לוי בן-אמתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לוי בן אמתי)
לוי בן-אמתי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 במאי 1901
לחוביצ'ה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביולי 1980 (בגיל 79)
דגניה ב׳, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Levi Brevda עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות דגניה ב' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוי בן-אמִתי (כ"ז באייר ה'תרס"א, 16 במאי 1901, לאחוביץ, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ט"ו באב ה'תש"ם, 28 ביולי 1980, דגניה ב') היה משורר ועורך ספרות עברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-אמיתי נולד בשם ליפא בּרֶוְודא (ברעוודא, הצורה הרוסית של השם בראודא) בשנת 1901, ערב שבועות תרס"א, בעיירה לאחוביץ (אנ') שבקרבת העיר בָּרָנוֹבִיץ' (Baranovichi), באזור רוסיה הלבנה שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז ברסט בבלארוס), בנם של מרדכי אלתר, צייר, צלם ובעל חנות ספרים, ונחמה לבית דרצ'ינסקי.

התחנך ב"חדר מתוקן" ואצל מורים פרטיים, ולאחר מכן המשיך לחינוך כללי בבית ספר עממי בעיירתו ובתיכון בנייסביז' (לשם גלתה משפחתו בעת מלחמת העולם הראשונה).

הוא הצטרף לתנועת "החלוץ" עוד בנעוריו, בשנת 1917, ועלה לארץ ישראל בשנת 1920. (הוריו עלו לארץ ישראל בשנת תרצ"ו, והתגוררו בתל אביב.) בארץ עבד כחמש שנים בעבודות מזדמנות כגון סלילת כבישים, בניין, חקלאות ועוד. בשנת 1926 הצטרף לקבוצת דגניה ב' שבעמק הירדן. החל משנת 1939 שימש כמורה בקיבוץ.

בן-אמיתי החל לפרסם משיריו בעיתוני תנועת העבודה בארץ כבר משנת 1925. ספר שיריו הראשון, "השבלים פנימה", נדפס בשנת תרצ"ד-1934. כשליש מהשירים בו נדפסו קודם לכן בעיתון "דבר", ובהם גם "לבי עוגב נרדם", שהוא השיר הראשון שפרסם בן-אמיתי. הקובץ נקרא על שם שיר שהוקדש ל"דבר" ונדפס בו במלאת חמש שנים לעיתון.[1]

שירתו היא שירת חלוצים יהודים צעירים השבים לארץ האבות, מתערים בה בהתלהבות והתמסרות, וכובשים את החקלאות, את הקרקע ואת הנוף. בכתיבתו שולט היסוד הסנטימנטלי, והוא אשר חיבב את שיריו גם על מלחינים. שיריו הפכו לשירים מוכרים. המפורסם שבהם הוא השיר "שדות שבעמק". בן-אמיתי הוא גם מחבר השיר אם גרעין זרעת - בטח!, אותו נהוג לשיר בתנועות הנוער במפעלים שונים, בהם יציאה לשירות בגרעיני נח"ל.[2]

בן-אמיתי ערך גם כמה קבצים ספרותיים של חבר הקבוצות. עם גילוי המגילות הגנוזות במדבר יהודה, וכת האיסיים, כתב לוי בן-אמתי ספר שירים יוצא דופן, שנשען על התגליות הללו: "ממדבר מתנה", 1962. בספרו זה משווה המשורר בין התנועה הקיבוצית לבין כת האיסיים.

היה נשוי ללאה לבית דנציגר ואב לשלושה: יובל, מיכל וחמוטל.

בשנותיו האחרונות כתב בן-אמיתי מחזור שירים לזכר אשתו: "אלגיות על מות רעיה" (נדפס בשנת 1977).

שיריו תורגמו לשפות אחדות: יידיש, פולנית, גרמנית, אנגלית, רומנית, צ'כית והולנדית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוי בן אמיתי (עורך), דגניות: משדה חיים וספרות, תל אביב: נ' טברסקי, תשי"ח. ("קובץ לספרות כפר")

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספרים, מאספים מחברות, דבר, טור 4, 27 ביולי 1934.
  2. ^ אם גרעין זרעת - בטח! גלגולו של המנון חלוצים חוצה דורות, הבלוג של מלחין השיר אילן צלניק
  3. ^ ביקורת: א. ז. רבינוביץ, הרהורי ספרות, דבר, 9 בספטמבר 1934.
  4. ^ סקירה קצרה: בספרות ובאמנות, דבר, טור 4, 23 באוקטובר 1936.
  5. ^ ביקורת: ד. ל., מעט לעט | שירת העמקים, מעריב, 25 באוגוסט 1950; ש. שלום, במערכות היצירה | "שדות שבעמק", דבר, 27 באוקטובר 1950.
  6. ^ ביקורת: אנדה עמיר, משורר האמת והענוה, דבר, 29 ביוני 1962.
  7. ^ ביקורת: אברהם שאנן, "אספי קיץ", דבר, 2 בדצמבר 1966.