לוח החבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער לוח החבר.jpg

לוח החבר, היא סוג של אנציקלופדיה קטנה לילדים, שכתב חיים דב שחר. הלוח יועד לתלמידים ובו מידע רב ממקורות רבים (עבריים ולועזיים כאחד). את המקום המרכזי בלוח תופסת ארץ ישראל אבל הובא בו גם אוצר שלם של דברי תורה, חוכמה, פתגמים, שירי עם וקטעי ספרות.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוברת הראשונה של לוח החבר, יצאה לאור בשנת תרפ"ד (1924) למרות המצב הכלכלי הקשה של שחר.

לחם ממש אין לילדנו בימי המלחמה, ויהי להם מזון נפשי!

חיים דב שחר, 1924

מטרת הלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתו של שחר בהוצאת הלוח הייתה לשים במוקד את הילד, צרכיו, ותחומי העניין שלו הנגשת החומר באופן נעים ומועיל. כדי לעודד ילדים להשתמש בלוח ערך שחר תחרויות שונות בין הקוראים, ובהן: שליחת אלבומי פרחים וחרקים מיובשים לילדי חוץ לארץ על מנת שיעמדו מקרוב על טבע ארצנו וסגולותיה. תחרויות ציור ורישום, פתרון חידות, הכנת עבודות יד, ידיעת המולדת וכתיבת חיבורים הקשורים במולדת[1][2][3].

עם הזמן נודע הלוח בין רבים מאנשי החינוך בארץ:

משנה לשנה התפתח הלוח הזה יותר ויותר עד כי יכול לעמוד בשורה אחת עם הטובים שבהוצאות כאלה בארצות נאורות

כשמסר לידי חוברת ה"חבר" והסביר לי את אשר הניעו להתמכר ולהקריב מזמנו ומהונו למפעל שמרצונו העמיסו על גבו, - - נתחוור לי ששחר זה, מדריכי, (ר' להלן) היה אותו שחר אשר היה המפקח המחנך ליתומי המלחמה, הוא היה בשמו, ברוחו, בהתמדת שירותו הבלתי נפסקת ובהבנתו את החובה הציבורית

...כשהיה שחר מזכיר מחלקת החנוך ובא לבקר בבניין בית הספר בו לימד, וכשאמרתי לילדים שעורך "לוח החבר" לפניהם – עטו אליו כולם כרגע ונתכנפו על ידו בדרך ארץ - - וה"חבר" נתחבב כל כך על הילדים

נחום איש גם-זו[6]

תוספות והרחבות ללוח "החבר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במולדת.jpg

לוח החבר יצא בשתי מהדורות, אחת בכריכה רגילה והשנייה בכריכת בד. בהמשך וכהרחבה של לוח "החבר" הוציא שחר מספר חוברות נוספות:

  • חגים וזמנים – קבצים לבימת בית הספר והנער. שחר התכוון להוציא סדרת חוברות בתחום הכנת הצגות בית ספר לפי חגי השנה אך הספיק להוציא רק את חוברת חנוכה לפני פטירתו.

לא ליצירת במה ספרותית חדשה אנו מתכוונים, אף לא לחידושים במקצוע האמנות של הבימה מגמתנו. לפנינו מטרה חינוכית – מעשית: בימת בית הספר והנוער תופסת מקום רחב בחינוך ילדינו --_ החומר הבימתי מפוזר ומפורד, בקובצים, במאספים, בשבועונים ואף בעיתונים יומיים. --- כדי להקל מעל המורה את החפוש והחטוט במקורות שאינם מצויים ביד כל אחד: לחשך (כך במקור) עמל וטורח בבחירת חומר בימתי ובקביעת תוכנית לחגיגה או לנשף: לכנס את החומר הנבחר והמבוקר על ידי מומחים לדבר לאחר עברו את כור הניסיון על הבנה – לשם גשום המטרות האלה מיועדים קובצי "חגים וזמנים"

חיים בן שחר (בהקדמה)
  • קונטרס חברי - הוגדר כפנקס רשימות לתלמידים -לוח שימושי – ספרותי לתלמידים ולעם (בהוצאת "שחר") פנקס זה הכיל את מערכת השעות של התלמיד, "החברים במחלקתי", ספרי הלימוד, ספרים שקראתי, מועדי ימי הולדת וכו' של משפחתי ועוד.
  • במולדת - זהו אוסף חיבורים שנכתבו על ידי תלמידים בתרפ"ט במסגרת תחרות חיבורים, עליה הכריז שחר, בנושא "במולדת". מטרת התחרות הייתה לעמוד על יחסם של התלמידים למתרחש בארץ ולחדד את היותם עדי ראייה למעשי היצירה הלאומית הגדולה המתרחש אל מול עיניהם. החיבורים נבדקו על ידי ועדה בה היו חברים, בין השאר, באי כח מועצת מורי ארץ ישראל למען הקרן הקיימת.

הקובץ נשאר לברכה לכל אלה שיחפצו לעמוד במקצת על פרצופו של הילד העברי בארץ, על דרכי ההבעה שלו, ואופני תפיסתו, ובייחוד על אותו "חוש מולדת" ההולך ומתגבש אצל רבים מילדי הארץ

י. ספיבק[7]
  • שירי עם ומולדת – חוברת של תווים ושירים שהושרו בתקופה ההיא, ונלקחו מתוך לוח החבר תר"ץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי ספיבק (ציון לחבר עמוד כג הארכיון הציוני) היה חשוב לשחר שכל הילדים ישתתפו. ילדים וגם ילדות
  2. ^ כרטיס התחרויות של לוח החבר לשנת תרפ”ח
  3. ^ היות שכוונתו הייתה לשתף, בתחרויות, גם בנות הוא הכריז על תחרות בעבודת הריקמה שכן "התלמידות מצויות ביותר אצל עבודה זו
  4. ^ ציון לחבר עמוד ח הארכיון הציוני
  5. ^ ציון לחבר עמוד י הארכיון הציוני
  6. ^ ציון לחבר עמוד לט הארכיון הציוני
  7. ^ ציון לחבר עמוד כד הארכיון הציוני