לובשבריני
| |||
_12.jpg) | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 פייר | ||
| נפה | סקשפהרוואר | ||
| מושל | Mihály Südi | ||
| שטח | 60.62 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בכפר | 2,688 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 47°18′50″N 18°32′49″E / 47.313888888889°N 18.546944444444°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.kovasbereny.hu | |||
  | |||
לובשבריני (בהונגרית: Lovasberény) הוא כפר במחוז פייר, נפת סקשפהרוואר.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לובשבריני ממוקם למרגלות הצפוניים של "הרי ולנצה" שנישאים מעל אגם ולנצה. ניתן להגיע אליו על הכביש הראשי 811 בין סקשפהרוואר – ביצ'קה ועל הכביש 8119 בין העיר ולנצה לבין צ'אקוואר. גבולו המנהלי מושפע גם מכביש 8117, העובר מכביש 7 עד פאזמאנד – ורב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המישורים והגבעות הפוריים בין גבולותיו הדרומיים של ה"וורטש" לבין השלוחות הצפוניות של "הרי ולנצה", אשר נחצים ידי נחל רובאקיה (Rovákja), היו מאוכלסים על ידי עמים כבר באלף ה-2 לפנה"ס. בתקופת הברונזה היו מיושבים אזורי טירת-מיהאי והמרחב שלה, אך גם עקבות היישובים ובתי הקברות של הקלטים ושל הרומאים ניתן למצוא בגבול היישוב של ימינו. שמו של הכפר מופיע באיגרת שהונפקה בשנת 1302 בדמות לובזברן (Lowazberen). שם היישוב לובש-בריני הפך לקבוע בסוף המאה ה-17.
בעשורים הראשונים של הכיבוש הטורקי (אמצע המאה ה-16), הכפר התרוקן מתושבים. רק בשנת 1637 אוכלס מחדש על ידי הונגרים קלוויניסטים מביקאץ' שבמחוז טולנה. בסוף המאה ה-17 מספר המשפחות הקלוויניסטיות היה מעל לשישים ואוכלוסיית הכפר כבר עלתה על שלוש מאות. הם בנו מחדש את הכפר, החלו לעבד את האדמות והשתלטו על הכנסייה הרומית-קתולית לשעבר. בעשורים הראשונים של המאה ה-18 קיבלה אוכלוסיית לובשבריני תפנית נוספת. יהודים הגיעו ממוראביה, ושלושים משפחות רומיות קתוליות התיישבו במקום. הם הגיעו ממרכז גרמניה, ממחוז הסן-קאסל. מתקופה זו ואילך הייתה אוכלוסייה מעורבת בכפר מבחינת הדת, התרבות והמנהגים. מספר היהודים גדל בהתמדה עד אמצע המאה ה-19 ועבר את ה-1,200. לאחר שהצליחו להתיישב בערי המלוכה החופשיות, מספרם ירד במהירות.
לא רק הייתה תקופת ההתפתחות הכלכלית במאה ה-18, אלא גם עידן של העמקת ההבדלים בין הקתולים לבין הקלוויניסטים. ההתחדשות קשורה לבני המשפחת ציראקי. הרוזן יוזף ציראקי רכש את האחוזה בשנת 1730 מהברון פרנץ אנסלם פליישמן. בשנת 1748 הוא לקח את הכנסייה מהקלוויניסטים והעביר אותה לנתיניו הקתולים. במשך כמעט שנתיים קיימו הקלוויניסטים פולחן בשמיים החופשיים. בשנת 1751 הם בנו את האורטוריה שלהם עשויה משוכות וקנים. כנסייה הבנויה מאבן יכלו להקים רק בשנת 1786. בתקופה זו היו בכל שלוש העדות (קתולים רומאים, קלוויניסטים ויהודים) בתי ספר וידועים גם זהות המורים. כתוצאה מהפריחה הכלכלית, בשנת 1765 קיבלה לובשבריני את הזכות לערוך ירידים, וכך עלתה לשורות עיירות השוק. בסוף המאה היו רשומים 327 בתים ומספר המשפחות היה 490 ואוכלוסייתן עלתה על אלפיים וחמש מאות.
הגידו הנוסף של היישובנפסק על ידי מלחמת העולם הראשונה והמהפכות שלאחר מכן. מלחמת העולם השנייה הביאה תלאות קשות לחיי הכפר. בדצמבר 1944 הכפר הפך לזירת מלחמה, לאחר למעלה מארבעה חודשים של לחימה קשה בשנת 1945 הפסיקו התותחים לירות ב-20 במרץ. במהלך המלחמה 51 מיהודי הכפר הפכו לקורבנות השואה. 72 בנייני מגורים נפגעו ו-38 הפכו ללא מיושבים.
קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה ה-18 באו ללובשבריני יהודים ממוראביה ומאוסטריה והתיישבו במקום בחסות בעלי האחוזות. ב-1720 נבנה בית הכנסת הראשון. הקהילה הפעילה מוסדות צדקה וגמילות חסדים והיה במקום בית ספר יהודי.
ב-1840 ישבו בלובשבריני 1,240 יהודים. מהמחצית השנייה של המאה ה-19 הלך וירד מספרם.
היינריך דויטש (1899–1822), שהיה מורה בבית הספר היהודי בלובשרבריני, לימד אחר כך בבית המדרש לרבנים בבודפשט, חיבר מילון עברי-הונגרי לתנ"ך ולמשנה, תרגם את התורה להונגרית וחיבר "סידור לתפילות ישראל" בהונגרית. בן לובשבריני אחר שנתפרסם הוא מוריץ ספיר (SAPHIR, 1858–1795), עיתונאי וסופר הומוריסטן, מראשוני היהודים שנודעו בספרות הגרמנית. בשנת 1930 ישבו בלובשבריני רק 53 יהודים.
תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים" (החוק היהודי הראשון החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי). כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה במרץ 1944), הועברו יהודי לובשבריני לתחנת הרכבת של סקשפהרוואר, בה רוכזו כל יהודי הנפה. כעבור שבועיים גורשו כולם למחנה ההשמדה אושוויץ.
הרב האחרון של הקהילה, ד"ר הנריק פיש (Fisch Henrik) שרד את השואה, חזר אחרי המלחמה לבודפשט וכיהן כרב הראשי בבית הכנסת הגדול של בודפשט.
אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טירת ציראקי
- מגדל אש
- הכנסייה הקלוויניסטית
- הכנסייה הקתולית
- הקפלה של מריה
- בית קברות היהודי
- בתי קברות צבאיים
- אנדרטה הרואית
- גלריית לנקה (Arany János u. 17) – אולם תצוגה אמנותי שהוקם על ידי זמר האופרה אנדרה איטה שהפך אמן. הבית הבית שנבנה בשנת 1798 הוא כיום הואמקום תצוגה של בית איכרים עממי בן יותר מ-220 שנה.[1]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
כנסייה קתולית -
אנדרטה הרואית -
הכנסייה הקלוויניסטית -
לוח זיכרון לנופלים על קיר הכנסייה הקתולית -
אריות אבן מסמנים את הכניסה הראשית לטירת ציראקי בלובשבריני -
קפלה של טירת ציראקי -
טירת ציראקי וקפלה -
החזית הראשית של הטירה -
פרט החזית הראשית של הטירה -
מגדל אש
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוז'ף רונה, (מקודם רוזנר עד 1884 בהונגרית: Róna József; לובשבריני, 1 בפברואר 1861 – בודפשט, 31 בדצמבר 1939) היה פסל יהודי-הונגרי. יוצר פסל הרכיבה על סוס של הנסיך אויגן מסבויה.
- בשנת 1795, מוריץ ספיר או משה ספיר (לימים מוריץ גוטליב ספיר) היה הומוריסט וסופר יהודי-הונגרי-אוסטרי, שגם הצטלם בסטודיו שלו על ידי אחת הקלאסיקות הראשונות של הצילום, נדאר.
- שאלאמון ברניאי (שאנדור בריני), קליין (בערך 1846–1887), דוקטור במדעי הרוח, מורה.
- שאנדור פלקי (מקודם פיכסל-Füchsl;[2] בהונגרית: Feleky Sándor; לובשבריני, 31 באוקטובר 1865[3] – בודפשט, 1 בספטמבר 1940)[4] היה רופא, סופר, משורר. מתרגם ספרותי יהודי-הונגרי.
- הוגו פלקי, (במקור פיכסל-Füchsl;[5] בהונגרית: Feleky Hugó; לובשבריני, 14 במרץ 1861[6] – בודפשט, 20 באוגוסט 1932) היה רופא יהודי-הונגרי, אורולוג, פרופסור באוניברסיטה. הוא אביו של סופר ועיתונאי גזה פלקי, אחיו של עורך הדין בלה פלקי ושל שאנדור פלקי הרופא והמשורר.
- בלה פלקי, (במקור פיכסל-Füchsl[7] בהונגרית: Feleki Béla; לובשבריני, 3 באוקטובר 1862[8] – בודפשט, 1 במרץ 1923)[9] [10] היה עורך דין יהודי-הונגרי, חבר הוועדה המחוקקת, סגן נשיא הקהילה היהודית של פשט. אחיו היו הוגו פלקי, אורולוג, ושל שאנדור פלקי, רופא, משורר והאחיין של גזה פלקי, סופר ועיתונאי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לובשבריני- שאנדור נוימן: ההיסטוריה של הקהילה היהודית בלובשבריני משנת 1708 ועד ימינו; הקהילה היהודית לובשבריני, 1912
- אטילה מונג: יאנוש ויטז על הגולאג; הליקון, 2008
- סילביה קורמוש: בית הקברות היהודי בלובשבריני. ויקטוריה באניאי; המכון לחקר המיעוטים של האקדמיה ההונגרית למדעים, קבוצת המחקר ביהדות, 2012 (Hungaria Judaica)
- לובשבריני, באתר JewishGen
- אודות בית הקברות היהודי בלובשבריני
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Lenke Galéria oldala Lovasberény települési önkormányzatának honlapján, hozzáférés: 2020. április 20.
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 17967/1878. Névváltoztatási kimutatások 1878. év 1. oldal 28. sor
- ^ "Születési bejegyzése a lovasberényi izraelita hitközség születési akv. 1328/1865. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-12.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1119/1940. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-12.
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 17967/1878. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1878. év 1. oldal 26. sor
- ^ "Születési bejegyzése a lovasberényi izraelita hitközség születési akv. 1144/1861. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-07.
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 17967/1878. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1878. év 1. oldal 27. sor
- ^ "Születési bejegyzése a lovasberényi izraelita hitközség születési akv. 1208/1862. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-07.
- ^ "Gyászjelentései (1923. március 3.) Pesti Hírlap, 45. évfolyam, 50. szám". נבדק ב-2020-04-07.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 677/1923. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-07.
בקרת זהויות  |
|
|---|