לדלג לתוכן

לובשבריני

לובשבריני (כפר)
Lovasberény
סמל לובשבריני
סמל לובשבריני
סמל לובשבריני
דגל לובשבריני
דגל לובשבריני
דגל לובשבריני
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל מרכז טרנסדנוביה
מחוז פייר (מחוז בהונגריה)פייר (מחוז בהונגריה) פייר
נפה סקשפהרוואר
מושל Mihály Südi
שטח 60.62 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,720 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות 47°18′50″N 18°32′49″E / 47.313888888889°N 18.546944444444°E / 47.313888888889; 18.546944444444 
אזור זמן UTC +1
http://www.kovasbereny.hu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לובשבריניהונגרית: Lovasberény) הוא כפר במחוז פייר, נפת סקשפהרוואר.

לובשבריני ממוקם למרגלות הצפוניים של "הרי ולנצה" שנישאים מעל אגם ולנצה. ניתן להגיע אליו על הכביש הראשי 811 בין סקשפהרווארביצ'קה ועל הכביש 8119 בין העיר ולנצה לבין צ'אקוואר. גבולו המנהלי מושפע גם מכביש 8117, העובר מכביש 7 עד פאזמאנד – ורב.

המישורים והגבעות הפוריים בין גבולותיו הדרומיים של ה"וורטש" לבין השלוחות הצפוניות של "הרי ולנצה", אשר נחצים ידי נחל רובאקיה (Rovákja), היו מאוכלסים על ידי עמים כבר באלף ה-2 לפנה"ס. בתקופת הברונזה היו מיושבים אזורי טירת-מיהאי והמרחב שלה, אך גם עקבות היישובים ובתי הקברות של הקלטים ושל הרומאים ניתן למצוא בגבול היישוב של ימינו. שמו של הכפר מופיע באיגרת שהונפקה בשנת 1302 בדמות לובזברן (Lowazberen). שם היישוב לובש-בריני הפך לקבוע בסוף המאה ה-17.

בעשורים הראשונים של הכיבוש הטורקי (אמצע המאה ה-16), הכפר התרוקן מתושבים. רק בשנת 1637 אוכלס מחדש על ידי הונגרים קלוויניסטים מביקאץ' שבמחוז טולנה. בסוף המאה ה-17 מספר המשפחות הקלוויניסטיות היה מעל לשישים ואוכלוסיית הכפר כבר עלתה על שלוש מאות. הם בנו מחדש את הכפר, החלו לעבד את האדמות והשתלטו על הכנסייה הרומית-קתולית לשעבר. בעשורים הראשונים של המאה ה-18 קיבלה אוכלוסיית לובשבריני תפנית נוספת. יהודים הגיעו ממוראביה, ושלושים משפחות רומיות קתוליות התיישבו במקום. הם הגיעו ממרכז גרמניה, ממחוז הסן-קאסל. מתקופה זו ואילך הייתה אוכלוסייה מעורבת בכפר מבחינת הדת, התרבות והמנהגים. מספר היהודים גדל בהתמדה עד אמצע המאה ה-19 ועבר את ה-1,200. לאחר שהצליחו להתיישב בערי המלוכה החופשיות, מספרם ירד במהירות.

לא רק הייתה תקופת ההתפתחות הכלכלית במאה ה-18, אלא גם עידן של העמקת ההבדלים בין הקתולים לבין הקלוויניסטים. ההתחדשות קשורה לבני המשפחת ציראקי. הרוזן יוזף ציראקי רכש את האחוזה בשנת 1730 מהברון פרנץ אנסלם פליישמן. בשנת 1748 הוא לקח את הכנסייה מהקלוויניסטים והעביר אותה לנתיניו הקתולים. במשך כמעט שנתיים קיימו הקלוויניסטים פולחן בשמיים החופשיים. בשנת 1751 הם בנו את האורטוריה שלהם עשויה משוכות וקנים. כנסייה הבנויה מאבן יכלו להקים רק בשנת 1786. בתקופה זו היו בכל שלוש העדות (קתולים רומאים, קלוויניסטים ויהודים) בתי ספר וידועים גם זהות המורים. כתוצאה מהפריחה הכלכלית, בשנת 1765 קיבלה לובשבריני את הזכות לערוך ירידים, וכך עלתה לשורות עיירות השוק. בסוף המאה היו רשומים 327 בתים ומספר המשפחות היה 490 ואוכלוסייתן עלתה על אלפיים וחמש מאות.

הגידו הנוסף של היישובנפסק על ידי מלחמת העולם הראשונה והמהפכות שלאחר מכן. מלחמת העולם השנייה הביאה תלאות קשות לחיי הכפר. בדצמבר 1944 הכפר הפך לזירת מלחמה, לאחר למעלה מארבעה חודשים של לחימה קשה בשנת 1945 הפסיקו התותחים לירות ב-20 במרץ. במהלך המלחמה 51 מיהודי הכפר הפכו לקורבנות השואה. 72 בנייני מגורים נפגעו ו-38 הפכו ללא מיושבים.

בית הכנסת בכפר

קהילה יהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-18 באו ללובשבריני יהודים ממוראביה ומאוסטריה והתיישבו במקום בחסות בעלי האחוזות. ב-1720 נבנה בית הכנסת הראשון. הקהילה הפעילה מוסדות צדקה וגמילות חסדים והיה במקום בית ספר יהודי.

ב-1840 ישבו בלובשבריני 1,240 יהודים. מהמחצית השנייה של המאה ה-19 הלך וירד מספרם.

היינריך דויטש (18991822), שהיה מורה בבית הספר היהודי בלובשרבריני, לימד אחר כך בבית המדרש לרבנים בבודפשט, חיבר מילון עברי-הונגרי לתנ"ך ולמשנה, תרגם את התורה להונגרית וחיבר "סידור לתפילות ישראל" בהונגרית. בן לובשבריני אחר שנתפרסם הוא מוריץ ספיר (SAPHIR, 1858–1795), עיתונאי וסופר הומוריסטן, מראשוני היהודים שנודעו בספרות הגרמנית. בשנת 1930 ישבו בלובשבריני רק 53 יהודים.

תקופת השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים" (החוק היהודי הראשון החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי). כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה במרץ 1944), הועברו יהודי לובשבריני לתחנת הרכבת של סקשפהרוואר, בה רוכזו כל יהודי הנפה. כעבור שבועיים גורשו כולם למחנה ההשמדה אושוויץ.

הרב האחרון של הקהילה, ד"ר הנריק פיש (Fisch Henrik) שרד את השואה, חזר אחרי המלחמה לבודפשט וכיהן כרב הראשי בבית הכנסת הגדול של בודפשט.

אתרים בעלי חשיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טירת ציראקי
  • מגדל אש
  • הכנסייה הקלוויניסטית
  • הכנסייה הקתולית
  • הקפלה של מריה
  • בית קברות היהודי
  • בתי קברות צבאיים
  • אנדרטה הרואית
  • גלריית לנקה (Arany János u. 17) – אולם תצוגה אמנותי שהוקם על ידי זמר האופרה אנדרה איטה שהפך אמן. הבית הבית שנבנה בשנת 1798 הוא כיום הואמקום תצוגה של בית איכרים עממי בן יותר מ-220 שנה.[1]

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידי המקום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לובשבריני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ A Lenke Galéria oldala Lovasberény települési önkormányzatának honlapján, hozzáférés: 2020. április 20.
  2. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 17967/1878. Névváltoztatási kimutatások 1878. év 1. oldal 28. sor
  3. ^ "Születési bejegyzése a lovasberényi izraelita hitközség születési akv. 1328/1865. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-12.
  4. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1119/1940. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-12.
  5. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 17967/1878. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1878. év 1. oldal 26. sor
  6. ^ "Születési bejegyzése a lovasberényi izraelita hitközség születési akv. 1144/1861. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-07.
  7. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 17967/1878. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1878. év 1. oldal 27. sor
  8. ^ "Születési bejegyzése a lovasberényi izraelita hitközség születési akv. 1208/1862. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-07.
  9. ^ "Gyászjelentései (1923. március 3.) Pesti Hírlap, 45. évfolyam, 50. szám". נבדק ב-2020-04-07.
  10. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 677/1923. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-07.