לוי ביסטריצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב לוי ביסטריצקי

הרב לוי ביסטריצקי (ח' באייר תש"ט, 7 במאי 1949 - י"ט באב תשס"ב, 28 ביולי 2002) היה רבה הראשי של העיר צפת, מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל, חבר בית דין רבני חב"ד ומחבר ספרי הלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסטריצקי נולד בוגיינט שבניו ג'רזי לרב יהודה לייב ולאיטא, לאחר מספר שנים עברו לגור בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, למד בישיבת תומכי תמימים במונטריאול וקיבל סמיכה מהרב פנחס הירשפרונג הרב אייזיק שוויי והרב יצחק הנדל. בשנת תשל"א ותשל"ב (1972) עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין וקידושין, שחיטה ובדיקה. וגם אצל הרב זלמן שמעון דבורקין הרב של שכונת קראון הייטס.

בחודש סיוון תשל"ג (1973) התחתן עם אסתר שולמית בתו של המחנך הרב חיים מנחם טייכטל מירושלים, בנו של הרב ישכר שלמה טייכטל ולמד בכולל בירושלים, והמשך בכולל בנצרת עילית, כעבור תקופה עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס ולמד בכולל שע"י המזכירות בשכונה.

בי"א בשבט תשל"ו, 1976 נשלח על ידי הרבי מחב"ד[1] לארץ ישראל, כחלק מקבוצה של 23 שלוחים, שם למד בכולל אברכים בצפת אצל הרב אריה ליב קפלן, בחודש אלול תשל"ח (1978) התמנה כרב הקהילה, והתחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת וחל לשכנע את בעלי העסקים בצפת לשמור כשרות. בשנת תש"ם נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת לאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת תשמ"ז התמנה לכהן ב"ועדת שמיטה מיוחדת" שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל. לאחר פטירת רבה של צפת, הרב שמחה קפלן, בשנת תשמ"ט, מילא את מקומו ברבנות במשך ארבע שנים בהתנדבות. בכ"ג אב תשנ"ג נבחר לתפקיד רבה הראשי של צפת והגליל העליון יחד עם עמיתו הרב שמואל אליהו. בכ"א בכסלו תשנ"ד נערך טקס ההכתרה בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל. לאחר בחירתו לרבנות העיר התמנה גם לחבר בבית דין רבני חב"ד בישראל.

ביסטריצקי הקים מערכת כשרות מהדרין בעיר צפת, ובשנת תשנ"ה מונה כיו"ר מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשנ"ט התמודד למועצת הרבנות הראשית לישראל ונבחר למקום השישי. בשנת תש"ס, (2000) נדרס בכוונה תחילה על ידי תמהוני בשם מאיר ברנס[2], ונפצע בינוני-קשה[3], הדורס, מאיר ברנס, לא הועמד לדין, זאת לאחר בדיקה שקבעה שאינו כשיר לעמוד לדין מבחינה נפשית, ואושפז בכפייה בבית חולים לחולי נפש למספר שנים[4]. בעקבות ניסיון הרצח נערך בצפת כנס חירום בהשתתפות רבני צפת ועוד[5].

בשנת 2002 הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות לתפקיד הרב הראשי לישראל ופתח במערכת בחירות בה קיבל תמיכה של רבים מרבני הציבור החרדי. במוצאי שבת לפנות בוקר אור לי"ט באב תשס"ב נפטר לאחר התקפת לב קצרה. בהלוייתו שהתקיימה ביום ראשון בבית כנסת חב"ד בצפת בהשתתפות אלפים. ספדו לו הרב ישראל מאיר לאו, הרב מאיר ברנדסדורפר חבר הבד"ץ העדה החרדית בירושלים, הרב שמואל אליהו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי שהכתיר את בנו הרב מרדכי, לרב קהילת חב"ד בצפת. והרב יוסף יצחק וילשאנסקי שביקש מרבני ומפרנסי העיר לדאוג שהוא יתמנה לרב העיר. נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין העתיק בצפת, בסמוך לציונו של ר' פנחס בן יאיר. לימים נטמן לידו רבה של קהילת ברסלב בעיר הרב אלעזר מרדכי קניג.

באפריל 2021 השחיתו שני בחורים המשתייכים לפלג ה"משיחיסטי" מישיבת חב"ד צפת את המצבה של הרב בה כתוב תואר פטירה על הרבי מלובביץ', משטרת ישראל עצרה את הבחורים, הרבנים הראשים לישראל הרב דוד לאו[6] והרב יצחק יוסף[7] וחברי בית דין רבני חב"ד הביעו מחאה נגד הבחורים[8].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב ביסטריצקי שבעה ילדים ובת. מבניו:

  • הרב מרדכי - ממלא מקומו כרב קהילת חב"ד בעיר, וכאחראי מחלקת הכשרות ברבנות המקומית בצפת
  • הרב שלמה ישכר - שליח חב"ד ורב העיר המבורג, גרמניה
  • הרב שניאור זלמן - מנכ"ל עמותת "חסדי לב" ושליח חב"ד בשכונת 'נוף טליה' בצפת
  • הרב יוסף יצחק - שליח חב"ד בלהבים
  • הרב שמואל - שליח חב"ד ורב בית הכנסת המרכזי בסביון, ומנהל הוצאת הספרים 'לדורות' ו'ערוץ יהדותון'
  • הרב משה - שליח הרבי בשכונת פסגות ים, קריית ים ומנהל רשת גני חב״ד בקריות

פעולות לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הקימה משפחתו לזכרו את ארגון החסד "חסדי לב". הארגון פועל בעיקר בקרב תושבי הגליל העליון. פעילות הארגון היא בעיקר עזרה בתחום הכלכלי למשפחות במצוקה. לארגון יש מחלקת הוצאה לאור המוציאה עיתון חינמי המפרט כיצד יש לנהל כלכלה נכונה. בנוסף הוציאה מחלקת ההו"ל את הספרים: "הלב של צפת, תולדותיו של הרב לוי ביסטריצקי" (2004). ואת "כשרות, מאסף הלכתי לזכרו של הרב לוי ביסטריצקי, שני כרכים".

מפסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסק שמותר לעשות קידוש בשעה שביעית בימי החורף על יין לבן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ביסטריצקי חיבר ספרי הלכה רבים בעיקר על השולחן ערוך שחיבר רבי שניאור זלמן מלאדי. ספרו המפורסם ביותר של ביסטריצקי הוא קיצור שולחן ערוך עם פסקי רבי שניאור זלמן מלאדי הנלמד בכל בתי הספר של חסידי חב"ד.

  • מראי מקומות וציונים בקונטרס אחרון של אדמו"ר הזקן
  • מראי מקומות וציונים מחלק יורה דעה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן
  • קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן (קה"ת 1992). מהדורה מנוקדת יצאה לאור בשנת 2004.
  • מראי מקומות והערות על שולחן ערוך הרב (קה"ת 19741978), חמישה כרכים.
  • לקט ציונים וחידושים על שולחן ערוך הרב (קה"ת 1982), שני כרכים.
  • "הרמב"ם ושולחן ערוך הרב" - השוואות בין פסקי דין הרמב"ם לשולחן ערוך הרב.
  • מראי מקומות לשו"ת אדמו"ר הזקן (קה"ת 1988).
  • שולחן ערוך הרב בתרגום לאנגלית, שני כרכים.
  • סידור "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.
  • שו"ת ארעא דגליל - שאלות ותשובות מאת הרב ביסטריצקי במגוון תחומים בחיים (בעריכה; תדפיס ממנו יצא לאור בשנת 2010).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה מרינובסקי, יוסי הלפרין, הלב של צפת - תולדות חייו ופועלו של הגאון החסיד הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, תשס"ה (2005)
  • רב ושליח שזכה לקירובים- תולדותיו וקירובים שקיבל מהרבי מחב"ד, בית משיח גיליון 378, תשס"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'עדה קדושה' לארץ הקודש, מגזין 'תחיינו' גיליון 3 שבט תשע"ו עמוד 28.
  2. ^ ישראל אהרן, ‏מי אתה, מאיר ברנס? קטעי עיתונות, באתר כיכר השבת, 13.11.2011
  3. ^ ביהמ"ש האריך ב-7 ימים מעצר החשוד בניסיון לרצוח את הרב הראשי של צפת, באתר גלובס, 27 באפריל 2000
  4. ^ ידידיה מאירמאיר בעל הנס, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007
  5. ^ עיתון כפר חב"ד, גיליון 901, כ"ט ניסן תש"ס
  6. ^ קובי אטינגר, ‏העצורים בחשד להשחתת מצבת רב העיר: מהפלג המשיחי, באתר כיכר השבת, 26 באפריל 2021
  7. ^ הראשון לציון במכתב מחאה: "לשים קץ לתופעה הנלוזה", באתר כיכר השבת, 27 באפריל 2021
  8. ^ "על מחללי המצבות ועוזריהם לסור מדרכם הרעה ולבקש מחילה", COL