לומניס
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| בורסה |
נאסד"ק (LMNS)  |
| מייסדים | שמעון אקהויז |
| תקופת הפעילות | 1992–הווה (כ־32 שנים) |
| מיקום המטה |
יקנעם עילית |
| משרד ראשי | יקנעם עילית |
| ענפי תעשייה | אלקטרוניקה רפואית |
| הכנסות | 290 מיליון דולר בשנת 2014 |
| רווח | 32 מיליון דולר (EBITDA ב-2014) |
| יו"ר | הראל בית-און |
| מנכ"ל | ציפי עוזר-ערמון |
| עובדים | כ-1,000 |
| www.lumenis.com | |
  | |
לומניס בע"מ היא חברה פרטית ישראלית העוסקת בפיתוח וייצור של מכשור רפואי בטכנולוגיית לייזר, הבזק אור (IPL) וגלי רדיו. מטה החברה, הכולל את משרדי החברה, מעבדות, אולמות ייצור ומחסנים, שוכן ביקנעם. יו"ר החברה מאז 2006 הוא הראל בית-און ומנכ"לית החברה מאז מאי 2012 היא ציפי עוזר-ערמון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לומניס נוסדה בשנת 1992 בידי שמעון אקהויז והלל בכרך בשם "אי.אס.סי מדיקל" (ESC Medical Systems). אקהויז עבד ברפא"ל בתחום הלייזרים במשך 17 שנה עד שנת 1986, אז החליט לנסוע לארצות הברית והחל לעבוד בחברת מקסוול טכנולוגיות בסן דייגו, חברת תעשיות ביטחוניות כמנהל פיתוח מוצרים, ועסק בהמרת טכנולוגיות צבאיות לשימושים אזרחיים. עם שובו לישראל, בשנת 1991, הגה אקהויז רעיון של שימוש בתחום ההתמחותו העיקרי, טכנולוגיית הבזק אור בהספק גבוה, לצרכים רפואיים-קוסמטיים כגון: הסרת שיער והסרת כתובות קעקע באמצעות אלומת אור ממוקדת. את הרעיון שבבסיס החברה אקהויז מייחס לסרנדיפיות ומספר כי הרעיון להקים את החברה התחיל בכך שקרא מאמר על שימוש בלייזרים לצורכי פתיחה של כלי דם, התחיל לראות מה אפשר לעשות בתחום. אחרי בדיקה של הנושא בחר בכיוון אחר לחלוטין - שימושים בלייזר ברפואת עור[1].
ב-1992 גייסו אקהויז ובכרך משקיעים לחברה, ביניהם קרן הון סיכון בשם "מדמקס" (Medmax)[2], אשר הזרימו לחברה כחצי מיליון דולר ובתמורה קיבלו חצי מהון המניות של החברה. ברבעון השלישי של 1994, לאחר שגייסה עוד כ-1.75 מיליון דולר ממשקיעים נוספים, החלה החברה למכור את מוצריה הראשונים. באוגוסט 1995 קיבלה החברה את אישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לשיווק מוצריה בארצות הברית. בסוף אותה שנה הייתה החברה רווחית[3].
בסוף ינואר 1996, ניירות הערך של החברה נרשמו למסחר בנאסד"ק, היא גייסה כ-54 מיליון דולר לפי שווי של כ-150 מיליון דולר והפכה לחברה ציבורית. חצי שנה אחרי ההנפקה, כאשר החברה נסחרה לפי שווי הקרוב ל-400 מיליון דולר, ביצעה בשנית הנפקת מניות בנאסד"ק וגייסה כ-94 מיליון דולר. שלושה חודשים אחרי ההנפקה המשנית, גייסה החברה 100 מיליון דולר באמצעות הנפקה של אג"ח להמרה לפי שווי של כמיליארד דולר[4].
המיזוג עם "תעשיות לייזר" ומאבק השליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת 1997 רכשה אי.אס.סי את החברה הישראלית "תעשיות לייזר" תמורת 280 מיליון דולר, עסקה שבוצע באמצעות החלפת מניות. רכישת תעשיות לייזר הרחיבה את סל המוצרים של החברה גם למוצרים מבוססי לייזר, בנוסף למוצרים מבוססי פולסי אור בהם התמחתה עד אז. בעל השליטה בתעשיות לייזר טרם מיזוגה עם אי.אס.סי היה אריה גנגר, אשר הפך להיות בעל עניין בחברה הממוזגת[5]. חברת "תעשיות לייזר" נוסדה בשנת 1972 על ידי המהנדס עוזי שרון והפרופסור לכירורגיה וכירורגיה פלסטית אייזיק קפלן והייתה ממוקמת בקריית עתידים בתל אביב. שרון וקפלן פיתחו את מכשיר הלייזר "שרפלאן" לכירורגית לייזר (שמו של המכשיר נקרא על שם השניים: שרון-קפלן). ה"שרפלאן" היה מכשיר הלייזר הראשון בעולם שהחליף את אזמל המנתחים[6]. חברת ההחזקות "עץ לבוד", שבשליטת חבר הכנסת לשעבר יוסף קרמרמן הייתה בעלת השליטה בחברה[7]. יעקב מרידור היה נשיא החברה ואחר כך, בין השנים 1977–1992, בנו דוד מרידור שימש כנשיא ומנכ"ל[8]. ב-1981 הונפקה החברה בנאסד"ק[9] ב-1989, לאחר שהחברה צברה הפסדים של 23 מיליון דולר, רכשו אנשי העסקים משולם ריקליס ואריה גנגר את השליטה ב"תעשיות לייזר" תמורת כ-2.5 מיליון דולר, באמצעות חברת ההחזקות שלהם Trans-Resources, Inc[10]. לאחר הרכישה מונה בנימין גיבלי (לשעבר ראש אמ"ן) כיו"ר[11].
המיזוג בין "אי.אס.סי" ו"תעשיות לייזר" נקלע לקשיים והחל מאמצע שנת 1998 חלה ההתדרדרות בביקושים למוצרי החברה ולשוק בו פעלה נכנסו חברות חדשות, שהגבירו את התחרות והקטינו את רמת המחירים. שווי החברה נפל מרמה של כמיליארד דולר בשיא, לרמה של כ-200 מיליון דולר ב-1999. אריה גנגר, אשר החזיק באותה תקופה כ-10%[12] ממניות החברה חבר לברנרד גוטשטיין, בעל השליטה בקרן "מדמקס" שהחזיק 13%, והשניים הצליחו להשיג תמיכה של 42% מבעלי המניות ולהדיח את הנהלת החברה, ובראשה אקהויז[13]. לאחר פרישתו של אקהויז מונה לתפקיד מנכ"ל החברה ישה סיטון (שכיהן קודם כמנכ"ל "תעשיות לייזר"), אשר פרש גם הוא בדצמבר 2002 מהחברה, אריה גנגר ששימש מנכ"ל זמני בחברה למספר חודשים עד שהוחלף על ידי אבנר רז[14]. כמו כן מינה אריה גנגר את בנו שגיא גנגר כסמנכ"ל כספים[15].
המשבר הכספי ומכירת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 שונה שם החברה ל"לומניס" ובנק הפועלים העניק לה הלוואה בסך כ-100 מיליון דולר למימון עסקת רכישתה של החטיבה הרפואית של חברת קוהירנט האמריקאית תמורת 236 מיליון דולר במניות, מזומן ואיגרות חוב[16]. אך "לומניס" לא ייצרה תזרים מזומנים חיובי מפעילות לאורך מספר שנים ולא יכלה להחזיר את ההלוואה. עם זאת, באוגוסט 2002, נתן לה בנק הפועלים הלוואה נוספת בסך 70 מיליון דולר עבור החזרת חוב לבעלי האג"ח שלה. כך שסך כל ההלוואות שנתן לה הבנק הסתכמו ב-176 מיליון דולר[17]. בסוף שנת 2003 יושמה תוכנית ההבראה לחברה שכללה פיטורי 300 עובדים והסדר חוב שבמסגרתו הפך בנק הפועלים לבעל השליטה בפועל[18]. כמו כן, נמחקו מניות החברה מהמסחר בנאסד"ק והועברו למסחר ברשימת ה"פינק שיטס", לאחר שפירמת רואי החשבון דלויט סירבה לחתום על דו"חותיה לרבעון השלישי של 2003[19]. באפריל 2006 נמחקה גם מרשימת ה"פינק שיטס", בעקבות הסכם פשרה עם רשות ניירות ערך בארצות הברית לאחר שנקבע כי החברה ביצעה רישום מוטעה של הכנסות בשנים 2002–2003.
ב-2006, נרכשה השליטה בחברה בידי קבוצת ההשקעות ויולה וקרן "עופר היי-טק" של עידן עופר, שהצליחו להבריאה[20]. בפברואר 2014 הונפקה החברה מחדש בנאסד"ק תחת סימבול LMNS[21].
ביוני 2015 נחתם הסכם למכירת החברה לקרן הפרייבט אקוויטי XIO תמורת 510 מיליון דולר במסגרתו מניות החברה נמחקו ממסחר. לפני העסקה החזיקה ויולה גרופ 36% ממניות לומניס, ו-XT היי-טק (שמה החדש של עופר היי-טק) החזיקה 24% ממניות לומניס. בפברואר 2020 נמכרה החברה לבארינג פריווט אקויטי תמורת 1.2 מיליארד דולר[22]
בספטמבר 2021 נרכשה החטיבה הכירורגית של החברה על ידי בוסטון סיינטיפיק תמורת 1.1 מיליארד דולר.[23]
מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה מייצרת מכשור לשלושה תחומים:
- ניתוח, בתחומי אורולוגיה, גינקולוגיה, גסטרואנטרולוגיה.
- אסתטיקה רפואית: הסרת שיער, טיפולי עור.
- אופתלמולוגיה: טיפול בגלאוקומה ומחלות רשתית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לומניס- גלי וינרב, אקזיט ישראלי ענק: לומניס נמכרת תמורת כ-2 מיליארד שקל, באתר גלובס, 18 ביוני 2015
דרור רייך, לומניס נמכרת לקבוצת XIO ב-510 מיליון דולר לאחר שהנפיקה לפני שנה ב-423 מיליון דולר, באתר TheMarker, 18 ביוני 2015- גולן חזני וגיל קליאן, אקזיט ללומניס - תירכש על ידי XIO ב-510 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2015
- הדס גייפמן, ציפי עוזר ערמון מנכ"לית לומניס, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2014
- ורד רמון ריבלין, לקחה חצי גוויה, הנפיקה בנאסד"ק ומכרה לסינים ב-2 מיליארד ש', באתר גלובס, 17 בספטמבר 2015
- מכשור לייזר רפואי: רפואה במהירות האור, באתר "חדשנות ישראלית"
- גולן חזני, הושלמה העסקה לרכישת לומניס ב-1.2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הארץ, אקהויז כבר לא רודף אחרי אף אחד, באתר TheMarker, 20 בינואר 2006
- ^ רן דבש , הצלחה מתחילה בהשקעה נכונה, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2000
- ^ טלי ציפורי, הסיבוב השני של ד"ר שמעון אקהויז, באתר גלובס, 15 ביולי 2004
- ^ עמי גינזבורג, אקהויז כבר לא רודף אחרי אף אחד, באתר הארץ, 19 בינואר 2006
- ^ עמי גינזבורג, אי.אס.סי רוכשת את תעשיות לייזר תמורת כ-280 מיליון דולר במניות, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1997
- ^ אברהם פלג, "קרן מוות"- הלייזר - מיושמת בארץ כאיזמל ניתוחים להצלת חיים, מעריב, 27 באוקטובר 1977
- ^ הפסדים ב"עץ לבוד", דבר, 20 באוקטובר 1980
- ^ חברות מארה"ב משקיעות ב"תעשיות לייזר" בצהלה, מעריב, 3 ביולי 1980
גידול מרשים ל"תעשיות לייזר", מעריב, 14 בפברואר 1984 - ^ הנפיקו בניו־יורק - אר רוב הרוכשים ישראליים, דבר, 5 במרץ 1981
- ^ יואב יצחק ואורי גינוסר, קבוצת גנגר־ריקלים השלימה רכישת השליטה בתעשיות לייזר, מעריב, 31 בדצמבר 1989
נווית זומר, חיפה כימיקלים ודוד מרידור רכשו מניות בתעשיות לייזר, חדשות, 31 בדצמבר 1989
הארץ, חברת TRI של אריה גנגר בבעיית נזילות: מתקשה לשלם ריבית על הלוואותיה, באתר TheMarker, 5 במרץ 2002 - ^ אורי גינוסר, קרן אור לתעשיות לייזר, מעריב, 5 בינואר 1990
- ^ ניר גולדברג, הסיבוב של אריה גנגר: מכר 4.4% ממניות אי.אס.סי מדיקל תמורת כ-33 מיליון דולר, באתר גלובס, 21 ביוני 2001
- ^ עדי מנדלסון, יום הדין של אקהויז, באתר גלובס, 26 ביוני 1999
- ^ עידו אלון, אבנר רז התפטר מאלישרא; עתיד להתמנות למנכ"ל לומניס, באתר הארץ, 20 במרץ 2003
- ^ עידו אלון, שגיא גנגר עשוי לסיים תפקידו בלומניס, באתר הארץ, 11 ביוני 2003
- ^ קוהירנט כבר לא בעלת מניות בלומניס: השלימה מכירת אחזקותיה בחברה תמורת 11.4 מיליון דולר, באתר הארץ, 4 ביולי 2003
- ^ עידו אלון, ההסתבכות של לומניס מתקרבת לכיס של בנק הפועלים, באתר הארץ, 19 בינואר 2003
- ^ שירלי יום-טוב, בנק הפועלים ממשיך להקל על לומניס: תנאי הסף הונמכו משמעותית בנוסף לדחיית תשלומי הקרן ל-2006, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2003
- ^ שירלי יום-טוב, לומניס קיבלה המלצת "מחיקה" מדלויט טוש, באתר TheMarker, 6 בפברואר 2004
- ^ שירלי יום-טוב, הראל בית און והאחים עופר מובילים קבוצה לרכישת לומניס ביותר מ-100 מיליון דולר, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2006
- ^ גלי וינרב, כפי שנחשף ב"גלובס": לומניס תגייס 115 מ' ד' בוול סטריט, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2013
- ^ גולן חזני, הושלמה העסקה לרכישת לומניס ב-1.2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2020
- ^ גלי וינרב, לומניס השלימה את מכירת החטיבה הכירורגית ב-1.1 מיליארד דולר, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2021