לווייתן (שדה גז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לוויתן (שדה גז))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדה גז לווייתן
(למפת מזרח הים התיכון רגילה)

שדה הגז לווייתן הוא שדה קידוח של גז טבעי הנמצא בים התיכון, כ-130 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.

השדה התגלה בדצמבר 2010. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב[1].

בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של BCM‏ 12 לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.

שותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעלות על זכויות הפעילות בשדה מתחלקת בין הגופים הבאים: חברת נובל אנרג'י (39.66%), השותפות דלק קידוחים (22.67%), השותפות אבנר חיפושי נפט (22.67%) והשותפות רציו (15%).

אבנר ודלק קידוחים נמצאות בשליטת קבוצת דלק (במישרין ובעקיפין) שבשליטת יצחק תשובה.

במהלך 2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית על כניסתה כשותפה במאגר אך לאור אי בהירות בנושא מיסוי ייצוא גז טבעי מישראל, העסקה לא יצאה לפועל ולא נעשה שינוי כלשהו במבנה הבעלות על מאגר לווייתן.

גילוי ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השדה התגלה בדצמבר 2010[2] והוא שדה הגז הגדול ביותר במימי הים התיכון ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. הקידוח הוא בעומק של 1,500 מטר.

ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד מטר מעוקב (‎16 TCF).[3] הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב[4].

ב-23 בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, על נסיגתו מההסכם שגיבש עם השותפות בקידוח לוויתן על פיו שקל להמליץ לבית הדין להגבלים עסקיים להעניק לשותפות פטור מהסדר כובל. בעקבות זאת גיבשה ממשלת ישראל את מתווה הגז, שנועד, בין השאר, להביא פיתוח מהיר של שדה לווייתן באמצעות הקלות למשקיעים בו.

בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של 12 BCM לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.[5]

צרכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפות המחזיקות בלווייתן לבין חברת בריטיש גז לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לווייתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת החשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להשיג מימון בנקאי שדרוש להן למימון פיתוח המאגר[6].

בחודש ספטמבר 2014 נחתם הסכם הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לווייתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). ההסכם נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברה בבעלות מלאה של נובל אנרג'י אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור אותו במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 33°10′4″N 33°37′2″E / 33.16778°N 33.61722°E / 33.16778; 33.61722