לוי יצחק מברדיצ'ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חתימתו
קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב[1] (ה'ת"ק, 1740 - כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי לוי יצחק נולד בשנת ה'ת"ק לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'[2]) ושרה-סאשה רוסקוב בהוסקוב. היה ידוע בצעירותו בכינוי העילוי מירופלב. נישא לפערל, בתו של הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל ראב"ד ז'ולקווה בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל[3]) וכשנפטרה הייתה בת יותר ממאה שנה. אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 1761 עד 1765 כיהן כרב ברוטשוול, מ-1765 רב בז'לחוב. ב-1776 עבר לפינסק[4], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת 1785 הודח ממשרתו בפינסק, עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית בה כיהן כרב עד יום פטירתו.

ר' לוי יצחק היה ידוע בגדלותו בתורה הן בנגלה והן בנסתר והיה לו ישיבה בה לימד נגלה [5] בנוסף לכך היה ידוע בצדקתו וקדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה' עד כדי כך שרבי נחמן מברסלב אמר שמתי שרבי לוי יצחק אומר "הבורא" נתזים רשפי אש ממצחו [6] אלפים ורבבות היו נוסעים אליו בשביל לראות עבודתו ובגלל מופתיו ונפלאותיו. אך יותר מכל היה ידוע בתואר "סניגורן של ישראל" בגלל האהבת ישראל שלו ודרכו המיוחדת ללמד זכות על כל יהודי ולסנגר עליו לפני הקב"ה, גם על חוטאים ופושעים. מיוחסת לו תחינה מפורסמת למוצאי שבת שפותחת במילים "גאט פון אברהם", אך היא קדומה בהרבה לזמנו ואולי מדובר בגרסה שלו לתחינה המקורית.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הוקמה באוניברסיטת בר-אילן הקתדרה לחקר החסידות על-שם ר' לוי יצחק מברדיטשב[7].

בשנת 2017 הוציאה הקתדרה לאור את הספר 'רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון בעריכת צבי מרק ורועי הורן[8], ובו שנים עשר מאמרים המוקדשים להיבטים שונים הקשורים לרבי לוי יצחק מברדיטשב. לספר מצורף תקליטור ובו ניגונים המיוחסים לר' לוי יצחק מברדיטשב בביצועים מקוריים שהוקלטו לפני כמאה שנים שחלקם התגלו רק לאחרונה בארכיונים במזרח אירופה בצד ביצועים חדשים ברוח הזמן. עם הכותבים נמנים בכירי החוקרים, ההוגים ואנשי הרוח, אשר יחדיו משלימים את אחד הפרקים החשובים בתולדות החסידות והמחשבה היהודית.

תקופת חייו של הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש אך הוא נפטר לפני החתונה.

שם משפחת צאצאיו הוא דרברמדיקר או רחמן או רחמני.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי מרק ורועי הורן (עורכים), רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.
  • הרב שלמה וילהלם, נזר הבארדיטשעווער לקט מתורותם של אדמו"רי חב"ד וזקני החסידים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, תשע"ח (2018)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר רבי לוי יצחק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כשם משפחתו צויינו במקורות שונים השמות: רוסקוב ודרברמדיגר (רחמני).
  2. ^ צבי אלימלך קאליש, ‏תולדות המחבר, פרק א, באתר HebrewBooks
  3. ^ בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
  4. ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
  5. ^ בנו רבי ישראל מפיקוב בספרו על אביו שהיה לו ישיבה גדולה והיה מרביץ שם תורה ועבודת ה'.
  6. ^ חיי מוהר"ן סימן תקצ"ט.
  7. ^ אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב באוניברסיטת בר-אילן
  8. ^ רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.
  9. ^ תולדות אהרן.
  10. ^ רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין.