לדלג לתוכן

לוחמות השריון בטבח שבעה באוקטובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוחמות השריון בטבח שבעה באוקטובר
מערכה: טבח שבעה באוקטובר
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריך 7 באוקטובר 2023
קרב לפני הטבח בחולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום בעיקר חולית וסופה, חבל שלום, ישראל ישראלישראל
הצדדים הלוחמים
כוחות

כח אדם

  • 7 לוחמות

ציוד

50 מחבלים

אבדות

15 מחבלים הרוגים[1]

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב־7 באוקטובר 2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר, השתתפו לוחמות שריון מפלוגת "פרא" של גדוד קרקל בקרבות נגד מחבלים פלסטינים בהובלת חמאס. במהלך הקרב, אשר נמשך 17 שעות, הלוחמות הרגו 15 מחבלים[1] ולוחמי לוט"ר אילת הרגו 35 מחבלים.[2][3][4]

זוהי הלחימה המתועדת הראשונה של טנק המאויש על ידי נשים בלבד.[1]

ערך מורחב – שירות נשים בצה"ל

גיוס נשים לתפקידי לחימה בצבא ההגנה לישראל היה תהליך איטי וממושך למדי.[2] התהליך הואץ לאחר 1995, עם פנייתה של אליס מילר לבג"ץ בבקשה לאפשר לה להירשם לקורס טיס.[2] בג"ץ קיבל את העתירה והורה לצה"ל להשוות את זכויות הנשים לאלו של גברים, וכתוצאה מכך נפתחו תפקידי לוחמה רבים לחיילות[2]. חמש שנים לאחר מכן, בשנת 2000, הוקם גדוד קרקל, שהיה גדוד החי"ר הקל המעורב הראשון בצה"ל שכלל לוחמים ולוחמות.[2]

ב-27 באוקטובר 2022 הודיע צבא ההגנה לישראל כי הסתיימו בהצלחה שנתיים של היערכות וניסוי[5] והוקם צוות שריון נשי. הפלוגה חמושה בטנקי מרכבה סימן 4 ומגינה על מרחב גדר הגבול ישראל–מצרים.[5]

עמוד ראשי
ראו גם – לחימת הטנקים בטבח שבעה באוקטובר, קרב סופה, הטבח בחולית

בטבח שבעה באוקטובר 11 מחבלי גדודי עז א-דין אל-קסאם תקפו את קיבוץ חולית הסמוך לדרום רצועת עזה, והרגו לפחות 13 בני אדם. באותו בוקר צוות הטנק של גדוד קרקל, בפיקודה של סרן קרני גז, היה על הגבול עם מצרים בבסיס ניצנה, כ-40 ק"מ דרומית לרצועת עזה. לאחר קבלת הפקודה, נסע הצוות על גבי טנק מרכבה סימן 4 ומשוריין מסוג נמר צפונה לאורך כביש 232. הטנקים הגיעו לסביבת עוטף עזה לקראת השעה 10:00. על פי עדותה של סמלת טל-שרה, לאחר שראתה את קיבוץ סופה הרוס ושרוף, את כוחות השריון של צה"ל ואת החיילים הפצועים סביבו, ולאחר מכן את הירי הכבד משלושה כיוונים, היא החלה להבין שהן במצב של מלחמה. היא ושאר החיילות בשירות סדיר לא הודרכו בירי מקלע כבד 12.7x99 מ"מ נאט"ו מרחוק, ונאלצו לאלתר וללמוד בשטח. הן נכנסו לקרב מול עשרות אנשי חמאס, שהיו חמושים בכלי נשק מסוג AK-47 ו-RPG.[2][6]

הכניסה לקיבוץ חולית

בהמשך, חברו אליהן שני טנקי מרכבה נוספים.[2] טנק אחד הושאר ליד גדר הגבול הפרוצה, כדי לחסום את תנועת מחבלי החמאס. טנק שלישי מבסיס ניצנה, בפיקודה של סמלת אופיר, הגיע שעתיים לאחר מכן. הטנק הראשון והמשוריין היו מוקפים בעשרות מחבלי חמאס חמושים ב-RPG וכלי נשק נוספים. חלק ממחבלי חמאס נהרגו והיתר נסוגו לאחור, לצידה העזתי של גדר הגבול.

אחד מטנקי המרכבה בפיקודה של סגן מיכל נשלח לסייע לכוחות בקיבוץ סופה, לוחמות הטנק נלחמו לצד לוחמי 'צוות פלד' לוט"ר ניצנה, וחיסלו שני אנשי חמאס.[2][6][7]

במקביל, מפקדת הפלוגה, סרן קרני, עברה מהנמ"ר לטנק, ונלחמה עם הצוות בקיבוץ חולית ובסביבתו. יחד עם צוות פלד, יחידת התערבות מובחרת ללוחמה בטרור, הן חיסלו עשרות אנשי חמאס.[4] הטנק בפיקודה של סרן קרני עבר את השער הראשי הסגור של הקיבוץ ודרס שני מחבלי חמאס שהיו במארב בצד הדרך. הן הצליחו להדוף את המשך ההתקפה של חמאס בטבח בחולית.

בסך הכול נמשך הקרב בהשתתפות הפלוגה של סרן קרני 17 שעות.[3] בקרב השתתפו שבע לוחמות: סרן קרני, סגן מיכל, סמ"ר הגר, סמ"ר הילה, סמ"ר במילואים טל שרה, סמלת אופיר ורב"ט תמר, שהצליחו לחסל 15 מחבלי חמאס.[1]

לפי נתוני צה"ל, החיילות היו צוותי הטנקים הראשונים הנשיים אי פעם במערב, שהשתתפו בלחימה פעילה[8], אשר נמשכה 17 שעות. כפי שציין מנהל איגוד ההגנה האוסטרלי, ניל ג'יימס, זו הייתה ככל הנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה שיחידת שריון נשית השתתפה במלחמה.[9]

ב-28 בנובמבר 2023 נפגש הרמטכ"ל הרצי הלוי עם צוותי טנקים אלו והדגיש:[10]

כמו שאתם מכירים, ובעיקר מכירות, יש שיח בחברה הישראלית... על האם נכון או לא נכון שנשים תהיינה בשירות קרבי. אני אומר לכן, לפעמים צריך לדבר הרבה כדי להסביר משהו. ניסינו את זה בהכשרות, ניסינו את זה באימונים, ניסינו את זה בפעילות מבצעית בשגרה. אבל כאן, קיבלנו תשובה שהיא ללא מילים, תשובה של עשייה ושל לחימה.

מפקד חטיבת פארן, אל"ם שמר רביב, אמר בריאיון לערוץ 12 שבזכות פעולותיהן של לוחמות השריון נמנעה גם תקיפה דרומית יותר.[3]

בעקבות הצלחת הלוחמות, החל מאבק לשלב לוחמות שריון גם בתמרון הקרקעי ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל.[11]

סיפורן של "הטנקיסטיות" - לוחמות השריון בטבח שבעה באוקטובר, מוצג בתערוכת סיפורי גבורה באשדוד

ב-2024 זכו הטנקיסטיות שלחמו בקרב וחברותיהן לפלוגה באות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024.[12]

תעודת ד"ר לשם כבוד הוענקה למפקדת הפלוגה סרן קרני גז מטעם אוניברסיטת רייכמן.[13]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 שירה הלמן, לכבוד יום ההולדת לחיל - אספנו את הרגעים ההיסטוריים מהמלחמה, באתר צה"ל, 15 ביולי 2024
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 All-Female IDF Tank Crew Makes History During October 7 Battles at Israel, The New York Sun (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 "All-woman Israeli Tank Crews Killed 50 Terrorists Over 17 Hours of Combat on October 7". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-12-21.
  4. ^ 1 2 אילנה קוריאל, במקצועיות וקור רוח, הטנקיסטיות נלחמו והצילו יישובים מטבח: "מגיע להן צל"ש", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  5. ^ 1 2 "IDF to deploy all-female tank crews after two-year trial deemed a success". The Times of Israel. אורכב מ-המקור ב-2023-11-28. נבדק ב-2023-11-29.
  6. ^ 1 2 דני קושמרו, "פשוט דורסת את המחבלים וממשיכה הלאה": הטנקיסטיות שהצילו קיבוץ, באתר מאקו, 25 בנובמבר 2023
  7. ^ אמיר בוחבוט‏, הטנקיסטיות שחיסלו עשרות מחבלים: "הוכחנו מה אנחנו מסוגלות לעשות", באתר וואלה, 24 בנובמבר 2023
  8. ^ "All-woman Israeli Tank Crews Killed 50 Terrorists Over 17 Hours of Combat on October 7". Haaretz. ארכיון מ-2023-11-26. נבדק ב-2023-11-28.
  9. ^ "'My Insta blew up': Feminism and tank warfare in Israel". 27 בנובמבר 2023. אורכב מ-המקור ב-2023-11-27. נבדק ב-2023-11-29. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ יואב זיתון, הרמטכ"ל פגש את הטנקיסטיות: "יש שיח על שירות קרבי לנשים, וקיבלנו תשובה ללא מילים", באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
  11. ^ נינה פוקס, "תנו לנו להילחם בעזה": מחאת הטנקיסטיות מגיעה לבג"ץ, באתר ynet, 11 ביוני 2024
  12. ^ אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות 2024, באתר www.peres-center.org
  13. ^ ליאור נוביק, ‏לתפארת מדינת ישראל: הענקת דוקטור לשם כבוד בסימן גבורה ישראלית, באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2024