טראמונטנה ושלישי בוואלטה אה אנדלוסיה. סאנצ'ס סיים שמיני בטור של טורקיה וניצח את הקטע השלישי בוואלטה קאסטיליה לאון. הוא סיים רביעי באליפות ספרד (מרוץ הכביש) וסיים שני במרוץ פרובאה–וילפרנקה קלאסיקה. הוא השתתף בוואלטה אספנייה וניצח את קטגוריית ההרים במרוץ עם 58 כאלו.

אסטנה (2015–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנצ'ס חזר לקבוצה מהדרג הבכיר לאחר שהצטרף לאסטנה הקזחית. הוא סיים חמישי בוואלטה אה מורסיה (מרוץ חד יומי) וחמישי בוואלטה או אלגארבה. סאנצ'ס ערך את הופעת הבכורה שלו בג'ירו ד'איטליה, הוא סיים במקום ה-2 בקטע ה-14 שהיה נגד השעון. לאחר מכן סאנצ'ס ייצג את ספרד במשחקים האירופיים באותה השנה שהתקיימו בבאקו, הוא זכה במדליית זהב במרוץ הכביש ובמדליית ארד בנגד השעון. הוא נבחר לוואלטה אספנייה ועזר לפאביו ארו לנצח את המרוץ, כשהוא עצמו לא מתבלט, כשהתוצאה הטובה שלו במרוץ הייתה מקום 14 בקטע ה-17.

ב-2016, סיים במקום השני בוואלטה אה ולנסיה. הוא ניצח את הקטע השני בוולטה או אלגארבה ובמקום ה-11 במונומנט מילאנו - סן רמו. הוא השתתף בטור דה פראנס אבל לא בלט. לאחר מכן השתתף גם בוואלטה אספנייה ושם כבר בלט יותר, הוא סיים ארבע פעמים בתוך העשירייה הראשונה, כשהתוצאה הטובה מבין הארבעה הייתה בקטע השישי, 20 שניות לאחר סיימון ייטס שניצח. לאחר מכן השתתף סאנצ'ס באליפות אירופה, הוא סיים עשירי במרוץ הכביש ובמקום ה-12 בנגד השעון.

ב-2017, סיים רביעי בוולטה או אלגארבה, 59 שניות אחרי פרימוז' רוגליץ' המנצח. הוא השתתף שנית בג'ירו ד'איטליה וסיים שלישי בקטע ה-8, רביעי בקטע ה-10 ושביעי בקטע ה-19. הוא השתתף גם בוואלטה אספנייה והתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום רביעי בקטע ה-6. לאחר מכן ניצח את מרוץ גראן פרמיו ברונו בגלי, מבריחת יחיד.

את עונת 2018 פתח סאנצ'ס באוסטרליה, כשסיים שמיני בטור דאון אנדר. הוא סיים שני בוואלטה אה ולנסיה וניצח את מרוץ וואלטה מורסיה. הוא סיים חמישי בוואלטה אה אנדלוסיה ושמיני בטור של האלפים כשהוא גם מנצח את הקטע הרביעי במרוץ. הוא השתתף בפעם השנייה ברצף והשלישית בכללי בג'ירו ד'איטליה 2018, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום שמיני בקטע ה-4 וסייע למיגל אנחל לופס לסיים את המרוץ במקום השלישי. לאחר מכן סיים חמישי במרוץ "לה רוט ד'ידאוקסיטאני וסיים רביעי במרוץ הכביש באליפות ספרד. הוא ניצח את הקטע השני בטור של אלמטי וסיים את המרוץ במקום הרביעי. לקראת סוף העונה, סיים שמיני בטור של גואנשי.

גם את עונת 2019 פתח סאנצ'ס בטור דאון אנדר והפעם עלה למקום הרביעי, 19 שניות מדריל אימפי (אנ') המנצח. הוא ניצח את הוואלטה מורסיה, שבניגוד לשנה שעברה, הפעם הייתה מרוץ קטעים עם שניים כאלו וסאנצ'ס ניצח גם את קטגוריית הנקודות. הוא סיים תשיעי בפריז - ניס ושני בגראן פרמיו מיגל אינדוראין. סאנצ'ס ניצח את הקטע השני בטור דה סוויס וסיים שני במרוץ הכביש באליפות ספרד. הוא נבחר לטור דה פראנס, אך פרש מהמרוץ לפני הקטע ה-17. הוא נבחר גם לוואלטה אספנייה ושם סיים את המרוץ במקום ה-23, כשהתוצאה הטובה ביותר שלו היא מקום 3 בקטע ה-16 (כשבקטע ניצח בן קבוצתו, יאקוב פוגלסן) וניצחון בנגד השעון הקבוצתי. סאנצ'ס סייע למיגל אנחל לופס לסיים את כל המרוץ במקום ה-5.

ב-2020, ניצח את הקטע השני בוואלטה מורסיה.

פרשיות סמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2012 החליטה קבוצת רבובנק להשעות את סאנצ'ס ללא הגבלת זמן במטרה לחקור את מערכת היחסים שלו הרופא אופמיאנו פונטאס, רופא שהואשם בסימום ספורטאים מבצע פוארטו.

באוקטובר 2013, הודיעה רבובנק (שהפכה לבלקין) שתשחרר את סאנצ'ס מהקבוצה בעקבות הקשר שלו עם הרופא המדובר וההאשמות שהיו סביב סאנצ'ס למבצע פוארטו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיס לאון סאנצ'ס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במקור ולוורדה סיים תשיעי אך לאחר הפסילה של ברנרד קוהל שסיים שמיני, הוא הועלה למקום השמיני
  2. ^ במקור סיים שלישי, אך לאחר שלילת הישגיו של אלחנדרו ולוורדה מעונה זו, הועלה למקום השני.
  3. ^ לאחר פסילתם מהתחרות של אלברטו קונטדור ודניס מנצ'וב
  4. ^ במקור סיים עשירי, אך לאחר פסילתו של אזקייל מוסקוורה הועלה למקום התשיעי.