לוצ'ו קורסי
.png) | |
| לידה |
15 באוקטובר 1993 (בן 31) גרוסטו, איטליה  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
מילאנו, Vetulonia |
| תקופת הפעילות |
מ-2011 |
| מקום לימודים |
Liceo scientifico Guglielmo Marconi |
| סוגה |
אינדי פולק, גלאם רוק, מוזיקת פופ, אינדי רוק, אינדי פופ, בלוז |
| שפה מועדפת |
איטלקית, אנגלית |
| חברת תקליטים |
שוגר מיוזיק, Picicca Dischi |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לוצ'ו קורסי (באיטלקית: Lucio Corsi; נולד ב-15 באוקטובר 1993) הוא זמר-יוצר איטלקי. נציג איטליה באירוויזיון 2025 עם השיר "Volevo essere un duro".
קורסי נולד וגדל באזור מארמה של מחוז טוסקנה, ויצירותיו שאובות בעיקרן מז'אנר הגלאם רוק. החל להלחין שירים בגיל צעיר, ולאחר התיכון עבר למילאנו כדי לפתח את קריירת המוזיקה שלו. ב-29 באפריל 2014 הוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, Vetulonia Dakar. בשנת 2017 פרסם את Bestiario musicale, אלבום קונספט המוקדש לבעלי החיים המתגוררים בעיר הולדתו. הוא השתתף ב"פסטיבל סן רמו 2025", הקדם האיטלקי לאירוויזיון 2025, שהתקיים בבזל שבשווייץ עם השיר "Volevo essere un duro". שירו הגיע למקום השני. אולם לאחר שהזוכה אולי הודיע על פרישתו, הצהיר תאגיד השידור האיטלקי RAI כי קורסי יחליף את אולי, וייצג את איטליה באירוויזיון במקומו.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורסי נולד בגרוסטו ב-1993. משפחתו ניהלה מסעדה במקיאסקנדונה הסמוכה.[1][2] אמו, ניקולטה רביטי, היא ציירת, בעוד אביו מרקו עבד בעבודות שונות.[3]
קורסי החל להלחין את שיריו הראשונים בגיל צעיר. הוא הצהיר שפיתח תשוקה למוזיקה כילד לאחר שצפה בסרט "האחים בלוז" בטלוויזיה.[4] משנת 2011 הופיע קורסי באולמות מקומיים ובכיכרות בעיר הולדתו. בתחילת דרכו הושפע מהסגנון הניסיוני של להקת ג'נסיס בתקופת פיטר גבריאל, והלחין קטעים אינסטרומנטליים בז'אנר הרוק המתקדם.[4]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שסיים את לימודיו, עבר קורסי למילאנו במטרה לקדם את הקריירה המוזיקלית שלו.[3] ב-29 באפריל 2014 הוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, Vetulonia Dakar, שכלל חמישה שירים.[5] בהמשך השנה הופיע בפסטיבל "מי אמי" ושימש כמופע חימום ללהקת סטדיו בערב הסיום של פסטיבל "פסטאמביינטה".[6] בתקופה זו החל לעבוד עם פדריקו דראגוניה מלהקת מיניסטרי, שהפיק עבורו את המיני-אלבום Altalena Boy.[7] ב-16 בינואר 2015 יצא אלבום הבכורה שלו, Altalena Boy/Vetulonia Dakar, אשר איגד את שני המיני-אלבומים שקדמו לו. האלבום יצא לאור דרך פיצ'יקה דישי והופץ על ידי סוני מיוזיק,[4] וזכה לשבחי הביקורת על סגנונו המשלב גלאם רוק וליריקה סוריאליסטית.[7][8]
ב-27 בינואר 2017 הוציא את אלבומו הראשון באורך מלא, Bestiario musicale, יצירת קונספט בעל מוטיבים אגדתיים, בו כל אחד משמונת השירים מוקדש לחיה מחבל מארמה, מולדתו של קורסי.[9][10] במהלך 2017 שימש כמופע חימום ללהקת באוסטלה ולזמר ברונורי סאס בסיבובי ההופעות שלהם, ובמקביל פיתח קשרים עם המוזיקאי פרנצ'סקו ביאנקוני. לצד ביאנקוני, נבחר להשתתף כדוגמן בקמפיין Cruise 2018 של בית האופנה גוצ'י.[11] באוקטובר 2018 השתתף באירוע המוזיקלי When Mediterranean Meets the Gulf: Words and Notes באבו דאבי ובכווית סיטי, ביוזמת שגרירות איטליה ובתמיכת משרד החוץ האיטלקי.[12][13]
בשנת 2019 חתם קורסי על חוזה הקלטות בחברת התקליטים שוגר מיוזיק, וב-25 באוקטובר הוציא את הסינגל "Cosa faremo da grandi?", ששימש כסינגל המוביל מתוך אלבומו השני. האלבום, שנשא שם זהה, יצא לאור ב-17 בינואר 2020 בהפקת פרנצ'סקו ביאנקוני ואנטוניו קופרטינו.[3] בשנת 2020 הופיע בקביעות בתוכנית הטלוויזיה L'assedio בערוץ נובה.[14] בשנת 2021 השתתף בפסטיבל פרמיו טנקו – אחד המשתתפים הצעירים ביותר בתולדותיו.[15] ב-21 באפריל 2023 יצא אלבומו השלישי, La gente che sogna, בליווי סיבוב הופעות בקיץ.[16] [17] לאחר הצלחת הופעותיו הקיציות, יצא לסיבוב הופעות נוסף, שהחל באוקטובר.[18]
ב-13 בנובמבר 2024 הוציא את הסינגל "Tu sei il mattino", אשר שולב בפסקול העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה Vita da Carlo מאת קרלו ורדונה.[19] [20] קורסי אף השתתף בסדרה כשגילם את עצמו.[21] בפברואר 2025 התחרה בפסטיבל סן רמו עם השיר "Volevo essere un duro".[22] בערב הרביעי של התחרות, שהוקדש לביצועי גרסאות כיסוי, הופיע בדואט עם בובת העכבר המדובבת טופו ג'יג'ו וביצע את "Nel blu dipinto di blu" של דומניקו מודוניו.[23] בערב הגמר דורג במקום השני, אך זכה בפרס המבקרים.[24][25]
לאחר זכייתו של אולי בפסטיבל סן רמו ובחירתו לייצג את איטליה באירוויזיון 2025, הודיע על סירובו להשתתף בתחרות. בעקבות כך, תאגיד השידור האיטלקי RAI בחר את קורסי כנציג הרשמי של המדינה באירוויזיון 2025, שהתקיים בבזל, שווייץ. בגמר התחרות דורג במקום ה-5 עם 256 נקודות; 159 מהשופטים ו-97 נקודות מהקהל.[26]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2015: Altalena Boy/Vetulonia Dakar
- 2017: Bestiario musicale
- 2020: Cosa faremo da grandi?
- 2023: La gente che sogna
- 2025: Volevo essere un duro
מיני-אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2014: Vetulonia Dakar
- 2015: Altalena Boy
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לוצ'ו קורסי (באיטלקית)
לוצ'ו קורסי, ברשת החברתית פייסבוק
לוצ'ו קורסי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לוצ'ו קורסי, ברשת החברתית אינסטגרם
לוצ'ו קורסי, סרטונים בערוץ היוטיוב
לוצ'ו קורסי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לוצ'ו קורסי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
לוצ'ו קורסי, באתר ספוטיפיי
לוצ'ו קורסי, באתר Last.fm (באנגלית)
לוצ'ו קורסי, באתר AllMusic (באנגלית)
לוצ'ו קורסי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לוצ'ו קורסי, באתר דיזר
לוצ'ו קורסי, באתר Discogs (באנגלית)- לוצ'ו קורסי, באתר Genius
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tiezzi, Alice (27 ביולי 2015). "Baci dalla provincia: Lucio Corsi racconta Grosseto e provincia". Rockit. נבדק ב-9 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sanviti, Carlotta (4 בפברואר 2025). "Cresciuto con i mitici tortelloni al ragù di nonna Milena amati anche dai Baustelle: storia di Lucio Corsi, l'outsider di Sanremo". Gambero Rosso. נבדק ב-9 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Chiara Lauretani (24 בינואר 2020). "Lucio Corsi. Il ragazzo di campagna". Rockit. נבדק ב-17 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Lucio Corsi tra cocomeri e dinosauri in Maremma: un disco d'esordio che spiazza". Il Fatto Quotidiano (באיטלקית). 12 בפברואר 2015. נבדק ב-17 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vetulonia/Dakar. L'esordio di Lucio Corsi". Radio Tweet Italia (באיטלקית). 19 באפריל 2014. נבדק ב-17 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mi Ami Festival 2014, programma concerti 6 7 8 giugno". Onstageweb.com. 23 במאי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Paloscia, Fulvio (5 בפברואר 2015). "E Lucio Corsi aprì la scatola delle poesie storte". la Repubblica.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Lucio Corsi. Altalena Boy/Vetulonia Dakar". Ondarock.it (באיטלקית). 23 בינואר 2015. נבדק ב-17 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gianni Santoro (3 בפברואר 2017). "Lucio Corsi, animali fantastici e dove trovarli". la Repubblica (באיטלקית). נבדק ב-17 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Francesca Ceccarelli (2 במאי 2017). "Lucio Corsi, storie e leggende di animali fantastici". la Repubblica XL (באיטלקית). נבדק ב-17 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Francesco Bianconi dei Baustelle e Lucio Corsi hanno sfilato per Gucci". Rockit.it (באיטלקית). 30 במאי 2017. נבדק ב-17 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Italian Music Concert - When the Mediterranean Meets the Gulf "Words and Notes"". Ambasciata d'Italia Al Kuwait. 10 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Trovato, Simonetta (24 באוקטובר 2018). "Quando la musica unisce, artisti siciliani in tour negli Emirati Arabi". Il Giornale di Sicilia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Torna L'Assedio di Daria Bignardi su Nove, 4 puntate dal 21 ottobre: primi ospiti Selvaggia Lucarelli, Galli e Zerocalcare". OptiMagazine. 21 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rai Ufficio Stampa - Premio Tenco 2021". RAI.
- ^ Dario Falcini (14 באפריל 2023). "Lucio Corsi ci dimostra come si costruisce la carriera di un vero artista". Rockit.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Andrizzi, Claudio (29 ביוני 2019). "Lucio Corsi, il glam pop italiano alla conquista di Palazzolo: protagonista del festival Ibalea". Bresciaoggi.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Lucio Corsi tour da non perdere: "La gente che sogna"". Musica361.it. 29 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vianelli, Michela (11 בנובמבר 2024). "Il ricordo malinconico del primo amore: 'Tu sei il mattino', il nuovo singolo di Lucio Corsi". All Music Italia. נבדק ב-9 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bridda, Edoardo (13 בנובמבר 2024). "Lucio Corsi. In streaming 'Tu sei il mattino' parte della colonna sonora di Vita da Carlo 3". SentireAscoltare. נבדק ב-9 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mautone, Carolina (16 בנובמבר 2024). "Vita da Carlo 3: La nostra video intervista a Maccio Capatonda, Ema Stokholma e Lucio Corsi". Comingsoon.it. נבדק ב-9 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Laffranchi, Andrea (2024-12-01). "Sanremo 2025, i cantanti in gara: la lista dei big del Festival, da Giorgia ed Elodie a Fedez e Achille Lauro" [Sanremo 2025, the competing singers: the list of the Festival's "Bigs", from Giorgia and Elodie to Fedez and Achille Lauro]. Corriere della Sera (באיטלקית). נבדק ב-2024-12-01.
- ^ "Topo Gigio duetta con Lucio Corsi nella serata delle cover a Sanremo 2025". la Repubblica. 26 בינואר 2025. נבדק ב-9 בפברואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Holdiness, Timothy (2025-02-15). "Olly Wins Sanremo Music Festival 2025". ESCXTRA (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-02-16.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Sanremo 2025: vince Olly! Classifica finale e premi assegnati" [Sanremo 2025: Olly wins! Final ranking and prizes awarded] (באיטלקית). Radio 105. 2025-02-16. נבדק ב-2025-02-16.
- ^ Eurovision 2025 Results: Voting & Points, eurovisionworld
 איטליה באירוויזיון
| |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פסטיבל סן רמו • Canzonissima | |||||||||||||||
| השתתפויות | 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1983 • 1984 • 1985 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1997 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • |
| |||||||||||||
| נציגי ושירי המדינה |
| ||||||||||||||
| ערכים קשורים | אירוויזיון 1965 • אירוויזיון 1991 • אירוויזיון 2022 • RAI | ||||||||||||||
בשנים שלא מופיעות ברשימה נעדרה איטליה מהתחרות.
| |||||||||||||||