לומבוק

לומבוק
ᬕᬸᬫᬶᬲᬲᬓ᭄
נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס ההודי
קואורדינטות	8°33′54″S 116°21′04″E / 8.565°S 116.351°E
שטח	5,435 קילומטר רבוע, 4,514.11 קילומטר רבוע
גובה מרבי	רינג'אני
נתונים מדיניים
מדינה	אינדונזיה
אוכלוסייה	3,352,988 (2014)
אזור זמן	UTC+8

לומבוק (באנגלית: Lombok, באינדונזית: ᬕᬸᬫᬶᬲᬲᬓ᭄) הוא אי במחוז מערב נוסה טנגרה, אינדונזיה. הוא מהווה חלק משרשרת איי סונדה הקטנים, כאשר מצר לומבוק מפריד בינו לבין באלי במערב ומצר אלאס מפריד בינו לבין האי סומבאווה במזרח. האי הוא מעגלי ברובו עם חצי אי בדרום-מערב שלו. רוחבו כ-70 קילומטר ושטחו הכולל כ-4566 קילומטרים כולל איים קטנים יותר על חופיו. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר באי היא מטאראם.

לומבוק דומה במקצת בגודלו ובצפיפותו וחולקת מורשת תרבותית מסוימת עם באלי שנמצאת ממערב. עם זאת מנהלית הוא שייך לנוסה טנגרה, יחד עם האי הגדול יותר אך המאוכלס פחות בצפיפות סומבוואה ממזרח. לומבוק מוקף במספר איים קטנים יותר הנקראים באופן מקומי גילי.

לומבוק בסאסאקית (אנ') זה ישר, הגון.

היסטוריה

כתב היד של מאפו פארפנסה משנת 1365 נגרקטגאמה מזכיר את "לומבוק מירה" כאחד האיים שזוהו תחת שלטון אימפריית מג'פהיט.^[1] מסמך נוסף "בדד לומבוק" (אנ') שנכתב בשפת ג'אווה עתיקה על עלי עץ דקל מתאר התפרצות הר הגעש סמאלאס באי בשנת 1257 (אנ') והחרבת העיר פמטאן. מלבד זאת מעט ידוע על לומבוק לפני המאה השבע-עשרה. קודם לכן האי היה מורכב מקבוצות קטנות שנלחמו זו בזו, שבראש כל אחת מהן עמד "נסיך" סאסקי. בעקבות המלחמות הללו הבאלינזים מהאי באלי השכן השתלטו על מערב לומבוק בתחילת המאה השבע-עשרה.

המקאסארזים פלשו למזרח לומבוק ממושבותיהם מהאי בסומבאווה השכן. ההולנדים הגיעו לראשונה ללומבוק בשנת 1674 וחברת הודו המזרחית ההולנדית חתמה על ההסכם הראשון שלה עם נסיכות סאסק מלומבוק. הבלינזים הצליחו להשתלט על האי כולו ב-1750, אך קרבות באלינזיים הביאו לפיצול האי לארבע ממלכות באלינזיות שנלחמו ביניהן. בשנת 1838, ממלכת מטאראם הביסה את יריביה.

היחסים בין הסאסק והבלינזים במערב לומבקו היו הרמוניים ברובם ונישואי תערובת היו נפוצים. במזרח האי, לעומת זאת, היחסים היו פחות לבביים והבאלינזיים שמרו על שליטה באמצעות מבצרים. בעוד שממשלת הכפר סאסק נותרה במקומה, ראש הכפר הפך לגבאי מיסים עבור הבאלינזים. תושבי הכפר הפכו למעין צמיתים ואצולת סאסק איבדה חלק ניכר מכוחה ומהאדמות שלה.

במהלך אחת ממרידות האיכרים הרבות של סאסק נגד הבאלינזים, שלחו ראשי סאסק שליחים להולנדים בבאלי והזמינו אותם לשלוט בלומבוק. ביוני 1894 חתם המושל הכללי של הודו המזרחית ההולנדית, ואן דר ווייק, על הסכם עם מורדי סאסק במזרח לומבוק. הוא שלח צבא גדול ללומבוק והרג'ה הבאלינזי נכנע לדרישות ההולנדיות (אנ'). האי כולו סופח לאיי הודו המזרחיים ההולנדיים ב-1895. ההולנדים שלטו על 500,000 אנשי לומבוק בכוח של לא יותר מ-250 איש על ידי טיפוח תמיכתה של האצולה הבאלינזית והסאסק. ההולנדים זכורים בלומבוק כמשחררים מההגמוניה הבאלינזית.

במהלך מלחמת העולם השנייה פלש כוח יפני וכבש את איי סונדה הקטנים, כולל האי לומבוק. הם הפליגו מנמל סורבאיה ב-8 במרץ 1942 והמשיכו לכיוון האי לומבוק. ב-9 במרץ 1942 בשעה 17:00 הפליג הצי לנמל אמפנאן באי לומבוק. עד מהרה הובסו ההולנדים והאי נכבש.^[2]

עם תום מלחמת העולם השנייה הכוחות היפנים שכבשו את אינדונזיה נסוגו ולומבוק חזרה זמנית לשליטה הולנדית. ב-1945 לאחר עצמאות אינדונזיה, הבאלינזים והסאסק המשיכו לשלוט בלומבוק. בשנת 1958, האי שולב במחוז מערב נוסה טנגרה כאשר מטאראם הפכה לבירת המחוז. הרג המוני של קומוניסטים אירע ברחבי האי בעקבות ניסיון ההפיכה בג'קרטה ובג'אווה. במהלך ממשל הסדר החדש של הנשיא סוהארטו (1967–1998), לומבוק חוותה מידה של יציבות ופיתוח, אך לא במידת הפריחה והעושר בג'אווה ובאלי. כשלים ביבול הובילו לרעב ב-1966 ולמחסור במזון ב-1973. תוכנית של הממשלה הלאומית גרמה לעזיבה של לומבוק. בשנות ה-80 ראו מפתחים וספקולנטים חיצוניים תנופה תיירותית מתהווה, אם כי חלקם של המקומיים ברווחים היה מוגבל. המשברים הפוליטיים והכלכליים של אינדונזיה בסוף שנות ה-90 פגעו קשות בלומבוק. בינואר 2000 פרצו מהומות ברחבי מטאראם כאשר נוצרים וסינים אתניים היו הקורבנות העיקריים. התיירות ירדה, אך בשנים האחרונות חלה צמיחה מחודשת.

רעידות האדמה של 2018

רעידת האדמה בלומבוק ביולי 2018 גרמה למותם של 20 בני אדם ומאות נוספים נפצעו. רעידת האדמה גרמה לנזק משמעותי לאי לומבוק ורעידת אדמה נוספת, גדולה יותר, התרחשה לאחר שמונה ימים. רעידת האדמה בלומבוק ב-5 באוגוסט 2018 גרמה נזק קטסטרופלי לצפון לומבוק וגם גרמה נזק לבאלי הסמוכה. יותר מ-550 בני אדם נהרגו ויותר מ-7,000 נפצעו. רעידת אדמה נוספת בלומבוק התרחשה ב-19 באוגוסט 2018 בה נהרגו 13 בני אדם ונגרם נזק ל-1800 מבנים.^[3]^[4]^[5]^[6]^[7]

גאוגרפיה

האי נמצא ממזרח למצר לומבוק המסמן את החלוקה הביוגאוגרפית בין החי של האזור האינדומלאי לבין החי השונה במובהק של אוסטרליה. הבחנה זו, המכונה "קו וואלאס" קרויה על שם אלפרד ראסל וואלאס^[8] (1823–1913), שהיה האדם הראשון שהעיר על החלוקה בין שני האזורים. לומבוק היא חלק מהאזור האקולוגי של היערות הנשירים הקטנים של סונדאס.

ממזרח ללומבוק שוכן מצר אלאס, גוף מים צר המפריד בין האי לומבוק לבין האי הסמוך סומבאווה.

הטופוגרפיה של האי נשלטת על ידי הר הגעש הסטרטו, הר רינג'אני, הממוקם במרכז, הר הגעש השני בגובהו באינדונזיה, המתנשא לגובה של 3,726 מטרים, מה שהופך את לומבוק לאי ה-8 בגובהו. ההתפרצות האחרונה של רינג'אני התרחשה בספטמבר 2016.

בהתפרצות של 2010, דווח על אפר שעלה לגובה של 2 קילומטרים, לבה זרמה לאגם קלדרה, והעלתה את הטמפרטורה שלו, בעוד שנפילת אפר פגעה ביבולים במורדות ההר. עדויות מצביעות על הר געש עתיק, הר סמאלאס, שהיה המקור להתפרצות סמאלאס בשנת 1257, אחת מההתפרצויות הגעשיות הגדולות בהיסטוריה המתועדת, שגרמה לשינויים עולמיים במזג האוויר.^[9]

הרמות הגבוהות של לומבוק עטויות יער ובעיקר לא מפותחות. השפלה מעובדת מאוד. אורז, פולי סויה, קפה, טבק, כותנה, קינמון, קקאו, ציפורן, קסאווה, תירס, קוקוס, קופרה, בננות ווניל הם הגידולים העיקריים הגדלים בקרקעות הפוריות של האי. החלק הדרומי של האי פורה אך יבש יותר, במיוחד לכיוון קו החוף הדרומי.

דמוגרפיה

תושבי האי הם 85% אנשי סאסק (אנ'), שאבותיהם נדדו מג'אווה באלף הראשון לפני הספירה. תושבים אחרים כוללים על פי הערכות 10-15% באלינזים, כשהיתרה הקטנה היא אינדונזים סינים-פרנקנים, ג'אווניסים, סומבוואים ואינדונזים ערבים.

אוכלוסיית הסאסק קשורה קשר הדוק תרבותי ולשוני לבאלינזים, אך בניגוד לבאלינזים ההינדים, הרוב מוסלמי והנוף כולל מסגדים וצריחים. מסורות וחגים איסלאמיים משפיעים על הפעילות היומיומית של האי.

דת

תושבי האי סאסאק הילידים הם ברובם מוסלמים. אולם לפני הגעתו של האסלאם לומבוק חוותה תקופה ארוכה של השפעה הינדית ובודהיסטית שהגיעה לאי דרך ג'אווה. כיום נותר בלומבוק מיעוט הינדי באלינזי. ייתכן שהאסלאם הגיע לראשונה ללומבוק על ידי סוחרים שהגיעו מסומבווה במאה ה-17. דיווחים אחרים מתארים את ההשפעות הראשונות של האסלאם כבר במחצית הראשונה של המאה השש עשרה. כתב היד על עלי הדקל באבאד לומבוק המכיל את ההיסטוריה של לומבוק מתאר כיצד סונן פראפן נשלח על ידי אביו הסוסוהונאן ראטו מגירי למסע צבאי ללומבוק ולסומבווה על מנת להמיר את האוכלוסייה ולהפיץ את הדת האסלאמית החדשה. הדת החדשה לבשה אופי סינקרטי ולעיתים קרובות ערבבה אמונות ומנהגים אנימיסטים והינדו-בודהיסטיים עם האסלאם.

גרסה אורתודוקסית יותר של האסלאם הפכה פופולריות בתחילת המאה העשרים. תוכניות ההדתה של ממשלת אינדונזיה בלומבוק במהלך 1967 ו-1968 הובילו לתקופה של בלבול ניכר בנאמנות ובנוהגים דתיים. תוכניות דתיות אלו הובילו מאוחר יותר להופעת יותר קונפורמיות בשיטות הדת בלומבוק. דת המיעוט ההינדית עדיין נהוגה בלומבוק לצד דת הרוב המוסלמית.

קבוצה אסלאמית לא-אורתודוקסית שנמצאה רק בלומבוק היא הוואקטו טלו ("שלוש פעמים"), אשר ביצעו שלוש תפילות יומיות חובה (צלאה) במקום חמש המקובלות על ידי רוב המוסלמים. אמונות וואקטו טלו שלובות באנימיזם, ומושפעות לא רק מהאסלאם, אלא גם מהינדואיזם ואמונות פנתאיסטיות.

הנגרקרטגאמה, שיר שנכתב על עלי דקל מהמאה ה-14 הכיל תיאורים מפורטים של ממלכת מג'פהיט וגם אישר את חשיבותו של ההינדו-בודהיזם באימפריה על ידי תיאור מקדשים, ארמונות וטקסים מקודשים. ניתן לבקר בשני מקדשים בודהיסטים בטנג'ונג ובסביבתם, בהם חיים כ-800 בודהיסטים.

הנצרות נהוגה כיום על ידי מיעוט קטן כולל כמה סינים אתניים ומהגרים מבאלי וממזרח נוסא טנגרה.

ישנם תושבים ששומרים על אמונות סאסק ילידיות ומייצגים את תרבות סאסק מקורית, ללא השפעות אסלאמיות מאוחרות יותר. השפעות רבות של אמונה אנימיסטית שוררות בקרב אנשי סאסק, שרובם מאמינים בקיומן של רוחות רפאים. הם רואים גם באוכל וגם בתפילה הכרחיים בכל פעם שהם מבקשים לתקשר עם רוחות, כולל המתים והפרקטיקות המסורתיות הפולחניות. טקסי כישוף מסורתיים נערכים על מנת להדוף רוע ומחלות ולחפש פתרונות למחלוקות וריבים. כישוף יכול להתבצע על ידי המאמין אך לרוב מתבצע על ידי איש מקצוע המקבל תמורת הטקס כסף או מתנות וזוכה לכבוד רב.^[10]^[11]

פסטיבלים

אירוע מסורתי הנקרא פסטיבל ניילה, או באו ניאלה (שפירושו "לתפוס את תולעי הים") מתקיים בין פברואר למרץ.^[12]^[13] לפי האגדה המקומית, מאמינים שניאלה היא גלגולה של הנסיכה היפה מנדליקה, שקפצה לים כדי להטביע את עצמה מחוף סגר, לאחר שאביה קבע תחרות למחזרים פוטנציאליים שילחמו זה בזה כדי לזכות בידה בנישואין.^[14]