לודוויג שטומפפגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לודוויג שטומפּ‏‏‏‏פגר (גרמנית: Ludwig Stumpfegger‏, 11 ביולי 1910 - 2 במאי 1945), היה רופאו האישי האחרון של אדולף היטלר.

שטומפפגר עבד לאחר סיום לימודיו בבית המרפא "הוהנליכן" בעיירה ליכן ליד ברלין. מוסד זה נוסד בשנת 1902 לטיפול בחולי שחפת. שטומפפגר שימש כעוזרו של ד"ר קארל גבהרדט והם עסקו בטיפול בתאונות ספורט. הם היו בצוות הרפואי באולמפיאדת ברלין ב-1936 ובמשחקי החורף האולימפיים באותה השנה בעיר גרמיש-פרטנקירכן.

גבהרדט ושטומפפגר הצטרפו לאס אס. גבהרדט מונה לרופאו האישי של היינריך הימלר. שטומפפגר הגיע לדרגת אוברשטורמבנפיהרר (סגן אלוף).

בשנת 1939 נתפס בית המרפא הוהנליכן על ידי האס אס. שטומפפגר וגבהרדט עסקו שם בניסויים בבני אדם, בעיקר על אסירות ממחנה הריכוז ראוונסבריק.

באוקטובר 1944 פיטר היטלר את ד"ר קרל ברנדט וד"ר שטומפפגר נקרא למלא את מקומו בצוות הרופאים שלו, כסגנו של ד"ר תאודור מורל. ב-22 באפריל 1945 פוטר מורל באחת מהתפרצויות הזעם של היטלר ושטומפפגר התמנה לרופאו האישי.

תפקידו העיקרי של שטומפפגר בימים האחרונים בבונקר של היטלר היה לספק כמוסות ציאניד לשוכני הבונקר. הוא סיפק כמוסות ציאניד בתוך תיבת פליז למזכירות, לשלישים ולכל מי שביקש. היטלר ביקש לבחון את פעילות הכמוסות וב-29 באפריל 1945 נוסה הציאניד על כלבתו האהובה של היטלר - "בלונדי" - והיא מתה מיד.

למחרת התאבדה אשתו הטרייה של היטלר, אווה בראון אף היא בבליעת ציאניד. היטלר עצמו התאבד בירייה. יום לאחר מכן, ב-1 במאי 1945 השתתף שטומפפגר בהמתת ששת ילדי הזוג גבלס. הילדים הורדמו בזריקות מורפיום ולאחר מכן פתחה מגדה גבלס את פיותיהם וד"ר שטומפפגר הריק לתוכם בקבוקון של ציאניד.

באותו יום בחצות הלילה עזב שטומפפגר את הבונקר בליווית מרטין בורמן וארתור אקסמן. בשלב מסוים הם נפרדו ואקסמן פנה מזרחה, אבל נתקל בפטרול רוסי וחזר על עקבותיו. לדבריו הוא ראה את בורמן ושטומפפגר מתים אבל לא התעכב לראות אם הם נהרגו מאש הרוסים או שהתאבדו.

מאחר ששעדותו של אקסמן הייתה יחידה, נפוצו שמועות שבורמן לא מת והוא "נראה" במקומות שונים בעולם.

בשנת 1972 נתגלו בחפירות אתר בנייה בברלין לא רחוק מהקנצלריה, שני שלדים. הם זוהו בעזרת צילומי שיניים ובדיקות DNA כשלדיהם של בורמן ושטומפפגר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]