לודוויג הירשפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לודוויג הירשפלד
Ludwik Hirszfeld
Ludwik Hirszfeld1.jpg
לידה 5 באוגוסט 1884
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1954 (בגיל 69)
ורוצלב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סרולוגיה, מיקרוביולוגיה
ארצות מגורים פוליןפולין  פולין
שוויץשוויץ  שוויץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
מוסדות אוניברסיטת ורוצלב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גילוי סיווג סוג דם ABO
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לודוויג הירשפלד (Ludwik Hirszfeld) באוגוסט 1884 ורשה - 7 במארס 1954 וורוצלאב) היה מיקרוביולוג וסרולוג פולני-יהודי מומר. הוא נחשב כמגלה שותף של קבוצת סוגי הדם ABO.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחה יהודית בוורשה. למד בגימנסיה בלודז' ולאחר מכן התנצר. בשנת 1902 הוא החל לימודיו באוניברסיטת וירצבורג ובהמשך בברלין. שם למד רפואה ופילוסופיה. הירשפלד סיים את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "התלכדות הדם" ב -1907, ובכך עשה את הצעד הראשון בתחום בו התמחה. עוד קודם לכן הוא היה עוזר זוטר בחקר מחלת הסרטן במכון היידלברג לחקר הסרטן, שם היה אמיל פון דונגן ראש המחלקה שלו. עד מהרה יצר הירשפלד ידידות אישית קרובה עם דונגרן. בהיידלברג הם עשו את העבודה המשותפת הראשונה על קבוצות דם של בעלי חיים ושל בני אדם.

הוא קיבל משרת עוזר במכון להיגיינה באוניברסיטת ציריך, וזאת זמן קצר לאחר שנישא לאשתו האנקה, גם היא רופאה וחוקרת, אשתו נעשתה עוזרת מחקר במרפאת הילדים בציריך.

בשנת 1914 הוא נעשה מרצה אקדמי על בסיס עבודתו בחקר האנפילקסיס וה-Anaphylatoxin.

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, סרביה נפגעה במגיפות של טיפוס הבהרות ודיזנטריה. ב- 1915 הגיע לשם הירשפלד במינוי צבאי. הוא נשאר עם הצבא הסרבי עד סוף המלחמה, כיהן כיועץ סרולוגי ובקטריולוגי.

לאחר תום המלחמה חזרו הירשפלד ואשתו שהייתה בוורשה, שם הקים מכון לחקר הדם. עד מהרה הפך לסגן המנהל ובהמשך למנהל המדעי של מכון ההיגיינה הממלכתי בוורשה. בשנת 1924התמנה שם לפרופסור.

בשנת 1931 הוא היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת ורשה והיה חבר בפורומים בינלאומיים רבים. לאחר כיבוש פולין על ידי הצבא הגרמני בתחילת מלחמת העולם השנייה פוטר הירשפלד ממכון ההיגיינה בשל היותו "לא-ארי", אך באמצעות חברים הצליח לעשות עבודה מדעית בביתו עד פברואר 1941. עם זאת, כמעט בלתי אפשרי היה עבורו לפרסם מאמרים.

ב -20 בפברואר 1941 נאלץ הירשפלד לעבור לגטו ורשה עם אשתו ובתו. בגטו הוא ארגן אמצעים אנטי-מגפתיים ומבצעי חיסון נגד מחלת טיפוס הבהרות. כן העביר בסתר קורסים רפואיים. הוא עמד בראש "מועצת הבריאות" של הגטו. בזכרונותיו הוא כותב –

לדאבוני היתה לי נבואת לב, שלרוב הנוער הזה לא תהיה האפשרות לסיים את לימודיהם… כדי להשכיח מהם את האסון וההכנעה ואת הסיכוי לבלתי אפשרי… רציתי להוביל אותם לגבהים שמהם נראו פלאי עולם ולהתפעל מיופיו של העולם, שבו נראה חזיון החיים כמו אגדה. הבקטריולוגיה מתאימה לזה היטב: הקרב בין המקרו והמיקרואורגניזם

ב-1943 ברחו הוא ומשפחתו מהגטו, והצליחו לשרוד במחתרת, וזאת באמצעות שימוש בזהויות מזוייפות. בתו מתה משחפת באותה שנה.

כאשר שוחרר חלק מפולין בשנת 1944, הירשפלד היה שותף בהקמתה של אוניברסיטת לובלין, והפך לחוקר באוניברסיטה. בשנת 1945 הוא הפך למנהל המכון למיקרוביולוגיה רפואית בוורוצלב ודיקן הפקולטה לרפואה. הוא לימד במכון עד מותו.

בשנת 1946 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו – "סיפור אחד של חיים". הירשפלד קיבל דוקטורט של כבוד מאוניברסיטת פראג (1950) ואוניברסיטת ציריך (1951). הוא כתב כמעט 400 מאמרים בגרמנית, צרפתית, אנגלית ופולנית. רבין ממאמריו נכתבו בשיתוף פעולה עם חוקרים אחרים בהם אשתו.

המכון לחיסונים וניסוי בתרפיה של האקדמיה הפולנית למדעים נקרא היום על שמו של לודוויג הירשפלד.

ב-2009 הונצחה דמותו על בול דואר פולני.

סוגי דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוויג הירשפלד ומורו פון דנגרן, היו אלה שקבעו את סוגי הדם ב קבוצות A, B, AB, ו O; בעבר הם נקראו קבוצות I, II, III ו- IV.. במלחמת העולם הראשונה הוא ואשתו כתבו מאמרים על סוגי הדם שהביאו ממצאים יסודיים וחדשניים על ההרכב הגזעי של העמים החדשים וההיסטוריים. בין השאר הם מצאו את השוני באחוזים של בעלי סוג דם שונה בין ילידי מזרח אירופה למרכזה.

לימים שימשו מחקריו את תורת הגזע הנאצית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]