לובי 99

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תוכן פרסומי מובהק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
לובי 99
לוגו העמותה
תחום שדלנות פוליטית
מנכ"ל לינור דויטש
תאריך הקמה יוני 2015
lobby99.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לובי 99 הוא מיזם חברתי-כלכלי ללא מטרת רווח (חל"צ), שהוקם במטרה לקדם באמצעות שדלנות פוליטית את האינטרסים של הציבור הרחב למול מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה, בשונה מהלוביסטים המסחריים המייצגים בדרך כלל בעלי הון, חברות מסחריות וגופים פרטיים.

החל ממרץ 2016 מתבסס המיזם על דמי ההשתתפות הקבועים של החברים,[1] והוא היה לארגון החברתי הראשון בישראל הממומן אך ורק על ידי מימון המונים קבוע.[2] החברים במיזם קובעים עבור הארגון את הנושאים בהם הוא יתמקד, ובהתאם להחלטות החברים פועל לובי 99 כדי לשנות, לשפר ולתקן את המציאות החברתית-כלכלית בישראל, להפחית שחיתות, ולהקטין את כוחם של בעלי ההון הגדול במסדרונות מקבלי ההחלטות.

מנכ"לית הארגון, עו"ד לינור דויטש, נבחרה יחד עם כלל חברי המיזם ל"אבירת איכות השלטון" לשנת 2019,[3] והופיעה כנציגת הארגון ברשימת "100 המשפיעים של דה-מרקר" בשנים 2017,[4] 2018,[5] ו-2019.[6]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפיין גיוס ההמונים של לובי 99

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לובי 99 החל כיוזמה של צעירים, ששאפו לייצר שינוי בתהליכי קבלת ההחלטות במערכת הפוליטית. המיזם החל את דרכו ביוני 2015, כפרויקט גיוס מימון המונים,[7] ולאחר שגויס סכום הכסף הראשוני, נערכה הצבעה בקרב 1,084 התורמים. במסגרת ההצבעה נבחרו שלושת הנושאים הראשונים בהם החל צוות המיזם לקדם את הצד שלו מול הכנסת: שקיפות, פתיחת שוק הבנקאות לתחרות, ותמלוגים ממשאבי הטבע. הלוביסטים של לובי 99 משתמשים באותם כלים שבאמצעותם הלוביסטים המסחריים מקדמים אינטרסים פרטיים.

את המיזם הגה יאיא פינק, בעברו מנכ"ל עמותת שכן טוב, ראש המטה של חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ' בזמן כהונתה כיו"ר האופוזיציה. להוצאת הרעיון לפועל גייס את עו"ד לינור דויטש כלוביסטית הציבורית הראשונה ויחד קבעו את תצורתו של הלובי הציבורי. פינק כיהן כמנכ"ל הארגון במשך שלוש וחצי שנותיו הראשונות, עד לפרישתו בעקבות החלטתו להתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-21,[8] מאז החליפה אותו בתפקיד עו"ד דויטש שכיהנה עד אז כסמנכ"לית.

מודעת דורשים ללוביסטית הציבורית הראשונה (פורסמה ביולי 2015)

בסיום תקופת קמפיין הגיוס, מתוך רצונם להישאר מייצגים אך ורק של הציבור ללא השפעות זרות, פנו פינק ודויטש לגייס מצטרפים כחברים קבועים ללובי בכל סכום חודשי קבוע לבחירתם, כאשר תרומה חד פעמית אינה מזכה בחברות וההטבות הנלוות לה, בעוד הצטרפות בסכום נמוך קבוע כלשהו כן מזכה. כך התאפשר לבנות תקציב ארוך טווח ולהסתמך על ההכנסות לאורך זמן. בכך הפך הלובי למיזם מימון ההמונים הקבוע הראשון בישראל, ופרץ בכך את הדרך לעמותות נוספות שהלכו בעקבותיו.

את השנה הראשונה להרצת המיזם סיים הלובי עם 800 חברים קבועים מממנים, את השנה השנייה עם 2,000 חברים, את השנה השלישית עם 4,000 חברים, ואת הרביעית עם 6,000. נכון לאוגוסט 2020 מונה המיזם כ-7,300 חברים מממנים, והמספר מתעדכן מדי יום וניתן לראותו באתר הלובי.[9]

שם המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל מיזם לובי 99 בתחילת דרכו
סמליל מיזם לובי 99 בתחילת דרכו

שם המיזם מורכב משני אלמנטים "לובי" ו "99". בדומה לפעילות המיזם, המתבסס על טכניקת השדלנות של חברות הלובי המסחריות, כך שם המיזם מתבסס על הכינוי שדבק בשדלנים – 'לוביסטים', בשל עבודתם שהתקיימה ברחבת הלובי של הפרלמנט הבריטי בתחילת הדרך, ומתקיימת כיום במסדרונות, ורחבות לובי של בתי פרלמנט ברחבי העולם, לרבות כנסת ישראל ומשרדי הממשלה.

כדי להבדיל את המיזם החברתי מארגוני הלובי המסחריים המייצגים בעלי הון, הוחלט לקרוא לארגון "לובי 99", כינוי המתכתב עם הססמה החברתית "אנחנו ה-99%" (אנ'), ומסמל ייצוג של 99% אחוז מאוכלוסיית ישראל, אשר איננה מחזיקה בממון המאפשר לה לשלם לחברות הלובי המסחריות, כשם שעושים טייקונים המייצגים 1% מאוכלוסיית ישראל.[2]

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום פעילות הלובי ממושב החורף של הכנסת לשנת 2017
סיכום פעילות הלובי ממושב החורף של הכנסת לשנת 2017

חמשת כללי היסוד של לובי 99, כפי שאושרו על ידי חברי המיזם בפברואר 2017:[10]

  1. נושאים לקידום – לובי 99 יפעל לקדם נושאים חברתיים וכלכליים המסייעים לציבור הרחב. הנושאים מוצעים על ידי חברי המיזם, עוברים תהליך מחקר וסינון על ידי מחלקת המחקר, ולבסוף עולים להצבעת החברים הדו-שנתית. כדי שנושא יעלה להצבעת החברים, עליו לעמוד בתנאי הסף:
    • על הנושא להתמקד בתחום חברתי וכלכלי מובהק.
    • על הנושא לעמוד במרכז הקונצנזוס הישראלי, ולקדם אינטרס המסייע לרוב המכריע של הציבור. בשל כך, תחומים הנוגעים לקבוצות אינטרס, כדוגמת אוכלוסיות ספציפיות, בעלי מקצוע או מאבקים אזוריים, לא יקודמו על ידי הלובי. כמו כן, הלובי אינו עוסק בנושאים המצויים במחלוקת כדוגמת נושאי דת-מדינה ונושאים מדיניים-ביטחוניים.
    • על הנושא להיות פרקטי לקידום, בהתחשב בהרכב הכנסת והקואליציה. בשל כך, צוות הלובי לא יקדם "הצהרות חוק" שמטרתן להגיע לכותרות אולם הסיכוי לקדמן הוא אפסי, בגלל סיבות פוליטיות או תקציביות.
    • אין ארגונים חברתיים אחרים העוסקים בנושא ביעילות ובהצלחה. עם זאת, הלובי יקדם נושאים בהם פועלים ארגונים שאינם מתעסקים בתחום הלובי.
    • ניתן לטפל בנושא בטווח הזמן המיידי. בשל כך, יידחו נושאים בעלי עלות תקציבית גבוהה שהסיכוי לקדמם נמוך. כמו כן, תינתן עדיפות לנושא שבו פועלים לוביסטים מסחריים של בעלי ההון, הפועלים כנגד האינטרס הציבורי.
  2. שיתוף החברים ובניית קהילה – חברי לובי 99 הם הבסיס למיזם, הן מבחינה כלכלית (כיוון שכל חבר משלם דמי חברות חודשיים) והן מבחינה תפעולית (כיוון שחברי המיזם מציעים, מצביעים ומדרגים את הנושאים שצוות הלובי מקדם, ובנוסף מאשרים את התקציב השנתי). מלבד התווית הדרך, באמצעות הצבעות ואישורי התקציב; חברי המיזם מתעדכנים על פעילות הצוות אחת לשבוע ויכולים להשתתף במפגשי חברים, סיורים וכנסים מקצועיים. בנוסף, לקהילת החברים פלטפורמות דיגיטליות בפייסבוק, בוואטסאפ ובטלגרם, בהן מתקיים קשר בין החברים והצוות.[2] חברי הקהילה בוחרים את מידת המעורבות במיזם, וללא קשר למידת מעורבותם, לכל חבר יש “קול” אחד בהצבעה, ללא תלות בגובה התמיכה הכספית שלו במיזם.
  3. שקיפות – כלובי ציבורי, המיזם מצהיר כי השקיפות הארגונית מהווה ערך יסוד. התקציב השנתי המאושר על ידי החברים מוצג באתר האינטרנט של המיזם,[9] כמו גם תוצאות ההצבעות של החברים, המפורסמות ברשתות החברתיות. כמו כן, צוות הלובי מעדכן באופן שבועי את החברים על הנעשה בארגון ודואג לפרסם את פגישותיו עם נבחרי ציבור ואנשי מקצוע. כלל העדכונים השבועיים מועלים לאתר האינטרנט עבור הציבור הרחב.
  4. צדק תעסוקתי – לובי 99 רואה בהיותו חברה לתועלת הציבור במודל להעסקה צודקת. כל עובדי לובי 99 מועסקים בצורה ישירה, ופערי השכר בין עובדי הארגון לא יעלו על יותר מפי חמישה בין העובד שמרוויח הכי מעט לזה המרוויח הכי הרבה. בנוסף, המיזם מצהיר על שאיפותיו לייצוג שווה בין המינים בקרב מקבלי השכר, ועל נגישות משרדי הארגון.
  5. מימון המונים – מודל ההכנסות של לובי 99 מבוסס על מימון המונים – "כסף קטן של רבים יכול לגבור על כסף גדול של מעטים". כל משתתף התומך במיזם בסכום כספי קבוע (חודשי) הוא חבר במיזם, ללא תלות בגובה התמיכה הכספית שלו ('קול' אחד 'לכל' אחד). תורמים באופן חד פעמי מקבלים את הדיוור השבועי במייל, בו הם יכולים להתעדכן על פעילות הלובי, אך אינם הופכים לחברים במיזם ולא זכאים לקחת חלק פעיל בקהילת הלובי. ניתן להפסיק להיות חבר במיזם בכל שלב באמצעות מילוי טופס באתר האינטרנט, יצירת קשר במייל או פניה ברשתות החברתיות.

החל ממרץ 2016 מתבסס המיזם על דמי ההשתתפות הקבועים של החברים, ולמעשה הוא הארגון החברתי הראשון בישראל הממומן אך ורק על ידי מימון המונים.[2]

תהליכי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הלובי הציבורי כוללת תהליך עבודה ארוך המתחיל ברעיון המתפתח בקהילת החברים, דרך תהליך דמוקרטי, פעילות מחקר מקיפה ומקצועית, קידום האינטרס הציבורי מול גורמי השלטון, ועד ליישום השינויים ופיקוח עליהם.

מסך ההצבעה בתחילת המיזם
מסך ההצבעה בתחילת המיזם

הצעה, איתור ובחירת נושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שלב ראשון - הצעת נושאים: חברי הלובי יכולים להציע רעיונות לנושאים הקרובים לליבם באמצעות טופס מקוון באתר הלובי. הצעת הנושאים מתאפשרת לאחר תהליך זיהוי (הכולל הזנת כתובת מייל או ת.ז.), ופתוחה לאורך כל ימות השנה. עם זאת, בחינת הנושאים נערכת אחת לחצי שנה, טרום הצבעת החברים.[11]
  2. שלב שני - מחקר וסינון הנושאים: לקראת הצבעת החברים (אחת לחצי שנה), מתבצע תהליך של סינון מאות ההצעות שהתקבלו מהחברים לרשימה מצומצמת של הצעות העולות להצבעה. סינון זה מתבסס על ידי תהליך מקצועי של עובדי הלובי, שעורכים מחקר ראשוני על הנושאים שמטרתו לבחון את עמידתם במספר קריטריונים ברורים שהוגדרו מראש: נושא חברתי/כלכלי מובהק, מסייע לרוב המכריע של הציבור ולא לקבוצה ספציפית, פרקטי וניתן לקידום, ניתן לטיפול בטווח הזמן הקרוב, הנושא אינו מטופל על ידי ארגון חברתי אחר ביעילות והצלחה, ולוביסטים של בעלי ההון פועלים בתחום כנגד האינטרס הציבורי. בתום התהליך, נבחרים כחמישה נושאים שעמדו בהצלחה בכל הקריטריונים, ואלו מועלים להצבעה הכללית. במקביל, כלל החברים שהציעו נושאים זוכים לתשובה, בין אם הצעתם הועלתה להצבעה ובין אם נדחתה.[11]
  3. שלב שלישי - הצבעה: הנושאים שעברו את תהליך הסינון מועלים להצבעת חברים. במהלך תקופה ההצבעה, החברים דנים על הנושאים השונים בפלטפורמות הדיגיטליות של הקהילה, ואף יכולים לשנות את בחירתם מספר פעמים עד לתום התקופה. חברי הלובי יכולים להצביע בעד הנושאים שהם מעוניינים שהארגון יקדם, אך לרשותם עומדת האפשרות להצביע גם כנגד נושא שבו הם אינם מעוניינים שהמיזם יעסוק. נושא המקבל למעלה מ-25% התנגדות נפסל.[11] בתום תקופת ההצבעה, הנושא שמקבל את מירב הקולות, תוך שקלול קולות הנגד – עובר לתהליך מחקר מעמיק, המשלים את תהליך המחקר הראשוני, ולבסוף נכנס לרשימת הנושאים שבהם צוות הלובי מטפל. לרוב הצבעות החברים מתקיימות פעמיים בשנה, לקראת פתיחת מושבי החורף והקיץ של כנסת ישראל (בדרך כלל בחודשים אפריל וספטמבר).
מודעת קריאה להצבעה עבור חברי הלובי

הצבעות ייחודיות: בנוסף להצבעות אלו, מדי פעם הלובי מקיים הצבעות שלא מן המניין, כדי להתייעץ עם החברים לגבי סוגיות קונקרטיות שצצות. בין ההצבעות המיוחדות שהתקיימו ניתן למצוא את ההצבעה המיוחדת – "האם לובי 99 צריך להגיש ערעור לבית המשפט על החלטת רשות התחרות לאשר את העסקה במסגרתה מונופול הגז רוכש את צינור הגז בין ישראל למצרים".[12] על אף שהנושא דרש הוצאות ייחודיות גבוהות מהרגיל, חברי המיזם אישרו אותו ברוב של 95%.[13]

תהליך מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר בחירת נושא על ידי חברי הלובי, השלב הראשון הוא שלב המחקר. מחלקת המחקר לומדת את הנושא, מקיימת פגישות עם מומחים, ומרכזת תשתית של ידע על בסיסו ניתן לגבש אסטרטגיית פעולה. לאחר מכן, מחלקת המחקר ממשיכה ללוות את הלוביסטית המקבלת את הנושא, ולתמוך את פעילות הלובינג בשלל דרכים: הכנת ניירות עמדה; איסוף נתונים; הכנת עזרים וגרפים לטובת מסמכי הארגון; ואיתור הזדמנויות מתאימות לפעולה.

פעילות לובי פרלמנטרית ומקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לפעילות השדלנות המסחרית, המתבצעת לטובת בעלי הון וקבוצות אינטרס, צוות לובי 99 מקדם את האינטרס הציבורי על פי המוטו – "If you can't beat them join them"; עם זאת, בשונה מחברות לובי מסחריות, צוות הלובי מקפיד על נוהלי שקיפות מחמירים:

  • הנגשת מידע – אחד הפערים המרכזים בעבודת חברי הכנסת מצוי בעומס הרב שתחתיו הם נתונים. על אף שלרשותם עומד המרכז והמידע של הכנסת, מיעוט חברי הכנסת (ביחס לעולם המערבי) יוצר עליהם עומס רב. כדי לקדם את האינטרס הציבורי בדיוני הוועדות השונות, צוות הלובי מקיים מפגשים מקדימים עם חברי הכנסת, ומפיק ניירות עמדה ומחקרי עומק המוגשים לחברי הכנסת בטרם הדיונים. זאת, במטרה למנוע את השפעת הלובי המסחרי, אשר פעמים רבות מציג נתונים התמוכים באינטרס הפרטי של לקוחותיו בלבד.
  • קידום הצעות חוק – צוות הלובי מקדם הצעות חוק בעבודה משותפת עם חברי הכנסת. במסגרת קידום הצעות החוק, צוות הלובי דואג לתמוך בחברי הכנסת מבחינה מקצועית, בעוד חברי הכנסת מובילים את ההצעה ברמה הפרלמנטרית.
  • ייצוג הציבור בדיונים – אף על פי שדיוני ועדות הכנסת פתוחים לקהל הרחב, לרוב משתתפים בהם רק נציגי בעלי ההון – הלוביסטים המסחריים. על מנת לאזן את המשוואה, ולייצג את האינטרס הציבורי הרחב, צוות הלובי נוהג להשתתף באופן תכפוף בישיבות הוועדות השונות הנוגעות לנושאים אשר נבחרו על ידי חברי המיזם, להציג עמדות מקצועיות, להסתייג, להתנגד ולתמוך בסוגיות של השולחן.
  • קידום רפורמות ועבודה עם גורמים ממשלתיים – בדומה לעבודת הלובי בכנסת, הלוביסטים הציבוריים מקיימים יחסי עבודה עם גורמים ממשלתיים, לרבות שרים, עוזריהם, מנהלים בכירים, רגולטורים ועוד.
  • יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים - צוות הלובי מקדם שיתופי פעולה עם גופים מקצועיים אחרים, כדוגמת ארגונים חברתיים נוספים, ודוחף לקיום שולחנות עגולים בנושאים מגוונים. דוגמה לשיתופי פעולה שצוות הלובי לוקח בהם חלק, ניתן לראות בפורום לקידום תחבורה ציבורית או במסגרת נושאים פיננסיים.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא השקיפות היה לאחד הנושאים הראשונים שנבחרו בהצבעת החברים הראשונה. במסגרת נושא זה לובי 99 מקדם יוזמות והליכי חקיקה שמטרתם לשתף את הציבור במתרחש בכנסת, במשרדי הממשלה ובחברות הגדולות.

הישגים בתחום השקיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חוק הלוביסטים"- תיקון לחוק הכנסת שמחייב לוביסטים (שדלנים) להירשם בפרוטוקול בוועדות הכנסת השונות ולכתוב מיהו הלקוח שהם מייצגים בדיון; מטיל חובת צינון של חצי שנה על עוזרים פרלמנטריים לפני הפיכתם ללוביסטים וקובע סנקציות אם הוראות החוק מופרות, כגון שלילת ההיתר לעבוד כלוביסט או אישור הכניסה למשכן הכנסת. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ונכנס לתוקף בפברואר 2016. החל מסוף שנת 2016 מפורסמים שמות השדלנים, הארגון אליו הם שייכים והלקוחות אותם הם מייצגים באתר הכנסת.[14] במסגרת קידום החוק נערך שיתוף פעולה עם חבר הכנסת דוד ביטן ממפלגת הליכוד, יו״ר ועדת הכנסת באותה עת.
  • "חוק הפקסים"- [15] "חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים" מחייב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים (כגון רשות המיסים, בתי חולים, קופות חולים, רשויות מקומיות, ביטוח לאומי ועוד) לאפשר לאזרחים הפונים אליהם לתקשר עמם באמצעי אלקטרוני כדוגמת טופס מקוון או דואר אלקטרוני (ולא בפקס)(. כמו כן, החוק מחייב גופים אלו לפרסם דרכי התקשרות עם יחידות הנותנות שירות לציבור, כדי שהמידע הזה יהיה נגיש לכולם ולא רק למקושרים.[16] החוק קודם במסגרת שיתוף פעולה של צוות הלובי עם חברי הכנסת שרן השכל ודוד ביטן ממפלגת הליכוד.[17]

יוזמות בתחום השקיפות שעדיין בתהליך[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסדרת הפעילות של לוביסטים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות (נכון לשנת 2020, החוק מסדיר את פעילותם רק בכנסת).[19]
  • פרסום אופן ההצבעה של חברי הכנסת בוועדות הכנסת (נכון לשנת 2020 מפורסם כמה ח"כים הצביעו בעד וכמה נגד, אך לא מפורסם איך הצביע כל ח"כ.[20]
  • תיקון חקיקה הקובע כי הרשות להגנת הצרכן תפקח על החוזים הארוכים והמסובכים של החברות הגדולות במשק, כך שיהיה גוף שבודק האם החוזים הללו פוגעים בצרכנים.
  • הרחבת חוק הפקסים לגופים פרטיים כדוגמת בנקים וחברות הביטוח.
  • תיקון חוק חופש המידע כך שיהיה יותר אפקטיבי עבור הציבור הרחב.
  • בעקבות עדויות על כך שחברות תורמות לעמותות המקורבות לשרים בממשלה, המיזם פנה לרשות ניירות ערך כדי שתחייב את החברות הציבוריות בשקיפות של התרומות שלהן.[21]

תמלוגים ממשאבי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא התמלוגים ממשאבי הטבע היה לאחד הנושאים הראשונים שנבחרו בהצבעת החברים הראשונה, ונבחר תחת הכותרת – " הגדלת חלקו של הציבור במשאבי הטבע". במסגרת הנושא לובי 99 מקדם יוזמות, הליכי חקיקה, רפורמות, וקידום פיקוח על משאבי הטבע המרכזיים של המדינה: מחצבי ים המלח ומאגרי הגז.

ים המלח, הנמצא בשליטת עידן עופר, בשל שליטתו בחברה לכימיקלים לישראל ('כי"ל'), מנצל את תנאי הזיכיון, ואף מפר אותו פעמים רבות. בניגוד למקובל בעולם (50%), מדינת ישראל מחזיקה רק כ-25% מרווחי המשאב.

מונופול הגז של יצחק תשובה ונובל אנרג'י שולט במשק הגז הישראלי וגורם לציבור הרחב לשלם כסף רב - ראשית דרך חשבונות חשמל גבוהים בשל מחירי גז גבוהים, כאשר הגז נקנה על ידי חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים; ושנית דרך היעדר המיסוי – כאשר "קרן העושר" שאמורה לקבל את רווחי הגז, בינתיים ריקה.

הישגים בתחום הפרדת משאבי הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ים המלח[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. הגדלת תגמולי ים המלח - במסגרת הדיונים שערכה וועדת הכספים בחודשים אוקטובר-נובמבר 2015, בנוגע למתווה ששינסקי 2 (הבוחן את נטל המס הראוי על הפקת משאבי טבע בישראל), לובי 99 התנגד לעמדות והנתונים שהציגו הלוביסטים של כי"ל, ופעל לקידום המתווה לכדי חוק.[22] בנוסף, לובי 99 קידם את צביעת כספי התמלוגים לטובת פיתוח התעסוקה בנגב (כתגובת נגד לאיומים הפיטורים שהשמיעה כי"ל) יחד עם חבר הכנסת מיקי זוהר ממפלגת הליכוד.
  2. ביטול נציגותם של מפעלי ים המלח במועצה האזורית ללא בחירות - בספטמבר 2018 נחשף באתר וואלה[23] שנציג של מפעלי ים המלח משובץ אוטומטית במליאת המועצה האזורית תמר, ללא כל בחירות. בנוסף, הנציג אף משובץ אוטומטית כחבר בוועדה לתכנון ובנייה וועדת איכות הסביבה של המועצה, בעקבות תיקון לחוק משנת 1986. בתגובה לפרסום, צוות לובי 99 לקח חלק בפעולות לתיקון הנושא,[24] ובתוך כמה ימים פרסם משרד הפנים תזכיר לביטול החוק הרלוונטי.[25][26]
גז[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ערעור כנגד עסקת EMG - הארגון, הגיש ערעור על החלטת הממונה על התחרות לאשר את עסקת EMG,[27] מהלך במסגרתו מונופול הגז משתלט על הצינור בין ישראל למצרים, אשר לטענת הארגון יחסל מעשית כל אפשרות לתחרות במשק הגז. הערעור הוגש לאחר דחיית הפניה של לובי 99[28] על ידי ראש רשות התחרות, ולמעשה זו פעם ראשונה שארגון חברתי תוקף באמצעות פנייה לבית הדין החלטה של רשות התחרות לאשר עסקת מיזוג למונופול.[29] את המימון לעתירה גייס הארגון בקמפיין מימון המונים ייחודי למהלך, שכלל הסברה ברשתות החברתיות[30][31][32] והופעות בכלי תקשורת,[33] אשר הובילו לכיסוי 200,000 ₪ עבור מימון ההליך המשפטי ותשלום למיטב המומחים.[34]
  2. מינוי נציגי הציבור למועצת הגז - המועצה לענייני משק הגז הטבעי, אחראית לקבלת החלטות במשק הגז הישראלי, אך לאחר חשיפת תפקודה ללא 2 נציגי ציבור, על פי הקבוע בחוק; פנה צוות לובי 99 בבקשה להפסיק לאלתר את פעילות המועצה, עד למינוי נציגי הציבור.[35]
  3. הורדת מחיר הגז - מחיר החשמל, הנחשב לגבוה מאוד, נובע ממחיר הגז שחברת החשמל רוכשת ממונופול הגז. כחלק מפעילות הלובי, מתבצעת עבודת לובי משמעותית שכללה ניסוח תוכנית פעולה פרקטית להחזרת מונופול הגז לשולחן המשא ומתן.

יוזמות בתחום משאבי הטבע שעדיין בתהליך[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיבוש מתווה חלופי לזיכיון ים המלח, ומעקב אחר עבודת המטה במשרד האוצר לגיבוש תנאי הזיכיון העתידי.
  • ניתוח עומק של שונים הדיווחים של חברות הגז, המתבצע על ידי מחלקת המחקר של הלובי ומומחים, במטרה לחשוף את חלקו של הציבור (המוסתר בשלל דרכים), ובכדי להצביע על כשלים בדיווח שדורשים טיפול של הרגולטורים השונים.

פתיחת שוק הבנקאות לתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא פתיחת שוק הבנקאות לתחרות היה לאחד הנושאים הראשונים שנבחרו בהצבעת החברים הראשונה. במסגרת זו הלובי מקדם את פתיחת השוק באמצעות הכנסת שחקנים נוספים, אשר יתמודדו עם הריכוזיות של בנק הפועלים ובנק לאומי, השולטים בכ-60% משוק הבנקאות.

בין פעולות הלובי ניתן למצוא קידום פלטפורמות המאפשרות הלוואות בין אנשים פרטיים, פתיחת שוק האשראי לתחרות, והקמת פלטפורמות בנקאיות חדשות ודיגיטליות, שיהיו תחרות לראשונה מזה 50 שנה.

הישגים בתחום פתיחת שוק הבנקאות לתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרפורמה בשוק הבנקאות: הרפורמה מתבססת על דו"ח ועדת שטרום, ועדה "להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים". במסגרת הרפורמה, הארגון סייע בהצלחה להעביר מספר סעיפים מרכזיים,[36] ואף זכה להוקרת יו"ר הוועדה, עו"ד דרור שטרום.[37]
  1. הקמת בנקים חדשים - מהלך שנועד להקל על פתיחת בנקים חדשים ויצירת תחרות. בין היתר, הסעיף מחייב את בנק ישראל להקים תשתית טכנולוגית שתמנע את הדרתם של מתחרים בתחום הפיננסיים מהתחרות בענף.
  2. מעבר בנק בלחיצת כפתור - הקלה בתהליך מעבר מבנק אחד לשני "בלחיצת כפתור",. בין היתר, המהלך יגרום לבנקים להציע ללקוחותיו תנאים טובים יותר.[38][39][40]
  3. הקטנת חסמים לבנקים קואופרטיבים - סיוע באישור חוק אגודות האשראי, אשר למעשה הקטין חסמים לבנקים קואופרטיבים בעזרת הפחתת רף ההון הדרוש לשם כך מ-75 מיליון שקלים, ל-3 מיליון שקלים.[41]
  4. בקרה ומעקב - כדי לוודא שהרפורמה תעבור בהצלחה, הוכנס סעיף נוסף שתוקם ועדה מיוחדת שתעקוב אחר יישום הרפורמה.[42]
  • חוק להסדרת הלוואות P2P: לובי 99 סייע בתהליך החקיקה שהסדירה את הלוואותP2P. החוק נחקק במטרה לפתוח את שוק ההלוואות לציבור - כך שאנשים פרטיים יוכלו להשקיע ולהרוויח מהלוואות מוסדרות - וכן במטרה לספק הגנה על גופים פיננסיים קטנים וחדשים.[43]
  • שינוי מועד הפחתת עמלה צולבת: הקדמת מועד הפחתת העמלה הצולבת על כרטיסי אשראי. שווי החיסכון לציבור ממהלך זה מוערך בכ-300 מיליון ₪.[44][45][46]
  • ביטול עמלה לא נחוצה: מעורבות בהחלטת בנק הפועלים לבטל עמלת מידע, כחלק מדרישת בנק ישראל לבטל עמלות לא נחוצות. שווי החיסכון לציבור ממהלך זה מוערך בכ-30 מיליון ₪.[47]

יוזמות בתחום פתיחת שוק הבנקאות לתחרות שעדיין בתהליך[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגשת הצעת חוק להארכת חובת הצינון של המפקח על הבנקים, לפני שעובר לעבוד עבור הבנקים עליהם פיקח.
  • הגבלת העמלות המופקעות בכספומטים – העמלה שגובים כספומטים פרטיים אינה מפוקחת וגבוהה בהרבה מזו שגובה הבנק.

שיפור התחבורה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיפור התחבורה הציבורית נבחר באוקטובר 2017,[48] ונבחר בשנית במקום הראשון במהלך הצבעת תיעדוף הנושאים, אשר נערכה בקרב קהילת חברי לובי 99 במרץ 2019,[49] על מנת לתעדף את עבודת הצוות.

במסגרת פעילות הלובי לשיפור התחבורה הציבורית, לראשונה נתקל הצוות באתגרים אשר מבוססים על אינטרסים המיוצגים על ידי חברות הלובי המסחריות, אלא מתאפיינים בחסמים בירוקרטיים ובעיות תקצוב ממשלתיות.

בניסיון לקדם את הנושא על אף האתגרים, הלובי קיים יחסי עבודה עם משרד התחבורה ושיתופי פעולה עם ארגונים נוספים העוסקים בשיפור התחבורה הציבורית. במסגרת זאת, נכתבה תוכנית חירום לאומית להוצאת ישראל מהפקקים. מאחר שהלובי אינו עוסק בסוגיות הנוגעות לדת ומדינה, עיקר הפעילות מתמקדת בשיפור תשתיות התחבורה הציבורית וקידום רפורמות.

הישגים בתחום שיפור התחבורה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוכנית חירום להוצאת ישראל מהפקקים - במסגרת שיתוף פעולה עם ארגון התחבורה הציבורית '15 דקות' נכתבה תוכנית מקיפה ומקצועית.[50] למעלה מ-40 חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, הביעו תמיכה בתוכנית.[51] כדי לעורר מודעות ולקדם את התוכנית נערכה 'מחאה הפקקים', במסגרה נהגים בכל רחבי הארץ צפרו במשך כדקה.[52] עם זאת, משרד התחבורה הגיב לתוכנית החירום ולמחאה באופן שלילי.[53]
  • קביעת סטנדרט ראוי לתחנות אוטובוס - צוות הלובי קידם הצעת חוק לקביעת סטנדרט מינימלי לתחנות אוטובוס, שיכלול מקומות ישיבה ומחסה מפני גשם ושמש,[54] יחד עם חבר הכנסת מיקי זוהר ממפלגת הליכוד.[55] כתגובה לקידום הצעת החוק, משרד התחבורה התחייב להקציב עשרות מיליוני שקלים להקמת סככות בכל תחנות האוטובוס ברחבי הארץ.[56]
  • קידום המסילה הרביעית באיילון - לובי 99 סיוע בהכנסת סעיף לחוק ההסדרים,[57] שיאפשר הקמה של מסילת רכבת רביעית לצד נתיבי איילון. המהלך צפוי להגדיל עד 2025 את כמות הרכבות שעוברות בקו זה בשעה אחת, מ-28 ל-40, במטרה להפחית את הצפיפות והעומס ברכבות.[58]
  • הגברת נתיבי תחבורה ציבורית - הארגון היה בין הגורמים[59] שהביאו להחלטה שהתקבלה בספטמבר 2019, לפתוח בכבישים הראשיים במרכז הארץ נתיבים מיוחדים המיועדים לתחבורה ציבורית ולרכבים בעלי שני נוסעים או יותר.[60]
  • תחבורה ציבורית חכמה וגמישה - בשנת 2020 שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' מסר כי בעקבות פניה של לובי 99 ו-15 דקות, הוא הורה על יישום קווים ב"תחבורה חכמה וגמישה במרחב הכפרי ובאזורים בעלי ביקוש נמוך".[61]

יוזמות בתחום שיפור התחבורה הציבורית שעדיין בתהליך[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קידום תוכנית אסטרטגית לאוטובוסים: המשך הלחץ לסימון נתיבי תחבורה ציבורית, הגברת תדירויות, טיפול במחסור בנהגי האוטובוסים ובתשתיות לאוטובוסים.[62]
  • המשך הפיקוח על הרכבת, לטובת שיפור השירות לנוסעים.
  • קידום הקמת שבילי אופניים.[63]
  • יצירת תמריצים להגברת השימוש בתחבורה ציבורית ובאמצעי תחבורה אלטרנטיביים ולהפחתת השימוש ברכב הפרטי בשעות העומס.[64]
  • קידום הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, כדי שתכנון ותפעול התחבורה הציבורית ייעשו על ידי הרשות המקומית שמכירה את צורכי התושבים ולא על ידי פקיד במשרד התחבורה.[50]

הפרדת הון-שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הפרדת הון-שלטון נבחר לקראת מושב הקיץ של ההכנסת בשנת 2016.[65] במסגרת הנושא לובי 99 מקדם יוזמות, הליכי חקיקה ורפורמות רחבות שמטרתם לצמצם את הקשרים בין בעלי ההון ומוקדי ההשפעה במערכת השלטונית.

במסגרת נושא הפרדת הון-שלטון המיזם מתמקד בעצירת מינויים המשקפים את תופעת ה"דלתות המסתובבות" ומקדם חקיקה שמטרתה לצמצם את הקשרים המתקיימים בין נבחרי הציבור ובין הטייקונים והחברות הגדולות במשק, קשרים היוצרים את החשש שמשרתי הציבור יעדיפו את האינטרס האישי שלהם על חשבון האינטרס הציבורי.

הישגים בתחום הפרדת הון-שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסילת הסדר החוב של אליעזר פישמן - בשנת 2017, ערב אישור הסדר החוב עם הטייקון לשעבר אליעזר פישמן, לובי 99 הוביל את המאבק הציבורי כנגד הסדר החוב, מאבק שהוביל בסופו של דבר לפסילת ההסדר.[66] במסגרת המאבק לובי 99 פנה למפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר,[67] ולחברי כנסת,[68] קידם קמפיין להעלאת המודעות הציבורית להסדר[69] והשתתף בדיון מיוחד שנערך בכנסת בנושא.[70]
  • ועדת פישמן (בשמה הרשמי: ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים) - במסגרת המאבק לפסילת הסדר החוב של הטייקון אליעזר פישמן, לובי 99 סייע בקידום הקמת ועדת החקירה. הלובי ליווה את הדיונים בוועדה תמך בחברי הכנסת באמצעות מתן מידע מאוזן ומאומת, ואף השתתף באופן פעיל במספר דיונים שנערכו בה.[71][72]
  • סיכול מינויים המנוגדים לאינטרס הציבורי -
  1. עו"ד יורם טורבוביץ': טורבוביץ', שכיהן כממונה על ההגבלים העסקיים בשנות ה-90, חצה מאז את הקווים והפך ליד ימינם של הטייקונים החזקים במשק, כמו לב לבייב, נוחי דנקנר ויצחק תשובה.[73] בעקבות הפרסום על הכוונה למנותו לתפקיד דירקטור בבנק לאומי ובהמשך ליו״ר הבנק, לובי 99 החליט להתנגד למהלך כיוון שאין לטורבוביץ׳ כל ניסיון בניהול גוף בנקאי ובשל קשריו הקרובים עם שורת טייקונים. במסגרת זו פנה לובי 99 ליו"ר הוועדה שהמליצה על המינוי,[74] למנהלי הגופים המוסדיים, שלהם מניות בבנק לאומי,[75] ולבעלי המניות האמריקאים בבנק.[76] לבסוף הוחלט שלא למנות את טרובוביץ' כחבר בדירקטוריון הבנק.
  2. עו"ד אלון בכר: בכר, שכיהן כראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, היה אמור להתמנות לתפקיד מנכ"ל איגוד הבנקים לאחר תקופת צינון של חודש בלבד.[77] בבדיקה מעמיקה שערך לובי 99 נחשפו שורת כשלים בהליך המינוי, כולל העובדה שבכר הסתיר פרטים משמעותיים בבקשה שלו לקיצור הצינון. בעקבות השאלות שהעלה לובי 99 בפניותיו ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה,[78] וכן למנכ״לית משרד המשפטים,[79] בכר השעה את עצמו מתפקיד מנכ״ל איגוד הבנקים[80] ובסופו של דבר הוחלט לבטל את המינוי.[81]
  3. עו"ד דליה טל: במאי 2019 פורסם על הכוונה למנות את עו״ד דליה טל, היועצת המשפטית של בנק לאומי במשך 28 שנים, לדירקטורית בבנק הפועלים.[82] לובי 99 התנגד למינוי, משני טעמים עיקריים: ראשית, בתקופת כהונתה של עו״ד טל, בנק לאומי היה מעורב בפרשות בעייתיות (בהן העלמת המס בארצות הברית, במסגרתה הבנק שילם קנס עצום של כ-1.5 מיליארד ש״ח, וההלוואות האדירות שניתנו לטייקונים בלי ערבויות הולמות); ושנית, האפשרות שהמינוי הזה יפגע בתחרות, שקיימת בקושי, בין בנק לאומי לבנק הפועלים. טיעונים הוצגו על ידי לובי 99 במכתב שנשלח לחברי הוועדה שהמליצה על המינוי,[83] ובסופו של דבר בנק הפועלים החליט לפסול את המועמדות של עו״ד טל לתפקיד.[84]
  • תיקון לחוק ההגבלים העסקיים - במסגרת צמצום הכוח הרב שיש לחברות הגדולות במשק אל מול הציבור, לובי 99 תמך וסייע להעביר תיקון חוק שחיזק את רשות התחרות מול התאגידים והמונופולים הגדולים.[85] בין עיקרי החוק, ניתן לראות את הרחבת הגדרת המונח "מונופול", כך שיכלול לא רק גופים שנתח השוק שלהם עולה על 50% אלא גם גופים בעלי ״כוח שוק משמעותי״.[86] בנוסף, החוק הוביל החמרת העונשים שניתן להטיל על מונופולים.[87]

יוזמות בתחום הפרדת הון-שלטון שעדיין בתהליך[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיגון ההמלצות של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא ההלוואות שניתנו לטייקונים ("ועדת פישמן").[88]
  • תיקון חקיקה שיצמצם את תופעת הדלתות המסתובבות, במסגרתה בכירים בשירות המדינה עוברים לעבוד בגופים עליהם פיקחו תוך זמן קצר ובלי תקופת צינון הולמת.[89]
  • המיזם הגיש נייר עמדה לרשות ניירות ערך ומשרד המשפטים ובו ביקש לבצע שינויים דרמטיים בחוקים החלים על חברות ללא גרעין שליטה.[90]
  • תיקון פרצות בחוק הריכוזיות, המנוצלות על ידי הטייקונים כדי לשמר את הפירמידות במשק.[91][92]
  • פניה לממונה על התחרות, בבקשה שתכריז על הבנקים הגדולים כמונופול או כקבוצת ריכוז.[93]
  • התנגדות למיזוג בין סלקום לגולן טלקום, שצפוי לפגוע בתחרות בשוק הסלולר ולגרום להעלאת מחירים.[94]
  • פנייה למפקח על הבנקים בנושא מערכת היחסים הבעייתית בין בנק הפועלים לבין מו״ל ״ידיעות אחרונות״, נוני מוזס.[95]

חיזוק כוחו של הציבור מול חברות הפנסיה והביטוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא הפיננסי היה לאחד הנושאים הראשונים שבחרו חברי לובי 99, ולאחר זכייתו לקראת מושב החורף של הכנסת בשנת 2018, החל צוות הלובי לקדם נושאים מגוונים. בין הנושאים ניתן למצוא את תחום ההגנה על החיסכון הפנסיוני, הגברת השקיפות בפעילות חברות הביטוח והפיקוח עליהן, ודאגה לאינטרס של האזרח בהתנהלות מולן ומול הלובי החזק שלהן בקרב מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.

הישגים בתחום הפנסיה והביטוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מניעת העלאת דמי ניהול בפנסיה בתקופת הקורונה - סעיף בחוק אפשר לגופי הביטוח והפנסיה להעלות את דמי הניהול שהם גובים מהחוסכים למקסימום האפשרי ללא אישור המבוטח חצי שנה מרגע שהופסקו ההפקדות. בשל המצב הייחודי שנוצר בזמן מגפת הקורונה, לובי 99 פנה לרשות שוק ההון,[96] אשר נענתה ודחתה את המועד בו יכולים גופי הפנסיה להעלות את דמי הניהול למפוטרים מחצי שנה לשנה.[97]
  • בעיות בחברת מגדל - לאחר התפטרותו של יו"ר מגדל בטענה שהוא לא יכול לערוב לכספי המבוטחים,[98] פנה לובי 99 לממונה על הביטוח בעקבות ההתנהלות הבעייתית של בעל השליטה בחברת מגדל,[99] ויצא בקמפיין העלאת מודעות ציבורית ברשתות החברתיות.[100]

יוזמות בתחום הפנסיה והביטוח שעדיין בתהליך[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקמת מוסד בוררות ביטוח - לובי 99 היה שותף למאבק להקמת מוסד לבוררות ביטוח, שתפקידו לחזק את כוחו של האזרח מול חברות הביטוח.[101] על פי התכנון, במוסד יהיו בוררים מקצועיים שיכריעו במחלוקות בין חברות הביטוח למבוטחים תוך זמן קצר ובלי צורך בעורכי דין. במסגרת קידום הנושא, לובי 99 פנה לממונה על שוק ההון והביטוח.[102]
  • הרחבת הפיקוח והבקרה - במסגרת זאת על הגופים המוסדיים המנהלים את הפנסיות שלנו וקביעת כללים המונעים מהפנסיות שלנו להיות מושקעות בעסקאות שהסיכון בהן גבוה או בעסקאות שיש בהן ניגודי עניינים.
  • פישוט הפוליסות כך שהלקוח יידע בדיוק על מה הוא משלם, לא ישלם לחינם ויוכל להשוות בקלות בין פוליסות של חברות שונות על מנת להגביר את התחרות.
  • מאבק בדמי הניהול הכפולים, המוסתרים בפנסיות ללא ידיעת החוסכים.
  • הפסקת ניגוד העניינים בין סוכני הביטוח והסוכנים הפנסיוניים לבין המבוטחים.

מאבק במונופולים בתחום הייבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא המאבק במונופולים בתחום הייבוא ופתיחת שווקים לתחרות, הגיע למקום הראשון בהצבעת החברים שהתקיימה בספטמבר 2019.[103] במסגרת עבודת הלובי, הצוות פועל להסרת החסמים העומדים בפני כניסת מתחרים, על מנת להוביל להורדת המחירים הגבוהים של מוצרי הייבוא בתחומי רבים (למשל בתחום הטואלטיקה, מוצרי החשמל ועוד).

הישגים בתחום הייבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפחתת מספר הבדיקות המדגמיות על מזון רגיש - עבודת הלובי הובילה להפחתת מספר הבדיקות המדגמיות על מזון רגיש מפעם ברבעון לפעם בחצי שנה. המהלך "נתקע בצנרת", אך לאחר פנייה לובי 99 במהלך תקופת הקורונה, קידמו אותו בכדי למנוע עיכובים בכניסה של מזון רגיש לישראל.
  • הקלה על ייבוא מקביל - בעת משבר הקורונה, משרד הכלכלה נעתר לפניית לובי 99 להקלה על הייבוא ולהעברת מספר מצומצם של מוצרי צריכה יום יומיים, כולל חומרי ניקיון וחיתולים, למסלול "ירוק" באופן זמני, הדורש הצהרה בלבד תוך וויתור על ביורוקרטיה מסובכת.[104]

יוזמות בתחום הייבוא שעדיין בתהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעקב אחרי ניסיונות רשתות השיווק ויבואנים גדולים להעלות מחירים במהלך משבר הקורונה.[105]
  • גיבוש רפורמה רוחבית בנושא תחום התקניה, כולל הסרת חסמי ייבוא והרחבת המסלול המהיר.
  • מאבק נגד כוונת משרד האוצר לבטל את הפטור ממס על חבילות מחוץ לישראל ששוויון עד 75$ במסגרת תקציב 2020.[106]
  • מעקב וליווי רפורמת התמרוקים של משרד הבריאות על מנת למנוע יצרת חסמי ייבוא חדשים, במיוחד בשוק הבושם.[107]

מלחמה בלוביסטים שפוגעים בבריאות שלנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הבריאות מקודם בלובי 99 באמצעות מלחמה בלוביסטים של חברות המזון והתרופות, אשר מפעילות לובי חזק ואפקטיבי, במטרה להשפיע על מקבלי ההחלטות. חברות התרופות מבצעות עבודת לובי אל מול הרופאים, בכדי שימליצו על מוצריהן בדיוני סל התרופות ובשגרה. על מנת למנוע פגיעה בריאותית בשל אינטרסים הנגועים בשיקולים כלכליים, לובי 99 נאבק כנגד חברות התרופות והלוביסטים שמקדמים אותן. חברות המזון הצליחו פעם אחרי פעם לדחות או לרכך רפורמות המחייבות אזהרות לגבי מזון מזיק (כמו הסימון האדום וסימון כפיות סוכר שהחל בינואר 2020), ומתנגדות במקרים רבים ליצירת מוצרים בריאים במחיר מוזל.

הישגים בתחום הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניצחון בעתירה התועמלניות - בעקבות פניית לובי 99 למנכ"ל משרד הבריאות באשר לצמצום הקשר שבין הרופאים עם תועמלניות מטעם חברות התרופות,[108] מנכ"ל המשרד פרסם חוזר מנכ"ל הנוגע לקשר בין חברות התרופות לבין הרופאים. איגוד חברות התרופות הגיש ערעור בבג"ץ כנגד חוזר המנכ"ל, והפסיד.
  • מניעת הדחייה של רפורמת הסימון - חברות המזון פנו למשרד הבריאות בבקשה לדחות את יישום השלב הבא של רפורמת הסימון (המדבקות האדומות על מוצרי המזון). פניית לובי 99 למשרד הבריאות בדרישה שלא יחול כל שינוי במועד יישום השלב השני נענתה בחיוב ואפשרה את המשך יישום הרפורמה.[109]

יוזמות בתחום הבריאות שעדיין בתהליך[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעקב אחרי יישום חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הנוגע לקשר בין חברות התרופות לבין הרופאים בדגש על פרסום פירוט הפגישות שמקיימות ביניהם.[110]
  • מעקב אחרי יישום של הרפורמה לסימון מוצרי מזון המזיקים לבריאות (סימון אדום על מוצרים עם כמות לא מומלצת של סוכר, מלח או שומן רווי).
  • קידום הגבלת הפרסום של מוצרי מזון מזיק המיועד לילדים ונוער.
  • יצרת מנגנון של תיעדוף מוצרים פחות מאובדים עם תו תקן ירוק (סימון ירוק של משרד הבריאות) במכרזי רכישה של מערכת החינוך, צה"ל ומסודות הממשלה.
  • הסדרת הקשר בין חברי ועדת סל התרופות לבין לוביסטים.

מלחמה בשחיתות ברשויות המקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת נושא הרשויות המקומיות, עוסק צוות הלובי במלחמה בשחיתות ברשויות המקומיות. בדומה לנושא התחבורה הציבורית, גם במקרה זה צוות הלובי אינו מתמודד אל מול לוביסטים מסחריים, אלא אל מול תרבות שלטונית לקויה, בעיות שקיפות ואינטרסים רבים, המערימים קשיים על פעילות הלובי.

הישגים בתחום השחיתות ברשויות המקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקמת פורום נציגי רשויות - במסגרת חיזוק כוחם של חברי מועצה, והענקת כלים לפיקוח על התנהלות המועצה, צוות הלובי יצר קשר עם עשרות חברי מועצה שונים, ופרסם מספר תוכנית לקידום מעמד הנציגים.[111]
  • השתקת נציגי מועצה בתקופת הקורונה - בעקבות וירוס הקורונה, משרד הבריאות הגביל את כינוסי המועצה לפלטפורמות דיגיטליות. ראשי הרשויות ניצלו את המצב בכדי להשתיק את חברי האופוזיציה. במסגרת פניית לובי 99 למשרד הפנים, פורסם חוזר מנכ"ל שהנחה את ראשי הרשויות לחדול את התופעה.[112]

יוזמות בתחום שחיתות ברשויות המקומיות שעדיין בתהליך[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגשת הצעת חוק לחיזוק מעמד חברי המועצה יחד עם חברי הכנסת שלמה קרעי ממפלגת הליכוד, ותהלה פרידמן ממפלגת כחול לבן. הצעת החוק כוללת מספר תיקונים שירחיבו את ארגז הכלים העומד לרשות חברי המועצה ויסייעו להם בביצוע תפקידם - מתן ייעוץ משפטי חיצוני לחברי המועצה, הגדרת מעמד יו"ר האופוזיציה, הגדלת הכלים שברשות הוועדה לענייני ביקורת ועוד.[113] הגשת הצעת חוק המחייבת ראשי רשויות מקומיות הנוטלים הלוואה לעגן זאת בהסכם בכתב ולא בעל-פה.
  • קידום מודל שיגביר את השקיפות בוועדות התכנון והבנייה ויצמצם את ניגודי העניינים של חברי הוועדה.
  • הסדרת המינויים ברשויות המקומיות כך שאנשים ייבחרו על-פי התאמתם המקצועית לתפקיד ולא לפי הקשרים שלהם.
  • הגברת האכיפה של חוק חופש המידע ברשויות המקומיות

הגנה על הסביבה ומאבק בלוביסטים של המזהמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא הסביבתי התמודד במספר הצבעות של חברי לובי 99 לאורך השנים, בהן לא הגיע למקום הראשון. בהצבעה שנערכה ב-17 באפריל 2020, הגיע הנושא למקום הראשון, ובימים אלו נמצא בשלבי המחקר.

מבנה המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלובי 99 למעלה מ-7,000 חברות וחברים, המרכיבים את קהילת החברים הקובעת את נושאי הגג בהם פועל הצוות. כחלק מפעילות המיזם, מועסקים בו בשכר כ-12 עובדים בתפקידים שונים במחלקות הלובי, המחקר והשיווק.[114]

לובי 99 הוא מיזם הרשום כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) ומהווה מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר). האורגן המשפטי של המיזם מורכב מבעלי מקצוע שסייעו למייסד המיזם והמנכ"ל הראשון שלו יאיא פינק; בניהם – יועמ"ש, רו"ח, חברי דירקטוריון, בעלי מניות, וחברי ועדת ביקורת.[9]

צוות[114][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99: החלה את תפקידה במיזם כלוביסטית הציבורית הראשונה, עם התרחבות המיזם מונתה לסמנכ"לית ועם עזיבת מייסד המיזם יאיא פינק, קודמה לתפקיד מנכ"לית המיזם.[115] לינור בעלת תואר ראשון במשפטים ומדע המדינה ותואר שני במגדר מאוניברסיטת תל אביב. בין תפקידיה הקודמים- סמנכ"לית רגולציה ויועמ"ש בהתאחדות האיכרים בישראל, ולפני כן עבדה כעוזרת פרלמנטרית ויועצת פוליטית בכנסת. בשנת 2018 הופיעה ברשימת "36 מתחת ל-36" של כלכליסט, ובשנת 2019 הופיעה ברשימת 20 האקטיביסטיות המובילות של "ליידי גלובס",[116] וזכתה באות האקטיביזם "האיש ההולך".[117]
  • מרב דוד, לוביסטית ציבורית וסמנכ"לית לובי 99: כלכלנית עם התמחות ברגולציה, בוגרת תואר ראשון בכלכלה ותואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה שניהם מאוניברסיטת תל אביב. בתפקידה האחרון לפני שהצטרפה ללובי 99 עבדה כמנהלת הרגולציה של קבוצת תנובה. קודם לכן הייתה יועצת כלכלית ואסטרטגית ליו”ר ועדת הכלכלה של הכנסת. במשך שנים עסקה בעיתונות, שימשה ככתבת עבודה ורווחה וככתבת פוליטית בעיתון מעריב וכן ככתבת תחקירים ובעלת פינה בתוכנית “היום שהיה” בחדשות עשר.
  • דריה שטיבל, סמנכ"לית השיווק בלובי 99: אשת שיווק ופרסום, המתמחה באסטרטגיה ושיווק דיגיטליים, עם מעל עשור ניסיון מול חברות וארגונים בישראל ובעולם בהובלת מהלכי פרסום במגוון רחב של תעשיות וגדלים. בתפקידה הקודם שימשה כסמנכ"לית דיגיטל של חברת הפרסום צדר יריב.
  • עו"ד רחל גור, לוביסטית ציבורית ומנהלת תחום ממשלה: בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל בהצטיינות מהמרכז בינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט בהצטיינות מאוניברסיטת ניו יורק. מאז 2011 כיהנה בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, וירושלים. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק ותגובות לעתירות בג"ץ.
  • עו״ד נועה זלצמן, לוביסטית ציבורית: שירתה כקצינה בחטיבת דובר צה״ל וסיימה תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ומזרח תיכון מאוניברסיטת תל אביב. נועה התנדבה במיזם מתחילת דרכו וסייעה מאחורי הקלעים בכתיבת מספר הצעות חוק. עם השלמת התמחותה במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות׳, הצטרפה ללובי 99 בתור לוביסטית ציבורית.
  • עו״ד ימית ינאי מלול, לוביסטית ציבורית: בעלת תואר ראשון במשפטים והסמכה כעורכת דין משנת 2005. תואר ראשון נוסף בממשל ופוליטיקה. תואר שני מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ועורכת מחקר בלימודי תואר שלישי באוניברסיטת חיפה. מרצה ומומחית בתחום הגליל, ומתמחה בכתיבת ניירות עמדה ומסמכי מדיניות הנוגעים לאתגרים ומגמות אזוריות. בעברה כיהנה כראש המחקר ברשות לפיתוח הגליל והייתה לאחת השותפות בכתיבת התוכנית הלאומית לצפון; וכיו”ר ועדת הערר לענייני ארנונה בעיר קריית שמונה.
  • עו"ד זֹהר אלטמן-רפאל, לוביסטית ציבורית: בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בעבודה סוציאלית קהילתית, שניהם באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיומה לימודיה התמחתה בסנגוריה הציבורית. במקום עבודתה האחרון, התנועה למען איכות השלטון בישראל, עבדה זהר כעורכת דין מובילה במחלקת הליטיגציה המנהלית, ובתוך כך ניהלה עשרות תיקים הנוגעים למינהל תקין ולשחיתות ברשויות המקומיות ובשלטון המרכזי, ייצגה בפני ערכאות שונות, והשתתפה בדיונים בוועדות הכנסת.
  • משה קאשי, לוביסט ציבורי: כלכלן בעל התמחות בפיננסים וניסיון רב בשוק ההון, עם הכרות עמוקה עם תחום הפנסיה והביטוח. בעבר היה אחראי על תחום המחקר והאנליזה בחדר עסקאות ניירות ערך בבנק הבינלאומי במשך 8 שנים. עסק בביצוע הערכות שווי לחברות מסורתיות וחברות הזנק, מיפוי ענפים עסקיים, ניהול ובקרת סיכוני שוק ההון וכן ניתוח תיקי השקעות. הוביל את פרויקט "פנסיה פתוחה" מבית הסדנא לידע ציבורי ויוזמות נוספות לקידום הטמעה של ערכים חברתיים, סביבתיים וסוגיות של ממשל תאגידי באופן ניהול ההשקעות בשוק ההון הישראלי.
  • אריאל פז-סוויצקי, מנהל המחקר של לובי 99: בוגר תואר שני בכלכלה בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס (SAIS) בוושינגטון די. סי., שם ביצע במקביל התמחות במכון המחקר Brookings. במסגרת שירותו הצבאי ולימודיו, התנסה אריאל בהובלת תהליכי איסוף ומחקר מגוונים לרבות מחקר כלכלי ואסטרטגי, תוך שילוב כלי ניתוח מידע מתקדמים; וכן נחשף לתהליכים כלכליים ויוזמות פוליטיות וחברתיות רבות מרחבי העולם.
  • עובדים נוספים במיזם: לצד צוותי התוכן והמחקר עובדים במיזם מנהלת קהילה האחראית על שימור הקשר עם חברי הלובי; רכז גיוס חברים, האמון על גיוס החברים וריכוז צוותי המתנדבים; ומנהל דיגיטל, האחראי על תפעול הרשתות החברתיות, עריכת וידאו ועוד.

מתמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הארגון מתמחים סטודנטים מתוכניות התמחות שונות, כדוגמת "מתחברים" של אוניברסיטת תל אביב, הקליניקה לחקיקה חברתית מהמרכז הבינתחומי הרצליה, תוכנית התמחות באוניברסיטת בן-גוריון, תוכנית שגרירי רוטשילד, של 'קרן רוטשילד', ועוד.

צוות המתנדבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלובי 99 צוות מתנדבים גדול ומגוון, במסגרתו חברים שלל מתנדבים בתחומים שונים. מרבית המתנדבים לוקחים חלק במערך הגיוס של המיזם, הכולל הפקת הרצאות ומפגשי חשיפה ברחבי הארץ, העברת הרצאות, וגיוס טלפוני. בנוסף, ניתן למצוא מתנדבים בתחומי התנדבות נוספים כדוגמת מערך המחקר, רשתות חברתיות ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצטרפות ללובי 99, לובי 99 (בעברית)
  2. ^ 1 2 3 4 https://lobby99.org.il/faq
  3. ^ רשימת עשרת הזוכים באות "אביר איכות השלטון" לשנת 2019
  4. ^ לינור דויטש, דה מרקר
  5. ^ 100 המשפיעים של דה-מרקר, 2018
  6. ^ 100 המשפיעים של דה-מרקר, 2019
  7. ^ פרויקט ה-headstart של לובי 99
  8. ^ מנכ"ל לובי 99 ירוץ לפריימריז במחנה הציוני, המנכ"לית החדשה: לינור דויטש
  9. ^ 1 2 3 תקציב לובי 99
  10. ^ עקרונות המיזם, לובי 99 (בעברית)
  11. ^ 1 2 3 תהליך ההצבעה, לובי 99 (בעברית)
  12. ^ Yael Alfasi, שבוע 200 - חברי/ות לובי 99 יחליטו האם נתבע את תשובה, לובי 99, ‏2019-08-09 (בעברית)
  13. ^ Yael Alfasi, שבוע 201 - הלובי הציבורי תובע את תשובה, לובי 99, ‏2019-08-16 (בעברית)
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, main.knesset.gov.il
  15. ^ נוסח חוק הפקסים
  16. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, www.israelhayom.co.il
  17. ^ ח"כ שרן השכל ועו"ד לינור דויטש על חוק הפקסים וממשל זמין - "יהיה בסדר" / 18.07
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ההישגים שלנו, לובי 99 (בעברית)
  19. ^ חוק המאכערים לא עבר בכנסת הנוכחית אבל זה ממש לא אומר שצריך לוותר עליו (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  20. ^ לובי 99 ב-Facebook Watch (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  21. ^ פנית לובי 99 לרשות ניירות ערך בשל תרומות של חברות ציבוריות
  22. ^ עמדת לובי 99 בנוגע לוועדת ששניסקי 2 - מיסוי משאבי טבע שאינם גז או נפט
  23. ^ בחסות המדינה: הנציג של מפעלי ים המלח במועצה העשירה בישראל - וואלה! חדשות
  24. ^ מתוך העדכון השבועי לחברילובי 99
  25. ^ צו המינוי יתוקן: נציג מפעלי ים המלח לא יכהן כחבר במועצה האזורית - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2018-09-05 (בעברית)
  26. ^ צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית תמר) (ביטול), התשע"ח-2018
  27. ^ ערר לובי 99 על אישור עסקת המיזוג בין EMED לבין EMG
  28. ^ התנגדות לובי 99 לעסקת הרכישה של חברת EMG בידי מונופול הגז
  29. ^ ברקת, עמירם (8 בספטמבר 2019). "עתירה: לבטל את אישור רכישת EMG בידי תשובה ונובל אנרג'י". Globes. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  30. ^ למה אסור לתת לתשובה את צינור הגז? (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  31. ^ זה הציבור או הטייקון - תובעים את תשובה (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  32. ^ עוצרים את הביריון השכונתי (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  33. ^ לובי99 vs. תשובה ומונופול הגז (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  34. ^ "עסקת EMG: שטרום ופריזט ביקשו מבית הדין לתחרות לעצור את רכישת צינור הגז". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  35. ^ מענה לדרישת לובי 99 להפסיק לאלתר את פעילות המועצה לענייני משק הגז הטבעי עד למינוי שני נציגי ציבור
  36. ^ מערכת ספונסר, אושרה הרפורמה להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות, sponser, ‏2016-12-14 (בעברית)
  37. ^ מכתב תודה מיו"ר הוועדה, עו"ד דרור שטרום
  38. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, www.israelhayom.co.il
  39. ^ הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הבאות: הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, עבודת נשים-תקופת הלידה וההורות והצ"ח שירותי תשלום, main.knesset.gov.il
  40. ^ 26.2.18 ועדת הרפורמות ניידות בנקים (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  41. ^ אושרה הצעת החוק להקמת בנקים חברתיים, ynet, ‏2016-12-05 (בעברית)
  42. ^ פרוטוקול מס' 86 מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
  43. ^ הלוואות חברתיות (P2P) - מהן ואיך לקבל הלוואה חברתית זולה?, פרוטוקול Protocol, ‏2019-04-02 (בעברית)
  44. ^ "המפקחת על הבנקים הקדימה בשנה את מועד ההפחתה של העמלה הצולבת". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  45. ^ שני גבאי, נייר עמדה למפקחת על הבנקים בנושא גובה העמלה הצולבת (מאי 2017), לובי 99, ‏2019-05-22 (בעברית)
  46. ^ "בנק ישראל היסס - ונתן לבנקים ולחברות האשראי מתנה במיליארדי שקלים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  47. ^ אבישר, עירית (1 באוקטובר 2017). "המידע שייך ללקוח: בנק הפועלים מבטל עמלות מידע". Globes. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  48. ^ לובי 99, www.facebook.com (בעברית)
  49. ^ לובי 99, www.facebook.com (בעברית)
  50. ^ 1 2 יוזמת לובי 99 להקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית בחוק ההסדרים
  51. ^ "N12 - מחאה יצירתית בכבישים נגד הפקקים". N12. 14 בינואר 2018. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  52. ^ מחאת הפקקים: נהגים מכל ארץ יצפרו במשך דקה, ynet, ‏2018-01-09 (בעברית)
  53. ^ N12 - מחאה יצירתית בכבישים נגד הפקקים, N12, ‏2018-01-14
  54. ^ האם עמוד בלבד יכול להוות תחנת אוטובוס?
  55. ^ הצעת החוק שלנו - תחנת אוטובוס ראויה בישראל! (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  56. ^ מיזם ענק להקמת סככות המתנה לאוטובוסים: משרד התחבורה הקציב עשרות מיליוני שקלים להקמת סככות המתנה לאוטובוסים בכל התחנות בישראל, GOV.IL (בעברית)
  57. ^ admin, שבוע 124 - אוטוטו לוביסט/ית רביעי/ת!, לובי 99, ‏2018-02-23 (בעברית)
  58. ^ גורודיסקי, סוניה (10 באפריל 2018). "הקלה בפקקים? אושרה הקמת מסילה רביעית בתוואי איילון". Globes. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  59. ^ הצלחנו! בקרוב בנק חדש בישראל, us11.campaign-archive.com
  60. ^ "לראשונה: נתיבים מיוחדים לרכב עם שני נוסעים ומעלה בכניסות לת"א". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  61. ^ קווים עירוניים ישובו לפעול בסופי השבוע, www.news1.co.il
  62. ^ מכתב לחברי ועדת הכספים – מחסור חמור בנהגי אוטובוס מונע את הרחבת השימוש בתחבורה הציבורית (יוני 2018)
  63. ^ מה יגרום לך מחר בבוקר לעזוב את הרכב ולעלות על אופניים? (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  64. ^ אגרת גודש? רק בתנאי שהממשלה תתחייב על מיליארד ₪ נוספים בשנה לשיפור מערך האוטובוסים (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  65. ^ לובי 99, www.facebook.com (בעברית)
  66. ^ "פישמן בדרך לתספורת של 92%? יחזיר 140 מיליון שקל מתוך חוב של 1.7 מיליארד". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  67. ^ פניית לובי 99 בעניין הסדר החוב של אליעזר פישמן
  68. ^ מכתב ליו״ר ועדת הכספים – בקשה לחקר התנהלות הבנקים והפיקוח על הבנקים בפרשת ההלוואות לפישמן ודנקנר (ינואר 2017)
  69. ^ ועדת פישמן (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  70. ^ עו"ד לינור דויטש בוועדת הכלכלה על נושא הסדר החוב של פישמן
  71. ^ שני גבאי, מכתב לחברי ועדת פישמן (נובמבר 2017), לובי 99, ‏2019-05-14 (בעברית)
  72. ^ עמדת הארגונים החברתיים - הצעות למסקנות ולצעדי תיקון נדרשים
  73. ^ "למה אסור למנות את יורם טורבוביץ' ליו"ר בנק לאומי". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  74. ^ התנגדות לובי למינוי עו"ד ד"ר יורם טורבוביץ' לדח"צ בבנק לאומי
  75. ^ פניית לובי ליו"רים ומנכ"לים של הגופים המוסדיים להתנגד למינוי עו"ד ד"ר יורם טורבוביץ' לדח"צ בבנק לאומי
  76. ^ A call to oppose the election of Dr. Yoram Turbowitcz for the position of an external director in Bank Leumi Ltd
  77. ^ "האם ה"צינון הפנימי" של מנכ"ל איגוד הבנקים הבא נעשה בהתאם להנחיות?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  78. ^ פניית לובי 99 בעניין קיצור תקופת הצינון של עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות
  79. ^ פניית לובי 99 למנכ"לית משרד המשפטים בעניין קיצור תקופת הצינון של עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות
  80. ^ "אלון בכר השעה עצמו מתפקיד מנכ"ל איגוד הבנקים – בעקבות השאלות על קיצור הצינון שקיבל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  81. ^ "בעקבות בעיות הצינון של אלון בכר: איגוד הבנקים מחפש מחליפים לתפקיד המנכ"ל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  82. ^ ""מועמדות דליה טל לדירקטורית בבנק הפועלים לוקה בחוסר סבירות קיצוני"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  83. ^ התנגדות לובי 99 וצדק פיננסי למועמדותה של עו"ד דליה טל לדירקטוריון בנק הפועלים
  84. ^ "נפסלה מועמדותה של דליה טל לדירקטוריון בנק הפועלים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  85. ^ הערות לובי 99 וצדק פיננסי לתזכיר חוק ההגבלים העסקיים (חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי) התשע"ז 2017
  86. ^ לינור הבוקר בועדת הכלכלה - שומרת על הציבור (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  87. ^ ניצחון חשוב! צפו בלינור דויטש - הבוקר בכנסת (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  88. ^ פרסום המלצות ועדת החקירה הפרלמנטרית למתן ההלוואות לטייקונים (״ועדת פישמן״) (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  89. ^ בקשה לפעול ל תיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא "גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור"
  90. ^ תגובת לובי 99 וצדק פיננסי לקול הקורא בעניין הצורך בהתאמות כללי הממשל התאגידי ביחס לחברות ללא גרעין שליטה
  91. ^ "הארגונים החברתיים: לקיים בכנסת דיון חירום על מכירת דסק"ש לאלשטיין". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  92. ^ גולן חזני, משרד המשפטים: דסק"ש של אדוארדו אלשטיין מפרה את חוק הריכוזיות, כלכליסט, ‏2020-01-13
  93. ^ פניית לובי 99 בעניין הכרזה על הבנקים הגדולים כבעלי מונופולין או כקבוצת ריכוז
  94. ^ התנגדות לובי 99 למיזוג בין סלקום ישראל בע"מ לבין גולן טלקום בע"מ
  95. ^ לפניית לובי 99 לנגיד בנק ישראל והמקפח על הבנקים להתערבותכם הדחופה להפסקת "מערכת היחסים" הנמשכת בין בנק הפועלים לנוני מוזס
  96. ^ "לובי 99: אין הצדקה לכפל דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  97. ^ "רשות שוק ההון: לקרנות הפנסיה אסור להעלות דמי ניהול למפוטרי קורונה במשך שנה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  98. ^ רעידת אדמה במגדל: היו"ר מתפטר ומצהיר שאינו "יכול לשאת באחריות לכספי המבוטחים", ynet, ‏2018-12-24 (בעברית)
  99. ^ "הקרב על ההוצאות הישירות: "גניבה ברישיון" - או שיפור התשואות?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020. 
  100. ^ לובי 99 ב-Facebook Watch (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  101. ^ Merav (בעברית), בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2020 
  102. ^ שני גבאי, מכתב לממונה על שוק ההון והביטוח - הצעה לשיתוף פעולה בנושא הקמת מוסד לבוררות חובה בתביעות ביטוח (אוקטובר 2017), לובי 99, ‏2019-05-20 (בעברית)
  103. ^ לובי 99, www.facebook.com (בעברית)
  104. ^ התייחסות לצו יבוא סיווג קבוצות
  105. ^ פניית לובי 99 לשר הכלכלה בעניין חשש מעליית מחירים של מוצרי בסיס בעקבות משבר הקורונה וניצול המצב על ידי היצרנים והמשווקים (בעברית)
  106. ^ רחל גור: 7 שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש בנושא ביטול הפטור ממע"מ, www.zman.co.il, ‏2020-06-03 (בעברית)
  107. ^ התייחסות לובי 99 למסמך "עקרונות למודל רגולציית התמרוקים בישראל" אשר פורסם ב-2019.12.3
  108. ^ שני גבאי, מכתב למנכ"ל משרד הבריאות בנושא חוזר מנכ"ל שמסדיר את הקשר בין רופאים לבין תועמלניות רפואיות (נובמבר 2018), לובי 99, ‏2019-05-21 (בעברית)
  109. ^ פניית למשרד הבריאות בנושא יישום סימון אדום על מוצרי מזון
  110. ^ [https://lobby99.org.il/wp-content/uploads/2019/11/מכתב-למנכל-משרד-הבריאות-תועמלנים-18.11.19.pdf פניית לובי 99 למנכ"ל משרד הבריאות בעניין הפסקת פגישות בין צוות רפואי לתועמלנים של חברות התרופות ופרסום הפגישות שכבר התקיימו]
  111. ^ לובי 99, www.facebook.com (בעברית)
  112. ^ ימית ינאי מלול: ימי קורונה – ומה לגבי הדמוקרטיה בשלטון המקומי?, www.zman.co.il, ‏2020-03-29 (בעברית)
  113. ^ קרעי ופרידמן בהצעת חוק לחיזוק מעמד חברי המועצה: "כלים מינימליים לעבודה השוטפת", 0404, ‏2020-08-10 (בעברית)
  114. ^ 1 2 הכירו את הצוות, לובי 99 (בעברית)
  115. ^ צבי זרחיה, לינור דויטש מונתה למנכ"לית לובי 99 - במקומו של יאיא פינק, כלכליסט, ‏2018-12-28
  116. ^ רשימת האקטיביסטיות של ישראל 2019 של ליידי גלובס
  117. ^ לינור דויטש זכתה באות האיש ההולך על פועלה כלוביסטית של הציבור בכנסת. עדי סמריאס, timeout.