לדלג לתוכן

לונה (משגר לוויינים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לונה
Луна
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
משפחה R-7
יצרן OKB-1
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור 1/5 קוסמודרום בייקונור
שיגורים 9
הצלחות 3
כישלונות 5
חלקיות 1
שיגור ראשון 23 בספטמבר 1958
שיגור אחרון 16 באפריל 1960
מטענים ידועים לונה 1
יכולת
מטען ל־LEO 4,000 ק"ג
מידע נוסף
גובה 33.5 מטרים
קוטר 10.3 מטרים
משקל 279,000 ק"ג
שלבים 3
שלב ראשון
מספר מנועים 4
סוג מנוע RD-107-8D74K
דחף 99*4 קילו ניוטון
מתקף סגולי 306
זמן בעירה 120 שניות
דלק קירוסין1/חמצן נוזלי
שלב שני
מספר מנועים 1
סוג מנוע RD-0108
דחף 99 קילו ניוטון
מתקף סגולי 308 שניות (בריק)
זמן בעירה 310 שניות
דלק קירוסין/חמצן נוזלי
שלב שלישי בלוק E
מספר מנועים 1
סוג מנוע RD-0105
דחף 49 קילו ניוטון
זמן בעירה 316 שניות
דלק קירוסין/חמצן נוזלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לונהרוסית: Луна, "הירח") היה משגר שפותח על בסיס הטיל הבליסטי R-7 תוך הוספת למשגר מדגם "ספוטניק" שלב שלישי. הוא נוצל לשיגור של הגשושיות הראשונות לירח. לאחר הפסקת שימוש במשגר הוא קיבל שם "ווסטוק L" ולכן הוא ידע גם בשם זה.

המשגר פותח בהובלת סרגיי קורוליוב בOKB-1 (כיום תאגיד הטילים והחלל אנרגיה) על בסיס משגר מדגם "ספוטניק" שפותח במשרד. השינוי הסתכם בהוספת השלב השלישי שאישפר ניצול המשגר לשיגורים לכיוון הירח.

השיגורים הראשונים היו כושלים ומשגר היה נהרס לאחר כ-100 שניות טיסה. לאחר התקנת בולמי זעזועים הבעיה נפתרה. שיגור מוצלח ראשון בוצע בינואר 1959 עם גשושית "לונה 1". השיגורים נמשכו עד לשנת 1960. מ-9 שיגורים רק 3 היו מוצלחים. כל השיגורים בוצעו מקוסמודרום בייקונור.

בהמשך בוצעו שיפורים ובכך פותח משגר מדגם "ווסטוק".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא רוסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.