לואי מאל
.jpg) | |
| לידה |
30 באוקטובר 1932 תוּמֶרי (Thumeries), מחוז נור בחבל או-דה-פראנס, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
23 בנובמבר 1995 (בגיל 63) בוורלי הילס, קליפורניה, ארצות הברית |
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
1953–23 בנובמבר 1995 (כ־42 שנים) |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| עיסוק |
תסריטאי, מפיק קולנוע, במאי קולנוע, מפעיל מצלמה, צלם קולנוע, שחקן |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
Anne-Marie Deschodt (1965–1967) קנדיס ברגן (27 בספטמבר 1980–23 בנובמבר 1995) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לואי מאל (בצרפתית Louis Malle; 30 באוקטובר 1932 - 23 בנובמבר 1995) היה שחקן, תסריטאי, במאי קולנוע ומפיק סרטים. נחשב לאחד מאנשי הגל החדש הצרפתי, אם כי הסתייג משיוך זה.[1] הוא מהבמאים הבודדים שזכו פעמיים בפרס אריה הזהב.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואי מאל למד במכון ללימודי מתקדמים בתחום הקולנוע IDHEC (אנ').[2] הוא התחיל את דרכו בסרטים תיעודיים כבמאי משנה של החוקר הימי ז'אק קוסטו, ועבור סרטם "עולם הדממה" (1955) זכו שניהם יחדיו בפרס דקל הזהב וכן בפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר (1957). מאל שימש כעוזרו של הבמאי רובר ברסון בסרט "הנידון למוות ברח" (1956). סרטו העצמאי הראשון של מאל היה "מעלית לגרדום" (1958).
מאל עבד הן בתעשיית הקולנוע הצרפתי והן בהוליווד, ויצר בצרפתית ובאנגלית. סרטיו המפורסמים ביותר כוללים את סרט הפשע "מעלית לגרדום" (1958), דרמת מלחמת העולם השנייה "לקומב, לוסיין" (1974), סרט הפשע הרומנטי "אטלנטיק סיטי" (1980), הדרמה הקומית הקיומית "ארוחת הערב שלי עם אנדרה" (1981), וסרט השואה האוטוביוגרפי "להתראות ילדים" (1987).
מאל ביקר בהודו ב-1968 ויצר סדרת סרטים תיעודיים בת שבעה פרקים עבור ה-BBC "רוח הרפאים ההודית: הרהורים תוך מסע"(Phantom India). כמו כן יצר סרט תיעודי "כלכתה" (1969), שעורר תרעומת אצל ממשלת הודו והקרנתו ב-BBC נאסרה במשך שנים. מאל טען שזה היה סרטו התיעודי המועדף.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאל היה נשוי לאנה-מארי דשודט בין השנים 1965 עד 1967. נולד לו בן, מנואל קווטמוק מאל (יליד 1971), עם השחקנית הגרמנית גילה פון וייטרסאוזן, ובת, הקולנוענית ג'סטין מאל (ילידת 1974), עם השחקנית הקנדית אלכסנדרה סטיוארט.[3]
מאל התחתן עם השחקנית קנדיס ברגן בשנת 1980. נולדה להם בת אחת, קלואה פרנסואז מאל, ב-8 בנובמבר 1985.[4]
לואי מאל מת מלימפומה, בגיל 63, בביתם בבוורלי הילס, קליפורניה, ב-23 בנובמבר 1995.[5]
פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עולם הדממה (1956)
- מעלית לגרדום (1958)
- הנאהבים (1958)
- זאזי במטרו (1960)
- חיים פרטיים (1962)
- להבה מהבהבת (1963)
- ויוה מריה (1965)
- הגנב (1967)
- הלחישה שבלב (1971)
- לקומב, לוסיין (1974)
- ירח שחור (1975)
- ילדה יפה (1978)
- אטלנטיק סיטי (1980)
- ארוחת הערב שלי עם אנדרה (1981)
- מפרץ אלאמו (1985)
- להתראות ילדים (1987)
- חגיגה במאי (1990)
- משיכה גורלית ((1992
- ואניה ברחוב 42 (1994)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואי מאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
"לואי מאל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "סרטיו של לואי מאל", אתר הארץ, 17.08.2011
- לואי מאל באתר סרטים
- "תרגילים בהתבגרות", האוזן השלישית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הדעות חלוקות באשר לאיפיונו כחלק מהגל החדש הצרפתי בקולנוע; "'לא הייתי חלק מזה': הגל החדש הצרפתי – המקרה של לואי מאל"
- ^ כיום La Fémis École Nationale Supérieure des Métiers de l'Image et du Son
- ^ "Louis Malle - Films & Bio". newwavefilm.com. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2015.
- ^ Bergen, Candice (7 באפריל 2015). A Fine Romance. New York: Simon & Schuster. עמ' 5. ISBN 978-0-684-80827-7.
- ^ Severo, Richard (25 בנובמבר 1995). "Louis Malle, Film Director Equally at Home in France and America, Is Dead at 63". The New York Times (The New York Times Company). בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2015.
