לוגיקה לא פורמלית
לוגיקה לא פורמלית המוכרת גם כלוגיקה יישומית או כפילוסופיה של הטיעון[1] כוללת את עקרונות הלוגיקה והחשיבה הלוגית מחוץ להקשר פורמלי (המאופיין בשימוש בטענות). עם זאת, ההגדרה המדויקת של "לוגיקה לא פורמלית" שנויה במחלוקת. בתמצית, היא עוסקת ביישום של העקרונות והמושגים של הלוגיקה הפורמלית בחיי היום-יום.[2]
לוגיקה לא פורמלית קשורה גם לכשלים לא פורמליים (אנג'), לחשיבה ביקורתית, לתנועת מיומנויות החשיבה ולחקירה בין-תחומית הידועה כתורת הטיעון (ארגומנטציה). פרנס ואן אמרן (אנג') כותב כי התווית "לוגיקה לא פורמלית" מכסה "אוסף של גישות נורמטיביות לחקר ההיגיון בשפה רגילה, שהן עדיין קרובות יותר לפרקטיקה של טיעון מאשר ללוגיקה פורמלית".[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוגיקה הלא פורמלית צמחה בערך באמצע המאה ה-20 כתת-תחום של פילוסופיה,[4] כולל הופעתם של מספר ספרי לימוד שדחו את הגישה הסימבולית ללוגיקה, לדוגמה Logic and Contemporary Rhetoric של הווארד קאהן (אנג') עם כותרת המשנה "השימוש בהיגיון בחיי היומיום", שפורסם לראשונה בשנת 1971 ותואר כ"טקסט בלוגיקה לא פורמלית, שנועד לאפשר לסטודנטים להתמודד עם הרטוריקה המטעה שנמצאת לעיתים קרובות בתקשורת ובשיח הפוליטי. הוא אורגן סביב דיון בכשלים, ונועד לשמש כלי מעשי להתמודדות עם בעיות החיים היומיומיות".[5][6]
היקף התחום הוגדר בעיקר על ידי רשימה של 13 בעיות ונושאים שנכללו כנספח לנאום המרכזי בסימפוזיון הבין-לאומי הראשון ללוגיקה בלתי פורמלית בשנת 1978:[6]
- תאוריית הביקורת הלוגית
- תורת הטיעון
- תאוריית הטעות
- גישת הטעות לעומת גישת החשיבה הביקורתית
- הכדאיות של דיכוטומיה אינדוקטיבית/דדוקטיבית
- אתיקה של טיעון וביקורת לוגית
- בעיית ההנחות וההנחות החסרות
- בעיית ההקשר
- שיטות לחילוץ טיעונים מהקשר
- שיטות להצגת טיעונים
- בעיית הפדגוגיה
- טבע, חלוקה והיקף הלוגיקה הלא פורמלית
- הקשר בין לוגיקה לא פורמלית לחקירות אחרות
מאז 1983, כתב העת Informal Logic הוא הפרסום הרשמי של התחום,[7] לצד כמה כתבי עת נוספים העוסקים בו.
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראלף ג'ונסון (אנג') ואנתוני בלייר (אנג') הציעו את ההגדרה הבאה: "לוגיקה לא פורמלית מגדירה את ענף הלוגיקה שתפקידו לפתח סטנדרטים, קריטריונים, נהלים לא-פורמליים לניתוח, פרשנות, הערכה, ביקורת ובניית טיעון בשיח היומיומי".[8]
כדי להבין את ההגדרה, צריך להבין קודם את המונח 'לא פורמלי' שהוא במשתמע מנוגד ל'פורמלי'. ברת' וקראבה מציעים שלוש משמעויות של המונח צורה פורמלית. המשמעות הראשונה היא זו שמקורה ברעיון האפלטוני של תורת הצורות (אנג') — היחידה המטאפיזית האולטימטיבית. משמעות זו לא יעילה כאן, משום שבמקרה הזה כמעט כל הלוגיקה תהיה לא פורמלית וההגדרה תהיה רחבה מכדי להיות שימושית.
המשמעות השנייה היא צורה של משפטים וטיעונים כפי שהם מובנים בלוגיקה המודרנית. במקרה כזה, תקפות הטענה תלויה בנכונותן של ההנחות ובצורה הלוגית של הרכבתה. במובן הזה, רוב הלוגיקה העכשווית היא פורמלית, ואילו לוגיקה לא פורמלית מוותרת על הצורה הלוגית של הרכבת טיעון, ומסתפקת בכך שהמסקנה העולה מההנחות היא "מעבר לספק סביר", מעין תהליך של צבירת ראיות תומכות שמחליף את המבנה של הסקה לוגית טהורה.
המשמעות השלישית היא "נהלים שמוסדרים או מסודרים איכשהו, המתבצעים לפי סט כלשהו של כללים". במובן הזה, לוגיקה לא פורמלית עשויה לכלול גם לוגיקה פורמלית, משום שהיא מהווה מושג כולל של נהלים וסטנדרטים להצגת טיעונים, זיהוי הנחות חסרות וכיוצא בזה.[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The concept of argument, and informal logic
- ↑ לוגיקה לא-פורמלית (יישומית), באתר ברנקו וייס
- ↑ Andrea A. Lunsford, Kirt H. Wilson, Rosa A. Eberly, The SAGE Handbook of Rhetorical Studies, SAGE Publications, 2009, ISBN 978-1-4129-0950-1. (באנגלית)
- ↑ Leo Groarke, Informal Logic, Spring 2024, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2024
- ↑ Alan Hausman, Charles Landesman, Roger Seamon, Howard Kahane, 1928-2001, Proceedings and Addresses of the American Philosophical Association 75, 2002, עמ' 191–193
- 1 2 Informal logic 25 years later
- ↑ Editorial Team | Informal Logic, ojs.uwindsor.ca
- ↑ J. Anthony Blair, Ralph H. Johnson, Informal Logic: An Overview, Informal Logic 20, 2000-01-01 doi: 10.22329/il.v20i2.2262
- ↑ לוגיקה לא פורמלית - תורת הטיעונים