לומברדיה הקטנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
איטליה בשנת 616, שנת מותו של מלך הלומברדים, אגילולף:מחולקת בין לומברדיה הגדולה בצפון, האקסרכיה של רוונה הביזנטית באמצע, בקלבריה ובדרום אפוליה, לומברדיה הקטנה בדרום, האקסרכיה הביזנטית של אפריקה באיי סיציליה, סרדיניה וקורסיקה

לומברדיה הקטנה או לנגוברדיה הקטנהלטינית:Langobardia Minor) היה השם שניתן בתחילת ימי הביניים לשטח בשליטת הלומברדים במרכזו ודרומו של חצי האי האיטלקי, שהשתייכו בעיקר לדוכסויות ספולטו ובנוונטו. אחרי כיבוש הממלכה הלומברדית על ידי קרל הגדול בשנת 774 לומברדיה הקטנה נותרה בשליטה לומברדית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 568 בהגיעם לפריולי, כבשו הלומברדים מידי הקיסר הביזנטי יוסטינוס השני את מרבית השטח מדרום להרי האלפים. בהתחלה אחיזתם לא הייתה החידה. השטחים הכבושים חולקו לפי מושגי התקופה לשתי ישויות חשובות:לומברדיה הגדולה - מהאלפים לטוסקנה של ימינו, ולומברדיה הקטנה, שכללה במאה השישית את השטחים הכבושים מדרום לפרוזדור שחיבר את האקסרכיה הביזנטית של רוונה עם רומא וחצה את חבלי מארקה ואחר כך אומבריה דרך הערים אורבייטו, קיוזי ופרוג'ה.

בעוד שלומברדיה הגדולה התפצלה לדוכסויות רבות ולנחלות מלכותיות בראשות גסטלדים, לומברדיה הקטנה ידעה לכל אורך שלטון המלכים הלומברדים (774-568) יציבות מנהלית ניכרת, כשהייתה מחולקת רק לשתי דוכסויות:ספולטו ובנוונטו שנוצרו מיד אחרי הגעת הלומברדים בשנות ה-570. הדוכסים הלומברדים הראשונים באזור היו פרואלד הראשון בספולטו וזוטון בבנוונטו. בהתחלה הם השתלטו על האזורים הפנימיים והשאירו לביזנטים את השליטה על החופים. רק יותר מאוחר בימי המלך אגילולף (591-616) התפשטו הלומברדים גם אל החופים והשתלטו על כל החוף האדריאטי בין אוטרנטו למבצר הביזנטי אנקונה, על חופי הים היוני והים הטירני.עם זאת לא צלחה דוכסות בנוונטו לכבוש באופן קבוע את נאפולי, את סלנטו ואת הקצה של קלבריה (מדרום לקוזנצה ולקרוטונה), אף לא את רומא וסביבתה.