לוי יצחק מברדיצ'ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חתימתו

רבי לוי יצחק רוסקוב מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 - כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי לוי יצחק נולד בשנת ה'ת"ק לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'[1]) ושרה-סאשה רוסקוב בהוסקוב. היה ידוע בצעירותו בכינוי העילוי מירופלב. נישא לפערל, בתו של הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל ראב"ד ז'ולקווה בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל[2]) וכשנפטרה הייתה בת יותר ממאה שנה. אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 1761 עד 1765 כיהן כרב ברוטשוול, מ-1765 רב בז'לחוב. ב-1776 עבר לפינסק[3], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת 1785 הודח ממשרתו בפינסק, עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית בה כיהן כרב עד יום פטירתו.

ר' לוי יצחק התפרסם כמי שנהג ללמד זכות על כל יהודי, גם על חוטאים ופושעים, כפי שמתארים סיפורי חסידים רבים.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים.

בשנת 2013 הוקמה באוניברסיטת בר-אילן הקתדרה לחקר החסידות על-שם ר' לוי יצחק מברדיטשב‏[4].

תקופת חייו של הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו רבי מאיר (-תקמ"ו). חתן רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק[6] בעל הספר "כתר תורה". נפטר בחיי אביו.
    • חתנו רבי דוד לייב בן רבי צבי הירש מנדבורנה.
    • חתנו רבי שמואל יהודה לייב האלפערין (אשתו הרבנית מרת בתי'ה גיטל, אכלו 'קעסט' ג' שנים אצל הרבנית של ר' לוי יצחק מברדיטשוב. נפטרה כ"ה סיון תרי"ד).
  • בנו רבי דב בער (-תקפ"ג)
  • בנו רבי ישראל מפיקוב (-כ"ג באלול תקע"ח). מחבר ספר "תולדות יצחק בן לוי".
    • בנו רבי שמואל שמעלקא חתן רבי ישראל דב בער בן רבי זאב וואלף מז'יטומיר מחבר הספר "אור המאיר" וחתן רבי חיים מקראסנע תלמיד הבעש"ט
    • חתנו רבי משה מטריאנוב.
    • בנו רבי משה יהושע מפיקוב.
    • בנו רבי ישעיה.
  • חתנו הרב יוסף בונם וולס, מחותנו של האדמו"ר האמצעי מליובאויטש.
  • חתנו הרב נתן מקוז'ניץ

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש אך הוא נפטר לפני החתונה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי אלימלך קאליש, ‏תולדות המחבר, פרק א, באתר HebrewBooks
  2. ^ בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
  3. ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
  4. ^ אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב באוניברסיטת בר-אילן
  5. ^ תולדות אהרן.
  6. ^ רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין. אביו של רבי אליעזר היה רבי ישראל איסר רבה של פינסק נכדו (בן חתנו) של רבי איסר שהיה בנו של רבי משה מלובלין (בעל ה"מהדורא בתרא" וחתנו של המהרש"א) וחתנו של רבי אברהם בן רבי ליטמן חתן המהר"ם מלובלין ונכד הרמ"א, מהר"ם מפאדובה ומהר"י מינץ. כמו כן רבי איסר היה נכדו של רבי יום-טוב ליפמן הלר.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.