לווייתן (שדה גז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שדה הגז לווייתן
אין תמונה חופשית
מדינה ישראל
מיקום הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
יבשתי/ימי ימי
קואורדינטות 33°10′04″N 33°37′02″E / 33.167777777778°N 33.617222222222°E / 33.167777777778; 33.617222222222 
מפעיל נובל אנרג'י
שותפים

נובל אנרג'י (39.66%)

דלק קידוחים (22.67%)
אבנר חיפושי נפט (22.67%)
רציו (15%)
תאריך הגילוי 2010
תחילת הפיתוח 2017
תחילת ההפקה 2019
תשתית הולכת הגז צינור באורך 130 ק"מ
עתודות גז

622.4 מיליארד מטר מעוקב

(‎21.97 TCF)
עתודות גז מוכחות 540 מיליארד מטר מעוקב
(למפת מזרח הים התיכון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


שדה הגז לווייתן הוא שדה קידוח של גז טבעי הנמצא בים התיכון, כ-130 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.

השדה התגלה בדצמבר 2010. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב[1].

בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של BCM‏ 12 לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.

שותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעלות על זכויות הפעילות בשדה מתחלקת בין הגופים הבאים: חברת נובל אנרג'י (39.66%), השותפות דלק קידוחים (22.67%), השותפות אבנר חיפושי נפט (22.67%) והשותפות רציו (15%).

אבנר ודלק קידוחים נמצאות בשליטת קבוצת דלק (במישרין ובעקיפין) שבשליטת יצחק תשובה.

במהלך 2012-2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית על כניסתה כשותפה במאגר. העסקה בוטלה בשנת 2014, עקב מחלוקת על סדרי העדיפויות בפיתוח המאגר. וודסייד מתמחה בפיתוח מתקני הנזלה ובמכירת גז נוזלי ללקוחות בסין וביפן, ואולם תוכנית הפיתוח של השדה הייתה להקמת מתקני הנזלה רק בשלב השני, כשבשלב הראשון המאגר יפותח רק עבור השוק המקומי.[2][3]

גילוי ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השדה התגלה בדצמבר 2010[4] והוא שדה הגז הגדול ביותר במימי הים התיכון ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. הקידוח הוא בעומק של 1,500 מטר.

ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד מטר מעוקב (‎16 TCF).[5] הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב[6].

ב-23 בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, על נסיגתו מההסכם שגיבש עם השותפות בקידוח לוויתן על פיו שקל להמליץ לבית הדין להגבלים עסקיים להעניק לשותפות פטור מהסדר כובל. בעקבות זאת גיבשה ממשלת ישראל את מתווה הגז, שנועד, בין השאר, להביא פיתוח מהיר של שדה לווייתן באמצעות הקלות למשקיעים בו.

בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של 12 BCM לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.[7]

לשם העברת הגז לישראל החלה הקמה של אסדה בים התיכון, במרחק של כעשרה ק"ם מחוף דור-הבונים. אל האסדה יגיע הגז הטבעי ממאגר לווייתן ויעבור תהליך של ניקוי, טרם הזרמתו לצרכנים.

צרכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפות המחזיקות בלווייתן לבין חברת בריטיש גז לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה בטרמינל ייצוא הגז "אידקו" הממוקם בצפון מצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לווייתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת החשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להשיג מימון בנקאי שדרוש להן למימון פיתוח המאגר[8].

בחודש ספטמבר 2014 נחתם הסכם הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לווייתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). ההסכם נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברה בבעלות מלאה של נובל אנרג'י אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור אותו במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל[9].

המחלוקת סביב מיקום אסדת הגז[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2017 החל מאבק תושבים נגד הקמת אסדת לווייתן כ-10 ק"מ מול חוף דור. התושבים ותומכיהם טוענים שהאסדה עלולה לסכן את בריאות התושבים ותגרום לזיהום אוויר מסרטן.[10] המפגינים דורשים כי התהליך המזהם יהיה רחוק ככל האפשר בלב ים.[11] מנגד טוענות בעלות הזכויות על השדה כי האסדה תפחית את זיהום האוויר בכלל ישראל ובמיוחד באזור חדרה כתוצאה ממעבר מיצור חשמל באמצעות פחם ומזוט לגז טבעי נקי וזול יותר. החברה להגנת הטבע פרסמה הודעה התומכת במיקום האסדה כ-10 ק"מ מהחוף.[12] מצה"ל, שאחראי לאבטח את האסדה, נמסר כי שיקולי ביטחון תומכים בקירוב האסדה לחוף.[13] ביולי 2018 התבטא מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, בנושא בניית האסדת הגז ואמר "עברנו את נקודת האל חזור"[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  2. ^ עמירם ברקת, ‏בוטלה עסקת וודסייד-לוויתן בהיקף 2.71 מיליארד דולר, באתר גלובס, 21 במאי 2014
  3. ^ ערן אזרן, אבי בר-אלי, בוטלה עסקת וודסייד-לווייתן; "מעדיפים לייצא גז בצנרת למדינות שכנות ולא למזרח", באתר TheMarker‏, 21 במאי 2014
  4. ^ "Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel". Offshore Energy Today. 30 בדצמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2016. 
  5. ^ סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לווייתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2010
  6. ^ אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  7. ^ ערן אזרן, שבע שנים לאחר התגלית, פיתוח מאגר לווייתן יוצא לדרך: השותפות הודיעו על החלטת השקעה סופית, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2017
  8. ^ ערן אזרן, השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2014
  9. ^ הדי כהן ועמירם ברקת, ‏עסקת ענק: גז ביותר מ-15 מיליארד דולר מישראל לירדן, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2014
  10. ^ מדוע אסדת טיפול בגז בקרבת החוף מסוכנת לישראל ולישראלים?, באתר ארגון "שומרי הבית"
    פרופ' עינת אהרונוב, ‏עוד לא מאוחר להרחיק את אסדת לווייתן, באתר גלובס, 27 במרץ 2018
  11. ^ ענבל עומר, המאבק על האסדה: האם המפגינים יצליחו להרחיק את לווייתן מהחוף, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2018
  12. ^ אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9 ביולי 2018
  13. ^ מחאת חוף דור: צה"ל מתנגד להרחקת האסדה, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2018
  14. ^ סוניה גורודיסקי, ‏המאבק על האסדה מחריף; דלק"ד: "עברנו את נקודת האל חזור", באתר גלובס, 10 ביולי 2018