לוי ביסטריצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב לוי ביסטריצקי

הרב לוי ביסטריצקי (ח' באייר תש"ט, 7 במאי 1949 - י"ט באב תשס"ב, 28 ביולי 2002) היה רבה הראשי של העיר צפת, מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל, חבר בית דין רבני חב"ד ומחבר ספרי הלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסטריצקי נולד בוגיינט שבניו ג'רזי לרב יהודה לייב ולאיטא, לאחר מספר שנים עברו לגור בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, למד בישיבת תומכי תמימים במונטריאול. בשנת תשל"א ותשל"ב (1972) עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, ושחיטה. וגם אצל הרב זלמן שמעון דבורקין הרב של שכונת קראון הייטס. בתשל"ג (1973) התחתן עם אסתר שולמית בתו של המחנך הרב חיים מנחם טייכטל מירושלים, בנו של הרב ישכר שלמה טייכטל.

בחודש שבט תשל"ו, 1976 נשלח על ידי הרבי מחב"ד[1] לארץ ישראל, כחלק מקבוצה של שלוחים, שם למד בכולל אברכים בעיר צפת, בשנת תשל"ח (1978) התמנה כרב הקהילה, והתחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת וחל לשכנע את בעלי העסקים בצפת לשמור כשרות. בשנת תש"ם נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת לאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת תשמ"ז התמנה ל'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל. לאחר פטירת רבה של צפת, הרב שמחה קפלן, בשנת תשמ"ט, מילא את מקומו ברבנות במשך ארבע שנים בהתנדבות. באב תשנ"ג נבחר לתפקיד רבה הראשי של צפת והגליל העליון יחד עם עמיתו הרב שמואל אליהו. בכסלו תשנ"ד נערך טקס ההכתרה בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל. לאחר בחירתו לרבנות העיר התמנה גם לחבר בבית דין רבני חב"ד בישראל.

ביסטריצקי הקים מערכת כשרות מהדרין בעיר צפת, ובשנת תשנ"ה מונה כיו"ר מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשנ"ט התמודד למועצת הרבנות הראשית לישראל ונבחר למקום השישי. בשנת תש"ס, (2000) נדרס בכוונה תחילה על ידי תמהוני, ונפצע בינוני-קשה[2], הדורס לא הועמד לדין, זאת לאחר בדיקה שקבעה שאינו כשיר לעמוד לדין מבחינה נפשית[3], בעקבות ניסיון הרצח נערך בצפת כנס חירום בהשתתפות רבני צפת ועוד[4].

בשנת תשס"ב (2002) הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות לתפקיד הרב הראשי לישראל ופתח במערכת בחירות בה קיבל תמיכה של רבים מרבני הציבור החרדי, אך בי"ט אב אותה שנה נפטר לאחר התקפת לב קצרה. בהלוייתו שהתקיימה בבית כנסת חב"ד בצפת בהשתתפות אלפים. ספדו לו הרב ישראל מאיר לאו, הרב מאיר ברנדסדורפר חבר הבד"ץ העדה החרדית בירושלים, הרב שמואל אליהו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב יוסף יצחק וילשאנסקי. נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין העתיק בצפת, בסמוך לציונו של ר' פנחס בן יאיר. לימים נטמן לידו רבה של קהילת ברסלב בעיר הרב אלעזר מרדכי קניג.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב ביסטריצקי שמונה ילדים. מבניו:

  • הרב מרדכי - ממלא מקומו כרב קהילת חב"ד בעיר, וכאחראי מחלקת הכשרות ברבנות המקומית בצפת
  • הרב שלמה ישכר - שליח חב"ד ורב העיר המבורג, גרמניה
  • שניאור זלמן - מנכ"ל עמותת "חסדי לב" ושליח חב"ד בשכונת 'נוף טליה' בצפת
  • יוסף יצחק - שליח חב"ד בלהבים
  • הרב שמואל - שליח חב"ד ורב בית הכנסת המרכזי בסביון, ומנהל הוצאת הספרים 'לדורות' ו'ערוץ יהדותון'

פעולות לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הקימה משפחתו לזכרו את ארגון החסד "חסדי לב". הארגון פועל בעיקר בקרב תושבי הגליל העליון. פעילות הארגון היא בעיקר עזרה בתחום הכלכלי למשפחות במצוקה. לארגון יש מחלקת הוצאה לאור המוציאה עיתון חינמי המפרט כיצד יש לנהל כלכלה נכונה. בנוסף הוציאה מחלקת ההו"ל את הספרים: "הלב של צפת, תולדותיו של הרב לוי ביסטריצקי" (2004). ואת "כשרות, מאסף הלכתי לזכרו של הרב לוי ביסטריצקי, שני כרכים".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ביסטריצקי חיבר ספרי הלכה רבים בעיקר על השולחן ערוך שחיבר רבי שניאור זלמן מלאדי. ספרו המפורסם ביותר של ביסטריצקי הוא קיצור שולחן ערוך עם פסקי רבי שניאור זלמן מלאדי הנלמד בכל בתי הספר של חסידי חב"ד.

  • קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן (קה"ת 1992). מהדורה מנוקדת יצאה לאור בשנת 2004.
  • מראי מקומות והערות על שולחן ערוך הרב (קה"ת 19741978), חמישה כרכים.
  • לקט ציונים וחידושים על שולחן ערוך הרב (קה"ת 1982), שני כרכים.
  • "הרמב"ם ושולחן ערוך הרב" - השוואות בין פסקי דין הרמב"ם לשולחן ערוך הרב.
  • מראי מקומות לשו"ת אדמו"ר הזקן (קה"ת 1988).
  • שולחן ערוך הרב בתרגום לאנגלית, שני כרכים.
  • סידור "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.
  • שו"ת ארעא דגליל - שאלות ותשובות מאת הרב ביסטריצקי במגוון תחומים בחיים (בעריכה; תדפיס ממנו יצא לאור בשנת 2010).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלב של צפת - תולדותיו של הרב לוי ביסטריצקי, הרב הראשי לצפת ושליח הרבי לארץ הקודש, בעריכת משה מרינובסקי, תשס"ד (2004)
  • רב ושליח שזכה לקירובים- תולדותיו וקירובים שקיבל מהרבי מחב"ד, בית משיח גיליון 378, תשס"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'עדה קדושה' לארץ הקודש, מגזין 'תחיינו' גיליון 3 שבט תשע"ו עמוד 28.
  2. ^ מאיר ברנס דרס את הרב של צפת, וואלה!
  3. ^ ידידיה מאירמאיר בעל הנס, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007
  4. ^ עיתון כפר חב"ד, גיליון 901, כ"ט ניסן תש"ס